מותו של הגדול מכולם
שריקת סיום: הוא רקד וסחף על המגרש, כבש את השערים הסנסציוניים ביותר בתולדות המשחק, הלהיב מיליונים וחי תמיד על הקצה • כוכב הכדורגל העולמי וגיבור התרבות הארגנטינאי דייגו מראדונה, שכונה "יד האלוהים", וחייו ניצלו מספר פעמים בעבר, הלך אתמול לעולמו והותיר אומה שלמה באבל, ועולם ספורטיבי שלם שיתרפק על הזיכרונות
הנר כבה אתמול. הלהבה רעדה כבר שנים, ונדמה היה שלדייגו ארמנדו מראדונה יש תשע נשמות, אבל אחד משחקני הכדורגל הגדולים בכל הזמנים הלך לעולמו בגיל 60 מדום לב.
לפני כחודש, ב־3 בנובמבר, הארגנטינאי עבר ניתוח חירום להסרת קריש דם ממוחו. על פי הדיווחים ההחלמה הייתה מהירה, אבל מראדונה לא היה אדם בריא. מעבר לעודף המשקל ולסמים שצרך במשך שנים, נטען כי במהלך ההחלמה מהניתוח הוא סבל מתסמינים קשים של גמילה מאלכוהול. אין לדעת בדיוק מה קרה, אבל נראה שליבו לא עמד עוד בעומס.
מראדונה היה יותר מכדורגלן, הוא היה אייקון ספורט וגיבור תרבות, ועל כך תעיד ההחלטה של ממשלת ארגנטינה להכריז על שלושה ימי אבל. כאדם עם ילדות קשה שצמח ממעמד הפועלים, ארגנטינאים רבים הרגישו שהוא מייצג אותם, בזכות האופי הלוחמני והניצוץ המעט חצוף שלא מקבל את הכללים. בעוד בשאר העולם הוא נחשב לדמות מעוררת מחלוקת, בגלל אותו שער שכבש ברמייה בעזרת ידו במונדיאל 1986 (וכונה מאז "יד האלוהים"), הפרשיות השונות (ובראשן ההתמכרות לסמים והשימוש בחומרים אסורים שהוביל להרחקתו מגביע העולם ב־1994) וההתבטאויות השערורייתיות החוזרות ונשנות – בארגנטינה התייחסו אליו כאליל ועטפו אותו בהערצה. באשפוז האחרון, כאשר הועבר מהקליניקה בה טופל אל בית החולים, המונים צעדו אחרי האמבולנס ועודדו אותו בשירה. טקס הלוויה צפוי לצאת היום בלשון העיתון מהארמון הנשיאותי.
הכדורגלן הברזילאי האגדי פלה, שלאורך עשורים התכתש מילולית עם מראדונה, הוכיח שעמוק בפנים היה מחובר לארגנטינאי כשספד לו: "אין לי ספק שיום אחד נבעט יחד בכדור בשמיים. עצוב לאבד ככה חברים". נשיא ארגנטינה אלברטו פרננדס עלה לשידור בטלוויזיה ואמר: "זהו יום רע ועצוב לארגנטינה. אני בספק אם נראה עוד שחקן כמו מראדונה. הוא היה אדם אמיתי, לא מזויף, שהביע את עצמו באותה עוצמה כמו ששיחק". כוכב נבחרת ארגנטינה, לאו מסי, צייץ בטוויטר: "דייגו עוזב אותנו אבל נשאר, כי הוא נצחי. אנצור את כל הרגעים היפים שעברתי איתו". נשיא המדינה רובי ריבלין פירסם הודעה בה נאמר: "מראדונה, אמן הכדורגל המופלא, שהביא אור ושמחה למיליונים במגרשים בכל העולם, איננו. תודה על רגעים בלתי נשכחים."
אפשר לסכם בדבריו של היסטוריון הכדורגל ג'ימי ברנז, מהביוגרפיה שכתב על מראדונה: "הדבר הבטוח בנוגע אליו הוא שכאשר ימות, ולא משנה באיזו צורה, הלוויתו תהיה גדולה כמו זו של אוויטה – וגם אז יהיו אנשים שלא יאמינו שהוא מת". כמו אוויטה, כמו אלביס פרסלי, מראדונה היה גדול מהחיים האלה.

