בנאום, שנשא בראשית אוקטובר 2018 בפני עשרות אלפי חברי משמרות המהפכה, לעג מנהיג איראן חמינאי להערכותיו של נשיא ארצות־הברית, דונלד טראמפ, כי המשטר האיסלאמי עשוי לקרוס בתוך חודשים ספורים בזכות מדיניותו התקיפה נגד איראן. "כבר 40 שנה חוזרים ואומרים שבעוד מספר חודשים הרפובליקה האיסלאמית עומדת ליפול", אמר חמינאי, "אך אלה הן משאלות לב". בינואר הקרוב יהפוך טראמפ לנשיא האמריקאי השביעי שיסיים את כהונתו מאז כינון הרפובליקה האיסלאמית בשנת 1979, בעוד המשטר האיראני ממשיך להחזיק מעמד.
הרפובליקה האיסלאמית מצויה כיום באחד מרגעי השפל החמורים ביותר בתולדותיה. בשנים האחרונות ספגה איראן מהלומה אחר מהלומה: מסנקציות כלכליות חסרות תקדים בהיקפן ועד מגפת הקורונה, מגלי מחאה עממית ועד חיסול קאסם סולימאני. אסטרטגיית מקסימום הלחצים של הנשיא טראמפ הסבה אמנם לאיראן מחיר כלכלי כבד, אך לא הצליחה לכפות עליה לשוב לשולחן המשא ומתן או למתן את מדיניותה, ועל אחת כמה וכמה לא הביאה לקריסת המשטר.
אין להתפלא, אפוא, שמנהיגי איראן מתקשים להסתיר את שביעות רצונם לנוכח תבוסת טראמפ. אף כי ראשי המשטר שבו בחודשים האחרונים על עמדתם המוצהרת כי אין הבדל של ממש בין הדמוקרטים לרפובליקנים בעמדתם העוינת כלפי איראן, בכירים איראנים הזדרזו לברך על לכתו של טראמפ. נשיא איראן, חסן רוחאני, הצהיר כי הממשל האמריקאי הבא צריך לנצל את ההזדמנות "לפצות" על הטעויות שביצע טראמפ.
אין ספק כי ניצחונו של ג'ו ביידן מגלם פוטנציאל להחייאת המו"מ בין טהרן לוושינגטון ולחידוש הסכם הגרעין. מימושו תלוי, עם זאת, בהחלטותיו של מנהיג איראן בחודשים הקרובים. עוד בטרם הכריזו רשתות הטלוויזיה האמריקאיות באופן רשמי על ניצחון ביידן, התחדש הוויכוח הפנימי בין תומכי הנשיא רוחאני למתנגדיו במחנה השמרני־רדיקלי. תומכי הנשיא במחנה הרפורמיסטי הביעו אופטימיות זהירה ביחס לחידוש הסכם הגרעין ולשיפור המצב הכלכלי, שעשויים לחזק את כוחם הפוליטי לקראת הבחירות לנשיאות איראן הצפויות ביוני 2021. הרדיקלים, לעומת זאת, שהסתייגו מלכתחילה מהסכם הגרעין ומנכונות הנשיא לפשרה עם המערב, האשימו את יריביהם הפוליטיים כי לא למדו דבר מהפרת ההסכם על ידי ממשל טראמפ וממשיכים לתלות את יהבם בארה"ב, שכבר הוכיחה כי לא ניתן לסמוך עליה ועל ההסכמים שעליהם היא חתומה.
גם ויכוח זה יוכרע, בסופו של דבר, על ידי מנהיג איראן, שיצטרך להחליט האם לאשר לנשיא לשוב לשולחן המו"מ או להתמיד בגישתו הסרבנית חרף המשבר הכלכלי המחריף ולעמוד על דרישתו להסרת הסנקציות, ואף לפיצויים אמריקאיים, כתנאי מוקדם לחידוש המו"מ. החלטתו תלויה במספר גורמים, ובהם הצעדים המעשיים שבהם ינקוט ביידן, שהכריז אמנם על כוונתו לשוב להסכם הגרעין, אך גם עמד על הצורך לשפרו ועשוי לשמר את הסנקציות כקלף מיקוח מול איראן; נכונות המנהיג האיראני להסכים לחידוש הדיאלוג עם ארה"ב חרף העובדה שפרישת טראמפ מהסכם הגרעין הוכיחה, בעיניו, את טענתו שאסור לבטוח ב"שטן הגדול"; ושיקולים פוליטיים, שבמרכזם השפעתו האפשרית של מו"מ מחודש על מעמדו הפוליטי של מחנה תומכי רוחאני לקראת הבחירות לנשיאות.
בכל מקרה, חלון ההזדמנויות הקצר מכניסת הנשיא ביידן לבית הלבן ועד הבחירות לנשיאות איראן יקשה מאוד על שתי המדינות להגיע להסכמות משמעותיות. לפיכך, ניתן כנראה לצפות לכל היותר לחידוש המגעים ביניהן ולצעדים בוני אמון, שעשויים בעתיד לסלול את הדרך לחידוש המשא ומתן, שאת תוצאותיו מוקדם בשלב זה להעריך.
ד"ר רז צימט הוא מומחה לאיראן מהמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)
