"אני רוצה בריכה בבית, אני רוצה בית בתוך בריכה. אני רוצה להגזים. נועדתי לגדולות כי אני גם נמשך לגדולות"

יום הולדתו ה־20 קנה אור נורוזי טבעת נישואים מזהב, משובצת יהלומים. הוא היה במערכת יחסים, אבל לא התכוון לתת אותה לחברה שלו. הוא ייעד אותה לעצמו. "שמתי את הטבעת על האצבע ואמרתי, אני נשוי ליצירה ולמה שאני עושה. לחיים האלה. עזבתי את בת הזוג שלי כי אני כבר נשוי, יש לי אישה. הפרק שלי עכשיו בחיים זה לאהוב את עצמי ולבנות את האימפריה שלי".

איזו מתנה נתת לעצמך השנה?

"שרשרת עם לוגו של השם במה שלי, 'נורוז'. מהרגע שהחלטתי להיות ראפר ידעתי שאני רוצה את השרשרת. השנה זה קרה. היא מזהב ויהלומים, עלתה פחות מ־50 אלף שקלים אבל הערך של הדברים האלה עולה. לפני זה עשיתי שרשרת מזהב יותר ירוד ועם רוביז. אבל חייבים להשתפר. זו הנוכחית תהפוך להיות בעתיד לפלטינה, ואז אחר כך תהיה עשויה מחתיכות של מאדים או מהירח. זה פרס לילד שהייתי. אני כן רוצה פרסים. את שיר השנה, לקבל פלטינות. אני רוצה לעבור דירה כי לא יהיה פה מקום לכל, אבל הפרסים שאני מביא לעצמי הם הכי טובים".

× × ×

בגיל 21 נורוז מסיר את עטיפת מתנות החתונה שלו לעצמו בשמחה. על החגורה יש לו כבר מיליון צפיות ביוטיוב לשירו 'מרגיש נפלא', ואלפי טיקטוקים שבאו להרגיש איתו ככה, משחק ב'כפולה' עם נועה קירל, הנחיה בסדרת הנוער 'הקומה האחרונה', דואט עם דודו פארוק, קמפיין לגלידות נסטלה עם שיר שכתב, ומועמדות לייצג את ישראל עם בוי אצ'י בטקס MTV באירופה. בקרוב נורוז מוציא אלבום חדש, שלישי במספר, בשם 'תמונה' ועוד קודם סינגל בשם 'אונייה'.

הוא שייך לדור של ראפרים ישראלים צעירים שמצליחים לעשות היפ הופ בלי שזה ייראה מלאכותי. אבל בניגוד לשמות גדולים יותר כמו טונה או נצ'י נץ', נורוז חי בעיקר את עצמו, ולא את "המצב". בלי פוליטיקה או ביקורת חברתית. יותר הוא, הוא והוא. בגיל 17 הוציא אלבום ראשון בשם 'ק.ק.י' (קשקוש קרימינלי יצירתי) ואחרי שראה שיש מי שישמע, התחיל להופיע. אחר כך הגיע אלבום נוסף, 'אבוד', סינגלים ושיתופי פעולה אבל שום דבר לא הכין אותו לדואט עם דודו פארוק, כוכב עולה באותם ימים. 'אחותך' הוא שיר שבמסורת הפארוקית מגדיל את האיבר שלו ומקטין נשים, וכמובן הצליח. "הכרתי את דודו הרבה לפני שהוא נהיה דודו פארוק. ראיתי סרטונים שלו בתקופה שהיו לו 1,500 עוקבים. הכרנו ויצא לנו להופיע ביחד. השיר 'אחותך' היה פריסטייל. לא כתבנו לפני".

היה לך נוח עם המסרים כמו "לדודו יש זין שני מטר", "מביא אותה, מביא גם את אחותה"?

"הייתי בן 18 אז אני אסלח לעצמי, אוקיי? היו מסרים בשיר שלא מכבדים ולא הייתי רוצה להעביר. זה שיר שאתה אומר, 'למה עשו אותו? למה יש לזה כמעט שלושה וחצי מיליון צפיות?' ואז אתה מבין איפה אתה חי ומי המדינה ומה אוהבים ומה לא אוהבים, שזה חשוב לדעת וזה גרם לי להחליט איזה אמן אני רוצה להיות".

איזה אמן זה?

"כשאני עושה שיר ורוצה שילד בן שמונה ואדם בן 88 יסכימו ביחד שזה שיר טוב. אנחנו לא אמריקה. לא נוסעים עם אקדח מתחת לכיסא. אנחנו בארץ והבנתי שאני לא צריך להיראות קשוח או לקלל כדי להיות ראפר מגניב".

