ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: איליה מלינקוב
    7 ימים • 07.10.2020
    "איראן רחוקה מליפול מהרגליים, ואם היא תחליט, תוך שנתיים יש לה גרעין. נסראללה מורתע ובמצב קשה, אבל הרשות הפלסטינית היא פצצה מתקתקת"
    רגע לפני פרישתו מצה"ל, ראש חטיבת המחקר באמ"ן תא"ל דרור שלום מדליק כמה נורות אזהרה, ומסביר למה לא בטוח שהיציאה מהסכם הגרעין שירתה את ישראל, למה הוא חשב שהיה צריך להפיל את אסד ומה מבעבע מתחת לפעמוני השלום בעולם הערבי. רמז: שנאה. ובלילות? האיש שחשוף לכל הסודות הכמוסים והמידע המודיעיני של המדינה - בדיוק צופה בנטפליקס בדוקו על הפצצת הירושימה ב–1945, חושב על טהרן של 2020, וחש מוטרד. אפילו מוטרד מאוד
    יוסי יהושוע | צילום: אליה מלינקוב

    ביום שלישי שעבר צפה ראש חטיבת מחקר, תא"ל דרור שלום (49), בשידור הנאום המוקלט של ראש הממשלה נתניהו בעצרת האו"ם. כאשר נתניהו הציג בפני העולם את צילום הכניסה למפעל הטילים של חיזבאללה בלב שכונת ג'נאח בביירות, מטרים ספורים ממצבור גז אזרחי, עלה בזווית הפה של שלום חיוך קטן.

     

    צילום: אי פי אי
    צילום: אי פי אי

     

    זה מידע שהגיע מפה, מהשולחן שמולו אנחנו יושבים עכשיו?

     

    "כן, ואני מאוד גאה על זה. היום אני גם יכול לומר שנגרמה לנסראללה מבוכה גדולה מאוד. באחריות. אחרת למה הוא מיהר להזמין עיתונאים דווקא לאתר אחד, ולא לשניים האחרים? אנחנו יודעים מה הוא מיהר להוציא משם. נסראללה הזיע ביום הנאום. הוא מאוד מובך. נסראללה יודע את רמת החדירוּת שלו".

    צילום: אי אף פי
    צילום: אי אף פי

     

    אתה צופה בטווח הקרוב איזשהו עימות של ישראל עם חיזבאללה? שאולי דווקא בגלל הקורונה בלבנון, הפיצוץ בביירות והצורך לנקום את מות הפעיל שלו, נסראללה ינסה לומר: אני עוד כאן, חזק כמו תמיד.

     

    "ככלל, מעמד נסראללה נשחק, ולכן אני חושש שהוא יכול לעשות טעות שתגיע לכדי חילופי מהלומות קשים. הוא לא חותר למלחמה, אבל הוא כבר טעה במלחמת לבנון השנייה, והנפיצות בצפון גבוהה מאוד".

     

    ביום ראשון הבא, אחרי חמש שנים בתפקיד רח"ט מחקר, ייצא תא"ל שלום בפעם האחרונה מלשכתו בקריה, יפשוט מדיו ויפרוש מצה"ל. הרבה דברים התחוללו בחמש השנים הללו במזרח התיכון: מלחמות, סבבי לחימה ומגפה עולמית אחת. אבל שלום, "המעריך הלאומי" של ישראל, משוכנע שמעל לכל אלו מרחפת סכנה אחת: "It’s All About Iran", הוא נוהג לומר שוב ושוב כמעט בכל תדרוך.

     

    למה בעצם?

     

    "כי היכולות של חמאס, גא"פ (הג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני - י"י), חיזבאללה - הכל מאיראן. וברגע שיהיה לאיראן גרעין, כל המערכת הזו תהיה אגרסיבית יותר כלפינו. בדיוק עכשיו צפיתי בנטפליקס בסרט על הירושימה ונגסאקי. אבל אם לאיראן תהיה פצצה, הסכנה לא תהיה שהם ישגרו אותה אלינו - אלא שהמערכת הזו תגיב באגרסיביות כלפינו".

     

    כמה היא קרובה לזה?

     

    "האיראנים אמנם לא שועטים לפצצה, כי הם לא רוצים שארה"ב תתקוף אותם, אבל הם מתקדמים. הם הגדילו את כמות הצנטריפוגות להעשרה. הם שמים דגש כרגע בעיקר על מחקר ופיתוח, מה שמאפשר זינוק. איראן מגיעה למצב שבו יכולה להיות לה פצצה שנתיים מרגע שהיא תחליט על כך. שנתיים זה לא הרבה זמן, וזה מטריד אותי מאוד. אם לאיראן תהיה פצצה כל המערכת תזוז לכיווננו".

