לא פשוט להפתיע את אילנית לוי ואלירז שדה אחרי תשע שנים יחד כזוג בפרונט התקשורתי של ישראל. אבל לפעמים המוקשים הקטנים והכי פוגעים צצים דווקא ברחוב. "בשבוע שעבר אלירז עומד בחניה, הלך לו המצבר. היה צריך כבלים", מספרת לוי.

שדה: "למה לחזור לזה עכשיו? את עדיין עצבנית?"

לוי: "אני לא עצבנית. זה חשוב. אני הכי לא מתייפייפת ואני הבן אדם שהכי רוצה שלום, אבל צריך לספר. מגיע גרר להניע. אלירז לא יכול להזיז את האוטו, והוא קצת־קצת בולט ברחוב, אבל אפשר לעבור. מגיע בן־אדם, אלירז מדבר אליו בנחמדות, מסביר לו שהוא מחכה לגרר. ומה הדבר הראשון שהיה לאיש לומר? אלירז, אתה רוצה לצטט?"

שדה: "הוא אמר, 'בטח, אתה ליכודניק, מתנהג כמו כל הליכודניקים'".

לוי: "הוא אמר, 'אתה כמו ביביסט. לאיזו התנהגות ציפיתי, של ליכודניקים'".

שדה: "אבל אני מרחם עליו".

אילנית: "מה זה קשור? הדוגמה עם המצבר מדגישה איזה עניין שאי־אפשר להגיד שהוא לא קיים. בן־אדם ימני, באופן אוטומטי, צריך להוכיח שהוא אינטליגנט ויודע לדבר מול האנשים שהוא יושב מולם. אני מרגישה את זה ביום־יום שלי".

× × ×

צילום: דביר כחלון

כבר כמעט עשור שהם יחד ואי־אפשר לפספס את הדינמיקה. לוי מנהלת את הבית, שדה דעתן, אבל מיישר קו בהתאם לרוח המפקדת. בניגוד לפרסונה הציבורית שיצאה לו, כמעורר ויכוחים פוליטיים עזים ברשתות החברתיות, בבית, כמו גם בחיים עצמם, הוא הרבה יותר פייסן ומאיר פנים.

תקופת הקורונה השפיעה עליהם כלכלית. שדה נאלץ להתמודד עם סגירת אחת מחנויות הירקות שלו ברשת 'החקלאי', שקמה ברחוב בן יהודה בתל־אביב - כך שנשאר רק עם החנות במודיעין. "היה פיק בחודשים של מרץ־אפריל, בגלל הסגר, אבל אין תיירים, אין סטודנטים. המון לקוחות שלנו היו תיירים שעוברים לקנות בדרך לים. אנחנו לא סופר, ובמקרה שלנו, אם מוכרים כמה אלפים פחות ביום, זה משמעותי. ראיתי שזה לא מתרומם וחשבתי, מה האופציה. סגרתי לצמיתות בספטמבר".

מה המשמעות הכלכלית?

"להוציא עוד כסף מעבר למה שחשבת. לסגור עסק עולה לא מעט כסף. אני לא אדבר במספרים, אבל הפסדתי הרבה".

לוי: "בשבילנו זה בהחלט הרבה".

ממה אתה מתפרנס היום בעצם?

שדה: "החנות במודיעין עובדת יפה. זה עסק חיוני, תמיד פתוח. אני מגיע מדי פעם, אחי איתי בעסק. הולך שם טוב".

חרדות פרנסה?

"תמיד. אף פעם לא דאגו לעצמאים, גם לפני הקורונה. בפעימות קיבלתי אולי פעמיים 3,500 שקל, זניח. סגרתי את החנות בספטמבר ואם הייתי סוגר במרץ־אפריל, זה היה יותר כלכלי. הבאתי כסף מהבית כדי לשרוד את התקופה ובסוף אני יוצא פגוע".

לקחת הלוואות?

"כן, לשמר את העסק. אבל עכשיו החנות השנייה עובדת ומרוויחה. ההלוואות לא מפחידות אותי, כי העסק עובד".

הציעו לך חצי מיליון שקל כדי לחזור לבית 'האח הגדול'.

