שלום, חנוך

המחזאי, הבמאי, המשורר והסופר המנוח חנוך לוין אהב לדבוק בסדר יום קבוע. במסגרת ההרגלים שלו, הוא נהג לחזור מדי צהריים למחוזות ילדותו בדרום תל־אביב ולאכול ארוחת צהריים אצל אמו הפולנייה החרדתית מלכה. היא, מצידה, לא הייתה צריכה להתאמץ הרבה, כיוון שלוין לא היה אנין טעם במיוחד בכל הקשור למזון, ומבחינתו פרוסת לחם עם גבינה ודג מלוח הייתה המעדן המושלם. בבית ברחוב רבי עקיבא איגר פינת רחוב ראש פינה נולד לוין ב־18 בדצמבר 1943. הבית ניצב בשכונת גבעת מרקו, שנקראה על שם מרקו שלוש, שרכש את הקרקע לבנייתה וייסד אותה. שכונת גבעת מרקו נבנתה בשנות ה־30 ונודעה בבתי "הסגנון הבינלאומי" שבה. היא סופחה בסופו של דבר לשכונת נווה שאנן.

הבית בעקיבא איגר פינת ראש פינה, שעל אחד מקירותיו שלט שתלתה העירייה האומר שכאן גר לוין, הפך אתר עלייה לרגל למעריצי המחזאי הגאון ולמטיילים במתחם התחנה המרכזית הישנה. 21 שנה אחרי מותו ב־1999 בגיל 55, לוין חי ונוכח יותר מתמיד - לצד מחזותיו, שמתפרסמים ומועלים ברחבי העולם, פולחן חנוך לוין כולל הרצאות (קובי מידן, למשל, נותן הרצאות על לוין וההומור היהודי), מופעים ("אוי אליאס, אליאס", קברט קומי מיצירותיו של לוין, בכיכובם של מוני מושונוב, דרור קרן וליליאן ברטו, אלמנתו של לוין; "לפגוש את חנוך לוין" של שמעון מימרן; "פזמון לקרואסון - והמבין... לוין" של רועי הורביץ, המגיש משירי לוין) וסיורים ("הילד חולם" - סיור תיאטרלי בהדרכת צפריר קורסיה ורענן לוי).

חלק ניכר מההיצע העשיר הזה מוקפא עכשיו בשל הגבלות הקורונה, אבל כידוע - עולם ההרצאות בזום ומופעי הקפסולה פורחים, כך שאחדים מהם עדיין זמינים. סיור חדש, מרתק ומחכים, שמסרב להיכנע לקורונה הוא "בעקבות חנוך לוין בשכונת נווה שאנן", בהדרכת ד"ר עמרי יבין. יבין, תסריטאי, מרצה ומורה דרך, מבסס את הסיור על עבודת הדוקטורט שכתב על המרחב והמקום במחזות לוין. "החוקרים שקדמו לי התמקדו בדרך כלל באדם הלויני ובמערכות היחסים שאותן הוא מנהל", אומר יבין. "ואילו המרחב ביצירתו היה שדה שכמעט לא חרשו אותו, ועוד לפני שנכנסתי לעומק העניין זיהיתי בו תופעות מרתקות שקשורות בחוויית המקום הישראלית - האופן שבו תופסים הישראלים את ארצם וארצות אחרות. לאחרונה כובשים מחזותיו של לוין גם את בימות העולם, והרושם הוא שהוא הולך ותופס מקום של כבוד בין נותני הטון המרכזיים בדרמה המערבית של העת החדשה, אבל חנוך לוין הוא בראש ובראשונה מחזאי שלנו, מחזאי תל־אביבי, וכשאנחנו קוראים או רואים את 'מחזות השכונה' שלו, אנחנו פוגשים מראות וקולות שנראים ונשמעים מוכרים מהעיר ומהשכונה שבה נולד וגדל".

יושבים על מזוודות

הבית שבו נולד וגדל חנוך לוין

הסיור יוצא מגינת לוינסקי, בה שכן בעבר בית הספר ביאליק, שהיה הלב של נווה שאנן. הגינה השוקקת והרוחשת מבהירה שפני השכונה השתנו לבלי הכר מאז שלוין שוטט בה. כיום היא מזוהה עם קהילת מהגרי העבודה ומבקשי המקלט.

מהגינה אנחנו ממשיכים לשרידי תחנה האוטובוסים המרכזית הישנה, שנבנתה בשנות ה־40 ועד מהרה גדלה ושלחה זרועות לתוך רחובות נווה שאנן, שהפכו למסופי אוטובוסים. הדבר גרם להידרדרותה של השכונה. התושבים שידם הייתה משגת נטשו אותה, ובמקומם הגיעו אוכלוסיות מעוטות יכולת, בעיקר עולים חדשים.

