ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: גבריאל בהרליה
    7 ימים • 16.09.2020
    העיקר הבריאות
    שנייה לפני שהוא מכניס את כל עם ישראל לבידוד, שר הבריאות יולי אדלשטיין מודה שאין לסגר יעדים ברורים, זועם על השרים שהתנגדו ואפילו לא חבשו מסכה בישיבות, ולא יכול להבטיח שלא יהיה סיבוב שלישי. ומה לגבי המסיבה שערכה אשתו, אירינה נבזלין, בזמן שהוא הטיל עוד הגבלות על הציבור? זו כבר סתם אי–הבנה. בראיון זוגי נדיר, מספרים אדלשטיין ונבזלין על החיים בצל הביקורת, מסבירים כיצד מגשרים על פערים כמו גיל ואמונה דתית ומגלים איך סיפרו לאביה - חברו הטוב של השר - שהם בזוגיות
    טל גלעדי וחן ארצי סרור | צילום: גבריאל בהרליה

    שר הבריאות יולי אדלשטיין כבר לא ישן כמה ימים. לא רק שהוא תקוע בבידוד, מהחדר הסגור בביתו שבהרצליה פיתוח הוא גם נדרש להוביל מהלך של סגר על מדינה שלמה. "מישהו רצה לשלוח לי רשימת קריאה לבידוד, אז החזרתי לו סמיילי כועס. משבע בבוקר עד 11 בלילה אני בתוך הזום. אני לא מרגיש את הבידוד מרוב עבודה”.

     

    “הוא לקח לי את חדר העבודה בקומה העליונה, והוא עובד וגם ישן שם”, מספרת רעייתו, יו”ר דירקטוריון מוזיאון בית התפוצות אירינה נבזלין. “שאלתי אותו איך עובר הבידוד והוא אמר שהוא לא יודע, עסוק בטלפונים אבל לפחות חוסך ככה את הנסיעות. אני אומרת שאם מישהו יכול להסתגל לסיטואציה של בידוד זה מישהו כמו יולי שהיה בבית סוהר ברוסיה״.

     

     

    “וכשאני אצא, מדינה שלמה תיכנס לסגר. שלא ארגיש לבד”, אדלשטיין צוחק במרירות.

     

    אין ספק שלא כך היה רוצה אדלשטיין שהדברים יתגלגלו. ערב ראש השנה תשפ”א, מדינת ישראל היא בין הראשונות בעולם שנכנסות לסגר קורונה נוסף, שתנאיו לא לגמרי ברורים, המוחרגים ממנו רבים, ונכונות הציבור לעמוד בו מוטלת בספק. גם אדלשטיין מודה בכנות שהוא חושש. “אני מבין את המודל הנוכחי אבל אני לא שקט”, הוא אומר על המתווה שהושג לבסוף. “אני חושב שהיינו צריכים ללכת לסגר מהודק יותר. מתוך התחשבות בכלכלה, בחברה – באנו לקראת. אני מקבל את המתווה אבל אני מודאג כי המספרים גבוהים מאוד וזה סגר לא מספיק מהודק. אם הסגר לא יהיה מהודק דיו יכול להיות שהוא ייקח יותר זמן. בכדורגל יש משחקים של 90 דקות ולא משנה מה התוצאה, אבל בגמר גביע חייבים הכרעה. אנחנו עכשיו בגמר גביע וחייבים הכרעה ברורה”.

     

    ומה ייחשב הכרעה ברורה? מה הציפיות מסגר?

     

    “אני לא יודע להגיד. גם חתן פרס נובל ברפואה לא יוכל להגיד. זה תלוי בהתנהגות. אנחנו בנינו על זה שבסגר מהודק נגיע לאלף נדבקים ביום. אני חושש שבגלל שהסגר לא מהודק לא נהיה שם. אני לא רוצה לזרוק מספר כי אף אחד לא מוכן להתחייב למספר”.

     

    זה נשמע כאילו יצאנו לסגר בלי יעדים.

     

    “היעד הוא קטיעת שרשרת ההדבקה, ואנחנו נפעל תוך כדי תנועה עד שנראה מגמה ברורה של ירידה”.

     

    אז איך נדע שאנחנו לא נכנסים לשידור חוזר ולסגר שלישי? המערך האפידמיולוגי עדיין לא מוכן.

     

    “המערך בנוי דיו. זה נכון שנקבו ב-1 בנובמבר כתאריך שבו הכל יעבוד, אבל אז הוא כבר יהיה אחרי כל ההרצות. כבר עכשיו הוא עובד ועובד לא רע. אני נושא באחריות המלאה על הקו של משרד הבריאות ואני עשיתי הכל ואעשה הכל בשביל שלא ניכנס לעוד סגר, אבל אני לא יכול להבטיח לציבור שהפעם תהיה אכיפה מלאה, שהמערכת תעניק תמיכה ראויה לעסקים ולאזרחים ושלא יסרסו את ההחלטות שלנו”.

     

    זאת אמירה מדאיגה. אז למה שיקשיבו לכם?

