סלב ביחידה מובחרת

הוא פרץ ב"הישרדות", כיכב בריאליטי "הרווק", נישא למלכת היופי לירן כוהנר והפך לאייטם חם במדורי הרכילות, אבל גיא גיאור מתגעגע יותר מכל לשירות הצבאי ביחידה המובחרת מיתר. עשרים שנה אחרי, הוא דהר איתנו על האופנוע שלו לביקור בבסיס וסיפר לחיילים שמשרתים שם היום למה השירות ביחידה הוא הדבר הכי חשוב שקרה לו בחיים ואיך החברים במילואים היו מסתלבטים עליו בגלל שהפך לסלב

גיא גיאור

תקופת שירות: 2000-1998

איפה שירת: היחידה המובחרת מיתר

תפקידים: קלע ומפקד כיתה,

השתחרר בדרגת סמ"ר

 

 

17:00, רחבת המסדרים בבסיס היחידה המובחרת אי־שם ברחבי הארץ. מחלקת טירונים של יחידת מיתר מתיישבת בהתאם לפק"ל: שני מטרים אחד מהשני ומסכות על הפנים. מרחוק נשמע רעש אגזוזים חזק. אופנוע שחור ענק נעצר בכניסה לרחבה, כשממנו יורד אחד החיילים היותר מוכרים שיצאו מהיחידה — גיא גיאור. מהקסדה מבצבץ שיער בלונדיני ארוך, והוא נראה כאילו יצא זה עתה מסרט פעולה. שונה כל כך מלובשי המדים. "מחלקה 1", הוא אומר להם, "נעים מאוד, אני גיא גיאור והתגייסתי ליחידה בנובמבר 98'. הייתי מפקד בפלוגות הסיור. בחודש שעבר חגגתי יום הולדת 40, ואשתי לירן (מלכת היופי, השחקנית והדוגמנית לירן כוהנר — ל"א) עשתה לי בהפתעה יום תחנות שבו אני עובר בין כל הדברים המשמעותיים בחיי — משפחה, חברים, לימודים, טניס וצבא. בתחנה של הצבא נפגשתי במסעדת בשרים עם החברים מהשירות. נשארתי איתם בקשר מעולה עד היום, והם הדבר המשמעותי ביותר שהרווחתי מהיחידה הזו".

 

לפני השיחה עברו הטירונים ביחידה המובחרת של חיל התותחנים תדרוך מלא. התבקשו לא לומר את שמותיהם ולא לחשוף אף פרט על היחידה הסודית. אחד החיילים מרים את ידו ומבקש את רשות הדיבור. "איך הגעת למיתר?" הוא מתעניין, וגיאור ממהר להשיב: "גיליתי רק לקראת הגיוס שאני צריך משקפיים. בגלל זה פסלו אותי מלגשת למיונים ליחידה מיוחדת שרציתי להתגייס אליה. עברתי בהצלחה גיבוש חובלים, אבל חתמתי על ויתור כדי להגיע ל־669. כשעשו לי שוב בדיקות עיניים התברר שאני לא כשיר ליחידה. מובן שהתבאסתי. בבירורים שעשיתי אחר כך התברר לי שיש יחידה שלא יודעים עליה יותר מדי — מורן. אבא שלי היה קצין בצנחנים וחברים שלו המליצו לי ללכת לשם. ביום הגיבוש שאלו אותי אם אני רוצה להגיע למורן או לעוקץ. סימנתי את מורן. הייתה לנו טירונות קשה וקיצונית".

 

"מה עשית ביחידה מבחינה מבצעית?" שואל החייל.

 

"התפקיד שלי בזמן מלחמה היה להכווין מטרות ולנווט את הכלים הייעודיים. הייתי בחומת מגן בקלקיליה והשתתפתי גם במלחמת לבנון השנייה. בצוק איתן היחידה הייתה פעילה ברמת הגולן. כשנגמרו לנו כל הטילים, הקצו לנו טילים מיחידה מובחרת אחרת. מפקד סיור צריך לדעת הכל — בטח לאן מכוון הדק הרובה של החיילים. עשינו הרבה מארבים, השתתפנו גם בלבנון השנייה".

