המשחק האהוב על ליאנה עיון בילדותה היה להתגנב לאולפני ההקלטות 'זזה' של אביה ירון, בזמן שגדולי האמנים הקליטו שם את הקלאסיקות שלהם. מי לא היה שם? אביב גפן עם 'יומן מסע', שלמה ארצי עם 'צימאון', ריטה עם 'חמצן', ומוש בן ארי עם 'עד אליי'. עיון הייתה רואה אותם צועקים או לוחשים שיר למיקרופון ואז יוצאים לתפוס קצת שמש בחצר המתחם עם הבריכה בקריית שאול. "כל החיים היינו מוקפים באמנים. כולם היו שם. את יושבת בבריכה ופתאום אביב גפן יכול לבוא. נינט הייתה פעם וישבנו איתה. היו מלא, לא הבנתי מי הם בכלל. את האחיות שלי ואותי יותר עניין לפרוץ לאולפן דרך המטבחון בלי שישימו לב אלינו. היה שם חלון קטן ומשם נכנסנו, ומי שהקליט שם היה מבחינתנו רק רעש רקע. נראה לי שירמי קפלן הקליט שם פעם אחת בדיוק כשנכנסנו".
יצא לך גם לדבר עם האמנים?
"אני זוכרת שפעם ישבתי עם אחותי הקטנה בחוץ וריטה באה להגיד שלום ודיברה איתנו. כשהיא הלכה, אחותי הקטנה אמרה לה, 'ביי עפרה'. היא הייתה בטוחה שזו עפרה חזה. זה היה מקום מדהים, עצום. לפני משהו כמו עשר שנים הוא נסגר. כמו כל דבר שבסוף הופך לבניין".
אז זיכרונות הילדות שלה יציבים כמו בניין, אבל גם הקול חוצה האוקטבות של ריטה לא עשה לה חשק לשיר. עיון, 25, חלמה לשחק. בגיל שש הודיעה לאמה שהיא מתכננת לנסוע להוליווד עוד עשר שנים ואיש לא יוכל לעצור אותה. קצת פחות מ־20 שנה אחרי, ברזומה שלה השתתפות בסדרות נוער כמו 'שכונה' לצד דר זוזובסקי ו'פוראבר' לצד לי בירן, ובסדרות לבוגרים כמו 'ביום שהאדמה רעדה' לצד שלום מיכאלשווילי ו'קיבוצניקים' לצד רועי ניק. היא הצטלמה גם ל'בתולים' של מאור זגורי שעדיין לא יצא, ול'בלקספייס', דרמה משטרתית בכיכובו של גורי אלפי שצפויה לעלות ברשת בסוף השנה. לאחרונה נודע שנבחרה לשחק בסרט 'בחורים טובים' לצד מאור שוויצר, ובימים אלה היא מככבת ב'בת השוטר', סדרה יומית לנוער (משודרת בערוץ טין ניק לצופי yes). אבל במציאות, מאז אוקטובר היא בלי עבודה. "נכנסתי לתקופת הקורונה אחרי שלא עבדתי איזה זמן, וחשבתי שאני מאבדת את זה. אנשים יצאו לחל"ת, אבל מה זה חל"ת לשחקנים? אנחנו חיים בחל"ת כל הזמן. אתה מסיים פרויקט ולך תדע מתי תעבוד".
את לחוצה כלכלית?
"אני חיה מחסכונות. אין לי רזרבות לעוד שנתיים, ואם אצטרך, אעבוד בעבודות אחרות. חברים שלי, שחקנים בתיאטרון, התחילו לעבוד בוולט. אין ברירה. ההורים שלי לא שילמו לי על משהו מאז גיל 14. ברור שאני יכולה לבקש מאבא שלי עזרה, אבל אין לי צורך".
העצמאות תמיד הייתה חשובה לך?
"מאוד. בעבר הייתי מקבלת הודעות באינסט־גרם מגברים בני 40. 'בואי לריביירה הצרפתית, יש יאכטה', או שאבוא לסופ"ש פה או שם, הכל ממומן. אנשים שאני לא מכירה. את רואה תמונות שלהם עם חברים, זה הווייב שלהם. הם מאוד עשירים. באופן אישי זה לא עושה לי את זה, כל המותרות האלה שאנשים מחשיבים, מלונות ויעדים. והז'אנר של גברים באינסטגרם שזה מה שהם עושים, אותי זה דוחה. אני לא עונה להם. יש מלא כאלה. אפילו סתם מישהו שראה אותי במסעדה ורוצה לשלם על האוכל שהזמנתי לשולחן. ממש אין צורך. אני אשלם על עצמי".
× × ×
התפקיד הראשון שלה, ב'שכונה', "הגיע יחסית מהר, לפני שש שנים בערך. אני רואה את זה ואומרת, 'או מיי גאד. אני ממצמצת 700 פעמים בדקה, וגם מה זו הטונציה הזאת? ככה מדברים?' אני מנסה לא לראות יותר מדי עבודות שלי. זה מתחיל לשבש לי את איך שאני רואה את עצמי".
