שלישי 24 בנובמבר 2020
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    החתונה של יוקי ויורם על סיפון הנחתת
    כללי • 23.09.2020
    אם אשכחך, שארם א־שייח
    זה היה רגע של אור בתוך התופת: יוקי ויורם דביר היו אמורים להתחתן ב־9 באוקטובר 1973, אבל אז פרצה המלחמה ושניהם גויסו. כשיוקי קפצה לבקר את יורם על הנחתת אח"י "בת־שבע" בשארם א־שייח הלוחמים ניצלו את ההזדמנות כדי להרים להם חופה בהפתעה. "זה היה כאילו כולם בסצנה של תיאטרון", נזכרת יוקי, "כמו להיות בבועה"
    חן קוטס | צילום: יאיר שגיא

    בתקשורת העולמית קראו לה "החתונה של המלחמה".

     

    ב־19 באוקטובר 73', בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים, נישאו יוקי (יעל) ויורם דביר. שלוש אוגדות של צה"ל כבר היו מעבר לתעלה. הארמיה המצרית השלישית כותרה, והכוחות הישראליים נעו לכיוון סואץ. החרמון היה עדיין בידי הסורים. רק שלושה ימים אחר כך נכנסה הפסקת האש לתוקף.

     

    יורם דביר היה באותם ימים סגן בחיל הים. יוקי גויסה למילואים בחיל האוויר. החופה המאולתרת נערכה על סיפון אח"י "בת־שבע", נחתת בפלגת הנחתות של חיל הים בשארם א־שייח. בני הזוג הובאו אליה על גב סירת זודיאק שחורה. "אי של שמחה בתוך הכאוס", אומרת יוקי על החתונה.

     

    "כשמספרים את הסיפור", חשוב לה לדייק, "זה נשמע כאילו הכל היה נורא שמח. החתונה הייתה שמחה, אבל האווירה בארץ הייתה קודרת, של מלחמה והרוגים, לא אווירת מסיבה. היינו במלחמה. החתונה הייתה איזו התרוממות רוח לזמן קצר".

     

    שחזור החתונה של יוקי ויורם היום. "אי של שמחה בתוך הכאוס"
    שחזור החתונה של יוקי ויורם היום. "אי של שמחה בתוך הכאוס"

     

    "כאילו כולם בסצנה של תיאטרון", היא ממשיכה. "זה היה כמו להיות בבועה, בתוך קפסולה סגורה, מנותקת, בתוך הדבר הנורא הזה של המלחמה".

     

    "ואחר כך", סיכמה, "החתונה נגמרה והמלחמה המשיכה".

     

    שמלת הכלה מחכה

     

    הם הכירו כשהיו בני 19 וחצי, בשירות הצבאי. יורם היה בקורס חובלים. יוקי בחיל קשר, בפיקוד הצפון. באותה תקופה צה"ל הפיק אחת לשנה את "צעדת ארבעת הימים" (לימים "צעדת ירושלים"). בין החילות נערכה תחרות מי יגיע ראשון לירושלים. "חודש רק התאמנו", צוחקת יוקי.

     

    הבנים מקורס החובלים והבנות מפיקוד הצפון זכו במקום הראשון, ושתי הקבוצות נשלחו לאילת. הבנות כפרס, הבנים כדי לעשות בעיר הדרומית "סדרת שייטת". אז נפגשו לראשונה. יורם ביקש להיעזר בקשריה של החיילת מחיל הקשר כדי להתקשר הביתה. יוקי הסכימה. "אחרי החופשה יצרתי איתה קשר אבל במקום לבקש שתקשר אותי עם הבית הצעתי לה לצאת לסרט", אומר יורם, "והשאר כמובן היסטוריה".

     

    ב־9 באוקטובר 73', שלושה ימים אחרי שפרצה המלחמה, היו אמורים להתחתן. שבוע קודם יורם סיים חמש שנות שירות צבאי ויצא לחופשת שחרור. מרבית שירותו פיקד על ספינות. בחצי השנה האחרונה היה סגן מפקד בסיס בראס סודר. הוא נרשם ללימודי כלכלה ומשפטים והתכונן לחתונה.

     

    יוקי הייתה כבר סטודנטית, למדה בלשנות וספרות צרפתית. החתונה תוכננה להיערך בבית העם במושב נטעים, שם התגוררה סבתה של יוקי. עד היום יש להם את השלטים שתלו במושב, כתובים בטוש אדום על בריסטולים לבנים, מזמינים את אנשי המושב לחתונה. הוריה של יוקי ואחותה היו בשליחות מעבר לים והגיעו לארץ לקראת האירוע. לימים, בגלל מלחמה, התקשו לחזור. יורם זוכר שנסע לתל־אביב כדי לקנות נעליים. גם שמלת הכלה הייתה מוכנה. "השמלה עדיין פה", אומרת יוקי, "לא לבשתי אותה מעולם. אף אחד לא השתמש בה. לפני כמה שנים צילמתי את הבת הצעירה שלנו איתה. זה היה מצחיק".