 

גיאור במד"ס עם הלוחמים
גיאור במד"ס עם הלוחמים

 

 

"איך היה לכם בתוך הצוות?" מתעניין חייל אחר.

 

"עד היום האחרון במילואים הייתי עם אותו צוות, כך שהכרנו אחד את השני בעיניים עצומות. ההווי נבנה מתוך אלף ואחת התמודדויות שעברנו ביחד בסדיר, בפיקוד ובמילואים. שני דברים אני לוקח מהצבא — חברים וחוסן נפשי. אני יכול לעשות היום הכל עם חברים שלי".

 

"איפה נהנית יותר?" שואל החייל.

 

"היה לי הכי כיף בהכשרות", אומר גיאור. "עכשיו אתם עוד לא מבינים את זה, אבל יש משהו מיוחד בהווי הזה — בקושי להיות יחד תחת אלונקה, אפילו בחוסר המודעות לכך שאלו החוויות שילוו אותנו לאורך כל החיים. רק בפרספקטיבה לאחור אתה מבין מה חווית ועם איזה חברים חווית את זה. אני עכשיו מנכ"ל של חברה, יש לי 40 עובדים, ואין בכלל מה להשוות את זה לתפקיד שלי כמפקד מחלקה. היתרונות שתקבלו אחרי שתצאו מפה בגיל 21 הם מטורפים. הייתי תל־אביבי מפונק, והכרתי בטירונות בחור ממקום קטן בצפון הארץ. היינו הכי שונים בעולם, והפכנו לחברים הכי טובים. עד היום".

 

"מי זה עומר אדם"

 

גיא גיאור פרץ לתודעה ב"הישרדות". הוא אמנם לא זכה במיליון השקלים הנכספים וסיים במקום השלישי, אבל זכה באהדה גדולה בקרב הצופים ובמיוחד הצופות. לאחר מכן קפץ לתוכנית הריאליטי "הרווק", ובחר בדפנה דה גרוט להיות האחת שלו. הרומן הטלוויזיוני הפך לזוגיות שנמשכה שלוש שנים וחצי. שלושה חודשים אחרי שהפרידו כוחות הכיר גיאור את מי שהפכה לימים לאשתו — לירן כוהנר. היום הם הורים לילדה בת שנתיים ואוטוטו יהפכו להורים בפעם השנייה.

 

כששירת ביחידת מיתר לא שירתו בה עדיין לוחמות. "זה פספוס אדיר", הוא אומר. "ממילא לא היה לנו זמן לזוגיות באזרחות, אז לפחות היינו יכולים ליצור קשרים בתוך הפלוגה, אם היו בה לוחמות. השילוב של לוחמות בתוך מערך הלוחמים הוא דבר אדיר", הוא אומר ומפנה את מבטו לעבר מפקדת המחלקה שיושבת בצד. "אני יודע את זה דווקא בגלל החוויות שעברתי אחרי הצבא. ב'הישרדות' לוקחים אותך לקצה, מרעיבים אותך. ירדתי עשרה קילו בחודש. מה שהדהים אותי שם זה שהיינו גברים ונשים, וכולנו עברנו חוויות דומות. היינו נתונים לא רק ללחץ פיזי אלא גם לסטרס נפשי עצום. לא ציחצחנו שיניים, ישנו על החול, כשמסביב יתושים והפחד מהדחה מרחף כל הזמן. היו נשים שעברו את ההרפתקה הזאת טוב ממני. אלה אתגרים שלמדתי להתמודד איתם בצבא. אפילו בטיס המחסום הזה נפרץ. לוחמים ולוחמות יכולים להשיג אותן מטרות".

 

אחרי שיחת הפלוגה אנחנו צועדים למשרדו של ב', מפקד מיתר. הוא נולד בארץ, ובגיל 5 עבר עם הוריו לארה"ב. גם הוא כמו גיא לא רצה להתגייס למיתר, אבל החיים הובילו אותו להיות המ"פ הראשון שהקים את היחידה מחדש אחרי שנסגרה. "חייתי באמריקה, אבל תמיד רציתי להתגייס בארץ", הוא מספר לגיא. "בסוף התיכון ביקשתי להתגייס כחייל בודד, אבל ההורים לא רצו שאעלה בלי תואר, אז למדתי במשך ארבע שנים מדעי המוח. רק כשסיימתי ההורים נתנו לי את ברכתם ועליתי לארץ. בהתחלה רציתי להתגייס לרוכ"ש (יחידה שמשתייכת לתותחנים ועוסקת בהפעלת כלי טיס בלתי מאויש — ל"א). כשגויסתי למיתר הרגשתי כאילו במקום לקבל אייפון 10 קיבלתי אייפון 6, אבל אחר כך הבנתי שזאת הייתה המתנה הכי גדולה שקיבלתי בחיים. משום כך מאוד התלהבתי עכשיו לפגוש את גיא".

