ליגה משלהם

כבר למעלה מעשור, שלום מיכאלשווילי מכור למשחקי הפיפ"א. מאז פרוץ מגפת הקורונה, הקפסולה העיקרית שהוא מייחל לה היא קפסולת המשחק של 2021, שתגאל אותו משעמום הסגר, מהאיסור על הופעות ומהעצירה המוחלטת של תחום התרבות. אצלו, זה כבר הפך להיות הרבה מעבר למשחק. חבריו הטובים ביותר, או בניסוח שלו "חבורת הפיפ"א", הכירו והתאגדו סביב אותו משחק אגדי ומאז הם נפגשים, מטיילים עם המשפחות מסביב לעולם, וכמובן — מבלים שעות על גבי שעות עם השלטים ביד, רבים, מקללים, מתערבים ומתפללים לנצח אחד את השני.

"אני לגמרי מכור לפיפ"א, זה הגילטי־פלז'ר שלי", משיב מיכאלשווילי מבלי להצטדק. "בזמן האחרון אני הכי נהנה לשחק עם ברצלונה או ליברפול אבל זה מתחלף כל הזמן".

ומה אתה יותר, מפסיד או מנצח?

"אני ווינר בנשמה. משתדל להיות רוב הזמן בצד המנצח, אבל יודע גם להפסיד".

"אני גם מכור לפיפ"א כבר יותר מעשר שנים", מזדהה הזמר קובי אפללו. "מחכה כל שנה שהגרסה החדשה כבר תצא ואחרי שהיא יוצאת לחנויות אני רוכש אותה ומשחק כמה שעות טובות ביום, למשך חודשים ארוכים. זה מגיע למצבים מאוד קיצוניים, שלמרות העצבים של אשתי אני לא מצליח להפסיק ונשאב לזה".

מי הקבוצה האהובה?

"כמו שלום, אני הכי אוהב לשחק עם ברצלונה. גם בגלל שאני אוהד את הקבוצה בלי קשר לפיפ"א. זו קבוצה מאוד התקפית, פחות טובה בהגנה אבל היא מפצה על זה כי היא נותנת לך המון שחקנים שיכולים לכבוש שערים. אני מאוד אוהב את קיליאן אמבאפה שמשחק בפריז סן ז'רמן ואת הארי קיין שמשחק בטוטנהאם הוטספרס, הם שני שחקנים אלופים. כשאני מקבל את המשחק אני קונה את שניהם ישר ומכניס אותם להרכב של ברצלונה, מציב חוד של שניהם בהתקפה והם משנים את המשחק, היכולות שלהם הופכות תוצאה בכל זמן נתון לניצחון".

גם אצל אפללו, יש חבורה שהתאגדה סביב אותו משחק, רק שאצלם הטורנירים הם בזוגות וכשמפסידים שוכחים את המושג "זה רק ספורט". "יש לנו חבורה סביב המשחק כבר כמה שנים טובות, רובם בעלי ברים בגבעתיים. לפני הקורונה היינו מתכנסים אחת לשבוע לטורניר והתחרותיות הייתה מגיעה לפסים אישיים של ילדים בני שש והיו נוצרים ממש מתחים אחרי הפסדים. אנחנו לוקחים את המשחק הזה מאוד רציני".

מפסידים בבית

משחק הכדורגל הראשון של פיפ"א יצא בשנת 1993 ומאז הוא משגע את העולם. מיליוני גברים וגם נשים ממגוון ארצות יושבים שעות מול המסך, בוחרים שחקנים, הרכבי משחק, מזג אוויר ואפילו מעצבים את מדי המשחק. ולא, זה כבר מזמן לא משחק לנערים מתבגרים. קחו לדוגמה את מיטב סלבריטאי הביצה — כולל עידן עמדי, איתי לוי, ישי ריבו וגם אבנר נתניהו. אם בחודש האחרון הם נעלמו קצת מהרשתות החברתיות או הפסיקו להיות זמינים בטלפון זה רק בגלל דבר אחד — הסטטוס הידועני שלהם איפשר להם גישה מוקדמת למהדורת 2021 של פיפ"א.

