גורו נענע

נמרוד עורף (39) היה הנדסאי אדריכלות נוף מרמת הגולן שעסק בעיקר בגינון. אדם אלמוני שחי את חיי השגרה שלו באושר. אחר כך הוא עבר למרכז, לגני תקווה, והתחיל לעסוק בעיקר בתכנון גינות במרפסות. ואז הגיעה הקורונה וחוללה שינוי גדול בחייו. עורף, שלקוחות רבים כבר לא הסכימו להכניס אותו הביתה בגלל חשש הידבקות, צילם והעלה ליוטיוב עוד ועוד סרטוני "עשה זאת בעצמך" לגידול ועיצוב גינות במרפסת, ואלה הפכו לאט־לאט להיות ויראליים בטירוף. היום הוא כבר לא יכול ללכת ברחוב מבלי שיעצרו אותו לסלפי.

"אני קיבוצניק מרמת הגולן, מקיבוץ מבוא חמה, שהגיע לעיר הגדולה והבין שהפתרון היחיד להישאר שפוי זה לגדל גינה במרפסת", הוא מספר איך החל את דרכו כגנן אורבני. "במקצועי אני הנדסאי אדריכלות נוף. למדתי במסלול לאדריכלות נוף במכללת רופין. כשגרתי בצפון עבדתי בשטח כעצמאי, בעיקר בגינון. כשעברתי למרכז והתחלתי להתעסק בגינון מרפסות הבנתי עד כמה חשוב להקים גינה בכל מקום. התאהבתי ממש. אני חולם בלילה על מרפסות ומכיר כל סוג מרפסת על בוריו. צמחתי בקצב מטורף, בניתי גינות לאלפי לקוחות וייעצתי למאות אלפים בחשבון הפייסבוק שלי. לאט־לאט מצאתי את עצמי מתחבר לקטע של הדרכה. כל גינה שהייתי מגיע אליה הייתי מצלם בה סלפי ומסביר מה אני עושה שם ואיך הגינה יכולה לצמוח ולהיות יפה. קלטתי שיש פער גדול בין מה שאנשים חושבים על צמחים לבין העובדות בפועל, והחלטתי שאני רוצה להנגיש לכולם את הידע בצורה עממית ופשוטה ולהראות כמה זה קל. הסרטונים היו סוג של שליחות, ראיתי עד כמה אני מצליח לעזור. הבנתי שזה הייעוד שלי, להדריך אחרים".

בסרטונים שלו עורף ממליץ, פותר בעיות ומשפר גינות. הם מצולמים בטבעיות וללא עריכה, ההסברים מדויקים, וייתכן שגם הקול הרדיופוני שלו תורם לכך שהם הפכו ויראליים כל כך. "הבנתי שכל אחד יכול להקים גינה, אפילו אם זה במרפסת קטנה בבניין אפרורי", הוא אומר. "כל אחד ראוי וחייב לחיות בסביבה ירוקה ופורחת, כי זה אי של שפיות במרחב האורבני הלחוץ. בהשקעה לא גדולה מרפסת יכולה להפוך לגינה ירוקה ופורחת כל השנה, וזה בעצם החדר הכי שווה בבית. זה טוב לבריאות, טוב לנפש, חלקת גן עדן קטנה. בבית שלי בגני תקווה, שאני גר בו עם אשתי ושתי בנותיי, אני מגדל מעל 200 צמחים וחי בתוך חלום".

אז היום כבר קשה לך ללכת ברחוב?

"היום עצר אותי מישהו ברחוב ואמר לי שבזכותי הוא מצליח לגדל המון דברים במרפסת וזה שינה לו את החיים. יש לי יותר מעשרת־אלפים מנויים ביוטיוב, וכל סרטון שאני מעלה מגיע למאות אלפי צפיות. בפייסבוק יש לי 100 אלף עוקבים. אבל אני לא עף על עצמי, לא מעניין אותי הפרסום. אני קם בבוקר ואומר שיש לי זכות גדולה שמקשיבים לי ושאני מצליח להשפיע. אם לא אמשיך בזה, זה עלבון למתנה הענקית שקיבלתי. וזה שהסרטונים שלי הם כאן וישראליים - זה הכי חשוב בעיניי. הרבה חברות ואנשים מבקשים שאעשה תוכן באנגלית, אבל זה לא מעניין אותי. המצב עכשיו כל כך טוב לי, וככה אני רוצה שזה יישאר. אני מקבל עשרות הודעות ביום מאנשים שמספרים לי עד כמה הגינה שהכינו עוזרת להם להתמודד עם מצבים נפשיים קשים ואסונות במשפחה".

לדברי עורף, בערוץ היוטיוב שלו יש יותר מ־1,500 סרטוני הדרכה על גינות ביתיות. "כרגע אני רואה מזה קצת רווחים, בגלל שיש פרסומות. אבל זו לא פרנסה, זו הכנסה צדדית. אני עדיין מתפרנס כהנדסאי אדריכלות נוף, אם כי יש פחות עבודה", הוא אומר.

לאיזה סרטון שלך יש הכי הרבה צפיות?

