משפחת המבוכה

מערכת היחסים בין הכתר הבריטי לסדרה 'הכתר' דווקא התחילה כסיפור אהבה. הסדרה סיפקה יחסי ציבור חינמיים מדהימים למוסד העתיק וביצעה עבורו שירות מותגי חשוב בקרב פלחי קהל שפחות מתעניינים במבחר הכובעים של המלכה אליזבת. העונות הראשונות הצליחו להזרים דם חדש לתדמיתה הקפואה של המלכה כשתיארו אותה כאישה צעירה עם קריירה תובענית, שנאלצת לנווט את דרכה בתוך עולם מיזוגיני של גברים שמרנים. גם שאר בני משפחת המלוכה קיבלו טיפול שהדגיש את המאבק שלהם לשמר אנושיות בסיסית מול הייעוד שנגזר עליהם.

אבל לפני שבועיים עלתה בנטפליקס העונה הרביעית, שבה הנסיכה דיאנה נכנסת לתמונה, והסיוט הישן של בית המלוכה חזר כאילו לא עברו כבר 23 שנה מאז מותה. עם העונה החדשה השתנה ברגע הסיקור של בית המלוכה והוא מתאפיין בכתבות בעלות אופי שלילי שמזכירות את התקופה השחורה ההיא. גורמים בארמון הביעו דאגה שהעונה החדשה של 'הכתר' עשויה לשבור את הסטטוס־קוו העדין שנתפר בשנים האחרונות בין ארמון המלוכה, התקשורת והתרבות הפופולרית.

עוד ביום שבו עלתה העונה, נקט ארמון בקינגהאם מהלך נדיר למדי ופירסם הודעת גינוי. מקורבים ליורש העצר צ'ארלס טענו כי הנסיך "רותח מכעס" והאשימו כי נטפליקס "מנצלת את הכאב של משפחת המלוכה למען רווח פוליטי כשהיא מציגה עלילה בדויה כאמת עובדתית". אחד השליחים של צ'ארלס אמר ל'דיילי מייל' כי "הסדרה נעשתה ללא התחשבות באנשים האמיתיים וברגשותיהם", וגורם בארמון סיכם כי "הסדרה מציירת את הנסיך ואת הדוכסית (קמילה) באור מאוד לא מחמיא. בתוכניות ריאליטי יש כיתובית האומרת שחלק מהסצנות הומצאו לצורך בידור, בעוד כאן אין כזו".

לגינויים הצטרפו גורמים נוספים. צ'ארלס ספנסר, אחיה של דיאנה, אמר שהוא מרגיש לא נוח עם אופן הצגתה של אחותו בסדרה והוא חושש שהצופים ישכחו שמדובר בבדיון. ג'וליאן פלוז, היוצר של 'אחוזת דאונטאון', הזכיר למפיקי 'הכתר' שהם עוסקים בחייהם של אנשים אמיתיים, ו'הדיילי מייל' אף השיק קמפיין שתובע מנטפליקס להדגיש בפני הצופים שלא כל קווי העלילה בסדרה מבוססים על המציאות.

עד היום נמנע ארמון בקינגהאם להגיב על יצירות פופולריות שנעשו על אודותיו, מתוך ההנחה שבית המלוכה הוא מוסד על־זמני שלא ראוי שיתפלש בסקנדלים של הטבלואידים. גם כשבעונה השנייה נרמז שפיליפ ניהל רומן, הארמון לא הגיב. כך שהתגובה הנוכחית היא לא פחות ממרתקת. היא מכירה בפופולריות של 'הכתר' וביכולתה לגרום נזק תדמיתי ממשי לארמון והיא מראה שכמו שאר הנתינים בממלכה, גם בעלי הדם הכחול מבלים את סופי השבוע שלהם בבינג'.

עד כה הם הכחישו זאת. לפני שנתיים אמר הנסיך ויליאם כי קייט והוא מעולם לא צפו בסדרה. גם הארי הכחיש שהוא יודע מה קורה ב'כתר' - אם כי עתה, אחרי שהוא ומייגן חתמו על הסכם בשווי 75 מיליון ליש"ט להפקת סדרות לנטפליקס - יש סיכוי שזה ישתנה. דווקא חברתה הטובה של קמילה אמרה ל'ואניטי פייר' כי "הדוכסית צפתה בסדרה ואני מאמינה שגם צ'ארלס".

