yed300250
הכי מטוקבקות
    צילום: צילום: שי פרנקו
    7 לילות • 15.09.2020
    “החרדה נמצאת בי. אני חושב שההורים שלי עשו אותי בפחד“
    זו הייתה השנה של איתי לוי: הוא כבש סופית את המיינסטרים, הוציא להיטי ענק, הופיע בלי הפסקה עד שהקורונה הגיעה, גרף קמפיינים ושפט בריאליטי. עכשיו הוא מספר על המיליונים שהעביר לליאם הפקות, חושף את הניסיונות שעשה לפשר בין המנטור לשעבר אייל גולן ומנהלו בני פרץ ומגלה כמה פגעו בו כשהשתמשו בו כמו בובה. תשעה חודשים לאחר הפרידה מארוסתו הוא מסביר למה הוא לא יוצא לדייטים ומסרב להתנצל על זה שיש לו מרצדס בחניה
    רתם איזק | צילום: שי פרנקו

    בווילה החדשה של איתי לוי הכל מוכן לקלוז־אפ. מזרן ענק בצורת חד־קרן צף בבריכה, וגם פנים הבית נראה כמו פריים אינסטגרמי מהונדס היטב. רצפת השיש מבריקה, ספות הקטיפה מפנקות, הנרות ממלאים את החלל בניחוח מאסק ועל הקיר מרוח קו הרקיע של מנהטן, על אף שאנחנו נמצאים בנס־ציונה. על כורסה בצבע אוף־ווייט, כשסביבו פמליה הכוללת סוכנת, איש יחסי ציבור ועוזר אישי, יושב לוי ומניח תפילין, נראה כמעט תלוש מכל השואו הזה.

     

    כשמדברים איתו מבינים שלוי (32), שהפך לאחד הזמרים המצליחים בישראל, רחוק מהדימוי של הכוכב עם המרצדס בחניה. אין לו ברזומה סקנדלים, בנות זוג דוגמניות או פליטות פה, אפילו שבעצם דווקא יש לו מרצדס בחניה. “אמרתי למה לא? שתבוא ותראה מה עשיתי, באהבה”, הוא אומר תוך כדי שהוא מוזג לי מים עם מלפפונים, “כי התקשורת מחנכת אותנו שאולי זה לא מגיע לנו”.

     

     

    מה זאת אומרת?

     

    “כשאני קונה מרצדס יש 900 כתבות על זה, וכשמישהו אחר קונה לא עושים מזה עניין. קניתי את המרצדס הזאת במיטב כספי, לא קיבלתי מתנה בתמורה לתמונה. מה הבעיה? גם מי ישמע עכשיו – הבאתי רכב חללית. כל מה שאת רואה פה זה שלי, דברים שהשגתי במו ידיי ורגליי ובזיעת אפי, אבל אור הזרקורים תמיד מופנה למקומות האלה. זה מה שיוצר פילוג בעם. למה אתה מפנה את אור הזרקורים למי שגדל בלי כלום ועכשיו יש לו מרצדס? יש אחד שגדל לתוך עושר, ויש אחד שהיה לו רק את מה שהיה צריך. אז פעם גרתי ב־60 מטר מרובע והיום אני רוצה לגור בכפול שלוש מזה, אז מה? זה שלי, עבדתי קשה בשביל זה ואני לא מתנצל על זה”.

     

    אם היית בא מרקע מבוסס יותר לא היו מתמקדים במה יש לך ומה אין לך?

     

    “אם הייתי גר בארסוף אז חד־משמעית לא היו מתעסקים בזה, עוד היו מחמיאים לי”.

     

    אולי נוברים בזה פשוט כי אתה סלב?

     

    “אני לא סלב”.

     

    צילום: אמיר מאירי
    צילום: אמיר מאירי

     

    פריים־טיים בריאליטי, קמפיינים, מקום ראשון ברשימת ‘היפים והנכונים’ של ‘פנאי פלוס’. נראה לי שאתה די סלב.

