yed300250
הכי מטוקבקות
    סמדר פרי
    חדשות • 26.10.2020
    מעשה ב־5 מדינות
    סמדר פרי

    כשמדברים על חמש המדינות הערביות והמוסלמיות ברשימת המועמדות לכינון יחסים עם ישראל – שטראמפ מסרב לנקוב בשמן – הגיוני להתחיל במרוקו: הרי המלך מוחמד השישי מעניק ליהודי ארצו חירות כמעט מלאה, הישראלים קופצים לבקר בלי בעיות ומנהלים עסקי יבוא־יצוא. אפילו אזרחים מרוקאים מגיעים אלינו. אלא שהמלך, ככל הנראה, מעדיף בשלב זה להתמקד במעמדה האפריקאי של מרוקו, ודורש תוספת לשטח שבשליטתו במדבר המערבי. ובכל מקרה, מבחינתה של ישראל היחסים עם מרוקו הם הטובים ביותר מבין מדינות העולם הערבי, גם ללא המטרייה הרשמית.

     

    גם הסיפור של עומאן, שהנשיא טראמפ לוחץ שתהיה הבאה בתור, מרתק. שר החוץ הוותיק שלה – 23 שנים בתפקיד – יוסוף בן עלאווי, מעולם לא הסתיר את יחסיו עם ישראל, ואף ביקר בגדה המערבית ודילג פנימה לירושלים. בן עלאווי הופרש מתפקידו רק לפני מספר חודשים, והלחץ האמריקאי־ישראלי מופעל כעת על מחליפו, באדר אל־בוסעידי. רק מעטים כנראה יזכרו שעומאן הייתה המדינה הערבית היחידה שתמכה בגלוי ביוזמת השלום של הנשיא סאדאת, ומעטים עוד יותר לא ישכחו שמיד לאחר הסכמי אוסלו עומאן שלחה לכאן דיפלומט שכיהן כראש נציגותה בתל־אביב. אולם בשנת 2000, בעקבות האינתיפאדה השנייה, הוא עזב ולא התמנה לו מחליף. היחסים נשמרו באמצעות שליח ישראלי מיוחד, ברוס קשדן, ושגרירים לא תושבים. עומאן, לפי ההערכות, תכריז על כינון יחסים בתוך שבועות ספורים, למרות שטראמפ עדיין מקווה שהיא תעשה זאת לפני הבחירות בארצות־הברית.

     

    מדינה מסקרנת נוספת ברשימה היא נסיכות קטאר הקטנה. גם היא מתירה – אם כי תחת הגבלות מסוימות – כניסה של ישראלים לעיר הבירה דוחא. יש שליח מיוחד לעזה, מוחמד אל־עימאדי, שבדרכו לרצועה הוא עוצר לפגישות נסתרות בישראל, ובני שיחו אצלנו מלאי מחמאות על דרכי התנהלותו. אם קטאר, שכבר שלחה איתותים לאמריקאים – הבסיס הצבאי האמריקאי הגדול ביותר במזרח־התיכון הוא בסיס אל־עודייד שבמדבר הערבי – תתמיד בעקשנותה, ייאלץ טראמפ לבחור בין הנחישות הקטארית לדחייה שמסתמנת מכיוון יריבתה הגדולה, סעודיה, ולהחליט. כך שקטאר, בינתיים, ממשיכה לרקוד על שני המגרשים: האמריקאי והאיראני.

     

    המדינה הבאה היא ניז'ר – מדינה מתפתחת ולא ערבית במערב אפריקה, עם כמעט 23 מיליון תושבים מוסלמים, כשרק 0.3 אחוז מהאוכלוסייה נוצרים – אך המדינה נחשבת לחילונית. יחסי החוץ שלהם מתקיימים בפרופיל נמוך עם מדינות בעולם האיסלאמי, ובמערב בעיקר עם צרפת. רוב האוכלוסייה צעיר, והריבוי הטבעי גבוה מאוד. כמו כן, עדיין קיימת שם העסקה של עבדים מקומיים.

     

    המדינה האחרונה ברשימה היא סעודיה. ההנחה היא שאילו יורש העצר הצעיר מוחמד בן סלמאן היה השליט הבלעדי, ארצו הייתה הראשונה לקפוץ על העגלה. בארמונותיו, עם צוות היועצים הצעיר, הוא מקיים יחסים גלויים עם ארצות־הברית ויחסים חשאיים עם שליחים ישראלים בכירים מאוד. ישראל וסעודיה רואות עין בעין את הסכנה האיראנית – הסעודים דואגים אולי אפילו יותר – אבל בן סלמאן הודיע לוושינגטון ולירושלים שהוא ממתין עד לבחירת הנשיא הבא. בינתיים הוא המנרמל הגדול של היחסים: מברך את איחוד האמירויות ואת בחריין על ההסכמים עם ישראל, משלם את כספי הפיצויים של סודן לאמריקאים, ודוחק במדינות ערביות נוספות "לבצע את המהלך האמיץ" שהוא לא יכול, מסיבותיו, להרשות לעצמו.

     


    פרסום ראשון: 26.10.20 , 22:22
    yed660100