     

    בשבת, יום הכיפורים, היו בנטעים. יוקי זוכרת שצעדו לבית הכנסת. "פתאום ראינו מכוניות נוסעות. לא הבנו מה קרה".

     

    יורם: "שבוע קודם הייתי עוד בראס סודר אבל לא ידעתי כלום".

     

    בערב אותה שבת יורם כבר טס לשארם א־שייח, הצטרף לכוחות חיל הים בגזרה הדרומית. יוקי גויסה למילואים למחרת. "לרגע לא חשבתי על החתונה", אומר יורם. "ברגע שהגעתי לשארם קיבלתי ספינה והתחלתי להפליג עם החבר'ה. היינו עסוקים. הפלגנו ביום, בלילה. בשארם לא היו אז טלפונים. אני בשארם ואין לי מושג איפה יוקי. לא ידעתי שגייסו אותה. תאריך החתונה מזמן עבר אבל לא הייתי מוטרד. היה לי ברור שמישהו כבר ביטל את החתונה. אפילו לא טרחתי לבטל בעצמי. אני חושב שאבא של יוקי ביטל אותה".

     

    פמוטים מהרב

     

    ביום שישי, 19 אוקטובר, יוקי החליטה לטוס לשארם לבקר את יורם. לא היה ביניהם קשר מאז החלה המלחמה. "ביקשתי מהמפקד שלי חופשה לסוף שבוע", היא מספרת. כשיורם היה בשירות קבע, יוקי נהגה לטוס אליו אחת לחודש. היא הכירה היטב את הקצין האחראי על הטיסות. "הוריי הקפיצו אותי לשדה דב ושם חיפשתי טיסה דרומה. אמרו לי שיש קומנדקר שיורד בהרקולס עם הרב דוד סגל (רב חיל הים – ח.ק.) ועוד שני קצינים. נכנסתי לקומנדקר יחד איתם וככה המראנו, כשאנחנו בקומנדקר כל הטיסה".

     

    כשהגיעה לבסיס חיל הים בשארם יורם היה בהפלגה. "אמרו לי שהוא יגיע תוך שעה־שעתיים. ישבתי ודיברתי עם הבנות, הכרתי את כולן, ופתאום אני שומעת בכריזה: 'חתונה על ה'בת־שבע' עוד שעה'".

     

    מתברר שהחברים סביבו ידעו שיורם צריך להתחתן. כשיוקי הגיעה ואיתה במקרה גם הרב, החליטו לעשות מעשה. "ואנחנו", אומרת יוקי, "התמסרנו".

     

    "הבנות התחילו לחפש כל מיני שמלות שהיו להן מהבית", היא נזכרת. "אני באתי עם ג'ינס וחולצה צבאית. אמרתי 'ככה אני נשארת', וככה התחתנתי".

     

    יורם: "אותי שלחו לאפסנאות. פעם ראשונה בחיים שקיבלתי דגמ"ח חדש. תמיד אמרו 'אין'. פתאום עלו על סולם שישה מטר והורידו לי דגמ"ח".

     

    החתונה התקיימה באותו יום שישי, בשעה אחת בצהריים. "אירגנו בשבילנו את הסיטואציה", מתאר יורם. "קודם ההחלטה שזה יהיה על הבת־שבע, נחתת ענקית, נושאת טנקים".

     

    חיילים מרחבי שארם הגיעו לחתונה, בהם כאלה ששירתו בספינות אחרות. הבנות הכינו סנדוויצ'ים. נדמה להם שאפילו השמיעו מוזיקה. "כולם באו", מספר יורם, "חלק כי שמעו את ההודעה על החתונה וחלק בגלל ששמעו רעש. בן דודי יחיאל לא ידע על החתונה אבל שמע את הרעש שהגיע מבסיס חיל הים הסמוך. הוא היה היחיד מהמשפחה שלנו בחתונה".

     

    יוקי: "לי אמרו 'את הולכת למזח ועולה על סירת גומי'. כך עשיתי, משם הפלגתי. יורם חיכה על הבת־שבע. אני מגיעה עם הסירה לסיפון, שם מחכה המון אדם, והרב אומר: 'מעכשיו אתם לא רואים אחד את השני'. את יורם לקחו לחוד של הבת־שבע".

     

    זאב אלמוג, אז מפקד זירת ים סוף ולימים מפקד חיל הים, היה השושבין. "הוא שמע על החתונה ובא, והוא זה שהוליך את יוקי", מתאר יורם.

     

    עם המשתתפים בחתונה נמנה גם מייק אלדר, לימים אל"מ בחיל הים. בתמונה הוא מופיע משמאל לכלה, מחזיק בקבוק וויסקי. "אני הכשרתי את יורם קודם להיות מפקד נחתת", נזכר אלדר. "החתונה הייתה אירוע שונה בתוך המלחמה".