כמו פשוטי העם גם לסלבס יש קבוצות משחק משותפות, מוכרות בסצנת הפיפ"א המקומית. מהצד האחד הקבוצה של ישי ריבו, חנן בן ארי ונתן גושן שמשחקים אחד מול השני; ומהעבר השני גיא גיאור, גיא אריאלי, שלום מיכאלשווילי ועמוס תמם שכבר הקימו ליגה מקצועית משלהם.

לפני הקורונה גם היה אפשר להיפגש אבל עכשיו אותן קבוצות מחתרת יכולות לשחק באונליין אחד נגד השני מבתים נפרדים. פוגם באווירה, אין ספק, אבל עדיף מכלום. "אני עף על המשחק", מספר לנו איתי לוי בהתרגשות רבה. "הוא מאתגר ותחרותי מאוד וזה מה שיפה בו". גם לוי שרוף על ברצלונה, "והשחקן האהוב עליי, איך לא — לאו מסי".

מול מי אתה משחק לרוב?

"כל מי שבא אליי אני מושיב אותו על הספה ומשחק מולו, אני מאוד תחרותי".

ויש איזה יריב מושבע שאתה לא מצליח לנצח?

"אני לרוב נמצא במנצחים, מנצח את כולם. אבל היריב המושבע שלי הוא ירדן, חבר קרוב מאוד שלי, הוא פשוט אלוף. אני לא מצליח לנצח אותו".

יש גם כמה בנות בקרב סלבריטאי ארצנו שנותנות בראש. "אני הכי אוהבת לשחק עם ברצלונה בקבוצות של הבנים, בעיקר בגלל מסי", מכריזה השדרנית והדי־ג'יי דלית רצ'שטר. לעיתים אוהבת גם לשחק בליגה של הבנות עם נבחרת הנשים של ארצות־הברית".

מי שחקן הכדורגל האהוב עלייך?

"כריסטיאנו רונאלדו כמובן, הוא חתיך במציאות כמו שהוא במשחק".

מול מי את משחקת? בת הזוג?

"היריב המושבע שלי הוא הפלייסטיישן. משחקת בעיקר לבד מול המחשב כי אני לא הכי־הכי טובה בזה ולרוב אני מפסידה, אבל שחקנית נשמה זה בטוח".

ואם אין לכם מספיק פרטנרים למשחק בחוץ, אפשר למצוא בקלות אחד כזה גם בבית. תשאלו את אייל גולן ומוקי, שהיריבים המושבעים הגדולים ביותר שלהם אלה לא אחרים מאשר הבנים שלהם. "אני משחק רק מול שיה הבן שלי, ולרוב מפסיד", מודה מוקי. הקבוצות האהובות עליי הן ליברפול וגם מכבי ת"א, ומוחמד סלאח השחקן האהוב עליי. ריאל מדריד היא היריבה המושבעת שלנו".

גם במשפחת גולן יחסי הכוחות ברורים: "בפעם הראשונה שאני ואבא שיחקנו בפיפ"א 21' ניצחתי 0:3 שזה מביך מצידי, כי הוא לא שיחק שנים", צוחק ליאם גולן, הבן הבכור. "הקבוצה שאנחנו הכי אוהבים לשחק איתה היא ליברפול בגלל ההתקפה המהירה שלה. אגוארו השחקן האהוב עליי בפיפ"א".

"אתה מסי לכמה רגעים"

אז מה השתנה בגרסה הטרייה של המשחק הוותיק? בגדול, המשחק הופך לאמין ורגיש יותר: בפיפ"א 2021 עבודת רגליים מהירה תעניק לכם שליטה רבה יותר ותגובתיות מהירה בכדי לאפשר לכם להחזיק את הכדור וליצור מרחב תמרון במצבים אחד על אחד. מיומנות חדשה כמו כדרור הגשר וזיוף העברת הכדור מספקים אמצעים לחמוק בקלות ממגינים. מערכת המיקום במשחק מעלה את האינטליגנציה של הכדורגלנים ומתאימה את ההבנה שלהם בנוגע למרחב והזמן לעולם האמיתי, כך שהשחקנים המובילים יכולים לצפות את שעתיד להתרחש, לנוע בצורה חכמה יותר ולתפוס יותר עמדות ייתרון.