    ואתם תדעו אם וכאשר ההחלטה הזו תתקבל שם?

     

    "סבירות גדולה שנדע, אבל להגיד את זה בוודאות? אני לא יודע".

     

     

    ישראל הפעילה לחצים כבדים נגד הסכם הגרעין עם איראן. בשורה התחתונה, ההתפרקות של ההסכם משרתת אותנו?

     

    שלום מזהה מיד שהשאלה הזו מובילה אותו לשדה מוקשים פוליטי. אז התשובה שלו אמנם דיפלומטית, אבל אולי יכולה ללמד מה חושבים גורמים בצמרת המודיעין על המערכה של נתניהו נגד הסכם הגרעין. "עדיין לא הוכח שהיציאה מהסכם הגרעין שירתה את ישראל", הוא אומר. "היה בו משום מרחב להמשך השפעה על הרבה דברים נוספים. איראן רחוקה מליפול על הברכיים. היא לא התקפלה. האיראנים חכמים: הם לא רוצים מתקפה אמריקאית, אבל הם מתקדמים. הם לא חצו את רף 20 אחוזי ההעשרה, אבל הם כן התקדמו במחקר ובפיתוח, ובכך קיצרו את שריר הקפיצה לפצצה.

    "חשוב לי להבהיר שאני מצדיק את אסטרטגיית הלחץ על איראן. איראן כמעצמה - נחלשה. אבל האסטרטגיה האמריקאית העתידית היא 'מקסימום לחץ - ודיל'. והשאלה היא, האם בסוף הדיל יהיה טוב לנו".

     

    והתשובה?

     

    "גם לי יש ביקורת על ההסכם, ויש בו מלא חורים. בסוף, בהסכם הזה תוכנית הגרעין פחות מפוקחת. איראן כמעצמה אולי נחלשה, אבל זה לא אומר שהתוכנית נבלמת. אלא שבהסכם הגרעין על חסרונותיו - היה גם מרחב להשפעה על נושאים אחרים, ונכון היה לפעול לתקן אותו".

     

    × × ×

     

    השנה האחרונה הייתה מורכבת במיוחד עבור תא"ל שלום. אחרי שנים של מאבק במחלה קשה, נפטרה אשתו ואם שני ילדיהם. בחודשים שקדמו לכך, במקביל לתפקיד התובעני, הוא סעד אותה ויצא עימה לטיפולים בארץ ובחו"ל. הוא מעולם לא ביקש הנחות או הקלות, וגם עכשיו, שלום מבקש לשמור על אבלו בפרטיות של משפחתו.

     

    הוא 30 שנה איש מודיעין, טיפס במעלה הסולם שלב אחרי שלב, עד למה שהוא מגדיר כ"תפקיד חיי". בדרך, לא פעם ולא פעמיים, הוא אמר לאנשים בכירים בהרבה יותר ממנו את דעתו, והם לא תמיד אהבו את זה. בדיוק לפני 20 שנה, למשל, באירועי אוקטובר 2000, הוא היה עוזר קמ"ן בזירה הפלסטינית. "הייתי אז רב־סרן, וערב עלייתו להר הבית של אריאל שרון, אז יו"ר האופוזיציה, הוצאתי מסמך - כמובן שבאישור הממונים עליי - שלפיו העלייה הזו טומנת בחובה נפיצות לאלימות".

     

    לא צריך להיות איש מודיעין כדי לחזות דבר כזה.

     

    "נכון, אבל צריך את האומץ כדי להיות מי שיכתוב אותו לפני ויתריע".

     

    איך הרגשת כשהכל בסוף באמת התפוצץ?

     

    "שטוב שהמערכת הצבאית דווקא הקשיבה".

     

    עכשיו, כרח"ט מחקר, הופעת בקביעות עם ראש אמ"ן בקבינט הביטחוני, בדיונים הכי רגישים. שם הרגשת שכן מקשיבים לך?

     

    "דיוני הקבינט הם מעמיקים ומלמדים ויש בהם קשב רב לאמירות מודיעיניות. מטבע הדברים, אנחנו חיים בדמוקרטיה, ולא כל דבר שחשבתי, התקבל. אבל אני בהחלט הרגשתי קשב, סובלנות וסבלנות אצל כולם, והכרה בערך המחקר המודיעיני. בסוף, התפקיד שלי הוא לא להמליץ, אלא להציג את המחקר. בעידן הזה, קברניטים ומפקדים זקוקים למפרש המציאות הזה, למודיעין מאפשר. אני יכול להגיד בוודאות שאין מקום בעולם שבו תא"ל בגוף מודיעין צבאי, עצמאי באופן כמעט מוחלט. אבל לא פעם באתי לקבינט עם דעת בודד - והיא התקבלה. מעולם לא היססתי ולו לרגע להביע את דעתי".

