שלישי 24 בנובמבר 2020
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: יונתן בלום
    24 שעות • 15.10.2020
    "לא כל פגיעה היא פרשת הארווי וויינשטיין"
    איילת נחמיאס־ורבין מבינה היום שהמהפכה לא הושלמה ושבעצם מדובר בהליך ארוך וסיזיפי של שינוי
    איילת נחמיאס ורבין

    מהפכה היא מילה מטעה, לא רק בנוגע ל־MeToo. היא נותנת תחושה מטשטשת של "באנו, ראינו, ניצחנו". אבל בעצם מדובר בתהליך סיזיפי של שינוי, קורבנות וכאבים בצידו, כשלא אחת בעוד סלע השינוי במעלה ההר, באה אצבע קטנה ומטרידה והודפת את המטפסות והמטפסים חזרה לקרקע המציאות.

     

    עוד לפני MeToo לא חששתי לדבר על הטרדות שעברתי, כי חשבתי שיש בכך מסר חשוב. אבל לא הייתי מוכנה להפוך להיות רק זה. בצד המאבק החשוב הזה אנחנו חייבות לזכור שלכל אישה שמורה הזכות לכלכל את צעדיה, וזה המקום שבו יש לחזק אותן, לאפשר לכל אחת לבחור את דרך ההתמודדות שלה. זה חיוני לא רק ברמה האישית וביכולת לאפשר לה להשיב את כבודה — אלא גם כדי לוודא שהמאבק יהיה בר־קיימא, וייהפך ביום מן הימים כמו זכות ההצבעה לנשים, כלומר כזה שקשה לדמיין את עולמנו בלעדיו.

     

    כדרכם של מאבקים קשים, המטוטלת עפה לשמיים, ונדמה שאפילו דברי נימוסין ונועם עשויים להיתפס כהטרדה. אבל כל אחת שעברה הטרדה יודעת שזה לא אותו דבר. כדי שנוכל להותיר אחרינו לבנותינו ובנינו סביבת חיים ועבודה ראויה, חפה מתחושות אי־נוחות, נהיה כולנו כחברה חייבים לוודא שזאת המציאות החדשה שלתוכה הם צומחים. כדי שאכן יהיה כך, חייב להיות ברור מספיק שלא כל פגיעה היא פרשת הארווי וויינשטיין או ג'פרי אפשטיין, הנקלים שבבני אדם, מפלצות עבור הקורבנות שלהם. אם כל הטרדה תתפס כמו הסרט האיום שהפיק וויינשטיין לקורבנותיו, נתקשה לשרטט מחדש את היחסים הבין מגדריים בעולם.

     

    MeToo נתנה לגיטימציה לנשים — רבות מהן משלבות משפחה וקריירה מצליחה — להיחשף. אבל לא אחת דווקא כשהן משדרות עוצמה ואת הזכות להחליט עבור עצמן כיצד היה נכון לנהוג בזמן אמת ואחרי, הן נשפטו באופן לא הוגן. המהפכה אינה מהפכה בלי הא.נשים שיוצרים אותה, ולכל אחת שמורה הזכות לדרך שלה; כשאנחנו מעיפות הצידה עם מקל וירטואלי של הרשתות החברתיות את כל מה ומי שנראה לנו לא בסדר, בלי שום מסננות, זה מסכן את השינוי המתרגש ובא. אני מסתכלת מקרוב על הדור הצעיר — ואגב גם על רבים מהדורות הקודמים — גם הם ממש לא מקשה אחת. אני רואה שהם כבר מבינים ומדברים שפה מגדרית אחרת לגמרי. בשבילם נשים בקצה הפירמידה זה לא רק טבעי אלא גם תקווה וזוהי השפה האמיתית והעמוקה ביותר של השינוי.

     

    הכותבת היא סגנית נשיא התאחדות התעשיינים וחברת כנסת לשעבר

     


    פרסום ראשון: 15.10.20 , 23:18