     

    “אני חושב שהסגר הוא קריאת השכמה דחופה, גם לממשלה, גם לכנסת וגם לציבור, להתעשת ובמהירות. אנחנו בשעת מלחמה. בקרב לא פוגעים באנשים שנמצאים בצד שלך. אני בטח לא מתכוון לירות לאף אחד בגב. ציבור אחד לא אמור לתקוף ציבור אחר, במקום לראות את האחריות שלו קודם כל”.

     

    כמעט אף מדינה בעולם המערבי לא הכריזה על סגר כללי נוסף אחרי הגל הראשון. האם זו לא הודאה בכישלון?

     

    "אנחנו מקבלים החלטות במציאות של אי־ודאות עם הנגיף הזה. פרופסור מכובד שהתייעצתי איתו אמר לי לעשות משהו, ובערב אמר לי לעשות את ההפך. הוא לימד אותי כלל: עם קורונה אף פעם אל תתבייש לשנות את דעתך. אין ספק שאולי היה אפשר לעשות אחרת אבל זה לא מצב ש־2 כפול 2 זה 4. אני יכול לומר בלב שלם שאני עשיתי הכל, כולל הכל, בשביל להימנע מסגר מלא".

     

    גם ממשלת ישראל ורה”מ עשו הכל?

     

    "את זה צריך לשאול את ממשלת ישראל", הוא נזהר. "אם היו נותנים לנו גם בממשלה וגם בכנסת יותר אפשרויות פעולה היינו במקום אחר. זה שכל שר וכל ח”כ הרים לובי ולא נתנו לנו לנהל מדיניות דיפרנציאלית, זה לא הולך ככה".

     

    למי מופנית האצבע המאשימה?

     

    "השרים והח"כים סירסו את ההחלטות, אף אחד לא מוכן שיסגרו אצלו. יש אנשים, גם חברי כנסת, שמתייצבים ואומרים: 'אז ימותו כמה מאות אנשים. לא נורא'. אז לא, אני לא יכול להיות חתום על זה. לא כיהודי, לא כישראלי ולא כמנהיג. לומר לך שישנתי הלילה? אני לא ישנתי כי אני מבין מה המשמעויות לבעלי העסקים. בישראל משתפים פעולה או בלסגור או בלפתוח. ניסינו לעשות מדיניות דיפרנציאלית, אני מבין שלא נעים לראות שאצל אחרים פתוח כשאצלי סגור, אבל זה נהיה בלתי אפשרי. המומחים ממשרד הבריאות כבר נופלים מהרגליים, וכשהם מגיעים לכנסת מה הם שומעים? יושבת מומחית מהמשרד ואומרים לה שהיא לא מבינה כלום. איזה אמון ושיח אפשר ליצור ככה?"

     

    אבל אזרחים רואים ממשלה משותקת שמתנהלת מול משבר עצום. ישיבות הממשלה בקושי מתכנסות כבר חודש. זה נראה לך סביר?

     

    "הממשלה לא משותקת, אבל היא ודאי לא עובדת. זו ממשלה שלא נוסעת בהילוך הנכון. בואו, הממשלה הזו קמה בזכותי. לא רוצה לומר שילמתי בגופי אבל שילמתי בתפקידי כדי שהממשלה הזו תקום. עצרתי את הסחרחורת הזו של בחירות בלתי פוסקות. יש לי חוק חשוב ביותר לייצוב המצב הכלכלי בבתי החולים והוא תקוע כי ועדת שרים לחקיקה לא מתכנסת. בטח שזה מרגיז ובטח שזה כואב, לפעמים בא לך לומר, 'לא לילד הזה פיללתי'. אבל האם אני שמח שלא הידרדרנו לבחירות לפני כמה שבועות? אני שמח. כי הדבר האחרון שהיינו צריכים זו עוד מערכת בחירות".

     

    לא משותקת, אבל לא עובדת. ישיבת ממשלה | צילום: מארק ישראל סלם
    לא משותקת, אבל לא עובדת. ישיבת ממשלה | צילום: מארק ישראל סלם

     

    נכנסת למשרד הבריאות באמצע מאי, בשבועות הראשונים ליציאה מהסגר הראשון, עם מאות בודדות של חולים. איך הידרדרנו למצב של 4,500 חולים ביום?

     

    "אנחנו סגרנו את המשק מאוד מהר ופתחנו אותו מאוד מהר, והיו לזה השלכות. התחילו לפתוח את המשק עוד לפני שנכנסתי לתפקיד, אבל אני זוכר את קריאות השבר והדרישה לפתוח עוד ועוד ובאמת זו הייתה טעות. תהרגו אותי אם אני יכול לקחת אחריות על זה שהבריכות בבתי מלון יהיו פתוחות אבל בקאנטרי סגורות. זה היה אנדרוגינוס שאני לא יודע מאיפה המציאו. אנחנו מביאים החלטה ואז כל אחד נלחם בשביל איזה סקטור והציבור צועק שזה לא הגיוני. ולצערי הציבור צודק ‑ זה לא הגיוני".