לצבא הוא הגיע כשהוא כבר מוכר יחסית בז'אנר. שר על הבמות בלילה מול כמה מאות אנשים ובבוקר חולם לשרת כמפיק ביחידת ההסרטה של דובר צה"ל. הוא לא התקבל. "זה היה הדבר היחידי שהתמיינתי אליו לפני הצבא. שיבצו אותי בהתחלה להיות טבח, ואז נהג בוס בתל השומר. בשלב מסוים נכנסתי לדיכאון כי אני לא נהג בוס באופי. יש בי מעבר, בלי דיסריספקט לנהגי בוס, אבל הרגיש לי שאני מבזבז את עצמי. התברכתי במפקדת מדהימה שנתנה לי אופציה ללכת למיון מחדש. המראיין שאל אותי מה אני רוצה לעשות וסיפרתי לו את כל התוכנות שאני יודע ושאני רוצה את יחידת ההסרטה. הוא שאל אותי איפה היית עד עכשיו".

מזל.

"היה לי טוב וכיף עד שזה הכניס אותי לדיכאון הכי עמוק שאי פעם הייתי בחיים שלי. הורדתי 20 ומשהו קילו כי הפסקתי לאכול. כל מה שעשיתי זה עישנתי סיגריות ושתיתי קפה. דיכאון אמיתי קליני. כל יום הלכתי ורציתי למות. עד שההורים שלי נלחצו ואמרו שהם מאבדים את הילד. בצבא לא הבינו מה זה מצריך לעשות סרט תיעודי. הם פשוט אומרים 'לך תעשה'. זה כמו שאני אבוא עם מצית למישהו ואגיד לו, 'תרכיב לי מזה אוטו'. אין להם מושג אז הם לא מבינים. ואין קרדיט. אתה עובד כמו חמור וכל הקרדיט הולך לאנשים שלא עושים כלום וגם לא אוהבים אותך".

מה היה החלק הקשה?

"בגלל שהתחלתי קריירה והיו לי מעריצים בצבא ולא הכירו בי כאמן פעיל הרגשתי בן־אדם לא קיים, הכי רכוש צה"ל מסכן. יום אחרי אתה כוכב ומופיע בבארבי. הבנתי שיש לי ייעוד אחר ושאם אני אעשה את המוזיקה או סדרות אני אוכל לעזור למדינה שלי הרבה יותר ממה שאני יכול דרך הצבא. אחרי עשרה חודשים אמרתי לעצמי שאני חייב לצאת. יצאתי דרך קב"ן".

× × ×

אחרי הקב"ן קיבל עלייה בדרגה באזרחות. קודם הצטרף לקים אור אזולאי, עומר חזן ושירה לוי בתוכנית 'הקומה האחרונה'. העשייה - אחרי עשרה חודשים קשים - עשתה לו כל כך נעים עד שכתב את השיר 'מרגיש נפלא', שהביא קמפיין לגלידות וסידר לו תפקיד בסדרת הנוער 'כפולה' עם נועה קירל (ערוץ KIDZ לצופי yes ו־HOT). "זה שיר שהצליח בצורה קיצונית, עד היום אני לא בטוח איך. השיר נהיה יותר ויותר ויראלי, ואנשים מוכרים שיתפו אותו על דעת עצמם. אייל גולן והבן שלו, סטטיק, עדן בן־זקן והמשפחה שלה, רוני סופרסטאר".

במקביל נחתת בתוכנית ילדים, מעבר קצת מוזר מההיפ הופ.

"כוכב ילדים זה אמנות מורכבת. זה להיות טאלנט. זה לדעת לקום בבוקר בשעות מטורפות, אתה קם לפני השמש".

איך היה לעבוד עם נועה?

"אני מעריץ אותה. יש לה אתיקת עבודה משוגעת. כמו טאלנט ברמה הכי גבוהה. כל החברים שלי מוכשרים אבל לידה כולם מרגישים יוסלס. מרוב שהיא פרודוקטיבית אתה מרגיש שאתה צריך לקחת את עצמך בידיים. אני אוהב להיות עם אנשים כאלה, שיש לי ממה ללמוד. שאלתי אותה מתי את לומדת טקסטים? אין לך רגע. אז היא אמרה לי שבין לבין, במונית, בשירותים. זה טוטאלי. אני בשירותים לא מסוגל. מעדיף לעשות שם את מה שעושים וצריך. אני מעריץ את זה אצלה". 

לעשות דברים סיזיפיים זה אמנות?

