עמק השווה

בנעליים אדומות, שרונה סוחטת את הדוושה של הריינג'ר שלה, ואנחנו שועטות לאורך התוואי של נחל אלכסנדר, ששדה בוטנים חרוש - כן, בוטנים! - נמשך לצידו האחד, ושדרת קנים עבותה ממסגרת אותו מן העבר השני. תיכף נגיע לכניסה הסודית של אגמון חפר, זה שאלפי שקנאים עושים בו עכשיו את אתנחתת החורף שלהם, וחוסכים מהצפרים החובבים את הנסיעה לעמק החולה. "זה ממש החולה כאן", מתלהב אחד עם משקפת וחולצה משובצת כמו בסרטי טבע אמריקאיים, והאשה שאיתו מושכת בחבל המשקפת שלו: "זה יותר מהחולה, אין כאן אנשים". "עכשיו אין אנשים בכל מקום", הוא מחזיר, ולא מתיק את עיניו מבעלי המקור והכנף.

שרונה היא חברתי מהתיכון, שכבר די הרבה זמן מנסה לגרור אותי לטיול בסביבת המושב שלה. עכשיו הצליח לה. "אמרתי לך שתיהני", היא מכריזה בשעה שיאיר, הצלם, לא מפסיק לעשות זום־אין על מי האגמון. עוד לא שמונה, וכבר מלא כאן, כי אם רוצים לתפוס את השקנאים צריך לבוא מוקדם, או באחת מהשעות שבהן פקחי האגמון מאכילים את העופות, כדי שלא יחסלו את הדגים שבבריכות של קיבוץ העוגן הסמוך.

בשבע וחצי הצטיידנו בשייק של בוקר ב"עגלה של קפה" במושב חניאל, ולא היינו לבד בתור. רצי הבוקר ורוכבי האופניים כבר מכירים את הספוט, מול קרחת הדשא שבהמשך תנוקד גם בהורים עם ילדים. כאן עוצרים לקפה וביס קטן ליד, קערות בוקר של אסאי, גרנולה ומוזלי, כריכים, קפה, שייקים ירוקים ומוזיקה טובה. יש גם טייק אוויי (הזמנות: 050-6696749).

שרונה מספרת שעכשיו מי הנחל מזוהמים במיוחד בגלל העקר - תוצרי המסיק שנשפכים אליהם, וכשאנו חולפות על הגשר המוביל אל אגמון חפר אנחנו פוגשות את עובדי המועצה שמנקים את התעלות כדי שהנחל לא יעלה על גדותיו. שנתיים בערך פועל האגמון כאן, ואנחנו מסתננות, יחד עם יאיר, לקבוצה שהגיעה לצפות בציפורים. המדריכה מכוונת אותנו אל מאחורי קיר המסתור, כדי שלא נפחיד את העופות, ואנחנו מרוויחים הסברים על היסטורית הביצות שיובשו כאן ועל תוואי נדידת הציפורים שהשתנה בגלל התייבשות מאגרי המים; לכן היום משיבים את המים כדי לגרום להן ולחרוף כאן, מסבירה המדריכה ענת גל (חפשו אותה ברשת תחת השם "צפרית בעיר הגדולה" או בטלפון 052-8352650).

חוות האצות סיקורה. מזון העתיד של העולם

חוות האצות סיקורה: עם קפקא על החוף

אנחנו ממשיכות לפגישה עם קפקא. לא הסופר הקודר, אלא אבישי קפקא, מנהל מרכז המבקרים של חוות האצות סיקורה (Seakura), ששווה להגיע אליו כדי ללמוד על האופן שבו אומת הסטארט־אפ משלבת בין חקלאות והיי־טק, תוך שימוש במאגרי הים התיכון. Seakura זה שילוב של המילה האנגלית ים והמילה היפנית תיבת אוצר. ואכן, מחוף מכמורת, שנמצא ממש ממול, שואבים מים מעומק של 70 מטר ומפיקים מהם אוצר בריאותי — שני סוגי אצות שנחשבות לסופר־פוד ולתחליף חלבון יעיל עם 30 אחוז חלבון.

אני שומעת ממנו שצינור השאיבה של החווה עובר מתחת לכביש 2, ומזרים את מי הים למאגר שבכניסה לחווה. המים מסוננים, מוזרמים לבריכות ענק הנמצאות בשמש והופכות לקרקע ייעודית לגידול האצות, שעשירות גם במגנזיום, יוד, אבץ, אשלגן ועוד. החזון של הבעלים, יוסי קרטה, הוא לייצר אסם תבואה ימי של מזון איכותי, נקי ובריאותי. האצות גדלות בקצב של 30 אחוז ביום, השיטה מוגנת בפטנט, והחבר'ה כאן מייצאים את הידע לעולם. "אצות זה המזון הבא של כדור הארץ", מעדכן קפקא ומציין ששוק האצות בעולם מוערך בהיקף של 17 מיליארד דולר.