     

    מקרה בולט שבו דעתו של תא"ל שלום דווקא לא התקבלה, היה בדצמבר 2018, ערב קבלת ההחלטה ליציאת צה"ל למבצע "מגן צפוני", החשיפה וההשתלטות על מערך המנהרות התת־קרקעיות שחפר חיזבאללה בצפון. "אני חשבתי שנכון לדחות את המבצע הזה בעוד כמה חודשים, בגלל תנאי מזג האוויר ובגלל שיקול נוסף שאותו אני לא יכול לפרט בשל מגבלות ביטחון. לא אחד ולא שניים סביב השולחן חשבו כמוני. אבל איזנקוט, הרמטכ"ל באותה תקופה, ראה בזה את המשימה המשמעותית של סיום תפקידו.

     

    "זו הייתה נקודה מאוד משמעותית בקריירה שלי: קיבלתי במה להציג את דעתי המנוגדת גם בקבינט וגם אצל שר הביטחון דאז, ליברמן, שלימים הבנתי שגם הוא חשב כמוני. אבל בסוף, הרמטכ"ל קיבל החלטת מפקד. הוא הטמיע את הסיכונים שהתרעתי עליהם, נתן להם מענה מבצעי, ולקח את הסיכון. בסופו של דבר, מבחינת קבלת החלטות, זה היה אירוע מוצלח ביותר, ואני שלם מאוד עם ההחלטה שהתקבלה".

     

    אז טעית בדעה שהצגת שם?

     

    "אני לא עמדתי שם לבד. עמדה מאחוריי חטיבת המחקר כולה. גם היום אני לא חושב שטעיתי. אני צדקתי והוא צדק. הרמטכ"ל לקח סיכון מחושב. היו עוד מקרים כאלה שבהם לא קיבלו את עמדתי".

     

    למשל?

     

    "במב"מ (המערכה שבין המלחמות - י"י) וגם בעזה, קרה שהתרעתי שאם נעשה צעד כלשהו, הוא ישבור את מחסום השקט. וכשזה בוצע בכל זאת, הוא אכן נשבר".

     

    למשל במבצע החשאי בחאן יונס, שבו נהרג סא"ל מ'?

     

    "לאירוע הזה אני לא רוצה להתייחס".

     

    × × ×

     

    על אחד ממדפי הספרים בלשכתו של שלום, ניצבת תמונת שחור־לבן ממוסגרת. זה צילום קבוצתי מחויך של אנשי חטיבת המחקר מ־1973. מלחמת יום הכיפורים, שפרצה מעט אחרי שהתמונה הזו צולמה, הייתה קו השבר של חטיבת המחקר: משם הגיעה ההתעלמות מכל הסימנים המדאיגים וההתרעות; משם הגיעה הקונספציה שאין מצב שסוריה תתקוף בלי מצרים, ואין מצב שמצרים תתקוף כל עוד חיל האוויר שלה נחות אל מול הזרוע האווירית של ישראל. "ודאות נמוכה למלחמה", פסקו רבים מהאנשים שכיהנו אז בתפקיד של שלום ואנשיו, והטעות שלהם עלתה ביוקר. "הם לא היו אז פחות חכמים ממני", הוא אומר. "הם היו אנליסטים, ערביסטים, רחבי אופקים. כמה חודשים קודם לכן הם גם צדקו, כשאמרו שמדובר בתרגיל. אבל רע"ן מצרים או סוריה לא יכול לחכות לאשרף מרוואן (המרגל המצרי הבכיר שהתריע על מלחמה - י"י). הם טעו בזה שהם היו צריכים לראות את השלם. התרעה לא תתחיל בסימנים מעידים כשמורידים את הכיסויים מהטנקים. זה כבר מאוחר מדי. זו החשיבות של מחקר מעצמות, יחסים בינלאומיים, מחקר כלכלי".

     

    מה הם היו רואים ממחקר כזה?

     

    "מחקר כלכלי היה מראה להם שסאדאת מבין שהוא 'על הקאנטים'. ביום כיפור התעלמו מסאדאת. זילזלו בו. מחקר אישים היה מבהיר להם במי מדובר, ומאפשר להם להבין שפניו למלחמה".

     

    והיום?

     

    "היום יש אצלנו האצה דרמטית בכל נושא המחקר הכלכלי. אני משתמש בבוגרי כלכלה שמגיעים אליי מפרויקט 'חבצלות'. מצב היציבות הכלכלית היום בלבנון או באיראן, ישליך על מדיניותנו מול עזה. להשלכות ניתוח יחסי ארה"ב־סין או ארה"ב־רוסיה יש המון משמעות במב"מ.

