נפרדים מליהוא: "מה נעשה בלעדיך?"

רק לפני חודשים ספורים התחילו צוערי קורס טיס את ההכשרה. אתמול הם כבר נשאו על כתפיהם את ארונו של חברם, ליהוא בן־בסה ז"ל (19), שנהרג בהתרסקות מטוס במהלך אימון שגרתי. אחריהם צעדו בדמעות האבא שלמה, האמא שיבולת, האח התאום מאי, בני משפחה ועשרות חברים המומים.

בגשם זלעפות הובא למנוחת עולמים רב"ט בן־בסה. הוא נטמן בחלקה הצבאית בבית העלמין הישן בראשון־לציון. שם נקברו לנצח גם חלומותיו של הנער הצעיר והחייכן שהתקבל לקורס הטיס היוקרתי - והיה כמה לשרת בחוד החנית של צה"ל.

אביו שלמה ישב על כיסא מול רגבי העפר שכיסו את הקבר הטרי. בקול רועד ובוכה אמר קדיש על בנו, ונפרד: "בן יקר שלי, אני כותב לך את המילים האלו, הלקוחות מהשאול, בחדרך הקטן אחרי שהסנפתי את ריח הכרית שלך. על הכוננית מונחים מטוסים מיניאטוריים שביקשת שאביא לך בכל נסיעה לחו"ל. נולדת פג יחד עם אחיך מאי, יצאת שני לעולם כמו ג'נטלמן אמיתי, מעניק לאחיך את זכות הבכורה.

הגורל הטוב תמיד היה לצידך. כשהיית בן כמה חודשים נחנקת ממזון, פניך הכחילו, הזמן אזל, וסבתא הפכה אותך על הבטן וטפחה על הגב שלך והצילה אותך, כך אני מאמין. בגיל 6-5 שברת את הרגל ולקחת את זה כאילו כלום. אבל בפעם הזו, ביום שלישי פעמיים כי טוב, גורלך היתל בך. על מה חשבת בשניות האחרונות של חייך, מחמד נפשי? האם סבלת? הכל היה מהיר, אבחת סכין מדויקת של השטן שקרעה אותך לגזרים. סלח לי בני, אתה נמצא עכשיו בכל דמעה שלי ותמשיך לחיות בכל תא בגופי".

שיבולת, אימו של בן־בסה, סיפרה כמה שעות לפני הלוויה על ילד שקט, עדין, חכם ומלא בכישרונות: "כל כך בשמחה ותקווה הלכת לשירות. התאפקתי לא לדבר איתך על הפחדים שלי, לא רציתי לעצור את התנופה והמחויבות שלך. אלוהים - למה? למה אותך? אני לא מבינה. בשלוש השנים האחרונות לקחת אחריות על עצמך וגם עלינו. אפשר היה תמיד לסמוך עליך, להישען, לדבר על כל נושא. למדתי ממך כל כך הרבה. מה נעשה בלעדיך מתוק שלי?".

רב"ט בן־בסה התגייס לפני כמה חודשים והיה בשלב מכין 4 בחלק הראשון של קורס טיס, שבו החניכים מבצעים 15 טיסות מיון במשך חודש על מטוסי סנונית, לצורך הכרות ראשונית עם יכולות הטיס שלהם ותכונותיהם. "בשירות הזה יש גם סיכונים ואנו נאלצים לשלם לעיתים מחירים", אמר אל"מ יובל הראל, מפקד בית הספר לטיסה, "המשפחה שלך שילמה מחיר בלתי נסבל. זו הייתה אחריותי להחזיר את ליהוא, ואני מצטער". על חקירת התאונה הוסיף: "אנחנו מנסים להבין מה קרה שם. יש לנו יותר סימני שאלה מתשובות, אבל אני מבטיח שנדע".

לאחר מכן נשא דברים רב־סרן ר', מפקד טייסת מכין: "הטיסה הייתה חלומו של ליהוא. טרם הגיוס התאמן מול המחשב ובשבועות האחרונים למד בקפדנות לכל טיסה. אין שעה קשה מזו. האחריות עדיין על כתפינו. אימצו זה את זה, חבקו את המשפחה וזכרו שתפקידנו לא תם".

בת דודתו של ליהוא, עדן, כתבה גם היא הספד: "ליהוא, למה מכולם דווקא אתה נהרגת? אתה עוד ילד, רק בן 19. מגיע לך להגשים את חלומך ולהיות טייס. תמיד תישאר בלבי. כשיהיה לי ילד - אקרא לו על שמך". סבתו של ליהוא, יעל, הוסיפה: "אסון הכה בנו ואני המומה - אך זו עובדה ויש להשלים עמה".