"הסרטון על העגבניות הרקובות במקרר, ששמים אותן בעציץ, ומהזרעים שלהן יוצאות עגבניות חדשות שאפשר לאכול. זה היה בפייסבוק והגיע לשני מיליון צפיות. גם סרטון על דישון עם עדשים הגיע למיליון צפיות. סרטון הסרטן של תפוחי האדמה, שמלמד איך מגדלים תפוחי אדמה בבית, הגיע למיליון וחצי. זה הביא אותי להרבה תוכניות בוקר בטלוויזיה ואיפשר לי להבין שיש שוק חדש של אנשים שצמאים לידע הזה".

מה שואלים אותך הכי הרבה?

"למה הצמח שלי כל הזמן מת? איך בעזרת צמחייה אני יכול להסתיר את השכן שלי?" הוא עונה, מתפקע מצחוק. "90% מהצמחים מתים מעודפי מים – זה הכלל הכי גדול. כל פעם שאנחנו חושבים שהצמח מסכן ונותנים לו עוד שלוק מים, זה מגביר את המצוקה שלו".

לישראלים יש תרבות אינסטנט, אומר עורף, הם רוצים עכשיו ומיד שהפרח יצמח ויביא פירות שנחתוך ישר לצלחת. לדבריו, זו התכונה הכי בעייתית שיכולה להיות לגננים. "כל הזמן שואלים אותי מדוע עץ הלימון ששתלתי לא נותן כבר פירות, למה הצמח לא נראה טוב, מבלי לקחת אחריות אמיתית. אחד הדברים הכי חשובים שאני עושה מבחינה מקצועית זה לגרום לאנשים לקחת אחריות על הגינות שלהם. אני תמיד אומר: אני אראה לכם איך לעשות, אני לא עוזב אתכם, אבל אתם הולכים לעבור את הדרך באופן עצמאי, ורק בזכותכם הגינה תצמח. יש גם תהליך פנימי שאתה עובר עם הצמח – מצליח, נוחל כישלון, שואל איך ומה הבעיות, ומשם משתפר".

מה תורמת לך אישית העבודה עם צמחים?

"אני רואה למשל דרך הצמחים איזה תהליכים נפשיים אני עובר. נגיד, אם אני לא משקיע בעציצים אני יודע שעכשיו אני בתקופה קצת חסרת אנרגיות, בלי מוזה. אם הגינה פורחת ומלבלבת, אז אני מלא מוטיבציה".

איזה צמח הכי קשה לגדל?

"סחלב. יש הרבה אנשים שמסתבכים איתו. יש לי סרטון שבו אני מסביר על הכללים לגידול סחלב".

ומה הכי קל?

"יש צמח שנקרא רגלנית אפריקנית, או בשמה המתנשא פורטולקריה (Portulacaria afra – עשינו גוגל, ל"א). עושים איתה עיצובים. זה צמח מאוד חזק, מתאים לבית, מתאים החוצה למרפסת, ואפשר לשים אותו גם בצל וגם באור, בכל מקום, והוא ירוק כל השנה. קל להרבות אותו, ואומרים שהוא מביא מלא פרנסה ומזל טוב. ככה אומרים, אני לא מתחייב. מי שמצליח להרוג אותו – צריך לתת לו פרס ישראל. ועדיין, לא ממליץ להשקות אותו יותר מדי".

הטיפים של נמרוד לגידול צמחים בבית

הכי קלים לגידול:

• בתוך הבית: פוטוס, סקנדנס ובת־שבע. אלה צמחים ירוקים כל השנה וחזקים. לא צריך בשבילם כלום חוץ מפינה מוארת. גם לא צריך להשקות הרבה.

• למרפסת: יש כמה סוקולנטים מצוינים שלא דורשים טיפול ובקושי השקיה. אפשר לשכוח מהם והם ימשיכו לגדול בשמש ובצל: אפטניה לבובה, רגלנית אפריקנית, ניצחה ופלקטרנתוס שפתני, שיש שמועות שהוא דוחה יתושים. נסו ותעדכנו.

צמחים למתקדמים:

• סחלב: לשים במקום מאוד מואר בתוך הבית, להרחיק ממזגנים, להשקות מתחת לברז כדי ממש לשטוף את האדמה במים הזורמים דרכה. כך מאפשרים לצמח לקלוט נוזלים אבל משחררים מהר את עודפי המים. להוריד את הפרחים והענפים רק כאשר הם יבשים לגמרי, דישון מומלץ אחת לכמה שבועות על ידי השקיה במים שהושרה בהם אורז לבן למשך לילה שלם. מסננים את המים מהאורז ומשקים בהם את הצמח.

• גויאבה תותית: לא גויאבה ולא תות, אבל טעים בצורה מדהימה. מתאים לכל מרפסת, אפילו לא גדולה. עדיף מקום עם יותר משעתיים של שמש ישירה ביום כדי ליהנות משיח ירוק־עד ויפה, עם פירות טעימים. יש פרי ירוק ופרי ורוד־אדום, ושניהם טעימים באותה המידה. לא צמח מפונק ולא דורש הרבה, למעט השקיה מסודרת והזנה קבועה.