"אפילו יותר. אבל זו תקופה ארוכה מאוד וקשה מאוד לצאת מהחיים לכמעט ארבעה חודשים".

לוי: "ויש פרט שולי, אני לא מסכימה. לא הבנתי איך הוא עשה את זה פעם, כשלא הכרתי אותו, אבל אני לא אתן לו לעשות את זה עוד פעם. זה ניסוי קשוח מדי בבני־אדם. אתה יכול להיות אהוב הקהל, כמו שהוא היה, ועדיין, מה קורה עם הנשמה? אני פחות בעד".

שדה: "תגיד, למה אתה חושב שהציעו לי כזה סכום?"

לוי: "רצו להביא לך שמאלני, שכל הזמן תתנגחו".

שדה: "אם אני מעניין, למה אני לא במשבצת מובילה? ואם אני לא שווה רייטינג אז למה רשת רוצה שאבוא ל'אח הגדול'? זה פשוט: התפיסה היא בוא נעשה שימוש ונקסט".

אין שום סיכוי שהמצב הכלכלי בחסות הקורונה יזעזע את הבית, שכבר עבר דברים מסובכים יותר. בנובמבר 2013, כשאייל גולן נחקר בפרשת הקטינות - שאמנם נגמרה בסגירת התיק מחוסר ראיות אבל השאירה עננה מוסרית כבדה באשר להתנהלותו - התא המשפחתי של לוי ושדה כבר עבר טלטלה. זה המשיך בראיון לוחמני של גולן במוסף '7 ימים' שבו תקף את שדה על אחת ההתבטאויות שלו בימי הפרשה. "אלירז, מבחינתי, הוא לא בן־אדם חכם. אתה גר עם הילדים שלי בבית. מן הסתם הם שומעים מה אתה אומר. איך אתה יכול להגיד דברים כאלה עליי‭"?

אחרי כל זה, מהצד נראה שאייל פשוט הצליח לקבל אותך.

שדה: "אתה צריך לשאול את אייל. אני תמיד הייתי בעד שלום מכל הכיוונים. זה תהליך שאולי רואים תקשורתית. החיים האמיתיים הם לא מה שכותבים עליך או אומרים עליך".

לוי: "לאלירז אף פעם לא הייתה בעיה עם אייל, הוא ידע להבין מאיפה דברים מגיעים והיה יותר קל לו לקבל אותם. אייל, בזמנו, הרגיש שכל העולם תוקף אותו והוא שמע משפט שאלירז אמר כשפרצה הפרשה. יש להם אבא מהמם שנשאר במקומו ואלירז בפן אחר שהוא לא אבא - והם סללו את הדרך הזו שלושתם בלי התערבות, גם לא שלי, מצאו אחד את השני לבד. עברו מסע מהמם יחד. אם יש משהו שמרגש אותי זה לראות אותם ביחד. לא משהו שחשבתי שיקרה וזה גם הפחיד אותי. אמרתי פעם: אין מצב, לעולם לא אמצא את האחד שאסתכל עליו ואדע שהוא יבחן את הדברים לילדים שלי כמוני, ויקח את ההחלטות והבליעת צפרדעים, שזה הדבר הכי קשה, לותר על האגו. כי מה שחשוב זה היחד. לא חשבתי שאצליח להגיע למקום כזה והם שם לגמרי".

אילנית, אייל שם את הילדים שלכם בפרונט בשנים האחרונות, בתמונות ברשת.

לוי: "אלין וליאם ילדים גדולים ואני נותנת להם את העצמאות, גם אם משהו פחות מתאים לי".

ולא אמרת לאייל: "תרגיע קצת"?

"הילדים שלי מחייכים חיוך אמיתי? אני מבסוטית, ולא מעניין אותי כלום. אם אני רואה לנכון להעיר לאבא שלהם, אז אעיר לו בפרטי. הוא יעשה מה שהוא רואה לנכון, אבל אלה דברים שיישארו לעולם ביני לבין אייל".

איך מעבירים לילדים את פרשיית הקטינות? היו לפחות שלושה תחקירים בשנה וחצי האחרונות שבהם נחשפה תמונה קשה לגבי היחס לנשים, בעיתונים ובטלוויזיה, כולל תוכנית של אורלי וגיא.