     

    “אני לא אוהב את המילה הזאת. לא צריך לחיות כמו אלה בהוליווד עם ההזיות והדמיונות, ותאמיני או לא, אני חף מזוהר. אשמח שתכתבי את זה”.

     

    שאתה חף מזוהר?

     

    “לחלוטין. אני אמנם אוהב להשקיע בעצמי ובחיים הפרטיים שלי, אבל אף אחד פה לא ג’סטין ביבר. אנחנו בארץ ישראל, בואי ניכנס לפרופורציות. כל הג’ננה והטירוף לא נכנסים לבית. זו אחת הסיבות לכך שאין לי פה בבית אולפן. השיגעון והמסיבות לא מדברים אליי, רגליים על הקרקע זה ערך עליון, צריך לקחת את מה שאלוהים נתן לך ולתרגם את זה לדברים טובים. וצריך לצאת מהמוסכמות האלה שאם אבא שלך נרקומן ואמא שלך חולה וגדלת בשכונת פשע אז זה הסיפור שלך. תמיד אמרתי אלו הם חיי, אבל זה לא הסיפור שלי. את הסיפור שלי אני אכתוב בעצמי, ואכן כתבתי אותו”.

     

    × × ×

     

    לוי בהחלט כתב בעצמו את סיפור חייו. הילד שגדל בשכונת שעריים ברחובות, בן לנרקומן שנכנס ויצא מבתי כלא עד שנפטר מסרטן ולעובדת ניקיון שקיבלה ארבעה אירועים מוחיים והפכה לסיעודית, שסיפר על מחסור שסבל ממנו עד לרמת התחתונים, הפך למלך הקונצנזוס; לזמר שממלא את קיסריה ואת היכל מנורה מבטחים וצובר מיליוני צפיות ביוטיוב, לשופט ריאליטי אהוב שמחדיר למיינסטרים מושגים כמו “מנחגנה”, ולטאלנט שלא פוסח על הפסטיגל, מככב בפרסומת ל’כלל ביטוח’ ופרזנטור של ’לי קופר’. כל אלה, בתוספת מאות חתונות בשנה, הפכו את לוי לאימפריה: על פי גורמים בתעשייה, הוא גילגל בשלוש השנים האחרונות מיליוני שקלים, וב’ערב טוב עם גיא פינס’ פורסם שבשנת 2019 לבדה הסתכמו הכנסותיו ב־18־19 מיליון שקל.

     

    צילום: אמיר מאירי
    צילום: אמיר מאירי

     

    זה לא קרה בן לילה. “כזמר סקיצות (שמקליט שיר כדי לשכנע זמר מפורסם להפוך אותו לשלו) הקלטתי לכל אורך הדרך בחינם”, הוא משחזר בעיניים בורקות; “המשכתי לעשות את זה גם אחרי שהוצאתי שני אלבומים. לפני שנתיים עוד הקלטתי סקיצה לאייל גולן, ואז באופן טבעי זה השתחרר. נכנסתי ללופ של עבודה, טירוף, אלבום ומופעים. אבל המקום הזה של להיות זמר סקיצות הציל אותי, הרגשתי שזה מקום ששומר עליי. העבודה הזאת הרימה אותי”.

     

    זוכר רגע קשה במיוחד מהשנים הראשונות?

     

    “הופעתי בלהקת אירועים, ובשביל להגיע לנקודת האיסוף הייתי צריך לקחת מונית שירות. היינו מופיעים עם חליפות. הייתי יוצא בחמש אחר הצהריים, חוזר בשלוש לפנות בוקר ומקבל 700 שקל. פעם אחת עליתי למונית עם החליפה והנהג אמר לי, ‘מה זה, אתה הולך להתחתן?’ כל המונית הסתכלה עליי והתביישתי. מה אגיד לו עכשיו, שאני מופיע בלהקת אירועים? אז אמרתי לו, ‘כן, אני מתחתן’. היו דברים לא פשוטים. לא בקלות הושמעתי ולא בקלות חובקתי”.