     

    × × ×  

     

    אלו ימים לא פשוטים עבור שר הבריאות. האמירה הזו כנראה תקפה לכל שר בריאות בעולם, אבל ליולי אדלשטיין במיוחד. מדינת ישראל נכנסת לסגר בחגי תשרי, צמרת משרדו נמצאת תחת אש צולבת, אמון הציבור ברצפה והפרויקטור שנבחר, פרופ' רוני גמזו, מותקף מכל עבר, אחרי שגם תהליך המינוי המאוחר שלו הפך לפארסה ארוכה ורבת־משתתפים. גורמים מתארים משרד עם קודקודים ומומחים תשושים ומוחלשים והיעדר גיבוי מראש הממשלה - ההוא שסיפר במארס איך "מתקשרים מכל העולם כדי לשמוע איך ניצחנו את הקורונה". אדלשטיין, פוליטיקאי עם אופק מזהיר שסומן לא אחת כמועמד לנשיאות, מצא עצמו שקוע עד המותניים בביצה הטובענית והתובענית שהיא ניהול הווירוס.

     

    בוא נתחיל בסאגת הפרויקטור. עד שכבר מינית פרויקטור, מהדקה הראשונה שלו בתפקיד גמזו טוען שעושים לו את המוות.

     

    "אני לא חושב שההתקפות עליו מתוך הליכוד הן הגיוניות. גם אמרתי את זה בפומבי. פרופ' גמזו לא נכשל, הרי נעשה על ידו כל ניסיון להימנע מהטלת סגר. במצב הנוכחי פשוט אין ברירה אחרת. לדעתי הוא עובד יפה גם אם היו לו גם טעויות בדרך, כמו המכתב לאוקראינה נגד הנוסעים לאומן. לא עושים דבר כזה. דיברנו ובדיעבד אני חושב שהוא מבין שהוא טעה, אבל מי שעושה גם לפעמים טועה. צריך לתת לגמזו לעבוד".

     

    שמעו את שר הבריאות הקודם, יעקב ליצמן, אומר על גמזו: "אני מכיר אותו, הוא רוצה להפיל את הממשלה".

     

    "נו באמת, מיד עליתי מול ליצמן. הוא אמר את זה מתוך דאגה לתפילות בחגים. אנחנו לא נותנים הנחות, ואנחנו נאפשר לעם ישראל בהמוניו לשמוע שופר או כל נדרי גם אם במתכונת מצומצמת".

     

    החרדים מפעילים יותר מדי לחץ?

     

    "כולם מפעילים לחץ. כשאנשים יבינו שההחלטות בעדם ולא נגדם הכל יהיה יותר קל".

     

    יש מי שרואים את פתיחת התפילות בחגים כלא הוגנת. כאילו זה “סגר לחילונים”.

     

    אני חשבתי שאחרי כל מה שעברתי בחיים אני לא נאיבי. אלוהים אדירים, זו אנטישמיות חבויה? הרי בחגי תשרי מדובר במיליונים שרוצים דקה להתכנס בבית הכנסת ולשמוע קול שופר. בביתר־עילית או בבית־שמש אין בעיה, השופרות יגיעו לכל בית ויש מספיק מניינים במרחק 500 מטר. אני חשבתי על הציבור החילוני והמסורתי שדורך בבית הכנסת פעם־פעמיים בשנה. ראש השנה ויום הכיפורים זה לא עוד חג דתי. יש משמעות לעוד ערכים בתוך המשוואה. המענה של התפילות לא נולד מתוך לחץ חרדי. ליצמן התפטר מהממשלה כי נכנעתי לחרדים?”

     

    אנטישמיות חבויה? תפילות בבית הכנסת | צילום: שלו שלום
    אנטישמיות חבויה? תפילות בבית הכנסת | צילום: שלו שלום

     

    גמזו בא לשלושה חודשים. מה אחר כך?

     

    "הוא מוזמן להישאר אם ירצה".

      

    מוזמן להישאר. פרופ’ גמזו | צילום: מירי גטניו, דוברות איכילוב
    מוזמן להישאר. פרופ’ גמזו | צילום: מירי גטניו, דוברות איכילוב

     

    גם כשאנחנו במקום הראשון בתחלואה?

     

    "אנחנו גם במקום הראשון בבדיקות. אני לא אזכיר שמות של מדינות שמספרות כמה הן ירוקות אבל פשוט לא עושות בדיקות. אני גאה לדעת מה מצב התחלואה אצלי, ומי שמספר שבסוף הגל הראשון היו 20 נדבקים, משקר. פשוט לא היו בדיקות".

     

    בינתיים נראה שראש הממשלה עסוק בעניינים אחרים. במשפט שלו, בשלום עם איחוד האמירויות, במלחמה בפרקליטות. לא בקורונה.

     

    "ראש הממשלה נותן לי גיבוי מלא. הוא מאוד מעורב, אנחנו מדברים כל יום".

      

    מדבר איתו כל יום. אדלשטיין ונתניהו | צילום: טל שחר
    מדבר איתו כל יום. אדלשטיין ונתניהו | צילום: טל שחר

     

    לבן שלו דווקא יש ביקורת. יאיר נתניהו צייץ לפני כמה ימים שמשרד הבריאות והשב"כ מסתירים את מספר הנדבקים בהפגנות. הוא הולך על הראש שלך כבר הרבה זמן.