     

    "במחקר אישים, אי־אפשר להתעלם מהניסיון שצברנו בחקירת נסראללה, סינוואר, מנהיגי איראן. ולא למדנו רק אותם, אלא גם את הסביבה הקרובה שלהם. כך שכשאתה מקבל מידע אינטימי לגביהם, אתה מבין ויודע לפרש אותו. בעידן הנוכחי, של ריבוי המידע, תפקיד החוקר הוא חשוב שבעתיים. אנחנו היום בתקופה של היצף מידע. היו לנו בשנים האחרונות עשרות רבות של מקרים שבהם הסברנו מידע שנראה שחור על גבי לבן, כמשהו אחר - וצדקנו".

     

    מה למדת על נסראללה בשנים האלו?

     

    "שהוא איש מאוד לחוץ, חשדן ושאין לו על מי לסמוך".

     

    וזה לא שלאמ"ן לא היו החמצות בשנים האחרונות. החמצה גורלית כזו כמעט התרחשה כאשר רק בשנת 2007 גילתה ישראל את הימצאותו של כור גרעיני בסוריה, שעל פי ההערכות החל אסד לבנות כשבע שנים קודם לכן. כחצי שנה אחרי, חיל האוויר השמיד את הכור. שלום, אז בדרגת סגן אלוף, היה ראש ענף (רע"ן) סוריה באמ"ן.

     

    הטענה היא שנכשלתם שם.

     

    "השאלה הייתה איך לא גילינו את זה כל כך הרבה שנים. אני הייתי אחראי אז על התיק המודיעיני. ידענו שיש סימנים, וההחלטה הייתה שהופכים אבן על אבן. הנחת העבודה המחמירה שלנו הייתה לחפש את זה - עם המוסד כמובן - וככה אני מחפש היום את הגרעין באיראן. הסודיות שהקפדנו עליה בהמשך לגבי ההפצצה שבוצעה נבעה מתוך ההנחה שאם אסד לא יובך הוא יוכל להכחיש, ואז להבליג".

     

    אבל איך קורה שפרויקט מסוכן כזה הולך ומוקם מעבר לגבול במשך שבע שנים, וישראל מגלה אותו כמעט במקרה?

     

    "הנשיא אסד מידר את כל המערכת הפנימית שלו, אז יכול לקרות שאנחנו לא יודעים על סוד כזה. למזלנו, בסוף זה התגלה".

     

    הכור הגרעיני הסורי לאחר השמדתו. “למזלנו, זה התגלה" | צילום: ממשלת ארצות הברית
    הכור הגרעיני הסורי לאחר השמדתו. “למזלנו, זה התגלה" | צילום: ממשלת ארצות הברית

     

    יש כאלה שסבורים שטעינו שכאשר הייתה הזדמנות עם פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה, לא התערבנו והפלנו את אסד.

     

    "אני אומר פה בפעם הראשונה, שטרם כניסתי לתפקיד חשבתי שאסד לא אמור להישאר. חשבתי שצריך להפיל אותו כשהייתה בוקה ומבולקה בסוריה".

     

    ומאז שנכנסת?

     

    "בראייה לאחור, האסטרטגיה במרחב הצפוני נכונה. מבצע 'שכנות טובה' (הסיוע ההומניטרי לפליטי מלחמת האזרחים בסוריה, שהוליד גם מודיעין רב־ערך - י"י) ומדיניות אי־ההתערבות, היו התנהלות טובה. אבל בשלב מסוים לא מספיק כבר רק לתקוף שיירות אמל"ח. אנחנו מצליחים לבלום התבססות איראנית בסוריה, אבל זה רחוק מלהסתיים ונהיה יותר נפיץ. אז יש עוד הרבה עבודה.

     

    "נלחמנו שלא יהיה בסוריה 'חיזבאללה 2'. בזה הצלחנו, אבל האתגר הוא שהאויב לא נשבר ושעדיין יש אמל"ח מסוכן במרחב. אני רואה את הקושי של האיראנים לפעול מולנו משם, והם הולכים מזרחה ודרומה - למרחב עיראק, תימן והים".

     

    כמה שינה החיסול של מפקד כוח אל־קודס, קאסם סולימאני, את המשוואה?

     

    "לחיסול יש משמעות אסטרטגית אזורית. סולימאני היה גורם מחולל רוע לכל הסביבה. מאז החיסול, הרבה מהמהלכים האיראניים נבלמו או הואטו, ואף אחד לא נכנס לנעליו. התעסקנו עם הבריון השכונתי, והוא חסר להם מאוד, אבל תשמע, האיראנים איפשהו דומים לנו".

