הבשורה שהעולם הגיב אליה אתמול בהתרגשות מפכה הייתה יוצאת דופן. מעטים, אם בכלל, ציפו לכ־90% יעילות בחיסון חדש, בשיטה שמעולם לא נוסתה. ההודעה של “פייזר”, בעיצומו של גל שני אכזרי באירופה ובארצות־הברית, העניקה מתנה נדירה למי שעומדים להתמודד עם חורף קשה - תקווה. המתנה הזו גם מסוכנת, בדרכה. מי שמצפה לכך ששערי מפעלי החיסונים ייפתחו ומשאיות יזרקו אמפולות פלאיות על מיליארדי בני אדם יגלה שלמגפה יש חוקים משלה. החורף הזה כבר אבוד. בינינו מסתובבים אנשים שגורלם כבר נחרץ; הם אינם יודעים על כך. חלקם ימות בגלל המגפה, רבים יחוו משבר כלכלי אישי ועמוק בגלל השלכותיה. גם בתרחיש החיובי ביותר, והוא שמודרנה תיתן תוצאות דומות לאלו של פייזר, האוכלוסייה הישראלית לא תתחיל להיות מחוסנת לפני תום החורף; כנראה רק בתחילת הקיץ. אם מודרנה תיכשל, ספק אם ישראל תקבל את חיסוני פייזר בסיבוב הראשון. מדינות רבות הזמינו מאות מיליוני מנות, והן מחכות למשלוחים האלה בהקדם.
אבל הבורסה זינקה אתמול, ותחושת החגיגיות שודרה והקרינה על הציבור. תחושת הסוף המתקרבת הזו תתיר איסורים, תגרום לשאננות ותוביל, כנראה, לקורבנות. הווירוס לא יהיה סלחן לאווירת סוף קורס. לא לחינם הזהיר אתמול הנשיא הנבחר ביידן את האמריקנים להמשיך לשים מסכה, חיסון או לא חיסון (כמה מרענן לשמוע מילים כאלה של היגיון בריא ממנהיגות אמריקנית). בכלל, אם החיסון של פייזר ישווק והוא אכן יעיל, ביידן יתברר כאיש בר המזל ביותר בעולם. ברשת כבר נפוצו אתמול תיאוריות הקונספירציה על כך שחברות התרופות חיכו עד אחרי הבחירות, שמא יועילו לטראמפ בהודעותיהן. המציאות היא שמדובר בחברות הנסחרות בבורסה; הן אינן יכולות לשמור מידע כזה בסוד, בפרט בשל סיבות פוליטיות. זו עבירה. העובדות הן שהחברות הודיעו מבעוד מועד שלפני אמצע־תום נובמבר הן לא יחזיקו בתוצאות הביניים של ניסויי השלב השלישי.
החיסון של פייזר, בגישת ה־MRNA, מעלה שאלות יוצאות דופן. הגישה הזו מוכרת היטב, אך מדענים היו סקרנים לגבי בטיחותה. לפי התוצאות עד כה, החיסון נראה ללא תופעות לוואי משמעותיות. אף חיסון מהסוג הזה לא קיבל אישור ייצור קודם לכן; עניין שצפוי לשמש את כת מתנגדי החיסונים.
גם בלעדיהם, נותרות שאלות. לדוגמה, אנחנו לא יודעים האם הוא מונע הדבקה והידבקות - וגם אשפוז ו/או מוות לשברירי האחוזים שחווים מחלה קשה. אם החיסון מסייע לגוף להתגבר היטב על הזיהום, זה עניין אחד; אם הוא יוצר חסינות מנטרלת, כזו המונעת הדבקה - זה עניין אחר לגמרי. "תיאורטית", אמר אתמול חוקר ישראלי מוביל, "החיסון יכול לחסוך את המחלה הקלה, אבל לאו דווקא למנוע מקרי מוות, ובעיקר לא לסכל הדבקה. המשמעות של זה תהיה שכמעט כולם יהפכו לא־סימפטומטיים, אבל הבעיות שלנו לא ייפתרו". הוא הסביר שזהו תרחיש פסימי במיוחד, אבל "כל עוד לא קיבלנו נתונים מלאים, הוא אפשרי".
הבוקר הזה אפשר, לרגע, להתנתק מהתרחישים השליליים האלה ולהאמין בכוח העמלני של מדענים שביצעו קפיצות נחשוניות תוך פחות משנה. בפעם הראשונה, אמר יזם ההיי־טק יונתן אדירי, העמיד האדם תגובה מעריכית בפני איום מעריכי של הטבע - מגפה. ההתקדמות הזו איננה תולדה של המומחים מטעם עצמם שמופיעים בתקשורת, רובם ככולם לא פירסמו שום נייר מדעי על הקורונה או משהו שקשור בה. אלה חוקרים חרוצים שנמצאים גם בשעה הזו במעבדות שלהם, מחפשים עוד פריצת דרך קטנה, שעושים את ההבדל. הם הגיבורים האלמונים של 2020, וכנראה גם של 2021.
הכותב הוא עורך חדשות החוץ בחדשות 13