× × ×

לבני משפחת המלוכה יש סיבה טובה לא להיות מרוצים. בעונות הקודמות תואר צ'ארלס כקורבן של נסיבות חייו, מי שהוכשר לתפקיד המלך במחיר של ויתור כפוי על ילדות רגילה וחיים נורמליים. בניגוד לכך, בעונה הנוכחית הוא מצטייר כגבר קר, בוגדני ומפונק שמתעלם מרגשות הזולת ומצפה לקבל הכל על מגש של כסף - כולל את אשתו. סיפורם של צ'ארלס ודיאנה מסופר כמעט אך ורק מנקודת המבט שלה. דיאנה מתוארת כמי שיוצאת מגדרה להעניק מרחב זוגי ולהציל את נישואיה, תיאור שרחוק מלהיות מדויק, והצגתה כקורבן תמים נראית לרבים כמהלך פופוליסטי שנועד לעורר הזדהות עם מי שעדיין נחשבת לגיבורה טרגית. כך, למשל, הרומן שלה עם ג'יימס יואיט - שרבים בבריטניה ממשיכים להאמין שהוא אביו הביולוגי של הנסיך הארי - מופיע כהערת אגב ומוצג כתגובת־נגד של דיאנה לרומן של צ'ארלס עם קמילה. רומנים אחרים שניהלה דיאנה לאורך השנים לא מוזכרים.

קמילה, מצידה, מוצגת כאישה מניפולטיבית, המזמינה את דיאנה לארוחת צהריים, רק כדי לנופף בפניה במערכת היחסים עם צ'ארלס, וברגע שהיא מזהה שחיי הנישואים של בן זוגה לשעבר לא ממש מושלמים, היא מזדרזת לקפוץ על ההזדמנות. בניגוד לכך, היסטוריונים של משפחת המלוכה אומרים כי קמילה דווקא ניסתה לשכנע את צ'ארלס לעבוד על היחסים עם דיאנה.

גם המלכה, שנהנתה בעונות הקודמות מליטוף מתמשך לאגו, משתקפת בעונה הנוכחית במלוא מגרעותיה. הסדרה מיטיבה להציג את ההבדלים בינה ובין ראש הממשלה מרגרט תאצ'ר, אבל בתיאור היחסים ביניהן אליזבת נתפסת כאישה פריבילגית מפונקת, בעוד תאצ'ר, בת למעמד הפועלים, חצבה את דרכה בעזרת כישרון, חריצות והתמדה. גם הנסיך פיליפ, בעלה של המלכה, לא ממש יוצא טוב. בפרק הסיום של העונה הוא מאיים על דיאנה שלא תעז לפרק את הנישואים. לאיום הזה אין ביסוס במציאות. להפך, מכתבים שכתב לדיאנה מוכיחים דווקא שהוא היה בעל הברית הכמעט יחיד שלה בארמון.

"כשאני כותב, אני מנסה להיצמד לאמת. אבל אני גם מוגבל כי אני יודע מה עתיד להתרחש. קשה לתאר מערכות יחסים באופן תמים, כשאתה יודע היטב שהן צפויות להסתיים באופן טרגי", הסביר פיטר מורגן, יוצר הסדרה, בדפי מידע שהופצו לתקשורת. "דיאנה הייתה דמות איקונית. כל נגיעה בה יכולה לפגוע בה ובזיכרון שלה. כל דבר שתאמר עליה, יכול ללכת רחוק מדי".

