מעילה באינטליגנציה

רעשי המשנה של קריסת "הבנק למסחר" נמשכים כבר 18 שנה, ואחרי אינספור כתבות הגיע סוף־סוף תורה של תעשיית הבידור להסתער על הפרשה: גם "קשת" וגם yes הוציאו לדרך פרויקטים שיגוללו את הסיפור המדהים של אתי אלון, שמעלה ב־250 מיליון שקל מכספי הבנק שבו עבדה כדי לממן את חובות ההימורים של אחיה, עופר מקסימוב.

בערוץ 12 הקדימו את חברת הלוויין ובחרו לטפל בנושא באמצעות הז'אנר החביב עליהם בשנים האחרונות, הדוקו־דרמה. אותו יצור כלאיים העשיר בעיקר את אוצר הבדיחות על הטלוויזיה בישראל, כשהתנועה בין הראיונות לסצנות המתוסרטות דואגת לאיזון מופתי בין הפגמים של כל אחד מהאגפים: הפן התיעודי נותר חלקי ומוחמץ, ואילו המשחק נידון להיות לחוץ ומאולץ, כי לך תפתח דמויות חזקות ומשכנעות בין כל הראשים המדברים.

למרבה הצער, החלק הראשון של "האישה שגנבה 250 מיליון" לא ניצל מגורל דומה. בהיעדר מרחב אמנותי משמעותי, אפילו שחקנית מוכשרת וכריזמטית כמו חן אמסלם נופלת במלכודת ההבעות המוגזמות והמחוות הטלנובליות, שנועדו לחלץ מקסימום אפקט מכל דקה פנויה. ומצבה עוד סביר לעומת הדמויות של מקסימוב (יניב סוויסה) ובעלה של אתי, שלומי אלון (צחי הלוי), שקורקעו בתוך תיבת נגינה המסוגלת להשמיע אותו צליל שוב ושוב.

היבט שלילי נוסף של הסגנון הוא שכמעט אף סצנה לא ניצבת בפני עצמה, אלא עוברת כהמחזה של עדויות ופרשנויות שנאמרו רק לפני כמה שניות, מה שמעניק לצופים תחושה שהם תינוקות בזמן שהמסך דוחף לפיהם עוד ועוד כפיות עם מאכלים מרוסקים. אמנם עסקינן במעילה בנקאית, ואף אחד לא ממש מצפה בשקיקה לשמוע מילים כמו "הלוואת בלון" בפריים טיים, אלא שמוצרים כאלה מעלים חשד קל שמישהו ב"קשת" לא הכי בטוח במידת האינטליגנציה של הקהל וביכולתו להישאר מרותק לפרטים גם בלי הצגות מביכות, שמעוררות געגוע עז להפקות סוף שנה במגמת תיאטרון.

הגישה הזאת תמוהה במיוחד לאור הפופולריות הגואה של יצירות דוקומנטריות מעניינות וכיפיות, מ"הריקוד האחרון" ועד "טייגר קינג", שלא בדיוק נולדו מתוך מחשבה על מנויי הסינמטק. למעשה, גם "האישה שגנבה 250 מיליון" התברכה בכמה מרואיינים רהוטים – אחד מהם הוא כורש ברנור, המוכר יותר כאחד החוקרים הראשיים בתיקי ראש הממשלה – שמעבירים היטב את הרקע, הנסיבות והשתלשלות האירועים. לא ברור מדוע לא להשקיע יותר בהם, בגיבוי חומרי ארכיון ואילוסטרציות טובות, על פני הפקה בסטנדרטים נחותים, כזאת שאפילו לא הצליחה להתארגן על פאות נורמליות.

בקטנה

במהדורה המרכזית של "רשת" השיקו סדרת כתבות תחת הכותרת "איפה הם היום". בפרק הראשון נשלחה נגה ניר נאמן לבדוק מה עלה בגורלו של דודי בלסר, שאלה שבאמת שווה למתוח למענה מהדורה על פני שעה וחצי. אולי בפרק הבא יבדקו שם תעלומה לא פחות מסעירה: איפה מהדורת החדשות של ערוץ 13 , זאת שפעם לפחות ניסתה להחזיק רצועת מגזין נורמלית.