במרכז המבקרים של החווה, שאקווריומי ענק שבהם משייטים דגים מסוגים שונים מעטרים אותו, אנחנו נחשפות למידע מעניין על ההיסטוריה של הים התיכון, ולומדים עוד על תחום האצות, והנה, מגיע רגע הטעימה. אנחנו דוגמות אותן סטרייט, ואז כשהן מעורבבות בתוך גבינת שמנת או מרוסקות לתוך קרקרים שאי־אפשר להפסיק לנשנש. ותקשיבו, לדבר הימי הריחני והבוהק הזה יש אפקט אוממי מטורף. ואם זה לא מספיק, אז האצות הללו, שאפשר לקנות אותן בבתי טבע ולהוסיף לכל דבר — ממוקפץ ועד שייקים — גם מייצבות, לפי מה שאומרים לנו במרכז המבקרים, את רמות הסוכר בדם ומציידות את הגוף במסנני קרינה. הסיור המלמד והמומלץ מאוד מתקיים כעת בקפסולות של עד עשרה אנשים ועולה 35 שקל לאדם. בתיאום מראש, בימי ראשון עד חמישי. אפשר להתקשר לקפקא: 054-8182035.

הסלים של יקב ויתקין. מתכון לפיקניק מושלם

יקב ויתקין: סל פיקניק

כדי לשטוף את הפה מהטעם הירוק ולהשביע את הרעב שהתפתח, שרונה מזכירה שמחכים לנו ביקב ויתקין, יקב בוטיק משפחתי שהתאים את עצמו לימי הקורונה ומציע למבקרים סלי פיקניק שמזמינים מראש. את הסלים אוספים בשילוב עם אחד מבקבוקי היקב, ויושבים לאכול בחצר מרכז המבקרים המטופח, שיש בו כרם לדוגמה, ממש כמו בפוסטרים של סרטי יין צרפתיים. מה בסל? פוקצ'ה רכה, מטבלים וטאפסים, גבינות ושוקולד וכמובן בקבוק יין לבן או אדום, תבחרו. המחיר גבוה: 350 שקל לסל, אבל הוא כולל את הסל עצמו ושתי כוסות, אומרים לנו כאן. פתוח בימים א'־ו' מעשר בבוקר ועד ארבע אחר הצהריים, בשישי עד שתיים. את הסלים יש להזמין מראש. טלפון: 09-8663505.

גשר הצבים: אפשר להמשיך עד הים

אנחנו נפרדות מהיקב המטופח ומהצוות הנשי המנהל אותו, בראשות המנכ"לית שרונה פז־בלוגולובסקי, וממשיכות לסיור על גדת נחל אלכסנדר, שאליה אנחנו נכנסות דרך גשר הצבים. יום חול של אמצע השבוע, והמוני בית ישראל המחול"תים, העובדים מהבית או המלווים בילדים שקצו בזום, יושבים על הדשא או סביב שולחנות הפיקניק וסועדים. הליכה כיפית על הגשר מגלה בתוך המים שפמנונים, דגים, וכמובן צבים ענקיים שמשייטים בנחת, ואם רוצים אפשר להמשיך את ההליכה ולהגיע עד הים. אבל לנו יש עוד יעדים לכבוש בסיור, ובדרך לריינג'ר של שרונה אנחנו מדברות על כך שאין שום פח אשפה בכל הסביבה. "זה בכוונה, אנחנו רוצים לחנך את הציבור לקחת את הפסולת איתו", מעדכן אותנו הנהג בג'יפ הסיור של הסיירת החקלאית. הוא גם מספר לנו על גל של גניבות של תוצרת חקלאית באזור, מאורגנות ומאולתרות. מטיילים שנכנסים לשדה או לפרדס רק כדי לקטוף קצת ויוצרים נזק. אם הייתם עדים לגניבות חקלאיות, אפשר לדווח למוקד האזורי שפועל 24 שעות ביממה בטלפון 9875*.

מצפור עמק חפר. להירגע מול הנוף

חוות אורגני גרין: למען אפריקה

אנחנו מגיעות לאורגני גרין, חוות הדגמה ליצוא ידע חקלאי, והחזון שלה הוא יצירת מזון לעולם השלישי. תכלית המיזם היא הקמה של בתי ספר לחקלאות באפריקה, שבהם לומדים המקומיים את רזי החקלאות הישראלית. כמו כן מארחת החווה סטודנטים אפריקאים לחקלאות. שיתוף הפעולה עם מדינות כמו חוף השנהב או ליבריה מניב לחווה מיליוני יורו, תוך התחייבות ללוות את החקלאים באפריקה עד שילמדו את כל רזי האדמה.

אנחנו עוברות בין ערוגות מטופחות להפליא של כל סוגי הירקות שהאדמה מסוגלת לתת - מחצילים מוארכים ועד פלפלים ננסיים, מסוגים בוהקים של חסות ועד עגבניות פתייניות. וגם דיר מתוק להכנת גבינות עיזים, ומתחם לגידול דגי הים התיכון - הכל כדי להראות לחקלאים ממערב איך עושים זאת נכון. כדאי מאוד להגיע לסיור לימודי ולקנח בקניות בחנות של ברטה. לפרטים ולקביעת סיור אישי: 052-3666072.