"חד־משמעית. לאמנות יש כל כך הרבה צורות ביטוי. אני למשל מעלה טיקטוק וזה אמנות. אף אחד לא יכול להגיד לי אחרת. למה? כי אני עשיתי סרטון והיה תהליך של מחשבה של יצירה, הפקה של הדבר. היה צריך לחשוב על רעיון, לצלם. ואולי זה לא הלך בטייק השלישי או ה־18? יצא מוצר וחוויה שאנשים יכולים לראות ולעורר בהם רגש. זו אמנות".

איך היה המעבר למשחק ב'כפולה'? זה לא דבר שלמדת.

"אני אומר מנטרות. נניח על הסט אני אמרתי לעצמי, 'אתה השחקן הכי טוב במדינת ישראל, יהיה בסדר'. בסופו של יום זה הכוח של המחשבה. גם במוזיקה. אם אני עובד על איזה פרויקט אני אומר לעצמי, אני האמן הכי טוב במדינת ישראל נקודה".

מה ההבדל בין זה למגלומניה?

"מגלומן לא מבין את הקונספט של מה שהוא אומר. לא משתמש בזה לטובתו. הוא פשוט באיזה אגו־טריפ. נניח אמרתי בשיר 'מגיע לי פרס אופיר'. ככה הרגשתי. לא שיחקתי בשום דבר שיכול להיות מועמד ולא הייתה לי אפילו דמות ראשית בסדרה, אבל יש חשיבות למה שאתה אומר כדי שהוא יקרה". 

× × ×

הוא נולד בבת־ים ובגיל חמש עברו הוריו להרצליה, ואז נפקחו לו העיניים. "כשעברתי להרצליה הבנתי שיש לי עוד הרבה לאן לשאוף. המעבר פילֵפ אותי. לא היה מקום בגן בהרצליה אז שלחו אותי לגן בכפר שמריהו. אכלתי שם סרטים. אתה הולך לחברים והגודל של הבית וכמות הצעצועים שהיו להם. חדר משחקים בגודל של הבית שלנו, או ללכת לאיבוד מרוב שהבית שלהם גדול. פתאום אתה מבין באמת מה זה שפע ומבין שיש הרבה יותר". 

וזה מה שאתה רוצה?

"אני רוצה בריכה בבית, אני רוצה בית בתוך בריכה. אני רוצה להגזים. וגם לשם אני אגיע. תמיד אהבתי דברים יפים. הייתי נכנס לחנות ובוחר את הדבר הכי יקר. נועדתי לגדולות כי אני גם נמשך לגדולות. אני רוצה את זה לא כדי להרגיש יותר טוב עם עצמי אלא כי זה מה שמגיע לי. אין עוד אף אחד כמוני. מהרגע שנולדתי אני עובד קשה כדי שלא יהיה אף אחד כמוני".

ואיך זה קשור בכסף?

"כשאני מרגיש טוב אני רוצה לשים על עצמי דברים יפים שיגרמו לי להרגיש עוד יותר טוב".

בינתיים הוא חוסך וגר ביחידת דיור ליד בית הוריו בשכונת הרצליה ב'. תל־אביב לא על הפרק בינתיים. "אם המטרה שלך היא להיות גוגל, אז אתה לא הולך ומשכיר דירה. כדי להיות דבר עצום, צריך להתנהל נכון". 

בכל הקשור למערכות יחסים רומנטיות הסידור הנוכחי קצת פחות נוח. "מתחילות איתי מיליארד בנות, זה יצא משליטה. אני לפעמים מגיב, אבל השאלה הראשונה היא 'בת כמה את' והתשובות מאכזבות. 18 נשמע לי כמו שמונה. לא בא לי פרויקט. אני צריך מישהי שתבין אותי, תכיל אותי ותגרום לי להרגיש יותר טוב. המטרה היא למצוא מישהי שמעריכה אותי, יודעת מה יש לה ומתייחסת בהתאם למעמד".

איך אתה מסתכל על אמנים שיוצאים עם מעריצות? כמו למשל הסיפורים על אייל גולן.

"אני גם אמן ומכיר בנות שמשקרות לגבי הגיל, אני פשוט הרבה יותר חכם ולא מכניס את עצמי לסיטואציה. אני גם מבין את אייל, לא צריך לעשות הרבה כדי לטעות שם. בנות יעשו הרבה דברים, גם יותר מסובכים מלשקר בגיל, כדי להגיע למה שהן רוצות".

היית יוצא עם מעריצה?

"אתה לא תמצא כלה באינסטגרם כי זה לא השוק. זו הסיבה שאני אוהב דוגמניות או שחקניות כי הן באות מהעולם הזה ולא מוזר להן להיות ליד מפורסם".