"הייתי מרגיש נוח יותר לכתוב דמויות ועלילה מסוף המאה ה־19", הסביר מורגן. "אני מכיר חלק מהנפשות הפועלות ואת הילדים שלהן. למדתי שאם אתה מתמקד בתחקיר, זה בא על חשבון הממד הדרמטי. כיוצר דרמה אני חייב לנסות לתאר מה הדמויות הרגישו ולא רק מה הן עשו. הצופים שואלים את עצמם אם אכן האירועים הללו התרחשו ואז בודקים בגוגל ובוויקיפדיה. כשהם משתכנעים שהם לא צופים בעלילה מומצאת, הם יכולים להתרווח אחורה וליהנות מהדמיון. וגם אם יש מבקרים והיסטוריונים שלא רוצים להבין זאת, אני מקווה שאנשים אחרים כן מבינים שחלק ממה שאנחנו עושים זה לקבל את העובדה שהצופה רוצה להשתמש גם בדמיון. לפעמים אתה צריך לזנוח את הדיוק, אבל אסור לך לזנוח את האמת".

בהיעדר שיתוף פעולה מצד האנשים האמיתיים, אנני סולצברגר, התחקירנית הראשית של 'הכתר', נעזרה בשירותיהם של חמישה היסטוריונים. "המלאכה שלנו היא לסייע לארגן את התסריט על פי לוחות הזמנים המקוריים ולכתוב ביוגרפיה של הדמויות כדי לספק לשחקנים עומק אמנותי ומרחב פעולה", אמרה.

אבל בחינה מדוקדקת של לוח הזמנים לא יכולה להסביר את הניואנסים הקטנים ביחסים של צ'ארלס ודיאנה. "אחד הנכסים השימושיים בתחקיר הוא העובדה שלדיאנה לא היו פני פוקר", אומרת סולצברגר. "בזמן ששאר בני משפחת המלוכה היו אטומים בתגובותיהם, לה לא הייתה היכולת הזאת. היו רגעים שהיא בכתה בפומבי, הפגינה התלהבות, רגעים שבהם תפסה מרחק מצ'ארלס או התקרבה אליו. שפת הגוף שלה הייתה שימושית עבורנו. והיו גם בעלי תפקידים בארמון, שכתבו על חוויותיהם ודיברו איתנו".

× × ×

עד שהגיעה דיאנה משפחת המלוכה זכתה לסיקור די חיובי. היחס אליה בזמן המשבר המתמשך עם צ'ארלס פגע קשות בתדמית הארמון, ומותה הטרגי בזמן שהפפראצי דולקים אחריה דירדר את היחסים עם התקשורת עוד יותר. בעקבות מותה של דיאנה נחתם הסכם בין הארמון ואיגוד כלי התקשורת בבריטניה, שהגביל את הסיקור של בני משפחת המלוכה - בעיקר של הילדים ויליאם והארי - אבל גם מיסד את היחסים בין שני הגופים. כך למשל, בתמורה לתמונות ולמידע שסיפק הארמון בחודשים שלפני חתונת ויליאם וקייט, הוסכם שהתקשורת לא תסגיר את היעד שבו יחגגו את ירח הדבש ולא תשלח צלמים לרדוף אחריהם.

מערכת היחסים הידרדרה לשפל נוסף עם הופעתה של מייגן מרקל. כמו דיאנה לפניה, גם מייגן - אמריקאית, ממוצא אתני מעורב וגרושה - סירבה לציית לחוקים של המוסד העתיק ונכנסה למשפחה עם האמונה הנאיבית שתצליח לשנות אותו. התקשורת, בעיקר זו שמזוהה עם הימין השמרני, התייחסה אליה כאל אאוטסיידרית, ולא פעם הסיקור שניתן לה היה נגוע בגזענות. כך למשל ערכו ב'דיילי מייל' השוואה לא הוגנת, ומאוד לא מחמיאה, בין קייט ומייגן. ההחלטה של הארי ומייגן לעזוב את בריטניה ולהיפרד מתפקידיהם הרשמיים סיפקה תירוץ נוח לתקשורת לחבוט בהם, תוך שיתוף פעולה אקטיבי של הארמון. מקור בארמון אמר לאחרונה לעיתון: "במשפחת המלוכה מרימים גבה על כך שהארי מרוויח מיליונים מהחברה שעומדת מאחורי הסדרה הזאת. אחרי הכל, מאיפה נטפליקס מביאה את הכסף שהיא משלמת להארי? מ'הכתר'".

