הזעקה של שירה

אין אדם בישראל שליבו לא יצא לחמשת הילדים של וופאא, שאביהם, רביע כנאענה, חשוד כי רצח אותה לאור יום, השבוע בכניסה לעראבה שבגליל ‑ והשאיר אותם בלי אמא.

אלא שלמרות הטרגדיה, החוק בישראל לא יחוס על הילדים ומשפחתם. אותו האב, שלכאורה רצח את אימם, יישאר לאורך כל הדרך, גם במהלך המשפט ותוך כדי ריצוי מאסרו, האפוטרופוס היחיד עליהם. המשמעות: למרות המעשה הנורא, למרות האכזריות הבלתי נתפסת, הוא עדיין יחזיק במלוא הזכויות על גידול הילדים ועל כל ההחלטות הכרוכות בכך.

"זה מצב אבסורדי", מסביר לנו עו"ד בן מעוז, עורך דינה של שירה איסקוב, שעברה ניסיון רצח על ידי בעלה אביעד משה בחודש ספטמבר במצפה־רמון. "אם שירה רוצה לקחת את הילד לטיפול פסיכיאטרי, לשלב אותו במסגרות חינוכית, להעביר אותו טיפולים רפואיים או אפילו לצאת איתו מהארץ, כל פעולה שמצריכה אישור של שני ההורים ‑ היא תצטרך אישור שלו".

שירה עם התינוק ואביעד משה

בפעם הראשונה מאז ניסיון הרצח שזיעזע את המדינה וכלל 20 דקירות, הסכימה שירה לדבר איתנו ולשתף אותנו בתסכול ובקשיים שמערים עליה אביעד בגידול בנם מהכלא. "הילד שלי צריך טיפול רפואי, ועקב החוק הקיים נזקק לאישור של שני ההורים, אך אביעד מסרב לחתום על מסמך שבו הוא מאשר לילד לקבל טיפול", היא משתפת אותנו. "איפה ההיגיון?! ברור שטובת הילד לא לנגד עיניו! כל עוד אביעד יישאר אפוטרופוס על הילד הוא ימשיך להתעלל בחיינו מהכלא, לגרום לנו לסבל ולאי־שקט".

בימים אלה מקדם ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו), יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, הצעת חוק לשלילת האפוטרופסות הטבעית של נאשמים ומורשעים בעבירות אלימות במשפחה. לפי ההצעה, מיד אחרי הגשת כתב האישום בית המשפט יכול להוציא צו לפיו ההורה הנאשם מסוכן לקטין ולהרחיק אותו או לשלול את זכויותיו כאפוטרופוס של הילד.

ליאת אנשל | צילום: טל שחר

"מקרה הרצח בצפון שאירע השבוע רק מוכיח את נחיצות החוק לשלילת האפוטרופסות, שימנע מגברים אלימים ומורשעים את הזכויות על ילדיהם ‑ בדיוק כמו במצב בו נמצאים חמשת היתומים מהשבוע. לאב האלים לא מגיעה הזכות לגדל את ילדיו לאחר שהרס את חייהם ופגע באם", מסביר ח"כ פורר.

"האדם האכזר שרצח את אחותי בדם קר, בביתה, איבד כל זכות להיות חלק מהחברה האנושית", אומרת לילי בן־עמי, אחותה של מיכל סלה, שנרצחה על ידי בעלה אלירן מלול לפני כשנה. "ודאי שאין לו זכות להיות אביה של הילדה של מיכל - תינוקת יונקת שהוא הפך ליתומה. למרות זאת, לפי החוק כל שבוע נצטרך להביא את הילדה אליו לכלא לביקורים. כמו כן, החלטות הקשורות בחינוך, טיפולים רפואיים, שינוי השם, טיסה לחו"ל - דורשות את אישורו. המציאות הזו היא דבר שלא יעלה על הדעת".

מיכל סלה ז"ל | צילום: באדיבות המשפחה

"המצב הזה אבסורדי", מוסיפה לילי, "העובדה שבישראל אדם יכול לרצוח אמא לעיני ילדתה, כמו במקרה שלנו, וזה לא תקף ל'אובדן כשירות הורית', כי בישראל הזכות הביולוגית היא מעל הכל. אנחנו לא רוצים שום קשר לאלירן מלול הרוצח. במעשה שהוא עשה הוא איבד זכותו להיות אבא, להיות בן זוג, להיות איש משפחה. הוא אדם חסר חמלה: הוא הרס חיים, הוא לקח חיים, ובוודאי הוא לא יכול לגדל חיים - תינוקת בת 8 חודשים אותה הוא, במו ידיו, הפך ליתומה. במעשה שהוא עשה הוא מחק את כל זכויותיו להיות אביה של הבת של מיכל".

ח"כ עודד פורר | צילום: אלכס קולומויסקי

עו"ד בן מעוז | צילום: משה בנסון

סיפור דומה לזה של וופאא התרחש לפני כשמונה שנים, אז כמעט נרצחה ליאת אנשל, גם היא לנגד עיניו של בנה בן השלוש. ביום בו הגישה תביעת מזונות ניסה בעלה לשעבר לרצוח אותה לאחר שהחזיר את ילדם ממפגש הסדרי ראייה. לפי כתב האישום הם נפגשו במגרש חניה של סופרמרקט ברעננה. הוא הצטייד בשני סכיני קומנדו באורך 12־13 ס"מ, ובסיום המפגש, בזמן שחגרה את בנה, הוא החל לדקור אותה בכל חלקי גופה.

בהמשך לקח את הילד, וכשהמתלוננת ניסתה להזעיק עזרה הוא פגע בה עם מכוניתו. לאחר הפגיעה נמלט מהחניה ונהג בפראות, כשהילד ברכב, אינו קשור במושב הבטיחות וחולצתו מגואלת בדם אימו שנדקרה לידו. למרות התיאורים המצמררים הללו, בעודו מרצה מאסר ליאת מחויבת לקבל את אישורו על כל החלטה הורית.

"אחרי שנים של התעללות נפשית וכלכלית בעלי הורשע בחבלה בנסיבות מחמירות כיוון שניסה לרצוח אותי. הוא דקר אותי 18 פעמים לנגד עיניו של הבן שלנו", היא מספרת. "הוא עדיין מרצה מאסר על מה שהוא עשה לי. זה לא הגיוני שאחרי הגיהינום שעברנו, אחרי שנים בהן הוא לא שותף לגידול הילד ולא משלם מזונות, אני צריכה לקבל ממנו אישורים. זה לא הגיוני שאחרי כל מה שהוא עשה הוא עדיין מקבל עדכונים על כל מה שקורה לילד. איפה שמים את הגבול?"