     

    נקודת המפנה הגיעה ב־2018. שלוש שנים אחרי שהוחתם ב”ליאם הפקות”, כשמאחוריו שלושה אלבומים והלהיט הענק ‘מסיבה בחיפה’, לוי החליט להמר על כל הקופה ולפתוח קופות להופעה בקיסריה. “כל היועצים למיניהם אמרו לי, ‘אתה לא תמכור’, ‘אתה מטורף’. הופעל עליי לחץ פסיכולוגי כדי שארד מזה. אולי רצו לשמור עליי, שלא אחווה כישלון. אבל שמתי את המפתחות של הרכב על השולחן ואמרתי למנהלים, ‘אם אני מפסיד, קחו את הרכב’. וזו הייתה נקודת המפנה בקריירה שלי, הגיעו אנשים שליוו אותי 15 שנה, ששרתי אצלם במרפסת בסלון. הם באו לקיסריה, וזה הרגיש כאילו התחתנו באותו הערב. הוכחתי לכל מי שציקצק ופיקפק שיש פה אמן וקהל שהולכים דרך יחד כבר שנים”.

     

    מאז אותה הופעה לוי הופיע בקיסריה חמש פעמים נוספות. בתחילת 2019 הוזמן להופעת אורח ב’הכוכב הבא לאירוויזיון’ ובעונה הבאה כבר קיבל כיסא קבוע בפאנל השופטים, לצד קרן פלס, סטטיק ובן־אל, אסף אמדורסקי ושירי מימון. החיבוק מהמיינסטרים הושלם. כשמבקשים ממנו להסביר איך זה בדיוק קרה הוא אומר ש”אני מחויב לתת קרדיט לקדוש ברוך הוא, כי עם השתלשלות החיים שעברתי אין סיכוי שזה יקרה. יש אנשים עם יכולות גדולות משלי. יש מבצעים גדולים ממני. יש אנשים פי שמונה יותר יפים ממני, לא שאני חושב שאני יפה. לפעמים אני חושב שהקדוש ברוך, הוא הגזים. ולא בגלל הכסף. מה הסיכוי שנלחמתי כל השנים ב’כלל ביטוח’ כדי לדאוג לאמא שלי ואז אני עושה להם קמפיין? הייתי הולך ברגל למשרדים של ‘כלל’ כדי לדאוג לתביעות של אמא שלי, עם תיק מלא מסמכים ושמונה שקלים בכיס לאספרסו. ידעתי שאני צריך לדאוג לפרנסה לבית ולפנסיה של אמא שלי. ופתאום אני מפרסם אותם. זה לא נס?”

     

    אז ההצלחה שלך עשתה הרבה טוב גם לאמא שלך.

     

    “אם אמא הייתה צריכה להסתמך רק על ביטוח לאומי היא הייתה חיה בצורה מצומצמת, אז היום אני מרשת אותה מכל הכיוונים. כל מה שאפשר לעשות אני עושה, הבית שלה מסודר ולא חסר לה כלום. היא באה אליי לפעמים במונית ספיישל. אני משתדל שהיא תהיה עצמאית עם המטפלת”.

     

    כמה אתה דואג לה?

     

    “אי־אפשר להשלים עם מצב כזה, אני משקר את עצמי שהשלמתי עם זה אבל אני לא מצליח. ואני תמיד אומר, זה יכול לדפוק בכל בית ולא לעולם חוסן. החרדה הקיומית נמצאת איתי כל הזמן. החרדה נמצאת בי. אני איש מאוד־מאוד חרדתי. כתוב ‘אשרי אדם מפחד תמיד’. יכולה לעמוד פה מקהלת גוספל של מאה איש ולשיר ‘אל תפחד!’ זה לא רלוונטי. זה אני, זה הדנ”א שלי, זה הבית. אני חושב שההורים שלי עשו אותי בפחד. וזה הרבה פעמים מציל אותי”.

     

    באיזה מובן?

