יש חדף תחת השמש
חוקרים ישראלים מנסים להבין כיצד היונק הקטן בעולם מצליח לשנות את גודל המוח שלו לפי תנאי הסביבה – ואיך המנגנון הייחודי הזה עשוי לסייע לנו בעתיד
מחקר שנערך בימים אלו ברמת סירין שבגליל התחתון מתחקה אחר אורחות חייו של היונק הכי קטן בעולם, החדף הזעיר, במטרה לחשוף תופעה ייחודית: התכווצות המוח שלו.
גודל המוח של החדף משתנה בכ־25 אחוז בעונות שונות ובתנאים סביבתיים משתנים. המחקר, שנערך במסגרת עבודת המאסטר של אריאל דרבקין, בהנחיית ראשי המעבדה לאקולוגיה של תזונה בבית הספר לזואולוגיה והמעבדה לנוירופיזיולוגיה בבית הספר סגול למדעי המוח, שניהם מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל־אביב, שואף לחשוף את המנגנון שמוביל לשינוי בגודל המוח ביונקים וכן את השפעת השינויים הללו על קצב הצריכה האנרגטי והיכולות הקוגניטיביות, באמצעות מעקב אחר פעילותם של החדפים בטבע בעונות השונות.
החוקרים הקימו מושבת חדפים זעירים בגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל־אביב, ופעלו ללכוד חדפים בטבע ברמת סירין ולחקור אותם. לשם ביצוע המחקר, גייס דרבקין את חבריו בבית ספר שדה אלון תבור של החברה להגנת הטבע, שסמוך לרמת סירין, ואלה פרשו כ־100 מלכודות לתפיסת החדפים באדמה.
"ממחקרים עולה כי בחורף המוח של החדף מתכווץ", מסביר דרבקין, "ככל הנראה כדי להצליח להתקיים בחורף עם פחות מזון ממה שיש לו בקיץ. אבל אנחנו עדיין לא יודעים איך זה משפיע עליו מבחינה קוגניטיבית. האם הוא פחות חכם? החושים שלו פחות מחודדים? אם נצליח לפצח את המנגנון המיוחד שמאפשר להם לכווץ את המוח, ייתכן שנוכל להתאים אותו לבני האדם, אולי ליום שבו המזון על פני כדור הארץ יפחת".
בחברה להגנת הטבע מספרים כי השם חדף (חד־אף) ניתן לו בשל אפו המחודד. בישראל חיים ארבעה מיני חדפים – חדף קטן, חדף לבן שיניים, חדף זעיר וחדף רמון, שהתגלה לראשונה ב־1996 במכתש רמון, והתברר כי הוא מין אנדמי לישראל.