     

    "הראש שלי עדיין במקום ואפילו מסורק, אני לא כל כך עוקב ואני לא מרגיש חובה להתייחס לדברים שיאיר נתניהו כותב נגדי. אבא שלו אף פעם לא אמר לי דברים כאלו".

     

    ובכל זאת יצאת נגד ההפגנות בסמוך להתבטאות שלו.

     

    "נורא מכעיס אותי איך שמשחקים בנתונים. יש הבדל בין זה שלא יודעים על הדבקות בהפגנות לבין זה שלא היו הדבקות בכלל. אני לא יכול להגיד שאין הדבקות וגם לא כמה הדבקות היו. יש שכל ישר. כשאנשים שעות יחד בצפיפות, שרים וצועקים ומזיעים ‑ כנראה מתבצעת הדבקה".

     

    עד כמה לציבור יש אחריות על המצב שהגענו אליו?

     

    “לכולנו יש אחריות. ברור שאני כשר יכול לומר שכל דבר שעשיתי היה מצוין ונכון ורק הציבור אשם. יכול להיות שהייתי צריך לדרוש סגר מלא יותר מוקדם. ברור שזה לא היה עובד, אבל הייתי משיג הגבלות נורמליות. לא הערכתי נכון את עוצמת הפופוליזם. גם אני אחרי כל השנים במערכת לא חף מטעויות. לצערי בציבור השתלטה רוח של ‘תנו לחיות’ ו’אל תגידו לי מה לעשות’. יש דרך מאוד פשוטה למנוע את המצב הזה: אם מאה אחוז מהאוכלוסייה היו שומרים על מרחק, היגיינה ומסכה היינו עכשיו עם נדבקים בודדים. כואב לי אז אני אגיד משהו שלא תיכננתי לומר: בישיבת הממשלה ביום ראשון שרים מדברים בלהט נגד הסגר ונגד המשרד אבל יושבים בלי מסכה שש או שבע שעות. אז אני מסתכל על הלעג הזה ובא לי להגיד להם: קחו מראה ותסתכלו על עצמכם. גם כשהעירו זה לא עזר. נאמו כמה הסגר לא נחוץ כשהם בלי מסכה יורקים על אחרים”.

     

    מה אתה חושב על ההתנהלות של הדמויות החדשות בליכוד? למשל מיקי זוהר ואמירתו על שלושת הכ”פים, כסף כוח וכבוד?

     

    “מה שקרה עם חלק מהאנשים זה שהם לא עברו את הדרך הארוכה שעברו הח”כים בדור הקודם”, הוא אומר בזהירות, “יש חבר’ה שהתקדמו מאוד מהר ולא מצאו את האיזונים הנכונים”.

     

    לא הערכתי נכון את הפופוליזם. אדלשטיין במסיבת עיתונאים | צילום: שלו שלום
    לא הערכתי נכון את הפופוליזם. אדלשטיין במסיבת עיתונאים | צילום: שלו שלום

     

    × × ×

     

    יום לפני שנכנס לבידוד, אדלשטיין התיישב לראיון בסלון המעוצב בווילה בהרצליה פיתוח עם נבזלין, רעייתו מזה ארבע שנים. זה בוקר רגוע, לפני סערת הסגר, שניהם עוד בטישירט. הוא מכין לה קפה מהמכונה כמו שהיא אוהבת והיא מספרת איך התקפלה והכניסה כלב הביתה בגללו. נבזלין, בת 42, היא יזמית ופילנתרופית, בתו של המיליארדר הרוסי לאוניד נבזלין. כמו אביה, גם היא אוהבת לשמור על עצמה רחוק מהמצלמות וממרכז השיח. היא מתעקשת לנהל חיים נפרדים מהשר, נטולי ביקורים בכנסת וסיבובי נשיקות באירועים של חברי מרכז. על ראיונות, לרוב, אין על מה לדבר.

     

    אבל ערב אחד בקיץ המתוח הזה הכניס גם אותה לקלחת. זה קרה כשחגגה יום הולדת עם משפחה וחברים בגינה שלהם בדיוק בזמן שאדלשטיין נואם במסיבת עיתונאים, מציג לציבור העייף והציני גזרות חדשות. הוא קפץ בסיום האירוע לומר שלום, אבל הכותרת שכתבה את עצמה - "יולי אדלשטיין חגג במסיבה לאחר שהציג את ההגבלות לציבור" - הכניסה אותם למועדון המפוקפק שמצריך טלפון בהול ליועץ תקשורת: פוליטיקאים וסלבס שחוגגים בזמן שהישראלים נמקים בביתם, מרוששים.

     

    נבזלין מתעקשת שהמסיבה התנהלה כולה לפי ההנחיות, ושום גוף משטרתי לא התערב במקרה, אבל הטיימינג של האירוע יצר זעם ציבורי עד כדי קריאות להתפטרות של אדלשטיין. "אני יכול להסתכל בעיניים של האנשים ולומר להם, מעולם לא הפרתי הנחיות של משרד הבריאות", השר מדגיש. "שאני שומר על מה שאני מבקש מכולם לשמור".

