משרד הבריאות עשוי להמליץ על חקיקה שתחייב את אזרחי ישראל להתחסן מפני נגיף הקורונה כשהחיסון יהיה זמין לשיווק והפצה בארץ. כך עולה מסיכום ישיבת הצוות לטיפול במגפות של המשרד שהגיע לידי "ידיעות אחרונות". המלצה זו מגיעה במקביל להודעת חברת “פייזר” על תוצאות מרשימות בניסוי שקיימה בדרך לפיתוח החיסון.
הצוות לטיפול במגפות אחראי במידה רבה לקידום מדיניות וגיבוש נהלים באשר למשבר הקורונה. עם זאת, יש לציין כי מאז כניסתו לתפקיד של פרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו, הפך הצוות לחלש יותר. גמזו מסיים את תפקידו בימים אלה.
בסיכום הישיבה, שהתקיימה בשבוע שעבר, נכתב: "יש להכין תוכניות תמריצים נוהליים ומשפטיים לציבור שיתחסן (הקלות למיניהן – א"י) ולבחון חובת חיסון בחקיקה". מטרת המהלך היא להתגבר על החשש מפני התחסנות מצד חלקים משמעותיים בציבור. מדובר בחיסון ראשון מסוגו, וייתכן שרבים יעדיפו לא להתחסן או יהססו לעשות זאת עד התבהרות התמונה באשר להשלכות ולתופעות הלוואי.
כפי שפורסם ב"ידיעות אחרונות", בצוות לטיפול במגפות כבר הביעו בעבר חשש מפני הססנות וחוסר היענות בציבור להתחסן. חברי הצוות הציעו, בין היתר, לחזק את מהלך ההסברה של משרד הבריאות, אשר נגדו נמתחת ביקורת חריפה בכל הנוגע להתמודדות עם משבר הקורונה.
ההצעה של משרד הבריאות עשויה להיתקל בהתנגדות משפטית. "ברמה העקרונית, מדינת ישראל נמנעה עד היום מלחייב בחקיקה חיסונים כלשהם", אומר ד"ר עו"ד עדי ניב־יגודה, מומחה למדיניות בריאות ומשפט רפואי. "גם היום המדינה מאפשרת לאזרח לשמור על האוטונומיה שלו ולא להתחסן בחיסוני השגרה המומלצים במשרד הבריאות. נעשות הרבה פעולות הסברה באשר לחשיבות ההתחסנות במטרה לבסס את האמון בחיסונים שהמדינה מציעה וממליצה עליהם, ובמבחן התוצאה שיעור ההתחסנות כאן הוא מהגבוהים בעולם בחיסוני השגרה.
"יש בארץ היענות מאוד גבוהה, בצורה וולונטרית, לחיסוני השגרה. חיוב בחקיקה להתחסן, בניגוד לרצון הפרט, מהווה פגיעה אנושה בזכויות יסוד ובחירויות הפרט. כלי חקיקה לכפיית חיסונים גם איננו אפקטיבי. לא נראה אנשים שנקשרים על מנת שיקבלו חיסון, ולכן חוק מהסוג הזה הוא לא ישים. הדרך להגיע לכיסוי חיסוני גבוה היא באמצעות פעולות הסברה וביסוס האמון שבין הממשל לציבור".