 

הכרת את גיא קודם?

 

"האמת שלא. אני בקושי מכיר את עומר אדם", הוא אומר וכל מי שסביבנו צוחק, "אבל קראתי עליו לפני שהוא הגיע, וחברה שלי סיפרה לי עליו המון. הסיפור שלו מאוד מרגש. אחד הדברים שאני מנסה לבנות ביחידה זה הווי", הוא אומר לגיאור, "ובכל ראיון שקראתי איתך הדבר הראשון שאמרת הוא שאנשים זה הדבר הכי חשוב בחיים. זה שעשית כל השנים מילואים היא דוגמה ענקית לחיילים שלי. תגיד, איך אתה עושה את ההפרדה בין שני העולמות — עולם הפרסום ושירות המילואים?"

 

"כל החיים שלי במדיה הם שוליים ולא העיקר", עונה גיאור. "האמת שאבא שלי, שהיה רב־סרן והשתתף במלחמת יום כיפור, אמר לי לא להתגייס, אבל אצלי הערך הראשון הוא אהבת הארץ. בחיים לא הייתי מוותר על יום מילואים אחד. אני לא אשכח לעולם את מבצע צוק איתן. הגענו לאזור עזה כדי להתארגן לכניסה וכל עם ישראל חיכה לנו שם".

 

החברים במילואים מסתלבטים על העובדה שאתה סלב?

 

"המון. היה לי שירות מילואים תוך כדי שידור 'הישרדות'. באותה עונה הגיעה לגמר בחורה בשם מירית. היא הייתה טובה מאוד, אבל הדחנו אותה. בשלב הזה מה שכולם עדיין לא ידעו הוא שלמרות שהדחנו אותה היא חזרה אחרי כמה פרקים. יום לפני ההדחה שלה, כשהגעתי למילואים, מאתיים איש חיכו בש.ג ודיברו איתי. אחרי ההדחה אפילו המפקד שלי אמר לי 'איזו אכזבה', ואף אחד לא דיבר איתי בש.ג".

 

היום גיאור הוא בעל מסעדות בתל־אביב, פינת רכב בתוכנית טלוויזיה, ומייסד ומנכ"ל של מיזם עסקי, "easy2give". "לא משנה כמה זמן עבר מאז השחרור, את הכלים הכי משמעותיים רכשתי בזכות הצבא", הוא אומר. "להיות יזם בישראל, בטח בתקופת הקורונה, דורש המון כלים שהרבה מהם אתה מקבל בצבא. הצבא מאפשר לנו לחשוב מחוץ לקופסה, לא רק ברמת הקריאייטיביות, אלא גם בהגדרת יעדים ופתרון בעיות. אפילו היום, כשאנחנו עובדים במתכונת מצומצמת מאוד, אנחנו עושים תוכנית חזרה לשגרה על בסיס פקודות המבצע שלמדנו לעשות בצבא".

 

ואם היו מציעים לך לשרת ב־669 ולא במיתר — היית בוחר היום אחרת?

 

גיאור: "בשום אופן לא. החבר הכי טוב שלי מהילדות שירת שם, מפקד היחידה היה חבר שלנו, ואחותי שירתה שם כמש"קית, לכן העובדה שלא התקבלתי שברה לי את הלב. אבל צחוק הגורל — בסוף הכל הסתדר כמו שצריך. את מה שקיבלתי מהיחידה לא הייתי מחליף בעד שום הון שבעולם. היה לי שירות עשיר, נהניתי ולמדתי מהרבה דברים, ובטח ובטח שלא הייתי מחליף את החברים שרכשתי". •

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים