ישראלי שרוצה לרכוש כיום מכוניות משומשות יכול לראות אותה אצל המוכר הפרטי ("אני לא רשום כבעל הרכב כי הוא שייך לדודה שלי מצד אשתי") או במגרש טרייד־אין ("זה בכלל פרטי, בטעות כתבו שזה מליסינג"). אבל בדרך הוא יישמע הרבה סיפורים ויקבל מעט מאוד מידע מוצק: האם טופלה בזמן והיכן, האם הייתה מעורבת בתאונות או סבלה מתקלות רציניות. המידע קיים, אבל רק בעל הרכב יכול להוציאו ולהציגו לקונים פוטנציאליים.

אפילו לאחד הצעדים החשובים שעשה עד כה משרד התחבורה כדי להילחם ברמאויות בתחום, רישום הקילומטרז' בטסט השנתי כדי למנוע זיופים, יש כבר רמאים שלמדו להתגבר עליו על ידי הנמכתו באופן אלקטרוני לפני הטסט, לעיתים אף מתחת לרף הקילומטרז' שנרשם בטסט הקודם, תוך העלמת עין או שיתוף פעולה של צוותים ממכוני הטסטים.

אפשר לקחת את הרכב לבדיקה במכון תמורת 450 שקל לא זולים, אבל זו מתמקדת במצב הרכב כעת ולא בהיסטוריה שלו, ומחייבת את הסכמת בעל הרכב למסור אותו לבדיקה. כך גם בנוגע לשירות המוצלח של איגוד חברות הביטוח באמצעות מרכז הסליקה שלהן, המאפשר לקבל תמורת עשרה שקלים דוח המתעד את תביעות הביטוח על הרכב בעשר השנים האחרונות, וממנו אפשר ללמוד אם היה מעורב בתאונה, כמה שולם על התיקון והאם נקבעה ירידת ערך. אפשר להזמין ולקבל את הדוח למייל בתוך דקות, אבל גם כאן – רק אם אתם בעלי הרכב, והוא תקף רק לכלי רכב שהיו בבעלות פרטית. חברות הליסינג וההשכרה אינן מחויבות בביטוח כמו נהג פרטי, ולכן כשאחד מרכביהן מעורב בתאונה אין דוח שמאי שמתעד את נזקיה והמידע אינו זמין לציבור.

צילום: אבי מועלם

אין שקיפות? קונים חדש

המצב הזה גורם ללא מעט ישראלים לרכוש רכב חדש רק כדי שלא להיתקל ברמאויות ותקלות מפתיעות. כך הם משלמים לעיתים עשרות אלפי שקלים יותר רק עקב חוסר האפשרות לקנות בשקיפות ואמינות. בניגוד לשוק הרכב, בשוק הנדל"ן והמקרקעין נתוני נכסים דווקא פתוחים לכל ואינם מוסתרים בטענה של פרטיות הבעלים, כך שיש תקדים חוקי לפתוח גם אותם לציבור.

בארה"ב אפשר לרכוש תמורת 40 דולר (140 שקל) דוח מפורט על כל רכב משומש מחברת CARFAX, המתעד את ההיסטוריה המלאה של הרכב, בעניין השירות שקיבל והתאונות שעבר, ריקולים שאליהם הוזמן ועוד. החוק האמריקאי לא מאפשר לחברה למסור את זהות בעל הרכב, אבל כן ליצור תמונת רנטגן די מהימנה שלו (בחלק ממדינות ארה"ב העברת המידע מוגבלת).

מסמך שהגיע ל"ממון" מגלה כי בהנחיית שרת התחבורה מירי רגב החל לאחרונה המשרד לקדם מהלך שיאפשר הקמת שירות קארפקס ישראלי ממשלתי. המשרד מיפה את השינויים הדרושים בחוק כדי לאפשר שירות כזה. למשל תיקון בחוק גילוי נאות ב־2008 המחייב מוכר רכב לספק מידע על מצבו. יש צורך לעדכנו כך שיחויב למסור מידע לכל המתעניין ברכב אילו טיפולים עבר. יש צורך לחייב בדרך זו גם את המוסכים ואת חברות הביטוח.

עם זאת, זה מהלך מורכב שיחייב לא רק עבודת חקיקה ופיתוח של משרד התחבורה, אלא מעורבות של משרד המשפטים והאוצר באמצעות המפקח על הביטוח, הרגולטור של חברות הביטוח. מהלך יימשך לפחות כמה חודשים, בתקווה שכל משרדי הממשלה יצליחו לשתף פעולה.