     

    בסדר שזה היה לפי ההנחיות, אבל איך זה נראה ששר הבריאות ורעייתו חוגגים בזמן שאנשים מבטלים חתונות?

     

    "כואב לי שאומרים שאני גורם לאנשים לא להתחתן. בשום שלב לא ביטלנו חתונות, חוץ מבסגר בפסח. אנחנו ביטלנו רק מסיבות שלא עומדות בהנחיות. בבוקר שאחרי יום ההולדת של אירינה שאלו אותי בראיון אם אני רוצה שאנשים יפסיקו לחיות ואמרתי, להפך. תמשיכו לחיות תוך שמירה על הכללים וההנחיות".

     

    "קשה לי להיכנס לזה. מיציתי", אומרת נבזלין. "אני רק רוצה להגיד דבר אחד: אני לא נבחר ציבור. כאדם פרטי אני לא רוצה להתייחס לנושא. מהאירוע שלנו לא יצא אף חולה, אנשים הזיעו במסכות, שמרנו מעל ומעבר על הכללים".

     

    אפשר לומר שזו הייתה טבילת האש שלך כאשת פוליטיקאי.

     

    "לא נבהלתי. ההקפדה על ההנחיות באירוע שלי הייתה לא כי יולי בתפקיד, אלא מהפחד להידבק בקורונה ולסכן את סבא וסבתא שלי, שחצו את גיל 80. אני חושבת שלא עושים הפרדה מספיק ברורה בין מי שנבחר ציבור וחייב לציבור את התפקיד שלו, לבין האדם הפרטי שחי איתו. אני לא בחרתי בחיים האלה. אני עושה מאמץ בשביל יולי ובשביל המדינה אבל אני לא פוליטיקאית. היחס כלפיי וכלפיו לא צריך להיות אותו הדבר".

     

    בפוליטיקה הישראלית האישה היא חלק מהמותג שמציג המנהיג. שרה נתניהו, ליהיא לפיד, אפילו רונית של ישראל כץ.

     

    "אלה דמויות ששם מבחירה. אני חושבת על דוגמאות כמו עליזה אולמרט. ראינו אותה? ואת אשתו של ניר ברקת? הרבה פעמים מנסים להוציא אותך החוצה, מהסקרנות והרכילות מסביב, אבל בסופו של דבר זו ההחלטה שאנחנו קיבלנו. אנחנו לא איזה ילדים אחרי האוניברסיטה, התחתנו בגיל מבוגר והחלטנו שכל אחד מנהל את חייו. האם אנחנו חברים? כן. האם אנחנו מתייעצים? כמובן. אבל עד כמה יולי באמת יודע איך נראה היומיום שלי? האם אני יודעת איך נראה שלו? לא ממש. במשרדים שלו כשר הבריאות לא הספקתי להיות ועבר כבר לא מעט זמן. בכנסת הייתי בקושי חמש פעמים בכל הזמן שאנחנו יחד. זו החלטה מושכלת שלקחתי. החיים שלי מלאים, אני לא צריכה להיות גם חלק מהמותג שלו".

     

    את עצמך מתעדכנת בחדשות? חשופה לביקורות נגד יולי ומשרד הבריאות?

     

    “אני לא רואה חדשות בדרך כלל, אבל עכשיו הביקורת של אנשים על משרד הבריאות מגיעה אליי בריקושטים, כי אנשים יכולים לתפוס אותי ולהוציא את התסכול שלהם עליי. אני מרגישה שאני הפכתי למרכז מידע של משרד הבריאות, בסביבה שלי חושבים שאני באמת יודעת מה הולך להיות. כבר בא לי ללכת עם טי שירט שאני לא דוברת המשרד. אני מגלה על הכל כמו כולם. אתמול אומנם שידור ההנחיות היה מהבית שלנו כאן אבל גם אני קראתי את זה באינטרנט ועוד לא הספקתי לשאול את יולי מה זה אומר, איך מסדרים את הבית ומה עושים עם הילדים״.

     

    יולי, חתיכת תפקיד לקחת לך.

     

    "צריך לומר בעדינות שנתניהו היה הוגן. הוא פנה אליי ראשון, הציג את כל התיקים ונתן לי לבחור. באתי לאירינה ואמרתי לה: בטח תחשבי שאני משוגע, אבל אני הולך להיות שר הבריאות".

     

    אירינה: "הוא התלבט כמה ימים אם ללכת על זה או לא, ואני בכל ערב שהוא הגיע הביתה התלבטתי אם להגיד לו שכן, שזה באמת מה שהוא צריך לעשות. חשבתי שהיכולות שלו לדבר עם אנשים שלא מסכימים איתו מתאימות להחלטות שצריך לקבל כאן, שהן כל כך לא רגילות לחיים הנורמליים שהכרנו. בתור אזרחית רציתי שהוא ייקח את התפקיד".