"זה לא פשוט, הם עוברים את זה הרבה שנים, ויעברו את זה עוד הרבה שנים. זה חלק מהחיים שלהם, זה מה שהם קיבלו ועם זה הם צריכים להתמודד. תשמע, הם עברו כל כך הרבה מגיל ינקות - ואני מאמינה שילדים סופגים הכל גם בגיל הזה - כך שאם אתלה את תקוותיי בחוץ שזה ייגמר ויהיו נעימים אליהם ויתחשבו בהם - אבוי לי. אני בילדים שלי אטפל לבד. לא מחפשת אשמים. החיים שלהם אף פעם לא פשוטים".

איפה את רואה את זה?

"הילדים תחת זכוכית מגדלת, כשמסביבם כל כך הרבה דעות, ביקורות, רעיונות של אנשים שחושבים שהם יודעים מה קורה בחיים שלהם. לכל דבר שילדים יכולים להיחשף אליו יש גיל, והם נחשפו לדברים שהנשמה שלהם לא הייתה צריכה להיחשף אליהם לפני הגיל הזה".

אמרת לא מזמן שאנחנו לא מלמדים את הילדים שלנו איך להתייחס לנשים. איך מחנכים בנים מתבגרים בעידן מי־טו?

"זה תלוי באיך שאתה מתנהג. זה כמו שאומר להם 'אל תעשנו', אבל אם אני מחזיקה סיגריה אין לזה שום תוקף - ואני מחזיקה סיגריה. צריך לעשות, לא לחנך במילים. עם ליאם אני יושבת בשיחות מגיל שנתיים, לא רק בשיחות רציניות אלא גם בניואנסים קטנים".

הוא עכשיו בן 17, בגיל שגם מביאים חברות הביתה.

"איזו שאלה. אז שוברים שיניים, נהיים לבנים, מתייבש הפה, ולא קל, עושים שיחות שלא קלות. אז אמרתי, רגע, אנחנו כאילו מפקירים את הבנים שלנו ומצפים שיידעו להתנהג. לבנות אנחנו אומרים 'הישמרו', ולבנים מה? שולחים אותם לעולם הרחב ותלמדו לבד. יש ילדים שגדלים, רואים אלימות והופכים גברים אלימים. זה גלגל שהמדינה לא עשתה כלום כדי לעצור אותו. פה צריך לצאת להפגנות! איפה הפוליטיקאים במקום הזה? 20 נשים נרצחו השנה, וזו רק שאלה של זמן מתי נראה את הקורבן הבא".

והקורונה החריפה את המצב.

"בדיוק. נשים חוזרות לבעל המכה כי אין להם איפה להיות לפעמים, מאחר שהמעונות מפוצצים. וזה עוד בלי שדיברנו על מה שקורה בבתי המשפט, כששופט מקודם אחרי שנתן עונשים מצחיקים לגברים אלימים, ראיתי את הכותרות אצלכם בעיתון והזדעזעתי. מפחיד לחשוב שבידיים האלה אנחנו נמצאים".

עברת במהלך חייך הטרדות, תקיפות?

"כשאני נכנסת למעלית אני בודקת בחשש מי שם. כשאני מגיעה לחניון אני בודקת מסביב. גבר לא עושה את זה באוטומט, אני מסתכלת תמיד מאחוריי ומצדדיי בחושך, ותמיד בודקת את השטח, מה שגברים לא עושים. עברתי אלפי הטרדות קטנות כאלה ואחרות כי כשאת עוברת ברחוב כל אחד יכול להגיד מה שהוא רוצה. כנערה לא היה כמעט מקום שלא נכנסתי אליו ולא אמרו בקול דברים על מה שהיו עושים לי וזורקים הערה על השדיים שלי".

לגמרי הטרדה.

"אבל אני לא ראיתי בזה אז הטרדה, כי זה מה שידעתי: שבחורה, כביכול, אמורה לעבור בעולם הזה והיא מספיק חזקה כדי להתעלם, אבל אלה הטרדות. תודה לאל שאני מפורסמת מגיל צעיר ואולי אני בן־אדם אגרסיבי קצת ומי שרוצה לחשוב שהוא יכול להטריד, אולי עוצר את עצמו. אבל אין לי חברה שלא עברה משהו".