     

    בחתונה נכח גם זאב בן־ישראל, אז קצין החשמל של זירת ים סוף. "מצאתי את עצמי בין נושאי הסירה, אני לא יודע אפילו למה", הוא אומר. "זה היה מרגש. אני אפילו שומר את התמונה".

     

    התמונה המפורסמת צולמה כשהובילו אותם אל החופה. השחזור שלה, אגב, נעשה עם חניכי תנועת "צופי ים". יוקי ויורם הגיעו אליו כבר עם הילדים והנכדים. "שמים אותנו על הזודיאק ומובילים אותנו לקדמת הסיפון", משחזרת יוקי את שהתרחש בצילום המקורי. "היינו צריכים טבעת. ענדתי טבעת שיורם הביא לי. נתתי ליורם ואיתה הוא קידש אותי".

     

    הם לא יודעים מאיפה הייתה לרב כתובה, אבל זו שנחתמה לפני כמעט 50 שנה על הסיפון עדיין שמורה אצלם. מהרב קיבלו במתנה גם פמוטים, סידור וטלית. "הטלית הייתה איתי עד לא מזמן. רק עכשיו נתתי אותה לחתן שלנו", אומר יורם.

     

    סיפור החתונה יוצא הדופן פורסם בהבלטה ב"ידיעות אחרונות". אלכס גלעדי, שבא לסקר את המלחמה ונכח בחתונה, הכין כתבה ששודרה בחדשות הטלוויזיה הישראלית. אחר כך פורסמו ידיעות ברחבי העולם. "היו כתבות בארה"ב ואפילו ביפן", מספרת יוקי.

     

    "המשפחה שלנו לא ידעה מכלום", מוסיף יורם. "היה טלפון קווי אחד אצל מפקד הזירה וממנו התקשרתי הביתה, לגבעתיים, והודעתי להוריי. אמרתי להם 'לפני כמה דקות התחתנתי עם יוקי'. יוקי הודיעה להוריה. אחר כך הם ראו בטלוויזיה".

     

    בסיום החתונה שלח אותם הרב להתייחד. "נכנסנו לחדר וראינו את אחד הלוחמים שרק חזר מהים ישן, אז ויתרנו. נעיר לוחם באמצע המלחמה כדי להתייחד? במקום זה יצאנו החוצה ודיברנו".

     

    עוד באותו היום, הם מספרים, יוקי המריאה הביתה לתל־אביב ויורם חזר לים. "זה היה טבעי", אומרת יוקי, "המשכנו הלאה".

     

    יורם: "אני זוכר שכמה ימים לפני החתונה רצו שהנחתות ינחתו במצרים. אני הייתי אמור להיות הקצין המתאם בין השריון לחיל הים ולהתלוות לשריון. אחרי החתונה בא אליי מפקד פלגת הנחתות והודיע שאי אפשר לשלוח אותי, פחדו שיקרה לי משהו. 'אחרי חתונה צריך להקים בית', אמרו לי. בסוף הנחיתה הזו לא יצאה לפועל, אבל אותי העבירו מהתפקיד".

     

    הפיצוי: ברית

     

    יורם השתחרר מהצבא באפריל 74'. עד אז פגש את יוקי פעם אחת בלבד מאז החתונה. ביום שישי השתחרר, בראשון כבר החל את לימודי המשפטים. "עשו מסלול מיוחד למי שחזר מהמלחמה", הוא מספר. "בבוקר למדנו את סמסטר ב' יחד עם כולם, ואחר הצהריים השלמנו את סמסטר א'". לימים הפך לעורך דין. יוקי עבדה שנים ארוכות בחברת TWA והיא אמנית פעילה.

     

    הם חוששים שהסיפור יישמע 'שמאלצי'. את תמונות החתונה, שקיבלו מדובר צה"ל, יחד עם הפילם והכתובה, הם שומרים במעטפה חומה גדולה. יש שם גם המחאה בסך 20 לירות ששלחה להם צילה מילך, משכונת בית הכרם בירושלים, גברת שמעולם לא הכירו. ההמחאה נשלחה "לחייל שהתחתן על גשר האח"י וכלתו", בלי כתובת. "זה הגיע אליי לבסיס בשארם, כנראה כולם ידעו על החתונה", אומר יורם.

     

    יוקי: "לי יש נקיפות מצפון שמעולם לא ניסינו למצוא את האישה. זה היה כל כך מרגש שלא פדינו את ההמחאה והשארנו למזכרת".

     

    בקיץ 74' נסעו לירח דבש בחו"ל. שם גילתה יוקי שהיא בהיריון. אחר כך נולד בנם הבכור. היום יש להם כבר שלושה ילדים ושבעה נכדים. "אבא שלי", נזכר יורם, "אמר 'לא עשיתם חתונה, תעשו ברית, פיצוי'. אז עשינו ברית באולם והזמנו את כל המשפחה. כמו חתונה".

     

    אל שארם הם חזרו ביום נישואיהם ה־25. "אני עדיין חולמת לנסוע לשם שוב", אומרת יוקי, "הפעם עם הילדים".

     


    פרסום ראשון: 23.09.20 , 08:23