     

    יולי, זה עשוי להיות התפקיד שיגמור לך את הקריירה הפוליטית. ובטח לקחת אותך רחוק־רחוק מהנשיאות.

     

    "אמרו לי שאני גוויה פוליטית אחרי המריבה עם נתניהו על טקס המשואות, אמרו לי שאני גוויה פוליטית כי איפשרתי דיון על חסינות לנתניהו, שזה בניגוד לדי־אן־איי של הליכוד. אמרו לי שהציבור לא יכבד אותי אחרי שהתעמתתי עם פסיקת בג"ץ. ובינתיים אני מקום ראשון בפריימריז. נכנסתי למערכת בריאות שהורעבה עשרות שנים. כשמוסיפים עליה את הקורונה, זו כמו ביצה שבכל מקום שדורכים בה צצים בורות טובעניים".

     

    אז ביבי לא שלח אותך לגוב האריות?

     

    "לא כזה פשוט לחסל אותי. רבים וטובים ניסו ובינתיים אף אחד לא הצליח".

     

    את הרגע שבו החליט אדלשטיין סופית ללכת לסגר הוא זוכר היטב. הוא נכנס באקראי לאחת הפגישות של מנהלי בתי החולים עם המנכ"ל, חזי לוי. מה שהוא שמע שם זיעזע אותו. "הם אף פעם לא דיברו ככה. זה היה לא פשוט להקשיב לזה וזה צף מהם באופן טבעי, לא כי שאלנו על סגר. בפעם הראשונה מנהלי בתי חולים ומחלקות רלוונטיות הרימו דגל אדום. זה כמו לשאול קצין קרבי מעוטר אם הוא יעמוד בכל המשימות בקרב והוא יגיד שהוא לא יודע. הם כבר חצי שנה בקרב והם לא רואים שום אופק".

     

    נפתלי בנט הציג לאורך כל הדרך תוכנית סדורה ונראה שאף אחד לא רוצה להקשיב לו.

     

    "הוא איש יחסי ציבור מעולה. לדבר ולכתוב ספרים מבחוץ זה קל, אני עושה בשטח".

     

    × × ×

     

    אף שיש ביניהם הפרש של 20 שנה, אדלשטיין ונבזלין חולקים רקע חצי משותף, של הימלטות מברית־המועצות וזיכרונות של מעקבים והאזנות. הוא עזב בשנות ה־80 אחרי שנעצר על ידי הקג"ב, נכלא בגולאג ועלה ארצה עם הילה של אסיר ציון, והיא בתחילת המילניום, כשאביה, מראשי חברת הנפט יוקוס הפך לאופוזיציונר לנשיא פוטין שבדרכיו גירש אליטות ישנות.

     

    נבזלין האב הגיע לארץ ב־2003. הוא חווה את האגרסיביות של פוטין על בשרו, כשבשנת 2008 הורשע ברוסיה בניסיון לרצח ונגזר עליו מאסר עולם במשפט שנערך בהיעדרו. הוא טען שזה משפט ראווה, אבל מאז לא חזר למוסקבה ואף היה מבוקש לכמה שנים על ידי האינטרפול, עד שאלה השתכנעו שמדובר ברדיפה פוליטית. בארץ הוא מעורב בגופי תקשורת המזוהים עם השמאל - הוא מו”ל ‘ליברל’ ומחזיק במניות ב'הארץ' - ועוסק בפילנתרופיה.

     

    אדלשטיין התגורר מיומו הראשון בארץ בגוש עציון עם אשתו טטיאנה, שנפטרה מסרטן ב־2014, ושני ילדיו הגדולים. נבזלין עבדה בייעוץ אסטרטגי ושדלנות בלונדון, ואז התמקמה בנווה צדק, הקימה עמותה והפכה לאם לשני בנים (היום בני 12 ותשע), עם האדריכל מיכאל קוגן. היום הרוסית עדיין מחברת ביניהם, בעיקר בשיחות נפש והודעות בווטסאפ.

     

    איך הכרתם?

     

    אירינה: "אבא שלי הכיר בינינו בקטע חברי באיזה אירוע לפני הרבה שנים, של מה שאנחנו קוראים לו 'המאפיה הרוסית'. אני השתמשתי בחברות הזאת כשהוא היה שר התפוצות ואני רק נכנסתי כיו"ר מוזיאון בית התפוצות. כל הזמן שיגעתי אותו עם התייעצויות בנושא".

     

    יולי: "היא עשתה את זה גם באמצע הפריימריז בליכוד המנותקת הזאת (צוחק), אומרת לי, 'תשמע אני צריכה להתייעץ איתך'. לא נעים לי, אני בלחץ של הפריימריז, אבל היא בת של חבר. בבית קפה בתל־אביב קבעתי גם איתה והיא מתחילה לומר לי, 'תשמע אנחנו חושבים במוזיאון על מודל חדש של זהות יהודית'. רציתי לשפוך עליה את המים".

     

    אז אירינה הייתה אז בגדר בת של חבר?

     

    "כן, בת של חבר".

     

    אירינה: "היום אני כבר לא רק הבת של החבר. אבל החבר נשאר".