"אחד המחזות המרתקים של לוין שמתרחש בשכונה הוא 'אורזי מזוודות'", מספר יבין למשתתפי הסיור. "עלילתו ממוקמת בתחנת אוטובוסים, והמיקום הזה הולם את המצב הדרמטי המרכזי של הדמויות, שרובן נמצאות לקראת נסיעה או אחרי נסיעה, או שהן מלוות מישהו שנוסע או שהן מקבלות מישהו שחוזר".

על התקרה שמעל הקופות השוממות שבתחנה מקרין יבין קטע מתיעוד הפקה של "אורזי מזוודות" שהועלתה בתיאטרון. "כשאנחנו בוחנים את יעדיהם ומוצאיהם של אורזי המזוודות, עולה כי מרבית הנוסעים נמצאים בדרכם לשדה התעופה או ממנו, מה שמעורר את הרושם שתפקידה המרכזי של התחנה הוא לגשר בין העיר לחו"ל. הדבר הזה הופך את תל־אביב של לוין לישות עירונית אוטונומית - היא מנותקת כמעט לחלוטין מהקשר גיאוגרפי ישראלי, וניצבת לעצמה מול ערי שאר העולם. נמל התעופה נתפס כמבוא העיקרי לעיר וכמוצא הכמעט יחיד ממנה. במובן זה אפשר לומר כי שכונת נווה שאנן של לוין היא גם מדינת ישראל כולה. לוין מעצב מרחב בדיוני ייחודי, צר ומחניק, שכולם מנסים להבקיע ממנו ולחפש את מזלם במקומות אחרים, אף שהם יודעים שגם שם לא מחכה להם גן עדן. 'לונדון לא מחכה לי', אומרת בלה במונולוג שאחר כך הפך לשיר בפיה של חוה אלברשטיין, 'גם שם אהיה לבד'. ואילו אלחנן מפנטז על שווייץ, ומקווה למצוא את הגאולה בדמות אהובה שמחכה לו שם".

חנוך לוין. הילד שאהב לתצפת על בתי השכונה | צילום: מיכאל קרמר

בתחנות שונות במהלך מסענו יבין מקרין על קירות בתים קטעים ממחזות השכונה, כולל "קרום" ו"פופר", שמבססים את התזה שלו. "הסערה התמידית הזאת, שמתחוללת בנפשו של הגיבור הלויני, משקפת במידה רבה את דילמת המקום של הצבר, שמבין כי הגשים חלום עתיק יומין והגיע אל הארץ המובטחת, אבל כאן התחלפו אצלו הכיסופים לציון בכיסופים לארץ אחרת, והוא תקוע כאן, בארץ היעודה שנתפסת בעיניו כביצה ממארת", הוא אומר. "במחזות השכונה של לוין מופיעות מזוודות רבות, כולל ב'יעקובי ולידנטל', והן אמנם מעידות בראש ובראשונה על מי שנושא אותן, אבל אי־אפשר להתעלם מהתרומה שלהן לעיצוב המרחב ולאווירתו. הן לא רק לצורכי נסיעה".

הזונות גם

במחזותיו של לוין מופיעות גם זונות, ואחד מהם אף קרוי "הזונה מאוהיו". אי־אפשר שלא לחשוב עליהן כשאנו משוטטים ב"רובע החלונות האדומים" של תל־אביב, כשהאורות הצבעוניים של מכוני הליווי מוסיפים צבע לאפלולית הלילה, לנואשות התושבים, לבתים המתפוררים ולדלות ולעליבות של הסביבה. אנו חולפים על פני יצאנית מזדקנת שיושבת בפתח אחד ממכוני הליווי ומנסה לפתות את העוברים והשבים; על פני מבקשי מקלט התרים אחר זונה שתספק את תאוותם; ועל פני נרקומנית שמזריקה את מנת הסם שלה לעיני כל.

בפינת הרחובות פין ובני ברק - פינה שוקקת במיוחד ובה חנויות מכולות, שונות מאוד מזאת שניהל בזמנו ישראל, אביו של חנוך לוין - יבין מקרין קטע מ"הזונה מאוהיו". השילוב בין הזונות של לוין והזונות של ימינו, על רקע התפאורה של התחנה המרכזית הישנה 2020, יוצר אפקט סוריאליסטי, הזוי ומאוד חנוך לויני. יבין: "זונות וקבצנים הם דמויות תיאטרליות מובהקות שמוכרות לנו היטב מהמחזאות העולמית, אבל הזונות והקבצנים של לוין הם הזונות והקבצנים שלנו, מכאן. 'הזונה מאוהיו' הוא מחזה שבו צמד קבצנים, אב ובן, חיים בביצה המקומית ומפנטזים על זונה אולטימטיבית, שמתגוררת באוהיו ארה"ב בווילה ענקית, מוקפת גן פורח, ארבע מכוניות, יאכטה, אווירון, שני גינקולוגים צעירים צמודים 24 שעות, וגדוד של משרתים שחורים שסרים למצוותה. אבל הזונה מאוהיו היא באוהיו, ושני הקבצנים שלנו צריכים להסתפק בזונה המקומית".