     

    במה?

     

    "הם רציניים מאוד, מקְדשים את החיים ומקדשים למידה. אסור לזלזל בהם. גילינו אצלם מפלצת של יכולות טכנולוגיות מתקדמות: עולם הדיוק, רקטות, כטב"מים, טילי שיוט. אני מגדיר את המצב מול איראן, מבחינה מתמטית כ'יותר בשלישית': יותר פלטפורמות מקומיות, יותר שחקנים איראנים מסוכנים ויותר זירות. אז אנחנו בולמים אותם, אבל זה אתגר שהולך והופך לנפיץ יותר. יש לנו שם אמנם 'וי' גדול ואני גאה על זה, אבל אני ממש מזהיר משאננות פה".

     

    × × ×

     

    במהלך הראיון, קשה כבר לספור כמה פעמים שלום מזכיר את המושג מב"מ, המערכה שבין המלחמות. בצדק, מבחינתו. זו כיום אחת האסטרטגיות המרכזיות של צה"ל: איך ממשיכים לנהל מאבק בעצימות נמוכה יחסית, מול שלל הגורמים במרחב שסביב ישראל - אבל לא מציתים כאן מלחמה כוללת. שלום: "המב"מ חייב להיות מאוד מדויק. שלא יהפוך להיות המערכה שבין המצגות", הוא מחייך. "ע', שיחליף אותי, ישב כאן איתי במהלך החפיפה. הוא חבר קרוב, גדלנו יחד בחטיבה. הזהרתי אותו מזה. מההיבריס".

     

    על רוב מבצעי המב"מ אי־אפשר לדבר. אבל במבצעים רגישים כאלו, שבהם צריך מודיעין סופר־מדויק והערכה של כמה אפשר למתוח את החבל מבלי שהאש תתלקח מדי, לחטיבה של שלום יש תפקיד מפתח. זה חלק מהסיבה שלראשונה בתולדותיה, קיבלה חטיבת המחקר שתחתיו את פרס ביטחון ישראל. שלום גם גאה בעובדה שהיחידות השונות באגף המודיעין - שפעם היו בתחרות עזה על כוח, סמכויות וגישה למקבלי ההחלטות - עובדות היום בצורה הרבה יותר הרמונית אחת עם השנייה.

     

    שזה גם יכול להיות מסוכן. ככה גם תקבל תמיד את אותה דעה.

     

    "החיבור בין הישויות בתוך אמ"ן כיום הוא אכן היסטוריה בביזנס של המודיעין, אבל אנחנו עובדים יחד תוך שמירה על פלורליזם. הרמוניה, אבל לא במובן המסוכן שלה. זה שינוי דרמטי באמ"ן. נכון שזה מעורר תהיות, סיכונים. כשאיש מחקר נמצא בתוך בסיס איסוף זה סוג של סיכון, יכול לטשטש את הפלורליזם. אבל זה המצב הנכון בעיניי: כשחטיבת המחקר רואה את השלם המודיעיני, ו־8200 - שהיא אחד מגופי המודיעין הטובים בעולם - יכולה לדייק אותו לצורכי ראש אמ"ן. ועכשיו", הוא מגלה, "אנחנו משתפים גם צבאות אחרים בדרך שבה עושים שיתוף פעולה כזה".

     

    חלק ממבצעי המב"מ מתנהלים מול ההתעצמות של חיזבאללה. מה מצבו, בעצם?

     

    "בלבנון פרויקט הדיוק (קבוצה של מכונים ומעבדות שנועדו להפוך את הטילים של חיזבאללה למדויקים יותר) מקרטע, הודות לפעלתנות שלנו מעל ומתחת לפני השטח. סולימאני דחף את נסראללה, שנסחף אחריו וסיכן את עצמו. עכשיו הוא לא יקום ויגיד 'תפסיקו את הפרויקט הזה', אבל הוא יבין שזה עלול להוביל למלחמה ויכול לעכב אותו. למסמס. נסראללה שם את לבנון על חבית חומר נפץ. היא בשבי, בידיים איראניות. נסראללה עכשיו הרבה יותר לחוץ מבפנים. מעמדו נשחק וזה יכול להוביל אותו לטעויות. הוא טרוד בכלכלה: לבנון בחדלות פירעון, לקראת קריסה, הוא מלקק פצעים מ־2,000 אנשיו שנהרגו במלחמה בסוריה, נאבק בשחיתות בתוך ארגונו, בבעיות הומניטריות, במערכת הפוליטית. בכל סיפור הנקמה שהוא הבטיח על הרג הפעיל שלו בסוריה, הוא טיפס על עץ, שהוא לא יודע איך לרדת ממנו.