פרנזטורית. מתוך קמפיין גולברי

× × ×

בשנה האחרונה נכנסה לזוגיות שלהם גם התחזקותו של אלירז שדה, שמתבטאת אצלו בין השאר בשמירת שבת ובלבישת ציצית. "שש־שבע שנים אני הולך לשיעורי תורה. לפני שנה החלטתי להתחיל לשמור שבת, כמה חודשים טובים אני עם ציצית, כדי להזכיר לי שאני צריך לשמור את מצוותיו של השם. כיפה קבועה עדיין לא, אבל בעזרת השם. הדרך לאחדות בעם היהודי היא רק דרכו".

אילנית, את לא שומרת שבת.

"לא, אבל מכבדת אותו ויש לו פלטה ומחם ואני מקבלת באהבה. אני רואה טלוויזיה, הוא לא. בכל מקרה הטלוויזיה מפריעה לו ליד המיטה ואני לא יכולה להירדם בלי טלוויזיה. שנים אני רואה סדרות במיוט. שלושה פרקים ב'סיפורה של שפחה' חשבתי שקוראים לה שלפרד. כלומר, לא 'של פרד'. כשהגיעה שפחה אחרת וקראו לה 'של גלן', הבנתי שזה חלק מהעניין. אז השבת, בהיבט של הטלוויזיה, לא מחדשת לי".

ואם הוא ילך ויקצין בכיוון הדת?

"כל עוד שנינו מכבדים את המקום אחד של השני, לא אכפת לי לאן הוא ילך. אני מאמינה שאתה מגדיל את האינדיבידואל שלך ביחד. הילד שלי עושה קידוש בבית מגיל ארבע. כל עוד זה לא מזיק לי ורק עושה לו טוב, למה לא?"

הקורונה הייתה אמורה לאתגר מחדש גם את הזוגיות ביניהם, בכל זאת סגר, שני ילדים מתבגרים בבית, אבל זה לא באמת קרה. "הדבר היחיד שהשתנה זה שאין בית ספר ושלא היו פה חברים", אומרת לוי. "בדרך כלל יש פה תחנת רכבת של ילדים".

הייתי מצפה שלא תיתני לזרים לפזר אבק דרכים בביתך המבריק.

"טיפלתי בעצמי, זה שלי ולא שלהם. הייתי הילדה של אמא שלי והבנתי כמה זה לחיות בסבל, זכרתי איך שנאתי שאמא לא הרשתה לי לאכול קרטיב בבית, אז אצלי הם מרגישים יותר מדי חופשי. ישנים פה לפעמים 10־15 ילדים. אלירז היה בהלם ותדהמה יותר משלוש שנים. הוא רואה בחדר של אלין שמונה רגליים פתאום. האמת שהוא עדיין מקבל הלם".

שדה: "הייתי מרגיש כמו בסרט 'בדרך לחתונה עוצרים בווגאס'. אתה קם בבוקר לקפה, לעבודה, מגיע לסלון, ורואה מישהו ישן, שאתה לא מכיר. מגיע לחדר של הילדה להעיר אותה, ואומר, 'רגע, אלין זו את?'"

הבנתי שאתה די חרדתי בריאותית עכשיו.

לוי: "לגמרי. אי־אפשר היה להשתעל בבית אפילו סתם, כי הוא ישר שולח אותך לבדיקת קורונה, מסתגר בחדר ומבקש שנלך לשטוף פנים. היה לו גם את השלב של למדוד חום לכולם בבית, כמעט כל יום. אסור להגיד פה בבית, 'אני חלש היום'".

שדה: "אם יש לי יום חלש פיזית, אז זהו, קיבלתי קורונה".

לוי: "הוא לא יצא עשרה חודשים מהבית".

שדה: "לאן אני אלך?"

ומי עושה קניות?

לוי: "נו מי? אני, הוא לא יודע לעשות קניות".

שדה: "את שולחת אותי להשלמות".

לוי: "רק לקנות חלה, כי בזה אתה לא יכול לטעות".