כיוונת להיות כוכבת נוער?
"עשיתי כל דבר שנתנו לי, לא הייתי במקום של להגיד מה אני רוצה או לא. אבל אין לי חשש שיזהו אותי עם נוער, כי אני עושה עוד דברים".
להיות רול מודל לילדים בא עם רשימת "עשה ואל תעשה" בחיים הפרטיים?
"כשאת מגיעה לעולם הזה, את לא מבינה מה מותר ומה אסור. את לא מבינה כמה אימפקט יש לך על ילדים. בהתחלה אומרים לך, גם חברת ההפקה והערוץ, שיש ילדים שמסתכלים עליכם ומעריצים אתכם, אז אם לצורך העניין מישהו העלה תמונה מחזיק אלכוהול ביד, יגידו לו למחוק. גם היום, כשאני שחקנית שעובדת גם פה וגם פה, אני מרגישה שמה שאני מעלה לרשתות החברתיות, לא יכול להיות סתם בלי לחשוב. מראש את אומרת, אם יש ילדים בני עשר שרואים אותי, אני לא אעלה תמונה עם כוס יין".
הופתעת כשטל מוסרי, שפעם הגשת איתו שעשועון, לוהק לשחק את הנסיך של טיילור מלכוב בהצגת סינדרלה בחנוכה למרות שהוא בן 45 והיא בת 18?
"זה לא מסתדר לשים שתי דמויות בהפרשים כל כך גדולים, אם אין לזה הצדקה בתסריט. בסוף מה שמקבל ביקורת לא שורד".
מה את עושה כשמבקשים ממך דברים לא נוחים בסט?
"למדתי להגיד לבמאי 'זה הטייק האחרון'. מבחינתו הוא רוצה טייק מדהים, אז הוא יכול לעשות לך עשרה טייקים של נשיקה על הסט. וזו זכותך להגיד, 'די, זה טייק אחרון'. לפעמים את צריכה להבין שאת לא בובה על חוטים, ושזה בסדר להגיד את דעתך".
וכשיש הערות לא במקום?
"יש בדיחות שיכולות לגרום לך להרגיש מזעזע, אבל למישהי אחרת זה יהיה סבבה. עניין של תחושה. קרה שהייתה הערה שגרמה לי להרגיש לא נעים. אני מעמידה במקום, אבל לא בצורת התקפה, כי זו סביבת עבודה ואת לא רוצה ליצור איזה אנטגוניזם או פחד. אז אני יכולה להגיד, 'מה נסגר?' או 'לא סבבה'. זה לא חייב להיות מתלהם. גם לנשים שזורקות הערות לקח לי זמן ללמוד איך לענות. למאפרת שאומרת שיצא לי פצעון, היום אני אומרת, 'כן, נכון, אז מה', או 'ככה אני אוהבת את זה' בתשובה להערה על הגבות שלי".
נתקלת בהטרדות לא במסגרת העבודה?
"יש סיטואציות שאני אומרת לעצמי, 'גם אם את משוגעת ואוכלת סרט שאת מרגישה מה שאת מרגישה', אני עדיין לא רוצה להיות בהן. זה יכול להיות נהג מונית שמחזיר אותי בלילה ממסעדה. אם משהו לא סבבה לי, אני יוצאת מהמונית. זה יכול להיות וייב או איך שהוא מסתכל עליי מהמראה. מה אני צריכה לקחת את הסיכון הכי קטן ולהכניס את עצמי לסיטואציה שיהיה לי קשה לצאת ממנה אחר כך? לא צריך לקחת סיכון. אלה דברים שגברים לא יבינו, הדברים שאנחנו רואות כסכנה. ללכת ברחוב באמצע הלילה. גבר לא יודע מה זה הפחד הזה שכל רעש מקפיץ אותך, מעמיד אותך על המשמר".
× × ×
כשהייתה בת 13 התגרשו הוריה. פצע שפתח עולם של חיים בשני בתים, אריזת תיקים ובושה. "היו ימים שלא היה בא לי ללכת לבית ספר, לעשות דברים או לפגוש חברים. לא ידעתי שזה קשור לזה שאני עוברת חוויה קשה. לקח לי שנה לספר לחברים שההורים שלי התגרשו. אם ראו אותי מגיעה מכיוון הבית של אמא, הייתי אומרת שהייתי אצל דודה שלי. הייתי מחלוצי המתגרשים. זה היה לפני הרבה זמן, ולא היו אז הרבה ילדים להורים גרושים. זה היה נראה לי מוזר להיות מחוץ לנורמה. מבייש. היום כשאומרים לי שההורים של חברים יחד, אני אומרת, 'מדהים, איך הם עושים את זה?' נהיה לי קטע שאני ממש חוקרת מערכות יחסים".