Competitor Mod מצב תחרות, מעתיק את סגנון המשחק של מיטב שחקני ה־FIFA בעולם, ומעניק יריב מאתגר ומתגמל יותר להתמודד איתו ברמות הקושי השונות.Player Feedback System, היא מערכת חדשה המעניקה לכם אינדיקציה חזותית של מוכנות השחקנים שלכם עבור המשחק הקרוב, המאפשר לכם לראות את המורל של השחקנים שלך, חדות וכושר. בנוסף, בעזרת המערכת החדשה תוכלו לראות את רמת הביצוע של כל שחקן ואת הסיכויים שלו ברגעים קריטיים במשחק, ולהגדיל את חדות השחקנים שלכם עם מערכת חדשה המעניקה לכם את היכולת להגדיר סשנים של אימון קבוצתי.

דני רופ הוא אחד ממכורי הפיפ"א הוותיקים ביותר בישראל, עוד מהימים החשוכים שבהם נמכרה רק גרסה למחשב. החבר הקבוע שלו למשחקים היה שדרן טלוויזיה אחד, יעקב אילון שמו. זירת המשחק הקבועה הייתה חדר ההלבשה במשרדי חדשות 2. שדרן הכדורגל במשחק היה יורם ארבל.

"אני בתוך ענייני הפיפ"א משנת 94'", מתגאה רופ בקול נרגש. "אז עוד לא היה פלייסטיישן. בשנת 96' השדרים היו ישראלים, היו ליגות ישראליות והיה טירוף סביב זה. היינו מסתגרים בחדרי ההלבשה בערוץ 2, מורידים את המשחק למחשב ולא יוצאים במשך שעות. יעקב אילון שהגיש את החדשות היה נכנס אליי לחדר, סגרנו את הדלת ושיחקנו אחד מול השני, ישראל נגד איראן. היינו צוחקים שהשדרן היה צועק באנגלית שמות של ישראלים ולא יודע להגות אותם נכון. יום אחד מנכ"ל החדשות דאז ערך סיור במשרדים לשגריר ארה"ב בישראל. הוא רצה להראות לו את חדר התחזית וכשהם נכנסו הם גילו את המגיש הראשי של המהדורה משחק פיפ"א עם מגיש התחזית. אמרנו להם שאנחנו עושים משחק שלום מול איראן וכולם נקרעו".

אז אתה לא משחק יותר עם שחקנים ישראלים?

"אין קבוצות ישראליות כל כך. יש מלא שחקנים ישראלים שמשחקים בקבוצות בינלאומיות, אז זה כיף לקחת קבוצה כמו ויאדוליד שמשחק בה שון וייסמן ולהתרגש מלשחק איתו".

מה יש במשחק שכל כך ממכר?

"כדורגל זה המשחק הכי פופולרי בעולם. ברגע שאת מערבת עם האהבה לכדורגל משחק מחשב שמשתפר כל שנה מבחינת גרפיקה, מהירות, שחקנים, תלת־ממד, טלוויזיות 82 אינץ' כמו שאני משחק — זו החוויה הכי כיפית שיש. אני רואה את הבן שלי משחק ולפעמים אני לא יודע אם מה שאני רואה בטלוויזיה זה אמיתי או וידיאו. אם אתה יכול להיות מסי לכמה רגעים אתה ממש מגשים חלום.

"אנשי כדורגל ומאמנים בקבוצות מובחרות בעולם משתמשים בפיפ"א כדי לתת זווית מחשבה לשחקני הכדורגל האמיתיים שלהם והמון שחקנים משתפרים על ידי המשחק. השלב הבא זה שפיפ"א תעבור למציאות מדומה, אתה יכול לבנות אווטר עם השחקן שלך ולהיות בתוך המגרש באמת".

"שלום מיכאלשווילי חולה על פיפ"א. עמוס תמם גם פסיכי לגמרי, אייל גולן וכל הכדורגלנים הכי מוכרים שבעצמם משחקים 24 שעות. אם תראי אותנו מהצד, חבורה של גברים מבוגרים שמשחקים, צועקים ומפרשנים, זה נראה שיא המטומטם. היום הבן שלי לקח את זה צעד אחד קדימה והוא לא צריך אותי, אני מתחנן לשחק איתו. עכשיו עם הסגר בכלל, משחקים בית מול בית ולא צריך לצאת".