אבנר פלור, סמנכ"ל תנועה בכיר במשרד שמונה לטפל בפרויקט, אמר ל"ממון" כי "המטרה היא להגיע למאגר מידע שיאפשר לכל מי שמתעניין ברכב משומש לקבל את כל המידע שהוא זקוק לו כדי להחליט אם לרכוש אותו, ומפוזר היום בין כמה מאגרי מידע שרובם אינם פתוחים בפניו. אפשר לקבל מידע אם הרכב מעוקל או ממושכן, אבל ממאגר מידע נפרד של משרד המשפטים. נפעל להקים מאגר אחד שיאחד את כל המידע".

היבואנים מוכנים לזה

שינוי חוק גילוי נאות דורש חקיקה ראשית שתימשך זמן רב לנוכח מצב הכנסת.

"לכן נראה שנעדיף לפחות בשלב הראשון שהעברת המידע תהיה וולונטרית. בשיחות עם יבואני רכב וחברות ליסינג יש לכך נכונות, ואני פועל כדי להתחיל פיילוט בנושא".

על פי נתוני משרד התחבורה, 80% מהטיפולים ברכב מתבצעים במוסכי היבואנים, כך שהסכמתם להשתתף במאגר תוכל להביא לכיסוי נרחב של הנושא ולעודד מוסכים פרטיים להצטרף. אבל כל עוד לא ישונה החוק יידרשו המוסכים לקבל את הסכמת הלקוחות כדי להעביר את המידע למאגר. חלק מהיבואנים מחזיקים גם בחברות ליסינג, וצירוף החברות למיזם עשוי להוביל גם חברות עצמאיות להצטרף אליו.

על פי התוכנית המתגבשת, יכלול המאגר דיווח של בעלי רישיון מוסך על הטיפולים שבוצעו ברכב, דיווח של בעלי רישיון לייצור רכב ולשיווקו למשרד התחבורה על כל שינוי מבנה שבוצע ברכב, חובת דיווח של בעלי רישיון שמאות רכב למשרד התחבורה על כל נזק תאונתי שנגרם לרכב, מידע ממרכז הסליקה של חברות הביטוח ונתוני המשכון והעיקולים ממאגר משרד המשפטים, מה שיחייב את השרה רגב לקבל את שיתוף הפעולה של שר האוצר ישראל כץ ממפלגתה, ושל שר המשפטים אבי ניסנקורן מכחול לבן, לא שיתופי פעולה שקל להשיג במצבה של המערכת הפוליטית. קבלת המידע תחויב בתשלום כדי לממן את הפעלתו ופיתוח ממשקי המחשב לכל הגופים המעורבים.

מחירון רכב לאומי

יוזמת חשיפת המידע לרכב משומש מצטרפת למהלך אחר שמקדמת שרת התחבורה, מחירון רכב לאומי שיתחרה במחירון לוי יצחק ויתבסס על חיוב מוכרי רכב משומש לדווח בעת העברת הבעלות על המחיר שבו בוצעה העסקה.

משרד התחבורה כבר העביר 600 אלף שקל לדואר לפיתוח ממשקי המחשב הדרושים, אבל היוזמה כולה נמצאת בסימן שאלה גדול. כל עוד אין חובה חוקית, כמו במקרה של עסקת נדל"ן, שם משולם מס על העסקה והסתרת פרטיה היא עבירה פלילית, לבעלי רכב רבים לא יהיה עניין לחשוף את מחיר העסקה.

בנוסף, קשה ללמוד ממחיר עסקה אחת על מצב השוק, שכן הוא תלוי במצב הרכב, תוספות ייחודיות ומצבו המכני, שקשה לשתף במחירון. ובשורה התחתונה גם מחירון לוי יצחק אינו מהווה "כזה ראה וקדש", ודגמים רבים, בעיקר מכוניות ספורט ורכבי שטח קשוחים, נמכרים במחיר גבוה יותר מזה שקובע להם המחירון.

תלוי במערכת הפוליטית

כך או כך, הסדרת השקיפות של שוק הרכב המשומש הרבה יותר משמעותית לכל אזרח מהיוזמות האחרות שכבר הציגה רגב מאז שנכנסה לתפקיד, כמו הקמת קו מעבורות — איטי ושאינו מוביל למרכזי התעסוקה – לאורך חופי הים התיכון, כחיזוק לתחבורה הציבורית. נקווה שבאורך הרוח הקצר של המערכת הפוליטית הנוכחית אפשר יהיה גם ליישם אותה.

מה ייכנס למאגר החדש

* בעלי רישיון מוסך יחויבו לדווח על טיפולים שבוצעו ברכב

* בעלי רישיון לייצור רכב ושיווקו ידווחו למשרד התחבורה על כל שינוי מבנה

* בעלי רישיון שמאות רכב יחויבו לדווח למשרד התחבורה על כל נזק תאונתי

* מידע ממרכז הסליקה של חברות הביטוח ונתוני המשכון והעיקולים ממאגר משרד המשפטים