     

    יולי: "לומר לך שזה לא הרגיש מוזר בהתחלה? זה הרגיש מוזר מאוד. באיזה שלב הייתי צריך כבר לספר לו, הזמנתי את אבא שלה לבית שלי, רציתי לומר לך שאני ואירינה… והוא התחיל לחייך והבין כבר במה מדובר".

     

    אירינה: "חבל שלא הייתי בשיחה הזאת זבוב על הקיר. אבא שלי נשוי לחברה טובה שלי. אז אפשר לומר שעשינו איזון".

     

    יולי: "אבל אנחנו התחתנו ראשונים!"

     

    רגע, את שידכת ביניהם?

     

    אירינה: “כן, אני הכרתי ביניהם והיא עד היום החברה הכי טובה שלי. היא הייתה איתי בכיתה ברוסיה, אבא והיא מכירים מאז. הקשר הרומנטי התחיל בכמה שנים האחרונות, היא עלתה לארץ אחרינו. הסתובבנו הרבה ביחד ואני מאוד קרובה לאבא שלי, אז באיזה שלב זה פשוט קרה. הקשר שלהם הפתיע את כולם אבל עשה לכולנו טוב. הם מגדלים יחד שלושה ילדים של אבא מנישואים קודמים, שהם בגיל של הילדים שלי. הסדרה 'משפחה מודרנית'? ככה זה נראה אצלנו".

     

    יולי: "את הפסח הראשון שהייתי איתם, עשינו בחופשה עם כל הילדים".

     

    אירינה: "חג עם ילדים זו חופשה? תסלח לי, אתה לא יודע מה זו חופשה".

     

    על מה השיחות כשאתם נפגשים לארוחות עם אבא שלך?

     

    אירינה: "רק לא על פוליטיקה. יש רמות ציניות וסרקזם גבוהות מאוד אצל כולנו, כולל הילדים, אי־אפשר באמת לשרוד אחרת".

     

    לא מדברים פוליטיקה. לאוניד נבזלין | צילום: טל שחר
    לא מדברים פוליטיקה. לאוניד נבזלין | צילום: טל שחר

     

    זוכרים מתי הקשר הפך לרומנטי?

     

    יולי: "אני כבר הייתי אלמן והיא התגרשה ונפגשנו, כנראה שוב סביב ענייני המוזיאון. אחרי הפעם ההיא כבר שלחתי לה ווטסאפ".

     

    אירינה: "היה שינוי באיך שהוא ראה את הקשר בינינו והוא מאוד חכם אז עשה את זה בצורה שאני לא אגיד לא".

     

    יולי: "היא יכלה לומר לי, 'סבאל'ה, מה אתה רוצה?'"

     

    אירינה: "היו לי את כל הנימוקים למה זה לא ילך. הייתי מאוד רציונלית, התחלתי לומר לו שזה יהרוס את החברות שלנו ושאני מפחדת לפגוע בו, ושכדאי שאני אשאר לבד כי אני לא מרגישה צורך בזוגיות כרגע".

     

    מה בסוף כבש אותך?

     

    אירינה: "הוא אמר לי משפט שאני חושבת שהפך את הכל. הוא אמר לי, נראה לך שאם את תפגעי בי אני לא אדע להסתדר? אני עברתי כלא ברוסיה. ואז הוא הסתכל לי בעיניים ואמר, 'מה, את רגילה תמיד לדאוג לכולם? אולי שמישהו פעם אחת ידאג לך?' וזהו, לא נשארו לי מילים, נפלו כל הטבלאות של החסרונות והיתרונות".

     

    בדרך הם היו צריכים לגשר על העובדה שיולי אדם דתי, חובש כיפה סרוגה שצם ביום כיפור ולא נוסע בשבת, ואירינה והבנים שלה מקיימים אורח חיים חילוני. "מאוד היה חשוב לי להתחתן", הוא מסביר. "בהתחלה אירינה לא הבינה מה אני רוצה. כאילו, אנחנו יחד, אני איתך, מה אתה עוד רוצה ממני? אבל אז הסברתי לה שזה לא בדיוק נוח לי הסיפור הזה שאנחנו יחד אבל לא נשואים. לקח זמן לשכנע אותה ולהסביר לה, עם כל הסטיגמות שיש על הרבנות ומה שיעשו לה שם".

     

    איך היום נראית השבת שלכם?

     

    אירינה: "השבת שלנו נראית כמו שהשבת של עם ישראל צריכה להיראות. הבית שלנו כשר וכל אחד מתנהל לפי הצרכים והערכים שלו, יולי הולך לבית כנסת אבל אני לא שומרת. אנחנו עכשיו מדברים על זה בקלילות אבל לקח כמה שנים. הפער בתפיסת הדת אילץ אותנו כל הזמן לדבר ולבדוק את הגבולות והצרכים של כל אחד ואז לחפש את הפשרות. זה יצר שיחה שטובה גם לא בקשרי דת אלא בכלל בזוגיות, מה חשוב לו, מה חשוב לי ואיך להתמודד עם זה. למשל, לפני שהוא הגיע לכאן בשבת הראשונה במשך שבועיים חשבתי בטמטומי שהוא יאכל מצלחות פלסטיק כי לא הבנתי מה צריך לעשות. חברות שקלטו את המצב ושיהיה ליולי מאוד לא נוח אצלי אם הן לא יטפלו בו, קנו לי לפני סרוויס נפרד".