     

    “זה משאיר אותי עם רגליים על הקרקע, אני מחושב. במיוחד כשאתה בלי אבא ואין מי שיכוון אותך. אין מנהיג באמת. צריך לדעת למי להקשיב וממי לקחת”.

     

     

    × × ×

     

    הקורונה נפלה עליו בתקופת שיא בקריירה. “הייתי במרוץ קדחתני, ובפברואר, לראשונה זה חמש שנים, טסתי לארצות־הברית ולא כדי להופיע. נהניתי בניו־יורק, ובדיעבד אני מצטער שלא פתחתי קופות שם כי חזרתי לארץ וההופעות התבטלו אחת אחרי השנייה. זה היה מלחיץ, הכל מתחיל להיחתך, השם ישמור, ואני אדם שמאוד אוהב לעבוד, אוהב לקרוע את עצמי, ופתאום היומן מתחיל להתנקות. עשרות רבות של הופעות בוטלו. חתונות, ועדי עובדים, תוכננו ארבע הופעות בקיסריה, מופע עם אייל גולן באצטדיון בלומפילד מול 60 אלף איש”.

     

    כאדם שבא מעוני, אני מניחה שיש הרבה חרדה בנושא הפרנסה.

     

    “עבדתי ברוך השם, הצלחתי לחסוך לירה לבנה ליום שחור, ועדיין ברור שהקורונה הלחיצה אותי. יש דברים שגדולים מאיתנו”.

     

    ישבת בבית והשתגעת?

     

    “היו לילות קשים. קשה לי לעמוד מנגד ולהגיד, ‘נעבור את זה, הכל בסדר וישתבח שמו’. ממש לא. מה שקורה פה זו מלחמה. יש פה נגנים, תאורנים – זה הלחם, זו לא החמאה שלהם אפילו – שהתפרקו לגורמים. יש לנו התחייבויות, עובדים, מפעל, נגנים. יש גם אחריות כלפי הקהל. אתה רוצה לפצות על המצב”.

     

    יש פחד שהקהל ימשיך הלאה, כי אתה לא יכול לתחזק את מערכת היחסים איתו?

     

    “לא. אני כן מתחזק את מערכת היחסים כי המוזיקה היא העניין. לפני ארבעה חודשים הוצאתי אלבום. אחר כך הוצאתי סינגל. עשיתי תוכנית בערוץ 24, ואני משתדל להיות עם היד על הדופק באינסטגרם וביוטיוב. ועדיין המצב הנוכחי הוא קשה. כולם בעסק הזה, וזה כוח עליון”.

     

    לא רק כוח עליון, כי גם הממשלה היא חלק מהמצב. היית שותף למחאת האמנים?

     

    “הייתי בירושלים בהפגנה של התאורנים והצלמים ואנשי ההגברה. אני לא בא להופעה שלי ועולה והולך. אני יושב עם הספקים, מכיר אחד־אחד. אני יודע כמה כל אחד מרוויח ומכניס לבית שלו. אנשים מדהימים, ברור שאני עומד מאחוריהם”.

     

    יש אמנים שגם הגיעו להפגין מול בית ראש הממשלה בבלפור.

     

    “זו מדינה דמוקרטית. אני לא הגעתי לבלפור”.

     

    כי אתה מפחד לדבר פוליטיקה? יש ביקורת על אמנים שחוששים להתבטא בנושא, אומרים שהם מתקרנפים.

     

    “אני לא חושב שהאמנים מפחדים לדבר. זה שאתה אמן לא אומר שאתה צריך להיות חרסינה, אבל הבעיה מתחילה בזה שכשאתה אומר משהו אז מפרשים את זה באלף פרשנויות והופכים את הפיל לעדר פילים. אז אני עליתי למחאת האמנים בירושלים, לשם השתייכתי. היה לי חשוב לתמוך באנשים שעומדים מאחורינו. אני לא מאמין בלרוץ, להוביל ולהשתגע. בואי נבין את השיעור הזה. אני פחות מעוניין להיות צ’ה גווארה בעניין”.