     

    "אז נסראללה יצא מעורער ומובך מאוד מרצף הכישלונות שלו. המחיר: הוא רוצה לבוא מוכן יותר לפעם הבאה. היתרון: ההרתעה שלנו מולו התחזקה".

    נתניהו מציג באו"ם את מפעל הטילים של חיזבאללה. “פרויקט הדיוק מקרטע" | צילום: איי פי
    נתניהו מציג באו"ם את מפעל הטילים של חיזבאללה. “פרויקט הדיוק מקרטע" | צילום: איי פי

     

    זה דווקא נראה שהוא מרתיע אותנו.

     

    "אני נראה מורתע?" הוא צוחק.

     

    כשהוא יורה עליך ואתה מביים פצועים, או כשאתה מאפשר לחוליה שלו להגיע ולחזור ללא פגע, וצה"ל מכווץ בגבול במשך שמונים יום, ככה נראית הרתעה?

     

    "ההרתעה דווקא התחזקה. נסראללה מבין היטב את המצב. ההיסטוריה מלאה במלחמות סרק, והתפקיד שלי הוא למנוע מלחמות. ההתנהלות מול חיזבאללה בעיניי הייתה מאוד מדויקת: האזרחים בצפון חיים בשנים האחרונות יחסית בשקט, ובמקביל, מ־2006 הקמנו מפלצת של מטרות. מה שצה"ל יודע לעשות בלבנון, אין לו אח ורע. מדויק, קטלני. גם פה לא יהיה פיקניק, אבל ידנו תהיה על העליונה במאה אחוז. בשנה שעברה הוצאנו התרעה שעלתה הסבירות להסלמה בצפון. היא עדיין גבוהה, אבל העיקרון הוא של ימי קרב (הכינוי לסבב עימות קצר - י"י): חילופי מהלומות, ללא מלחמה. ואז מה שחשוב זה מי 'לוקח' יותר לצד השני באותו סבב".

     

    האם אתה יודע לומר היום בוודאות שמכל האמוניה שהתפוצץ בנמל בביירות היה שייך לחיזבאללה?

     

    "אני מעדיף שלא להתייחס. בתובנות שלנו שיתפנו את מי שצריך".

     

    מה לגבי עזה?

     

    "עזה היא לא זירה משנית. היא אמנם לא אתגר קיומי, אבל היא אתגר. בנינו יכולות משמעותיות מאוד שם".

     

    ומה התחזית לגביה?

     

    "הסבירות להסלמה בעזה עלתה. לפני ארבע שנים הוצאנו התרעה אסטרטגית על עזה. למרות שאז היו גורמים שאמרו שיש שם שפע, ניתוח כלכלי שלנו העלה שהמצוקה האזרחית־כלכלית שם היא קשה מנשוא, מה שיכול להוביל את חמאס לשינוי מדיניות. סינוואר הוא מנהיג מסוג אחר: טרוריסט, אבל כזה שחשוב לו להראות שהוא מצליח לשקם את עזה. לכן הוא לא מושך למלחמה שם. חמאס גם מבין היטב את עוצמתו של צה"ל. הוא פועל בדרך של 'אתקרב לגדר, אתחכך מתחת לרף המלחמה, וישראל תיתן מענה'. כך נוצר המצב של 'ימי קרב' בכל פעם בשנים האחרונות".

     

    וכך זה צריך להימשך?

     

    "הבאנו את חמאס לנקודת שפל, שהיא נכונה באסטרטגיה ארוכת טווח ללא מלחמה. אם נכבוש את עזה, מי ישלוט שם? אנחנו? נוח לי להשאיר את עזה כך, כי אני רוצה את הקשֶב לאיראן. חמאס נמצא בצומת השתנות היסטורי. הוא עדיין ארגון טרור מובהק, אבל גם תנועה לאומית־פלסטינית. הם קשובים לציבור. אנחנו צריכים לשמור שם על סיוע כלכלי־הומניטרי מתחת לרף השו"נ (הרף שמעליו ישראל כבר תדרוש השבת שבויים ונעדרים - י"י). אני רוצה להרים להם את הראש מעל לקו מי הביוב. לשמור שם על מרקם חיים סביר, ושעדיין יהיה פחות טוב מאשר באיו"ש, כדי שבאיו"ש לא יחשבו שהדרך של חמאס זו הצלחה. כרגע, ההתעצמות בעזה נמשכת, כמו גם המצוקה הכלכלית, והארגונים ה'סוררים' והגא"פ הם גם אתגר גדול מאוד. הזמן דוחק בנו שם, וצריך לעשות יותר".