     

    יולי: "אשתו של חבר שלי באה לפה בתור משגיחת כשרות ואמרה לה, 'תעשי ככה, תסדרי את זה'. עכשיו הבית כשר, אבל בימים הראשונים הייתי בעצמי אומר, 'זה בסדר אני אסתדר', היא אמרה, 'איך זה היה אצלך בנווה דניאל? נעשה ככה, אני לא רוצה שעכשיו תתחיל להקל רק בגללי'".

     

    את ירח הדבש הם בילו בריזורט במלדיביים, בחברת המאבטחים שליוו את אדלשטיין כיו"ר הכנסת. "עכשיו זו פעם ראשונה מאז שאנחנו יחד שהוא בלי אבטחה, שיש לי הרבה דברים טובים להגיד עליה, אבל לא היינו בחופשה אחת לבד מאז שהכרנו", אומרת נבזלין. "בירח הדבש שלנו שני המאבטחים קיבלו חדר עם שמפניה, לידנו, ומסביב ניסו להבין מה הם עושים שם ומה הקשר ביניהם".

     

    יולי, יש שיגידו שלקח לך זמן להמשיך הלאה לזוגיות חדשה. הסטריאוטיפ הוא שגברים רוסים עוברים מהר.

     

    אירינה: “אני כל הזמן הייתי מנסה לשדך לו כל מיני חברות שלי”.

     

    יולי: “היו לי הרבה הצעות לשידוכים, כל אחד שהיה ניגש אליי, לא משנה אם זה ח”כ, רב או שופט, היה אומר, ‘אני יכול לדבר איתך שתי דקות? יש לי מישהי להכיר לך’. אבל גם ידעתי שאני מוכר, איך אני אזמין אותה לקפה? מחר יכתבו במדור רכילות בעיתון ואני אהרוס לאישה את השם הטוב. עד שאיזו גברת נכבדת הציעה לדבר איתי על עם ישראל”.

     

    × × ×

     

    ההגדרה של אירינה נבזלין דרך שני גברים, הבת של ואשתו של, פעם עוד הייתה מצליחה לחלץ ממנה אמוציות. היום העשייה שלה משאירה כינויים כמו "בת האוליגרך" בעבר הרחוק. ב־2008 נכנסה למוזיאון בית התפוצות, וב־2012 מונתה ליו"ר הדירקטוריון. בשנים האחרונות היא המציאה אותו מחדש כמוזיאון העם היהודי שייפתח באוקטובר, אחרי גיוס של מאה מיליון דולר שיהפוך אותו למוזיאון היהודי הגדול בעולם. היא נשיאת הקרן הפילנתרופית המשפחתית, קרן נדב, וכתבה השנה ספר שייצא באנגלית ורוסית ויתורגם בינואר הקרוב לעברית בהוצאת 'ידיעות ספרים'.

     

    "קמתי בוקר אחד עם הצורך להסביר לעצמי את התהליך שעברתי כמהגרת, ומבחינתי הספר הוא ארגון של תובנות וניסיון חיי בתהליכי גיבוש זהות", היא מסבירה. "אני חושבת שהיום אענה שאני קודם כל יהודייה, אחר כך ישראלית, אישה, אמא ואז שאר התפקידים, וזו שאלה שכל אדם צריך לשאול את עצמו. האאוטסיידריות שלי היא הדבר הכי מבורך שקרה לי בחיים".

     

    החודש גם השיקה חברה שמחברת בין פוליטיקאים בעולם וחברות טכנולוגיה ישראליות במטרה לקדם חדשנות. הקורונה לא התחשבה בחוש העסקי שלה והכנס הראשון יקרה וירטואלית, בהשתתפות ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר. "הילדים שלי רגילים לאמא שטסה בעולם. ילדתי את הבכור בגיל 30 והייתה לי כבר קריירה לפניהם. כשהם היו קטנים הם היו שואלים אותי למה את חייבת ללכת והייתי מנסה להסביר להם שזאת התשוקה של אמא. אני רוצה ללמד אותם שלעבודה לא הולכים רק כי חייבים".

     

    את מרגישה שישראלים עדיין ציניים כלפי תרומות של אוליגרכים רוסים? מבחינתם כולם מקשה אחת, תורמים כדי להתחבב?

     

    "אני לא מרגישה ככה. אולי זה היה נושא שהעסיק הרבה אנשים בשנים עברו, אבל עכשיו יש כל כך הרבה בעיות מסביב שלא מתעסקים בזה".

     

    אבא שלך מתנהל בפרופיל נמוך בישראל.

     

    "נכון, הוא בפרופיל נמוך. אבל אם תרצו לדעת עליו משהו תשאלו אותו. אני בת 42, עד איזה גיל מדברים על ההורים?"

     


    פרסום ראשון: 16.09.20 , 21:23