     

     

    × × ×

     

    הקורונה לא הייתה הדרמה היחידה בחייו של לוי בשנה החולפת. בדצמבר הוא ביטל את אירוסיו להדר חיון, אחרי מערכת יחסים בת שנה וחצי. במרץ הוא הוציא את שיר הנושא של אלבומו החדש ‘הולכת יחפה’, ובו הוא מזמר: “השלמתי שבינינו זה לא מסתדר... הולך ממך הולך ומצטער / על הטעות שהוצאתי לך טבעת / ועכשיו אני חצי בן אדם”. כמה שווה הלב השבור של איתי לוי? למעלה מחמישה מיליון צפיות ביוטיוב, וגם כמה תובנות ממרום רווקותו המחודשת. “אני מאמין שלכל דבר יש את הזמן שלו. אני רואה המון רווקים בתעשייה בני 38, 42, על מה זה מעיד? על כלום”.

     

    חסרה לך זוגיות בכלל?

     

    “תגידי, טוב האדם לבדו? זוגיות זה הכי כיף בעולם, אבל זה גם יכול להיות גרוע”.

     

    המדורים התעקשו שפער הגילים של 12 שנה בינך לבין הדר הוא שגרם לפרידה.

     

    “מה קשור הגיל. תראי איזו משפחה יפה יש לצביקה פיק, איזו אישה טובה יש לו, ויש ביניהם איזה 30 שנה הפרש. אולי זה זיווג משמיים? למה הגיל משנה?”

     

    כי בחורה בת 19 לא בהכרח בשלה להתחתן ולהקים משפחה.

     

    “ואם היא רוצה להיות אמא ולא בא לה כל הבלי העולם הזה?”

     

    אז למה האירוסין בוטלו?

     

    “מה שרואים מכאן לא רואים משם וההפך. היו חילוקי דעות. ניסינו שהכל יהיה טוב ולא הצלחנו. היה פער גילים והיו עוד אלף ואחד דברים. אני מאחל לה את ברכת הדרך. מי שיזכה בה יהיה מאושר”.

     

    היה שיברון לב?

     

    “ברור שהיה. הייתה שם אהבה אדירה”.

     

    מה אתה מחפש באישה?

     

    “רק טוב לב. אני לא מחפש כלום, גם לא יופי. אני יכול להתאהב גם בפקחית בשדרות רוטשילד”.

     

    אתה נוטה לעמוד באדום־לבן?

     

    “אני משתדל שלא”.

     

    אז החברה הבאה לא חייבת להיות מפורסמת.

     

    “מעולם לא יצאתי עם בחורה מוכרת, אין לי עבר של דוגמניות, נשמה. היא צריכה להיות טובת לב. נאה בעיניי. אשת חסד”.

     

    מספרים שהקורונה פגעה קשות בשוק הרווקים.

     

    “היא פגעה קשות גם בעולם הנשואים. היו יותר פרידות מאשר חיבורים”.

     

    אתה יוצא לדייטים?

     

    “לא”.

     

    למה?

     

    “כי מה עכשיו ‘מה שלומך? מאיפה את? מה את לומדת?’ אני מאמין שדברים גדולים מגיעים אליך, הקדוש ברוך הוא מסדר את הדברים”.

     

    הקדוש ברוך הוא לא יפתח לך טינדר. איך תכיר?

     

    “דרך חברים, אומרים לי, ‘בוא תכיר בחורה טובה’, יושבים ושומעים מוזיקה, שרים קריוקי. פעם לא חשבתי שאני יכול להיות רומנטי”.

     

    והיום?

     

    “זה השתפר. אני עדיין לא מביא פרחים בשישי, אבל אני מבשל, מכין מרקים, פסטות טובות, אפשר לראות סרט ביחד ולדבר עליו, או לנסוע באוטו בסבבה”.

     

    כל הנרות האלה בבית שלך גורמים לי לחשוד שיש בחורה בתמונה.