קל לשחק מול בן־הזוג. מתוך 'זיגי'

× × ×

הם הכירו לפני עשר שנים. הוא זכה בעונה השנייה של 'האח הגדול' והיה מאמי לאומי, היא, אהובה מאוד בעצמה, הגיעה להתארח בתוכנית שלו בערוץ 24. זה היה שנתיים אחרי הפרידה המתוקשרת מאייל גולן, שדה היה רווק מבוקש. לקחו חודשים ארוכים עד שהשניים הפכו לזוג, ואחרי משבר פרידה קטן במהלך הדרך, הם התחתנו בדצמבר 2018. היום לוי (38) מנחה עם גלית גוטמן את התוכנית המצליחה 'גלית ואילנית' בקשת, פרזנטורית של גולברי ושל חברת הניקיון 'טאצ'. שדה (37) הגיש לאורך השנים תוכניות בטלוויזיה וברדיו, ובמקביל הקים את רשת 'החקלאי' למכירת פירות וירקות. בפברואר 2019 היה שותף לקמפיין הליכוד והגיש את שידורי הליכוד TV. אבל למרות ההישג ההוא, שדה לא הוחתם מחדש בליכוד וגם לא חזר לתקשורת. "זה ההישג הכי גדול שהייתי חלק ממנו. לפני שלקחתי חלק בקמפיין של הליכוד, כל אלה שמדברים בגאון היום ואומרים, 'אני מצביע ליכוד', לא דיברו ככה קודם. אני שמח שהייתי סולם שהוציא המון אנשים מפורסמים ואנשי תקשורת ועיתונאים לבוא ולהגיד, 'אני הצבעתי נתניהו בבחירות', ולתמוך ולדחוף".

אתה חוטף לעג בטוויטר על דברים שאתה כותב. חלק טוענים שאתה לא מסתמך על עובדות.

"הרבה מהדברים שכתבתי באחרונה התממשו. אלה שתוקפים אותי, לא פגעתי בהם אישית, אז למה הם כועסים עליי, מה הם רואים בי? אני מבין שהם רואים בי משהו שאני לא, אחרת לא היו כותבים ככה".

זה על בסיס גזעני?

שדה: "הרבה מאוד, כן. חד־משמעית. הרי ימין מזרחי לא קיים כמעט בטלוויזיה. תבדוק אותי".

יש דוגמאות. קרן מרציאנו מגישה מרכזית בטלוויזיה. היא במקרה מזרחית.

"היא לא מזרחית, כלומר לא עוברת כמזרחית. תפסיק ליפול לבור הזה".

לוי: "לא דוגמה טובה. קרן מרציאנו כבר די הרבה שנים בחדשות. כמה שנים היא הייתה צריכה לבסס את מעמדה בשביל החופשיות שבה היא דיברה במרוקאית בטלוויזיה? לא חושבת שלפני עשור היא הייתה דופקת נאמבר מרוקאי כזה".

שדה: "נכון. קרן עוברת אחרת, ולא עוברת מזרחית. גוון העור, גוון העיניים, סגנון ההתבטאות. היא לא מכניסה את האג'נדה המזרחית לתוך השיח שלה, לדעות, לפרשנות. לכן זו לא דוגמה טובה".

יש לך ערוץ ביביסטי שלם, ערוץ 20.

לוי: "ערוץ 20 כולו לבן".

שדה: "גם ערוץ 20, ושמעון ריקלין, הפרשן שם, חבר ואח, וחצי טוניסאי, אבל הוא לא עובר כמזרחי. הוא ריקלין. הם עובדים המון בשביל לאזן את המפה, מדברים על ישראל הראשונה והשנייה, נותנים מבערים. אבל גם הם צריכים לבדוק מי לידם בפאנל. גם שם ימין מזרחי עדיין נחשב כמשהו שלא נדרש בערוץ, מתברר".

אילה חסון, עיתונאית ומגישה מובילה ברשת, מזרחית.

"גם היא, בטוויטר מדברת על זה שמנסים להשתיק אותה ופועלים נגדה והיא לא סיפרה הכל. המספרים והעובדות הם כאלה: מזרחי ימני פחות מקבל במה, והוא זה שמנצח את הבחירות בכל פעם. אולי יש פחד מסוים עדיין מהקול הזה. אתה יודע מתי יקבלו אותי? כשאני אהיה שמאלני. אבל זה לא יקרה".

