ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: שאטרסטוק
    חדשות • 20.10.2020
    סחבת קטלנית
    הדיווחים על אלימות במשפחה זינקו בחודשים האחרונים, ורק השבוע נרצחו שתי נשים, אבל למרות ששרי הממשלה הביעו זעזוע – התוכנית הלאומית למאבק באלימות במשפחה עדיין מחכה לתקציב • התוכנית המקיפה אושרה בממשלה כבר ב־2017 וכוללת שיפור במערך ההגנה לצד תגבור הטיפול בגברים האלימים ובנשים הנפגעות, אבל עד עתה הועבר פחות ממחצית הסכום • ארגוני הנשים דורשים להעביר את הכספים באופן מיידי
    הדר גיל־עד

    שני מקרי רצח הנשים שלשום גררו גל גינויים משרי הממשלה נגד מגפת האלימות במשפחה, אבל למרות גילויי הזעזוע האמת נותרה ברורה וכואבת: יש בישראל תוכנית למניעת אלימות כזו בדיוק — והיא נטושה על שולחן הכנסת, ממתינה לתקציב כבר שלוש שנים.

     

    התוכנית הלאומית למאבק בתופעת האלימות במשפחה אושרה כבר ב־2017, ומאז נרצחו בישראל עוד כחמישים נשים. על פי הערכות גורמי המקצוע, בישראל חיים כיום מאות אלפי נשים וילדיהן בצל אלימות במשפחה, ומשבר הקורונה רק החריף את מצבן והפך את חייהן ואת חיי ילדיהן לקשים ומסוכנים יותר. ובכל זאת, למרות ההודעות לתקשורת והדיונים המיוחדים, הסחבת הפוליטית נמשכת, והזרמת הכספים למימון התוכנית המיוחדת טרם החלה.

     

    לאורך השנים הקימו ממשלות ישראל מספר ועדות לבחינת ההתמודדות עם תופעת האלימות במשפחה. האחרונה שבהן הוקמה ב־2014 בעקבות רציחתה של אביטל רוקח על ידי בן זוגה לשעבר, והיא הציגה תוכנית מקיפה ורצינית. לפני שלוש שנים אימצה הממשלה את מסקנות הוועדה והתחייבה ליישמן: בשנה הראשונה התקציב אמור היה לעמוד על 50 מיליון שקלים, ולגדול בכל שנה ב־50 מיליון נוספים, עד לתקציב שנתי קבוע של 250 מיליון שקלים. מאז ועד היום הועברה פחות ממחצית הסכום, וזאת על אף שמשבר הקורונה הביא כאמור לזינוק של מאות אחוזים בהיקף התופעה.

     

    התוכנית שאושרה כוללת מענים רבים למשפחות הסובלות מאלימות, ביניהם הקמת מסגרות טיפוליות חוץ־ביתיות לגברים אשר הורחקו מביתם (בניגוד להרחקת האישה מביתה), שילוב עזרים טכנולוגיים דוגמת איזוק אלקטרוני במערך ההגנה על נשים נפגעות אלימות, הרחבת מערך העובדים הסוציאליים בתחנות המשטרה, הגדלת מספר דירות המעבר לנשים נפגעות אלימות ולילדיהן כדי להקל על השתלבותן המחודשת בקהילה, הקמת דירות מעבר לגברים שהשתחררו ממאסר בגין עבירות אלימות במשפחה, הרחבה והעמקה של מערך הטיפול הפסיכולוגי לילדים החיים בצל האלימות, הנגשה שפתית של כל תהליך הטיפול באלימות במשפחה, ואולי החשוב מכל בתחום המניעה – בניית תוכניות לימודים ומערכי הדרכה שיוטמעו כחלק אינטגרלי מתוכנית הלימודים בנושאי שוויון מגדרי, זיהוי נורות אדומות ויחסים בריאים בין המינים – מערכים שאמורים להיות מוטמעים החל מהגיל הרך ועד לשירות בצה"ל.

     

    “מאסנו בוועדות ודיונים”

     

    "מאסנו בהקמת ועדות ובדיונים מיוחדים", אמרה אתמול יו"ר נעמת, חגית פאר. "ישבה ועדה בין־משרדית שהממשלה אישרה את המלצותיה. מאז ועד היום מעט מאוד נעשה, רוב התקציבים לא הועברו, ונשים רבות בישראל ממשיכות לחיות בצל טרור ללא שום פתרון מערכתי באופק".

     

    "למרות העלייה הדרמטית בהיקף הדיווחים על אלימות במשפחה – בפתיחת התיקים במשטרה, במוקד הרווחה ובקווי הסיוע – לא רק שלא הועברו תקציבים ייעודיים משמעותיים לטיפול בנשים נפגעות אלימות, אלא שהתקציבים שנועדו לטפל בתופעה החברתית האיומה הזאת עוד קודם למשבר לא תוקצבו ולא בוצעו", הוסיפה מיכל גרא־מרגליות, מנכ"לית שדולת הנשים.

     

    "הממשלה קיבלה החלטה חשובה על תוכנית לאומית למאבק בתופעת האלימות במשפחה כבר ב־2017, במסגרתה היו אמורים להתווסף בכל שנה 50 מיליון שקלים לתוכנית למיגור האלימות נגד נשים, אבל לא רק שלא הגיעו כספים נוספים בעקבות העלייה האדירה באלימות, גם הכסף שהובטח מבושש להגיע, ונשים נוספות נרצחות ונפגעות בגלל שהממשלה מפקירה אותן. ממשלת ישראל חייבת להעביר עוד 50 מיליון שקלים עוד השנה למאבק באלימות נגד נשים, ולעשות כל מה שביכולתה להציל את הנרצחת הבאה".

     

    יו"ר נעמ"ת פאר קראה לנפגעות אלימות לפנות לרשויות ולא להתמודד לבד עם המצוקה. "אני קוראת לכל אישה ואיש הנמצאים במצוקה לפנות לקו החם של נעמ"ת או לגורמי טיפול אחרים, כי יש מה לעשות, ובליווי מקצועי ואחראי ניתן להיחלץ ממעגל האלימות".

     

     


    פרסום ראשון: 20.10.20 , 23:48