מצד רופ, החיסרון היחיד של המשחק זה שבמרוצת השנים במקום לשלם רק על המשחק נפתחו לך אופציות לשלם על תוספות: תלבושות, שחקנים מיוחדים ושלבים. "זה עושק לי את הכיס. בעיקר בגלל הילד שלי. אתה יכול לקנות, מוציא הרבה כסף וסוחר בשחקנים. אנחנו היינו מכורים לשחק מול המחשב, אחר כך זה התפתח או נגד המחשב או אחד נגד השני בבית ואז עם מהירות האינטרנט אפשר כבר לשחק בין בתים, ליגות מכל העולם. זו הפכה להיות תעשייה שלמה. אין תחרות לפיפ"א, לא משנה כמה מתחרים קמים. מעבר למשחקיות, זו ממש רשת חברתית של כדורגל".

ספורט רשמי ב־30 מדינות

רועי פלדמן רק בן 18 וכבר מדורג במקום ה־32 בעולם. את הפריצה עשה ב־2019 כשהצליח לעלות לטורניר הבינלאומי הראשון שלו שבו הדהים את השופטים. לאחר מכן הוא חתם בסוכנות בינלאומית של ספורט אלקטרוני — כן, יש כזה דבר — והיום הוא מייצג את ישראל עם קבוצה ומאמן במגוון תחרויות בחו"ל.

"לחובבי כדורגל זה המשחק הכי כיף שקיים", הוא מתרגש. "יש במשחק כמה מצבים שאפשר לשחק בהם, והמרכזי נקרא Ultimate Team — הקבוצה האולטימטיבית. כל שחקן יכול להרכיב קבוצה משלו עם שחקנים שונים. התחושה שאנחנו השחקנים, גם אם אתה שחקן לא תחרותי כל כך, היא אדרנלין עצום. אתה יכול לאסוף לאותה קבוצה את ניימאר דה סילבה, כריסטיאנו רונאלדו וקיליאן אמבאפה שהם השחקנים הכי טובים בעולם אבל משחקים בקבוצות שונות. אפשר אפילו לשחק עם שחקני עבר כמו סטיבן ג'רארד או אריק קאנטונה שכבר פרשו מזמן מכדורגל".

מעורב בזה כסף?

"יש במשחק מטבעות שאיתם אתה קונה שחקנים מיוחדים. אפשר להשיג מטבעות כשעולים בשלבים ומנצחים בטורנירים ואפשר לקנות אותם בכסף אמיתי. רונאלדו לדוגמה עולה יותר מסתם שחקן והוא שווה גם את הכסף".

במה המשחק בעצם משתכלל בין גרסה לגרסה?

"בשחקנים חדשים ובכל מיני מהלכים מגניבים. לדוגמה, עד השנה היה אפשר לשחק רק מאותה קונסולה באותו בית. השנה הוסיפו פיצ'ר שאפשר לשחק עם חברים לא מאותו מהבית ואפילו לא מהארץ, לשחק עם מישהו מאוסטרליה. יש מצב שנקרא 'קריירה' שאפשר לקחת קבוצה מסוימת ולהיות שחקן בודד באותה קבוצה ולעבור איתו תהליך אימונים עד שהוא משחק בקבוצת־על. אפשר גם להיות מאמן של קבוצה ואז יש סרטונים של ישיבות עם השחקנים ובמשרדים. יש גם נבחרות נשים מהעולם".

אתה משקיע בזה המון, אה?

"ברור. עכשיו כשההתאחדות פתחה את נבחרת ישראל בפיפ"א זה יצר באזז מטורף ויש לי קבוצה שמייצגת את ישראל, עם מאמן והכל. אני משחק באזור שבע־שמונה שעות ביום. יש אימונים קבוצתיים, שיחות מאמן, הכל, המון השקעה. אנשים חושבים שבגלל שאין תזוזה פיזית זה לא ספורט אבל זה מוכּר במעל 30 מדינות בעולם בתור ספורט רשמי".

ובישראל הפיפ"א נחשב חזק כמו בעולם?

"עוד לא. בהולנד ובדנמרק יש שני שחקנים שמייצגים אותם בפיפ"א העולמית ומשדרים אותם בטלוויזיה מול קהל, רואים את זה בערוץ הספורט ויש להם מעריצים. כאן אין מספיק מודעות, אבל יש אהבה גדולה". •