שדה עורר סערה באחרונה כשהקליט את הראיון שלו בתוכנית של אופירה וברקו, כשהמגישה לצד אסייג הייתה העיתונאית דנה ויס. את הקטעים שהקליט העלה לרשת, כדי להוכיח, לדבריו, שהצופים לא קיבלו את התמונה האמיתית.

למה ככה?

"כי ככה הרגשתי. אני מקליט".

אילנית: "כי הוא לא זוכר מה הוא אומר. כל פעם אחרי ראיון, הוא אומר לי שהוא לא זוכר מה בדיוק ענה. לדעתי הוא סתם רצה לשמוע מה אמר, ומשם התגלגל".

אלירז: "הרגיש לי שצריך לעשות את זה. אין לי בעיה שמרביצים לי, אבל תהיה מספיק פייר כדי להראות את כל הקרב, בטח כשיושבת שם אשת חדשות בכירה. הן לא הראו אמינות. זה דבר שאמור להיות בסיסי והפתיע אותי שהן נתנו לדבר הזה יד".

מה הכוונה?

"אי־אפשר לקחת מרואיין, אותי, ולהוריד נקודות משמעותיות שמוציאות אותי מהקשרי. לא נותנים לך לסיים משפט אפילו לחמש שניות".

שמעת מאופירה משהו אחרי?

"לא, זה לא אישי. אין לי נגדה כלום. זו דרך של אנשים שרוצים להתבלט בתקשורת, בוא תרביץ בכל משהו שקשור לנתניהו. משום מה רואים אותי כחלק מזה. בסדר" (אסייג בתגובה: "אני מאחלת לאילנית המקסימה עם הלב הטהור כל מה שליבה מבקש לו יהי").

אלירז, אתה חושב ללכת לפוליטיקה?

"זה כן עובר לי בראש. אני חושב שצריך להיות דור חדש בפוליטיקה, שלא מגיע מתוך התפקידים בצבא או בגופים הציבוריים. צריך בפוליטיקה אנשים מהעם".

לוי: "זה מקסים ואחלה אג'נדה אבל לא בבית ספרי. אני אוסרת על כך. יש לי וטו. זה לא יקרה".

שדה: "אי־אפשר לדעת. לך תדע".

לוי: "זה מקסים שאתה אומר את זה לעצמך".

עכשיו מתממשת הזוגיות שלהם גם בטלוויזיה, בסדרת הנוער 'זיגי' שעלתה בערוץ טין־ניק של HOT (א'־ד' ב־15:30), שם הם משחקים בדמות הוריו המאמצים של אחד מגיבורי הסדרה. "חשבתי שיהיה יותר קשה בהתחלה לשחק מול הבן זוג שלי מאשר מול אדם אחר", מהרהרת לוי, "אבל התברר שטעיתי. היה לי יותר קל".

שדה: "זו עדיין עבודה לא פשוטה. זה המון שעות ביום, והכל תחת מתח ולחץ. היה איזה יום שהייתי גמור, נכנסתי לסצנה שבה נתקעתי על איזה משפט ופשוט לא הצלחתי לסיים אותה".

לוי: "משפט? את כל הסצנה, כפרה, לא ידעת".

שדה: "אז דיברנו עם הבמאי ואמרתי, 'אילנית יודעת את הטקסט, אז אולי עדיף שהיא תגיד'. בסוף היא עשתה גם את זה".

אומרים שלא בריא לזוגות לעבוד יחד. לא רבתם?

לוי: "לא רבנו. הוא עיצבן אותי עם הטקסטים כי אני פדנטית, נודניקית, ואם הוא מחסיר מילת קישור זה מרגיז אותי. אז היו צעקות שלי והוא שתק".

נעבור לדבר יותר חשוב: יש ילד באופק?

שדה: "ברור שרוצים, בעזרת השם. תתפלל על זה. אין לי בעיה שלישייה ורביעייה".

לוי: "בטח, כי זו הבטן שלו. אתה יודע מה זה לסחוב רביעייה? הוא חי בסרט. אבל עובדים על זה, מנסים. זה לא תלוי רק בנו. יש מקום שנרשמים ומקבלים בטוח או לפחות ביקור מחסידה?"