במדינת האלופים

עולם הספורט היה השבוע בטירוף מוחלט אחרי המהפך בטור דה פראנס, אבל מבחינת סלובניה, זו הייתה בסך הכל קערת דובדבנים על שתי ערימות קצפת: הרי גם המפתיע וגם המופתע, טאדיי פוגצ'אר ופרימוז' רוגליץ' שסיימו בשני המקומות הראשונים, מייצגים את הדגל שלה.

סלובניה, מדינה של 2 מיליון תושבים בלבד, הפכה לכוח עולמי בספורט – והטור דה פראנס הוא רק נקודת הפתיחה לסיפור. מדהים לחשוב שמדינה בגודל כזה אחראית לשני המקומות הראשונים, מה עוד שבמאייה הראשונה היו עוד שלושה רוכבים סלובנים. ואם אתם לא בקטע של רכיבה, בואו נעבור הלאה.

בגיל 21, לוקה דונצ'יץ' סיים את עונתו השנייה ב־NBA כסנסציה ועם מקום בחמישיית העונה. מובן שהוא חלק מנבחרת שזכתה באליפות אירופה, לצד כוכבים כמו גוראן דראגיץ' שבימים אלה מנסה לעלות לגמר הפלייאוף עם מיאמי. אמנם נבחרת הכדורגל נמצאת בנסיגה מסוימת אחרי שכבר הספיקה לשחק בשני מונדיאלים, אבל לסלובניה יש ביד את יאן אובלאק מאתלטיקו מדריד, שרבים טוענים ובצדק שאין כיום בענף שוער טוב ממנו.

מחפשים עוד הוכחות סלובניות? רק תשאלו את ירדן ג'רבי. האלופה האולימפית המכהנת במשקל בו ג'רבי כיכבה, עד 63 ק"ג, היא טינה טרסטניאק, בעברה גם אלופת עולם ואירופה. תזכרו, זו מדינה שזכתה בעצמאות רק ב־1991 והתחילה להתחרות בזירה האולימפית ב־1992, ועדיין – לעומת תשע המדליות הישראליות, לסלובניה יש לא פחות מ־40 במשחקי הקיץ והחורף! לא סתם אמר יו"ר הוועד האולימפי תומאס באך ב־2016, עוד לפני הפיצוץ הנוכחי של ההישגים: "אולי סלובניה היא מדינה קטנה, אבל גדולה בספורט. ביחס לכמות התושבים וההישגים באולימפיאדות, היא ענקית ספורט".

לחצו להגדלה

מאמנים וידע 

כשמחפשים סיבות להצלחה האדירה, את הסוד הסלובני, חייבים להתחיל במסורת היוגוסלבית. אחרי הכל, קשה לצאת מהאימפריה הזו בלי שהדי־אן־איי שלך יהיה ספוג בתרבות ספורטיבית. זו מדינה בת 29, כך שהשורשים נעוצים במה שראשי הספורט שלה למדו והכירו בימים הגדולים של יוגוסלביה.

עם זאת, אי אפשר להתעלם מכך שיש שם תבלין מיוחד. גוראזד שטאנגלי, בכיר סלובני בענף האופניים, הסביר: "סלובנים עובדים קשה, תמיד נותנים הכל. כמדינה, עדיין קיימת ההרגשה שאנחנו קטנים וצריכים לתת כבוד לאחרים". כלומר, לסלובנים עוד לא נעלמה התחושה הזו שהם חייבים להוכיח את עצמם.

מיחה הוצ'באר, עורך עיתון הספורט "דלו", מוסיף נדבך אחר – פיתוח הכישרונות וההכרה במגבלות: "המערכת שלנו מטפחת את הספורטאים מגיל צעיר ואז מובילה את המצטיינים למערכות זרות במדינות אחרות, קבוצות עם יותר כסף ומשאבים. הבסיס שלנו יציב בגלל שהמדינה מממנת מאמנים איכותיים שעובדים עם הספורטאים המוכשרים מגיל צעיר. זה קריטי, בגלל שכאשר מגיע המעבר מהנוער ישנם רבים שנתקעים בדרך, אבל אלו שמצליחים הם הצעירים שקיבלו הכשרה טובה. אין לנו תשתיות יוצאות דופן, אבל יש הרבה אנשים עם ידע שמשקיעים מאמץ".

גם התנאים הייחודיים עוזרים לסלובניה: שילוב של חופי ים, הרי האלפים בצפון, אגם בלד הענק שנועד לחתירה ומרחבים גדולים. כלומר, למרות שאין תשתיות איכותיות הטבע סיפק אפשרות לעיסוק בכל סוגי הספורט. באופניים, למשל, בנו את ההצלחה על היציאה של הרוכבים לשטח מילדות.

כולם עושים ספורט 

אבל בסופו של דבר, הכל חוזר ומתנקז לתרבות הספורט. הוצ'באר מסביר: "בסלובניה מסורים לספורט, זה חלק מהחיים שלנו. מגיל צעיר כל אחד מתנסה בפעילות כלשהי. מחקר גילה שאצלנו קיים הנתון כמעט הכי טוב באירופה: 76 אחוזים מהאוכלוסייה שעוסקים בספורט. אנשים צועדים, רצים, רוכבים על אופניים.

"ודבר חשוב לא פחות – כולנו עומדים מאוחדים מאחורי הספורטאים שלנו. גם בסלובניה יש ויכוחים פוליטיים ודעות שונות, אבל הספורט הוא מעבר לכל מחלוקת".