סצנה מהמחזה "חפץ" מוקרנת על קיר בשכונה

מהמרפסות שמשקיפות על הצומת יוצאים הדיירים שהגיעו מארצות רחוקות כדי לראות מה פשר ההתגודדות, ובוחנים את הקטעים שיבין מקרין. "המרפסת היא אלמנט דומיננטי בשכונתו של לוין - אנשים נהגו לעמוד במרפסות ולדבר זה עם זה, והבליל הזה של הקולות, הז'רגונים והשפות הזין את לוין ובא לידי ביטוי בדיאלוגים העסיסיים שלו. המרפסת מופיעה ברבים ממחזות השכונה. למרפסת יש תפקיד דו־משמעי: מצד אחד היא שייכת לדירת המגורים ומסמנת אותה, ומצד שני היא פרוצה אל הרחוב. שטח הפקר שקושר בין המרחב האישי לציבורי".

רגע לפני סיום הסיור, אנחנו מגיעים לבית הכנסת הר סיני של עולי גיאורגיה, שבו נהג להתפלל אביו של חנוך, וגם חנוך עצמו ביקר בו לא אחת. "לפי עדותו של דוד, אחיו הגדול, בין חנוך לבין האב הייתה אהבה גדולה, וההליכה המשותפת לבית הכנסת הייתה הבילוי החביב ביותר על חנוך הצעיר. כאשר לוין היה בן 12 אביו נפטר בפתאומיות מהתקף לב. חוויית אובדן האב השפיעה עליו מאוד והיא באה לידי ביטוי בעיסוק המרובה שלו במוות. זמן קצר לאחר הסתלקותו של אביו, מוריד לוין הצעיר את הכיפה ומתפקר. יחסו לדת מקבל ביטוי במכלול יצירתו, אבל בראש ובראשונה בקטעים הסאטיריים, שבהם הרבה לשלוח חיצי ביקורת לעבר הדת הממוסדת, זו שחיברה את המסורת היהודית עם לאומנות קיצונית".

גם כאשר לוין ניהל מלחמת חורמה בדת הממוסדת, המסורת וסוגיית קיומו של האל היו חלק בלתי נפרד מחייו ומיצירתו. "אמנם המסקנה שאליה מובילים המחזות היא שאין אלוהים, ודאי לא כזה שמעניק משמעות לקיום האנושי, אבל מי שהרבה כל כך לעסוק באלוהים ולקרוא תיגר עליו, מן הסתם חש בנוכחותו בצורה כזאת או אחרת והרגיש צורך לנהל עימו שיג ושיח", אומר יבין. "ומעל לכל, הדבר שלוין היה גאה בו מאוד היה הייחוס המשפחתי המכובד שלו - הוא היה נכד־נינו של מייסד חסידות גור, האדמו"ר מקוצק. אף על פי שהיה שתקן גדול בכל מה שנוגע למורשתו המשפחתית, את הייחוס המכובד הזה הוא הזכיר לא מעט".

ההרפתקה שלנו מסתיימת בבית ילדותו של לוין. אנחנו מסתכלים על המרפסת, שבה לוין הילד אהב לשבת ולתצפת על השכונה. זה היה העיסוק המועדף עליו. הוא לא נהג לשחק בחוץ כמו הילדים האחרים ולא נהג לפקוד את מגרש השעשועים השכונתי, שבו התנהלו תחרויות ומשחקי ספורט. במיוחד הוא אהב לצפות בעבודתו של הסנדלר רוזנצוויג, שהצריף שלו ניצב מתחת לדירה של משפחת לוין, בצד השני של רחוב ראש פינה. כשנשאל מה הוא רוצה לעשות כשיגדל, השיב שהוא רוצה להיות סנדלר. איזה מזל שבסוף הוא בחר בייעוד אחר.

• מועדי הסיור "בעקבות חנוך לוין בשכונת נווה שאנן": במהלך נובמבר בכל יום שלישי ב־19:00 ובכל מוצאי שבת ב־18:30. נקודת המפגש - גינת לוינסקי, שדרות הר ציון 13. הסיור נמשך כשעתיים וחצי. המחיר: 70 שקל למשתתף/ת. כרגע הסיורים ייעשו בקבוצות של עד עשרה משתתפים. אם הגבלות הקורונה לא יאפשרו קיום של סיור רגיל, הסיורים ייערכו בזום במחיר מופחת. לפרטים: ד"ר עמרי יבין, בווטסאפ - 052-3608611, ובמייל: omri.yavin@gmail.com