     

    זה לא ממש מורגש בסבבים, שם אחת הבעיות היא המטרות. נכון, הרמטכ"ל הורה להגדיל את הכמות, אבל זה לא מספיק.

     

    "אנחנו מודעים לכך שיש ביקורת על המטרות. תמיד נהיה בבור. אני לא אוהב לספור מטרות, אני מביא איכות. פגיעה במחסן שהוא סדנה לייצור אמל"ח, למשל, תוקעת אותם משמעותית".

     

    × × ×

     

    אבל עם כל הכבוד לחיזבאללה ולעזה, בעיני שלום יש לישראל שתי סכנות מרכזיות. "האיום האיראני, שעליו דיברנו, זה אחת, וסכנת קריסת הרשות הפלסטינית, זו השנייה", הוא קובע.

     

    כפי שהוא אינו רואה עין בעין עם ראש הממשלה נתניהו בעניין הסכם הגרעין, תא"ל שלום גם לא ראה עימו עין בעין את ההתייחסות לפלסטינים. כמעט בכל שנה הוא הניח בפני הממשלה התרעה על חשש מפיצוץ עם הרשות. בינתיים, לא רק שהוא התבדה, אלא שההסכמים שנחתמו לאחרונה עם בחריין ואיחוד האמירויות הוכיחו שהעולם הערבי מוכן להתקדם גם כשהנושא הפלסטיני נותר מאחור. אבל גם עכשיו, כמו בשנים עברו, שלום פוסק: מדובר בהתרעה אסטרטגית. "הדור הצעיר באיו"ש מחפש את דרכו, ועם הקורונה והמצוקה הכלכלית, הטרור לא יפסח על איו"ש. הוא כבר עלה והורדנו אותו. כרגע יש שלושה דברים ששומרים על השקט היחסי שם: נוכחות צה"ל, המצב הכלכלי שעדיין סביר, והתיאום הביטחוני.

     

    "הבעיה הפלסטינית מונחת כאן לפתחנו כפצצה מתקתקת. זה לא משהו שיקרה מחר בבוקר. אבל התפרקות שם אפשרית ביום שאחרי אבו־מאזן, ואסור להתעלם מזה. זה אתגר כלכלי, אזרחי ומשילותי שם".

     

    מה צריך לעשות כדי למנוע את הפיצוץ שאתה צופה?

     

    "אני משאיר את זה לדרג המדיני, אבל חיזוק הרשות הפלסטינית הוא אינטרס ביטחוני־ישראלי, וזו לא אמירה פוליטית".

     

    אבל נדמה שהנה, יש הסכמים עם מדינות ערב, שבכלל לא קשורים לפלסטינים.

     

    "אסור לחשוב שהעולם הערבי פתאום מתעלם מהבעיה הפלסטינית. הבעיה הפלסטינית היא המכנה המשותף הנמוך של כל העולם הערבי, ובסופו של דבר הסכמי הנורמליזציה האלה נחתמו כי הסיפוח נדחה. המזרח התיכון כיום הוא הומלס, ג'ובלס והופלס. אין מעמד ביניים, אין מעמד אישה. וזה מתפרץ מדי פעם. שיתופי הפעולה מולנו הם קליפה דקה. מתחת מבעבעת שנאה כלפינו. אנחנו צריכים לדעת איך לגרום שלשכונה שלנו יהיה יותר טוב, אחרת זה מגיע אלינו".

     

    מה עמדתך לגבי אמצעי הלחימה שאיחוד האמירויות קיבלו, בזכות ההסכם עימם?

     

    "שצריך תמיד לשמר את היתרון האיכותי שלנו".

     

    יש אוטוטו שיחות על המים הכלכליים עם לבנון. מה הסיכוי שזה מתפתח להסכם שלום עם השכנה מהצפון?

     

    "הסבירות עלתה, אבל חיזבאללה יכול לטרפד את זה. אם הוא יקבל החלטות שגויות".

     

    × × ×

     

    לאויב הגדול האחרון של אמ"ן לא היה פרויקט גרעין, וגם אלף מטוסי F-35 לא יעצרו אותו. "הצבענו על נגיף הקורונה כבר כשהחלה ההתפרצות בסין, אבל אף אחד לא העריך שזה יגיע לממדים כאלה", מסביר תא"ל שלום. "מיד כשזה הפך משמעותי, הקמנו את מרכז המידע והידע. יושבים בו האנליסטים שלנו, שמבצעים מחקר מהיר לגבי תופעות שקשורות לנגיף, הדבקות בעולם, פיתוחים, והם מציפים את הכל למשרד הבריאות.