     

    “זה הטעם שלי פה בבית, כולל הנרות, אז כרגע אין”.

     

     

    × × ×

     

    פרידה נוספת התרחשה במישור המקצועי, כשבחודשים האחרונים לוי מצא את עצמו, בעל כורחו, בליבו של אחד הסכסוכים הגדולים והמתוקשרים בתעשייה. מהצד האחד בני פרץ, מהצד השני אייל גולן. שניהם אחראים על נסיקתו מאז חתם ב’ליאם הפקות’, שניהם פרסו עליו את חסותם. פה ושם הוא אפילו תואר כיורש של גולן. בראיונות לוי ביטל את הטייטל בענווה (“זה שחצני להגיד את זה”) וגולן לא חיבב את הדימוי (“יורשים זה אחרי שבן אדם מת”). על פי הפרסומים, ההצלחה של לוי והכסף הגדול שבא איתה הפכו למחלוקת נוספת בסכסוך בין גולן לפרץ.

     

    ההחלטה של לוי לפתוח את משרדי ‘רות הפקות’ (ע”ש אמו) הוכיחה לא רק רצון לעצמאות אלא יציאה מכוונת מהטייטל “בן חסותו של אייל גולן”, אולי גם משאלה להיכנס בעתיד למשבצת הזמר הלאומי. הפרידה מגולן תעלה לו, לפי הפרסומים, שישה מיליון שקל, שייפרסו על פני 50 תשלומים.

     

    לוי מסרב להתייחס לסכום המדויק, אבל לראשונה הוא מוכן להגיב בהרחבה על הפרשה. “מראש ההתנהלות בליאם הפקות הייתה שותפות, לא עבדתי אצל אף אחד”, הוא מדגיש. “זה היה משרד בוקינג לכל דבר, קרו שם דברים מדהימים אבל אני איש מאוד עצמאי במהות שלי. העצמאות יכולה לפעמים להתפרש כפרישת כנפיים אבל זה לא נכון, זה הגיע ממקום של אחריות”.

     

    תסביר.

     

    “כשאתה מתחיל לייצר דברים ולגדול בהכנסות אתה נהיה חברה. זו חברה שבעזרת השם תהיה מפעל של דברים גדולים ומוצלחים”.

     

    מפעל של איש אחד בשם איתי לוי או שתאסוף תחת חסותך גם אמנים צעירים?

     

    “אני לא חושב שאאסוף, אבל אם ארגיש שזה נכון לקחת אחריות על זמר, אקח זמר. אם לא אעמוד בזה אז לא אקח אף נפש של אף אדם, והמבין יבין”.

     

    הבנתי. אז איך אייל הגיב כשבישרת לו שאתה פותח משרד משלך?

     

    “את שואלת באיזו עין הוא ראה את זה? לדעתי לא הכי טובה. לא נראה לי שהוא התלהב מזה בגדול”.

     

    הוא אמר לך את זה?

     

    “הבנתי את זה דרך ה’מקורבים’”.

     

    לא נעים.

     

    “לא. הרי אפשר לשלוח סמס ולהגיד: ‘אח שלי, כפרה, זה לא מגניב. מה אתה עושה? מה הלו”ז?’”

     

    ולא היה סמס, פשוט קראת על עצמך בעיתון?

     

    “רוב הזמן אני קורא על עצמי. זה לא היה נתון לשיקול או לדיון. עשיתי את זה מתוך מקום שאני חייב לעשות את זה. רציתי את ביתי בתוך ביתי”.

     

    אם היינו בטיפול פסיכולוגי הייתי אומרת שבתת־מודע רצית להגיד, ‘אני והוא שונים, אני לא תחת חסותו של אף אחד’.

     

    “שמעי, לקח לי המון זמן לחתום בליאם הפקות. לא חתמתי על הוואן. ראשית פחדתי לאכזב, שיגידו, ‘הנה הוא עמד לידו ולא הצליח’. שנית, לא הייתי מוכן להיות כינור שני של אף אחד, גם אם זה הכינור הכי טוב בעולם. ושלישית, וזה הכי חשוב, כששאלו אותי אם אני מרגיש שאני בצילו, עניתי ש‘שנינו חשופים לשמש’. זה הכל”.