• הורטנזיה: לדעתי זה אחד השיחים הכי יפים שיש. הפריחה שלו משגעת. ההורטנזיה צריכה הרבה מאוד מים ומתאימה אמנם לאזורים קרירים, אפילו בהר הגבוה, אבל מצליחה אצלנו בכל מקום בארץ, בצל מלא, מחוץ לבית. היא צריכה אדמה חומצית – יש דשן מיוחד לכך, ולפעמים גם דרושה תוספת ברזל. השיח גדול וירוק־עד, עם תפרחת ענקית בצבעי לבן, ורוד, כחול, סגול ואדום. הצבע של הפריחה מושפע ממידת החומציות של הקרקע.

• אוכמניות: לא ייאמן שאפשר, ודי בקלות, לגדל את הפרי הזה בגינה או במרפסת. פשוט צריך לדשן על בסיס קבוע, ואם קשה להקפיד אפשר באמצעות דשן בשחרור איטי, אחת לשלושה חודשים. הצמח אוהב הרבה מים, וצריך להחמיץ את הקרקע בגופרית כדי ליהנות מפרי טעים.

כדי להגדיל את כמות הפרי רצוי לשתול בסביבתו הרבה צמחים מגוונים כמו לוונדר, בזיל מג'יק, פרחי עונה וכל סוגי הפרחים, וכך לעודד מאביקים רבים להופיע להאבקת הפריחה של השיח.

• פפרומיה: צמח טרופי יפהפה ומאוד טרנדי. אוהב לחות וחום, מתאים לתוך הבית ולמשרד, סובל מעודפי מים ורגיש לקור. צמח קומפקטי בגובה 40-30 ס''מ, והעלים צבעוניים וגדולים. יש המון זנים שונים ומגוונים.

• רקפות: להניח במקום עם הרבה אור בלי שמש ישירה, להשקות הרבה אבל לדאוג במקביל לניקוז טוב ויעיל, להוריד פרחים יבשים. בקיץ לשים בצל או בתוך הבית ולדאוג להניח מסביבו קוביות של קרח.

איך להציל עציצים:

1. רוב הצמחים מתים מעודף מים. לוודא שיש חורי ניקוז ולהרגיש עם האצבע לפני שמשקים. לשים טוף למטה כי זה עוזר בסילוק עודפי המים.

2. להתאים את הצמחים שבוחרים לתנאים, כמו שמש וצל, חשיפה לרוחות וכו'.

3. להתאים את הצמחים שבוחרים לצרכים וליכולות שלכם – האם אתם נעדרים מהבית לתקופות ארוכות? האם יש לכם ניסיון בטיפול בצמחים רגישים?

4. לדשן – אפשר לקנות דשן, ואפשר להשרות עדשים וגם קטניות אחרות למשך לילה, לסנן את המים ולשפוך אותם ישירות לאדמה. זה דשן מצוין לכל הצמחים בגינה ובבית וטריק מדהים לאושש צמחים חולים.

5. לטפל כראוי: להוריד פרחים יבשים, לקצוץ ענפים יבשים, להסיר עלים יבשים. אחת לחודשיים־שלושה לעסות את האדמה בתוספת של כמה חופנים של אדמה חדשה.

איך לגדל בזיליקום:

למה דווקא בזיליקום? כי המון שואלים עליו. אפשר לגדל אותו ולייצר שיח גדול וחזק שגדל כל השנה ומאפשר ליהנות מפסטו על בסיס קבוע. השתיל צריך 4־2 שעות של שמש ישירה ביום. צריך לשתול אותו בתוך עציץ עם חורי ניקוז ואדמה טובה ומדושנת. ביום השתילה קוטמים את הקצוות בלבד של כל ענף במספריים או במזמרה, עד קבוצת העלים הראשונה. המטרה היא לחזק את הצמח ולעודד את קליטת השורשים. כל קיטום יוצר פיצול, וככה נותרים שני ענפים בכל מקום שקטמנו.

בשבוע הראשון והשני לא עושים כלום חוץ מהשקיה אחת ליום. אחרי ארבעה שבועות אפשר להתחיל לחתוך ענפים קצת יותר ארוכים לשימוש למאכל, ותמיד חותכים מעל קבוצת העלים התחתונה של הענף, כדי ליצור פיצול של ענפים חדשים וצימוח חדש. ככה השיח ממשיך להתעבות ולהצמיח עלים גדולים ורעננים. בשום מקרה לא להוריד ענפים לגמרי, אלא להמשיך להנמיך אותם בכל פעם שרוצים להשתמש למאכל.

תוך שישה שבועות השיח יהפוך למפלצת ירוקה ואז אפשר להתחיל להכין פסטו משובח.

וטיפ חשוב מאוד: בכל פעם שעולה עמוד תפרחת – לקצוץ את הפרחים ולא לתת לו לפרוח, כדי להמשיך ליהנות מעלים ירוקים וטעימים.

בחורף הבזיליקום סובל יותר, אז שימו אותו במקום חמים ומוגן מרוח.