הביוגרפית אנג'לה לוין, שנמצאת בקשרי ידידות עם הארי, סיפרה כי כבר לפני שנתיים הוא אמר לה ש'הכתר' תגיע לסיומה מבלי שתעסוק בנישואיו למייגן. כלי תקשורת בבריטניה דיווחו השבוע שהארי ומייגן הציבו את הדבר כתנאי, לפני שחתמו על החוזה עם נטפליקס. היוצר מורגן עצמו אישר שהסדרה לא תעסוק בהם. "הסיפור של מייגן והארי רחוק מסיומו - ואני שמח שלא אצטרך לכתוב אותו", אמר.

כצפוי, הכעס של הארמון על 'הכתר' רק מלבה את העניין בה. מאז עליית העונה הנוכחית הסדרה קיבלה סיקור מסיבי בכל העולם. 'הניו יורק טיימס' הביא תגובות של היסטוריונים לצד ממים של גולשים. 'ואניטי פייר' הקדיש כתבה לשאלה "מדוע דמותו של צ'ארלס מרגיזה את ההיסטוריונים?" ו'הארפר'ס בזאר' יצא עם רשימת "60 הדברים שלא ידעתם על הסדרה". מה שבטוח, בדיון על אמת היסטורית מול חופש יצירה, נטפליקס מסתמנת כרגע כמנצחת הגדולה.

הטעויות בעונה הרביעית של 'הכתר'

עם עליית העונה החדשה כתב ההיסטוריון הבריטי הוגו ויקרס מאמר ל'טיימס' שבו הצביע על שורת טעויות מהותיות בעלילה

בפרק הראשון: ערב הירצחו, כותב הלורד מאונטבאטן, ששימש כדמות אב לצ'ארלס, מכתב שבו הפציר בו לזנוח את קמילה ולמצוא לעצמו "בחורה מתוקה ותמימה". לפי ויקרס, מכתב כזה לא נכתב מעולם.

 בפרק השני: בני משפחת המלוכה ניסו להכשיל את מרגרט תאצ'ר ובעלה דניס בכל מיני מלכודות פרוטוקול כשביקרו בטירת בלמורל כדי לראות אם הם עומדים בכללים. ויקרס טוען שכל זה לא היה ולא נברא.

 בפרק השלישי: בערב שבו נודע על האירוסים לדיאנה, צ'ארלס נוסע לבקר את אהובתו הישנה קמילה. במציאות, המאורסים הטריים בילו את הערב בארוחה בחברת המלכה האם.

 בפרק השלישי: כשדיאנה מגיעה לארמון בקינגהאם ופוגשת את בני משפחת המלוכה, הנסיכה מרגרט לועגת לה על שאינה יודעת בפני מי עליה להשתחוות. במציאות, דיאנה מגיעה מרקע אריסטוקרטי, משפחתה הייתה מקורבת למשפחת המלוכה והיא הכירה היטב את כללי הפרוטוקול.

 בפרק הרביעי: צ'ארלס מתקשר אל קמילה מדי יום מיד לאחר הנישואים לדיאנה. אבל ביוגרפים של משפחת המלוכה אומרים כי בחמש השנים הראשונות צ'ארלס לא דיבר עם קמילה אפילו לא פעם אחת וחידש איתה את הקשר רק כשהחלו הסדקים הראשונים ביחסיו עם דיאנה.

 בפרק השמיני: המלכה מבקשת ממזכיר העיתונות שלה, מייקל שיי, להדליף ל'טיימס' שהיא חושבת שתאצ'ר קרת לב, ואז מפטרת אותו. עדויות מראות ששיי ביצע את המעשה על דעת עצמו, כי תיעב את תאצ'ר.

 בפרק האחרון: צ'ארלס מבקש להיפרד מדיאנה כבר ב־1988 ואילו היא נלחמת על נישואיהם. על פי ביוגרפיות רשמיות, צ'ארלס הרים ידיים רק ב־1992. בנוסף, הנסיך פיליפ מאיים על דיאנה שאם תסיים את הנישואים "זה לא ייגמר טוב", מה שמעולם לא קרה.