     

    מספרים שנבחרת לליאם הפקות אחרי שהתלבטו בינך לבין פאר טסי. פורסם שאייל אמר לבני אחרי ששמע את שניכם שרים ‘אני רוצה את איתי’, וכך הפכת להיות…

     

    “סימבה”.

     

    משהו כזה.

     

    “וברצינות, אני חייב להגיד שמה שהיה בין פאר לאייל, זה לא מה שהיה ביני לבין אייל. פאר ואייל היו חברים מאוד טובים. אני מעולם לא הייתי חבר של אייל מתוך מקום של כבוד. הוא איש שאני מעריך שנים. אני רוצה להדגיש את זה בפני כל ה’צוקצוקונים’, ואני אומר ‘צוקצוקונים’ כי הם מתחת למצקצקים, הם מנסים לעשות אש ותמרות עשן וזה מגעיל אותי. אף פעם לא רבתי עם אייל גולן, והוא לא רב איתי. תמיד שררה בינינו אהבה, תמיד כיבדתי אותו והורדתי את הראש בפניו והלכתי איתו בין הטיפות. זה הכל. בכבוד רב. יכולתי לעשות דברים הרבה יותר גדולים בליאם הפקות ולא עשיתי”.

     

    בגלל יראת הכבוד הזאת?

     

    “כן”.

     

    בשביל לא לאיים עליו? לא לריב איתו?

     

    “זה לא העניין הזה. זה עניין של היררכיה”.

     

    אז אולי זה היה הטריגר לפתוח משרד משלך? שאמרת לעצמך, ‘אני כן רוצה לעשות את הדברים האלה’?

     

    “בזמן הנכון. אם אני מקבל דברים אני לא יכול להגיד להם לא. העולם נתן לי, הקהל נתן לי, אני לוקח את זה ורוצה עוד ועוד. כל הזמן אמרתי לעצמי, ‘עזוב, איתי, זה לא הזמן’. ידעתי שאני צריך להצניע לכת, שאחרת זה יכול להיות מועד לפורענות. אבל יש זבובים שוואלה משעמם להם והם רוצים לעשות אש. בסדר”.

     

    עדיין, מהפרסומים האחרונים עולה שבליאם הפקות הייתה התנהלות בעייתית. היית עד לזה?

     

    “אני לא הייתי מעורב בעניין של הכספים, אבל אני יכול להגיד שהכל התנהל כמו שצריך עם כל מי שעבד תחתיי. מעבר לזה, בחברה גדולה לפעמים יש המון עובדים ויש המון ספקים אז קורים דברים, שוטף פלוס וכאלה. אני דאגתי לעבודה לנגנים שלי, לצוות שלי, ודאגתי שהם יקבלו את הכסף בזמן. מעבר לזה אני לא יודע מה הלך שם”.

     

    אתה קצת כמו ילד שנקלע לגירושים מכוערים בין הורים.

     

    “אני הרגשתי שבגירושים האלה ההורים לא חסים על הילד”.

     

    נפגעת?

     

    “מאוד נפגעתי וגם התביישתי, אפילו נגעלתי שהכניסו אותי לזה בכלל. אני לא קשור לזה. זה החיים שלהם, זה גורלם, זה לא ענייני בכלל”.

     

    הרגשת שמשתמשים בך בריב הזה?

     

    “חד־משמעית. זה מושך לפה וזה לפה. זה ביאס אותי נורא. זה לבוא ולהגיד, ‘וואלק, שבו רגע, לכו לחדר וסגרו ביניכם את העניינים. תמיד אמרנו, אני ונסרין קדרי, תודה רבה לליאם הפקות, אבל כשהיינו בנקודה שבה אנחנו לא קשורים לזה בכלל, אז זה כבר לא מעניין. מקצועית לא נפגעתי, אבל אישית בטח שנפגעתי. אני אומר את זה בפה מלא. נפגעתי מאוד משניהם, מבחינתי אייל ובני זה אחד. הפכו אותי לבובה בסיפור הזה, אמרו, ‘נלחמים על ביצת הזהב, תרנגול הזהב, תרנגול כפרות’. אני לא ביצה ולא זהב, לא תרנגול של אף אחד”.

     

    ואולי אייל ובני הפכו אותך לתרנגול הזהב הזה?

     

    “יכול להיות. אבל שוב פעם, צריך להיות פה מבוגר אחראי ולא היה פה כזה, מישהו שיבוא ויגיד, ‘יש פה בן אדם שפותח את העיניים שלו בבוקר ובמקום לראות שהוא עשה שיר טוב שנכנס לגלגלצ הוא צריך לראות את השיט הזה’. די, באמת די”.

     

    ניסית לגשר ביניהם?

     

    “ניסיתי לעשות שלום הרבה פעמים. הייתי אצל אייל ובני 200 פעם. אמרתי אולי אהיה המבוגר האחראי, אבל אז קלטתי שאין עם מי לדבר והחלטתי להתנער מאחריות. זזתי הצידה, אמרתי, ‘תעשו מה שאתם רוצים ותעזבו אותי בשקט’”.

     

    ובסוף בחרת שפרץ ימשיך לנהל אותך.

     

    “לא הייתה שום בחירת צד, רציתי להמשיך ולהתנהל בהתאם להסכם, שלפיו בליאם הפקות ניהל אותי בני. בני פרץ הוא איש טוב ומקסים, איש חסד. אנחנו אנשי חוק, זו לא שכונה”.

     

    אז מה תפקידו של בני במפעל שהוא איתי לוי?

     

    “איתי לוי זה ‘רות הפקות ומוסיקה בע”מ’. That’s it. רות ונקודה”.

     

    ומי אוחז בזכויות השירים שלך?

     

    “רות הפקות. נשאנו ונתנו בכבוד”.

     

    פורסם שאתה צריך לשלם לאייל שישה מיליון שקל ב־50 צ’קים. 120 אלף שקל בחודש. הרבה כסף.

     

    “אייל ואני נפגשנו. סוכמו דברים. לחצנו יד. בירכנו אחד את השני בדרך צלחה. שיריי חזרו אליי. הכל מתבצע מתוך רות הפקות ורק ברות הפקות. אייל ואני התחבקנו והתנשקנו. אנחנו לקראת מופע ענק, יש לנו סינגל משותף, אנחנו חברים ואני מאוד אוהב את האיש וחושב שהוא מתנה אדירה למוזיקה. הוא אפילו היה אצלי בבית ואכל מרק תימני שהכנתי”.

     

    היית משתתף בחגיגה להולדת הבת מיאל?

     

    “חד־משמעית”.

     

    אחרי חמישים צ'קים צריך להביא גם צ'ק לבריתה, או שאפשר להסתפק באיזו טטרה יוקרתית?

     

    (צוחק) ״אני אגיע לברית, אבל לא אוכל. אבוא שבע לאירוע״.

     

    אתה בעצמך רוצה ילדים?

     

    “ברור, מאז שאני ילד אני אבא. אני רוצה שלושה”.

     

    סולידי.

     

    “מה, אביא שישה ואשים אותם על המדף? נביא שלושה ונצלח בהם ונראה מה יקרה. אני מאמין שבעזרת השם, בלי לצאת בהצהרות, בראיון הבא שלנו אחזיק ילד. אבל קחי את הזמן עד הראיון הבא, טוב? קודם חתונה, שבה הכל יהיה מאוד פשוט וצנוע”.

     

    אולי אפילו תגיע אליה במונית שירות.

     

    “תגידי, זה לא סטייל עולם?”

     


    פרסום ראשון: 15.09.20 , 00:45
    yed660100