כבודה
היא הייתה האישה השנייה בהיסטוריה של ארצות־הברית שמונתה לבית המשפט העליון, ונחשבה לשופטת מבריקה ולאייקון פמיניסטי | גם בעשור התשיעי לחייה לא נחלשו קולה הצלול ומחשבתה החריפה, עד שהלכה לעולמה בערב ראש השנה
לפני חמש שנים אישרה רות ביידר־גינסבורג לפרסם בספר שנכתב עליה את העותק המקורי של מכתב הפרידה שהשאיר לה בעלה בימיו האחרונים, והפך לסוג של מיתוס רומנטי. מה שבאמת היה חשוב לה זה שישימו לב לכך שלמשפט בו נזכר מרטי גינסבורג איך נפגשו “לפני 56 שנה בערך” היא הוסיפה את התיקון “כמעט 60 שנה”. כי גם המכתב האחרון מאהבת חייה לא יכול להימלט מהפרפקציוניזם של רות ביידר־גינסבורג.
האישה השנייה אי־פעם שמונתה לבית המשפט העליון הלכה לעולמה בערב ראש השנה, אחרי שנים של התמודדות עם הסרטן שבא והפסיד לה שוב ושוב, עד שבא וניצח. מותה מותיר את אמריקה הליברלית ומעריצת נשים קשישות ושבריריות למראה שניפצו כל מחסום שבורת לב ויתומה.
שופטי בית משפט עליון לא אמורים להפוך לכוכבי רוק. אישה יהודייה רצינית לא אמורה לקבל כינוי (Notorious R.B.G), פרפראזה על שמו של ראפר שחור אייקוני (Notorious B.I.G), ושתהיה סביבה תעשיית מרצ׳נדייז, ומאמן הכושר האישי שלה יוציא ספר, וסרט תיעודי על חייה יהיה שובר קופות. אבל זה מה שהייתה רות ביידר־גינסבורג.
היא נולדה ב־1933 בברוקלין וגדלה בבית שלדבריה “היה בו ריח של מוות”. כשהייתה בת שנתיים אחותה היחידה מתה. יום לפני שסיימה תיכון אמה, סיליה, מתה מסרטן.
באוניברסיטת הרווארד שאל דיקן אותה ואת תשע הנשים האחרות בכיתה כיצד הן יכולות להצדיק את העובדה שלקחו את מקומם של תשעה גברים. גינסבורג אמרה כי היא “לומדת כדי שתוכל להיות אישה טובה יותר לבעלה”. אחרי השקר הזה חזרה הביתה למרטי, איתו ניהלה זוגיות שווה עוד באמריקה של ימי הסדרה “מד־מן”.
הפריצה הגדולה הגיעה כשייצגה תיק אפליה מגדרית בו דווקא גברים נפגעו: חוק באוקלהומה איפשר לנערות לקנות בירה בגיל 18, אך נערים היו צריכים לחכות עד גיל 21. גינסבורג חשבה שתשעת הגברים בבית המשפט העליון יתחברו לאפליה מגדרית שפוגעת בהם, וצדקה. החוק בוטל, והפסיקה הפכה בסיס לפסילת מקרים רבים של אפליה מגדרית. כיוון שמרבית החוקים האלה פוגעים בנשים, זה היה ניצחון פמיניסטי אדיר של גינסבורג, ראשון מעשרות. במהלך כהונתו של ברק אובמה כבר נאבקה בסרטן והיו עליה לחצים לפרוש כדי שתוחלף בידי נשיא דמוקרטי. היא סירבה.
הדיון סביב ההשלכות ההיסטוריות של ההחלטה להישאר על הכיסא ולהיות מוחלפת במינוי של נשיא שמייצג את כל מה שגינסבורג התנגדה לו יימשך עוד הרבה שנים; וכמוהו גם האבל על השופטת המפורסמת בהיסטוריה, ומי שכמעט כל אישה אמריקאית עומדת על הכתפיים השבריריות והאדירות שלה.