אבא שלך התחתן עם מגישת הספורט מירי נבו. את והאחיות שלך קיבלתן אותה בקלות?
"מירי הכירה את אבא שלי שנה אחרי הגירושים. אמרנו שכל מי שתגיע אלינו, נעשה לה את החיים קשים. זה לא היה נגדה, אלא נגד כל אישה שכף רגלה תיכנס אלינו. זה מה שראינו בסרטים. אבל לא היה מה למרר לה את החיים, כי מירי הייתה מדהימה. לא ידעתי בכלל מי היא עד שראיתי אותה בטלוויזיה. אחרי שהתחלנו להסתובב איתה הבנו שהיא מוכרת".
והגירושים משפיעים על מערכות היחסים שלך היום?
"בטח. הרבה דברים שמעצבים אותנו מגיעים מהבית. לחיות עם אותו בן־אדם כל החיים? אין סיכוי. וזה החלום שלי, זו השאיפה שלי, להיות עם מישהו כל החיים. היום קל יותר לפרק זוגיות. האופציה כל כך נגישה כשאת רואה שזוגות מתחתנים ואחרי שנה מתגרשים. אני מאמינה בלפגוש את אהבת חיי בפיג'מה במכולת. אין לי טינדר, ואני לא מחפשת את זה. כשזה יהיה נכון, זה יגיע. לי גם אין בעיה לשלוח הודעה למי שרציתי".
לבחורים מוכרים מהתעשייה?
"לא. להפך, אני נמנעת מהטריטוריה הזאת".
לפני מספר חודשים נפרדה מבן זוגה, מתמחה בכירורגיה פלסטית. בעבר נקשר שמה עם יוצא 'האח הגדול' עמרי בן נתן ועם הזמר עדן חסון. "עמרי ועדן הם אחלה אנשים. הייתה היכרות קצרה, ואפשר להתקדם".
הכעיס אותך שכשיצאת עם בן נתן כתבו שאת "החדשה שלו"?
"זה היה בדיוק כשהסדרה 'ביום שהאדמה רעדה' עלתה, וזה ביאס אותי. לא בא לי שאנשים יתעסקו בעם מי אני יוצאת או לא יוצאת. אני לא מבינה את הצורך של אנשים ברכילות, ותשומת הלב הזאת לא תרמה למה שהיה בינינו. זה לא מועיל שיש אקסטרה תשומת לב".
אז למה יצאת עם עדן חסון, אם זוגיות עם מישהו מוכר פחות מתאימה לך?
"מותר לנסות להכיר מישהו ולגלות שאולי זה לא מתאים. זה לא שהייתי איתם בזוגיות חמש שנים, אבל אני חושבת שאחרי זה לקחתי צעד אחורה גם כדי להבין מה הטייפ שמתאים לי, ושאם אני לא רוצה שיידעו כל כך, אז אולי ללכת על מישהו לא כל כך ידוע. זה היה שיעור במקום מסוים, לא על חשבון האנשים האלה".
× × ×
יש אנשים שבטוחים שהיא צרפתייה או רוסייה, ולא פעם מגישים לה תפריטים באנגלית. "ישבתי פעם לבד בים ומישהו התחיל לדבר איתי. הוא דיבר איתי באנגלית הכי מזעזעת ששמעתי. אחרי כמה זמן אני אומרת לו, 'אתה מדבר עברית?' והוא אומר, 'את צוחקת עליי? אני רבע שעה שובר את השיניים כי חשבתי שאת לא'".
בסדרה 'בת השוטר' היא מגלמת את דנה, נערה חילונית שהייתה עדה לרצח ונשלחת לגור עם משפחה חרדית במסגרת תוכנית להגנת עדים. בסדרה היא לא יודעת שום דבר יותר מדי על אורח החיים הזה, ולאט־לאט לומדת להכיר אותו. במציאות היא לא דתייה, אבל מאמינה. "אני מדליקה נרות שבת. אני מאמינה באלוהים. צמה בכיפור. אני מכניסה את הערך המוסף שלי. והתחלתי לכבות את הנייד בשבת אבל זה גם בשביל להתנתק".
מה את חושבת על הביקורת שהמגזר החרדי סופג בתקופת הקורונה? הסדרה גרמה לך לחשוב אחרת ממה שחשבת קודם?
"אני חס וחלילה לא באה נגד העולם שלהם והאמונות שלהם, אבל כשמדובר בחיי אדם, אין מקום לפרשנות. כל אחד צריך להירתם ולקחת אחריות על עצמו. בלי קשר לחרדים ולהנחיות זו תקופה קשה ולא חומלת, ובמציאות זרה קשה למצוא גמישות, אמפתיה והכלה. האיחוד פה הוא קריטי".
