מתמחים בפיג'מה

בימים אלה עושים 2,990 מתמחים במשפטים את שנת התמחותם, שבסופה יידרשו לעבור את מבחן ההסמכה המאתגר של לשכת עורכי הדין. אלא שבחצי השנה האחרונה כבר היו שני סגרים, והמתמחים מצאו עצמם עושים התמחות בשלט רחוק כשהם לבושים לא פעם בפיג'מה.

גם בלשכת עוה"ד הבינו את המורכבות בהתמחות בסגר. לדברי ראש הלשכה, עו"ד אבי חימי, "אנו ערים לקשיים שחווים מתמחים רבים בשגרה, וקל וחומר בסגר. בעקבות הסגר איפשרה ועדת ההתמחות גם למתמחים מהמגזר הפרטי להתמחות מהבית ולהשתמש בימי מחלה לצורך היעדרות בגין הקורונה. בנוסף, ניתנו אישורים לעבודה נוספת למתמחים שהוצאו לחל"ת בתקופת ההתמחות". הלשכה גם החליטה כי מתמחה שהועבר לעבוד מהבית נדרש לשלוח למדור המתמחים בלשכה הודעה שעבר לעבוד מהבית. להודעה צורפה הצהרה בכתב מהמאמן, שבה יינתן בין השאר פירוט של האופן שבו מעביר המאמן משימות לטיפול המתמחה ומפקח על ביצוען.

שחף פלג, מתמחה במחלקת ליטיגציה מסחרית במשרד מ. פירון, מהמשרדים הגדולים בישראל, מתארת את הקושי: "עברתי בהתמחות שלי שני סגרים. התחלתי להתמחות בתחילת מארס 2020, ואחרי כשבועיים היה סגר ראשון. בהתחלה חששתי. הרגשתי פחות או יותר כמו תינוק שלומד ללכת. את עדיין לא מכירה את המאמנת שלך, לא יודעת איך עורכי הדין אוהבים לעבוד". עו"ד חדוה כהן הרמתי, שותפה במחלקת הליטיגציה במשרד והממונה על ההתמחות, מסבירה את הקושי מכיוון המעסיק. "אחד הדברים שמתמחים הכי צריכים בימי ההתמחות היא פידבק. היכולת לתת פידבק מיידי לעבודה מהבית פוחתת כי יש צורך לתאם שיחה, לשלוח הודעה, לחכות לתשובה. קבענו מסגרות זמן שבהן המאמנים והמתמחים עסקו במתן פידבקים ובשיחה לא פורמלית".

שחף פלג | צילום: תומר שלום

רכשו מחשבים ניידים

הסגר הראשון תפס את משרד מ.פירון עם מתמחים שהחלו להתמחות שבועיים קודם בלבד. "ידענו שזו אוכלוסייה רגישה, וכי באחריותנו להכשירם כעורכי הדין הטובים ביותר. רכשנו מיד עשרות מחשבים ניידים וציוד קצה נלווה שחלקו הועבר למתמחים כדי לוודא שכל אחד מסוגל להמשיך ולעבוד מביתו באופן מיטבי, כולל חיבור לתוכנות המשפטיות", מציינת עו"ד כהן הרמתי. לדבריה, "המאמנים הונחו לתמוך במתמחים ברציפות. דאגנו לקיים איתם שיחות זום קבוצתיות כדי לאפשר להם להכיר זה את זה ולהציף בעיות. לאחר הסגר הראשון כבר דאגנו לחבר מרחוק את כל מתמחי ספטמבר 2020 מיד בקליטתם". המתמחה שחף פלג אומרת כי בהתחלה היה מאתגר, אבל "התייעצתי עם מתמחים ותיקים שהסבירו לנו איך לפעול. המאמנת שלי והצוות נתנו לנו להרגיש נוח. ביקשו שנשלח שאלות, השיבו לנו. בסגר הראשון כתבתי, למשל, תגובות לבקשות, ושלחתי למאמנת שלי או לעו"ד שנתן לי את המשימה. קיבלתי פידבקים חוזרים ועצות".

עו"ד גיא לכמן, שותף בקבוצת ההיי־טק במשרד פרל כהן ואחראי מתמחים, מציין כי "כמשרד בינלאומי אנו מורגלים לעבודה מרחוק, ולכן המעבר לעבודה מהבית ופגישות בזום התקבל אצלנו בקלות יחסית ובהבנה".

עו"ד אלון פומרנץ, שותף מנהל במשרד ליפא מאיר ואחראי על המתמחים: "שמרנו על קשר שוטף באמצעות שיחות ועידה וזום. המשכנו בהכשרות ובהדרכות מקצועיות בזום, הרצאות העשרה ושיחות קבוצתיות ואישיות, סיוע בהיכרות של המתמחים החדשים עם הוותיקים ועוד. יזמנו פעילויות בזום כמו הרצאות, הפי האוור, קפה בוקר, שיעורי פילאטיס ועוד. לאחר זמן הסתגלות קצר איננו מרגישים שיש הבדל גדול בתפקוד המקצועי מלבד הריחוק האנושי החסר. ההתמחות בסגר היא גם הכנה לעולם העבודה החדש, שכנראה לא יחזור להיות מה שהיה לפני הקורונה".

"תמכו בנו"

יעל רז, מתמחה בליפא מאיר במחלקת ליטיגציה, החלה להתמחות ב־1 במארס, שבועיים לפני הסגר הראשון. "זה היה מאתגר מכיוון שאתה חדש, לא מכיר את האנשים, מתבייש לשאול. אבל המשרד סייע לנו להתגבר על הקשיים בשיחות זום עם הצוות הניהולי. ייעצו לנו ותמכו בנו. הישיבות היו בזום. אחרי הסגר הראשון חזרנו לעבוד במשרד עד הסגר השני, אבל אז כבר הייתי מתמחה ותיקה ועזרתי למתמחים חדשים".

יעל רז | צילום: ליהי כרמי

שחף פלג מסכימה. "בסגר השני הייתי אחרי חצי שנת התמחות. היה קל יותר וייעצתי למתמחים חדשים. חוץ מאינטרקציה פיזית אני מרגישה שהכל היה אותו דבר. קיבלתי ייעוץ טלפוני כשהיו לי שאלות. לעבודה מהבית יש יתרונות וחסרונות. בהתחלה זה כיף. את קמה בבוקר טיפה יותר מאוחר כי אין נסיעות ויש לך את האוכל שלך. אבל את נשאבת לזה ואת עובדת יותר שעות. כבר רציתי לחזור למשרד, להיות באינטרקציה עם אנשים, להתלבש".

האם יש חשש שההתמחות המורכבת הזאת תפגע בהכנה למבחן ההסכמה?

יעל רז: "אני מקווה שלא. אני לא מרגישה חשש כזה. זה לא שישבנו בבטלה. הפלטפורמה הייתה שונה".