     

    "אף על פי שאלה אנשים שלי שפועלים במרכז הזה, אני לא עוסק ישירות בפיקוד עליו. אני עוסק בקורונה בכל הנוגע לתחום המודיעיני נטו. אם יש התפרצות במדינה מסוימת שמשפיעה, אם מנהיג כלשהו או מישהו מסביבתו נדבקו וכו'. אבל בכל זאת, כשהמרכז הזה הוציא התרעה על הגעה צפויה של גל שני, אני גיביתי אותו. עכשיו כולם רואים שהוא צדק".

     

    וצה"ל צריך להיות זה שמתעסק בנושא בריאותי?

     

    "אני חושב שצריכה להיות עוצמה מחקרית מודיעינית־לאומית, במיוחד לאתגרים כאלה. זה לא צריך לחנות בצה"ל. בעת הזו כן, כי אין ברירה, אבל כלקח לעתיד. לבנות גוף מחקרי־אזרחי כזה".

     

    מתי בעצם קיבלת את ההתרעה הראשונית על הקורונה? זה נכון שהייתה כזו כבר בנובמבר?

     

    "כשהיא התפרצה בסין".

     

    איך הקורונה תשנה את המזרח התיכון?

     

    "הקורונה מחמירה את המצב משני היבטים: היא כמובן מחמירה את התחלואה ואת האתגר הכלכלי במזה"ת - אבל גם בעולם, שיתכנס עוד יותר והפעם יתקשה להיחלץ ולסייע".

     

    בימים שהם אינם מגפה עולמית, יש לו בחטיבה כ־800 חיילים. שלום מאוד גאה שכ־40 אחוז מסגני האלופים הן נשים, ושיש שם גם לא מעט צעירים, שכבר גדלו עמוק בתוך הרשתות החברתיות, הפלייסטיישן והמסכים. "עם הצעירים אני מקפיד לעשות מה שאני מכנה 'העמקות': לוקח קצין צעיר בדרגת סגן־משנה או סגן, ונותן לו להעמיק מול הרמטכ"ל בסוגיה מסוימת. כשקצין כזה יושב מול איזנקוט או כוכבי ומסביר על צנטריפוגה כלשהי או על משהו כלכלי, והרמטכ"ל יושב מולו, מקשיב לו ולומד ממנו, זה הישג אדיר. זו תעודת כבוד לצבא".

     

    ואיך מתמודדים עם זה שאותם קצינים צעירים ומבריקים בורחים בסוף לטובת המשכורות המפתות באזרחות?

     

    "אצלי לא הייתה בריחת מוחות. אני גם לא ממש מקבל את המושג הזה. אל לנו להתבלבל ולחשוב שכולם צריכים להישאר אצלנו. אני רוצה אותם באקדמיה, במדע, ברפואה, במשרדי הממשלה. הם מגיעים אלינו, משרתים ויוצאים מפה משודרגים. חלק נתקעים, כמוני, ונהיים תת־אלוף.

     

    "אבל ברצינות, כשקצין שלי מרוויח סכום מגוחך לעומת מה שהוא יכול לקבל באזרחות, אין מנוס ממענה דיפרנציאלי. להגדיר כ'טאלנט' את מי שרוצים להשאיר, ולתגמל אותו בהתאם. ההישארות שלהם היא צורך לאומי. בכל מקרה, גם אלה שנשארים, לא עושים את זה בשביל הכסף. מה שמשאיר אותם זו המשמעות, אבל יש גבול.

     

    "אגב, גם אני באופן אישי מעולם לא עסקתי בנושא השכר שלי. רק עכשיו, לקראת סידורי הפרישה נאלצתי להתחיל לעסוק בזה, וגיליתי שאני מהתא"לים שהשכר שלהם הכי נמוך בצה"ל. אבל אני הרח"ט הכי טוב בפלייסטיישן".

     

    תא"ל שלום. “אני הרח"ט הכי טוב בפלייסטיישן" | צילום: איליה מלינקוב
    תא"ל שלום. “אני הרח"ט הכי טוב בפלייסטיישן" | צילום: איליה מלינקוב

     

    והנה, עוד עשרה ימים זה נגמר. חוץ מפלייסטיישן, יש כבר תוכניות לעתיד?

     

    "אין לי תוכניות ברורות שכבר בניתי מראש. יש בי תחושת שליחות, ואני חושב שיש לי מה לתרום, אבל איך ואיפה, אני עדיין לא יודע. כרגע מה שאני יודע בוודאות הוא שאחרי השחרור אני בעיקר הולך לישון. לי־שון".

     

    YOSI-Y@yediot.co.il

     


    פרסום ראשון: 07.10.20 , 21:02