בית הראשונות: לעבוד מהבית

העוגות של קונדיטוריה דקלבאום

ואם חקלאות, ואם ציונות, ואם גאווה מקומית, אז בול בזמן העפלנו לביקור בבית הראשונות, מיזם פמיניסטי, שנמצא בסמוך לבית הראשונים בפארק תעשיות עמק חפר, ונועד להיות מתחם עבודה וקהילה לנשים. קולות של דפיקות וקידוחים מקבלים את פנינו, מול נוף מרהיב של פרדסים וגגות אדומים, ומתוך עננת אבק של שיפוצים קדחתניים מגיחה אלינו בבגדי עבודה היזמית מיכל סביון־קושמרו. את המקום הזה - שנולד כדי לספק לנשות האזור בית למפגשים, חיבורים, יצירת קשרים והיכרות בעיקר בימים כאלה של ריחוק חברתי וכאשר רבות מאוד "עובדות מהבית" - מקימה סביון־קושמרו יחד עם היזמית הוותיקה חנה רדו, ואני כבר מחכה שהשיפוצים יסתיימו ואשוב לכאן עם המחשב הנייד ולכתוב על הדק מול הנוף.

פארק איטליה: דרוזי אסלי

רעבים? בפארק איטליה, על נחל אלכסנדר, לא רחוק ממשמר השרון, מחכה לכם בימי שישי ושבת הדוכן של "אצל כיוף מהנחל". המקומיים נשבעים שיש כאן את האוכל הדרוזי הכי שווה בארץ. במהלך השבוע פועלת המסעדה בפארק תעשיות עמק חפר, "אבל המקום האותנטי הוא בין עצי האיקליפטוס והזית על הנחל. יושבים בחוץ על שרפרפים, או שבקורונה לוקחים טייק אוויי של פיתות דרוזיות עם לאבנה, סמבוסק עם בשר כבש או תרד וגבינה, זיתים מעולים, עלי כרוב ועלי גפן שמתמכרים אליהם. תמיד יש כאן תור", מסבירה שרונה.

קונדיטוריה דקלבאום: עוגות גבינה באסקיות

עץ האהבה. סיום רומנטי ליום מושלם

ואיך אפשר בלי משהו מעלף לקינוח? בדיוק בשביל זה הגענו לקונדיטוריית דקלבאום בפארק תעשיות עמק חפר, שעליה אני שומעת מחברותיי שגרות באזור. אני פוגשת את הקונדיטור יואב דקלבאום, כן, אחיה של הזמרת יעל דקלבאום, שיחד עם אשתו, רות, מנהל כאן את הקונדיטוריה הזאת שמתוקיה הולכים לפניה. מה שהחל באפיית עוגות בדירה שכורה בתל־אביב כשדקלבאום היה שחקן והיה צריך להתפרנס, ולאחר מכן המשיך בעבודות אצל פול אסנהיים האגדי ובלימודי פטיסרי בצרפת ובדרום ספרד, מגיע לשיאו כאן עם מדף מלא בעוגות גבינה באסקיות, הלהיט התורן של התחום.

לפני הקורונה סיפקו בני הזוג את הקינוחים היפהפיים והטעימים שלהם למקומות כמו יערות הכרמל ומלון בראשית. מאז מארס האחרון, גם הם הצרו היקפים ועכשיו הם עובדים כאן יחד כשרוב העובדים בחל"ת. הבן הגדול עילאי עושה משלוחים, הבת אביגיל אורזת. ליד הדלפק טליה, שעובדת במקום, מסבירה על העוגות הנפלאות שמסודרות על השולחנות. עוגות ויטרינה מדוגמות לצד עוגות בחושות, פטיפורים ושוקולדים, פאי לימון ושוקולד, ובסופי שבוע חלות בריוש ועוגות שמרים.

בסיור במטבח מתגלה המזווה העמוס בכל טוב - ממרציפן איכותי מגרמניה דרך פולי קקאו קראנצ'יים שמוצאים את דרכם אל המאפים והעוגות, והכל בניקיון שלא היה מבייש שום מעבדה שרוקחת כעת חיסונים לקורונה. וכן, בטח, יש גם משלוחים. מה קניתי הביתה? בחושה מעולה של ריקוטה עם פירות יער, שהתחסלה כבר למחרת, ועוגה יוונית עגולה של תפוזים עם יוגורט בין שכבות של בצק עלים. יש משלוחים. להזמנות: 04-6895281 או http://deckelbaum.co.il/ פתוח בימי א'־ו' משמונה בבוקר עד שש בערב. בשישי עד שתיים.

|

פירות וירקות לקחת

לחובבי הפירות והירקות, קבלו את אחד הטרנדים המקסימים בשנים האחרונות - דוכני אמון של פירות וירקות, וגם פרחים. אין בדוכן מוכר - באים, לוקחים ומשאירים כסף. במושב חניאל יש שניים. דוכן אמון של פירות וירקות של משפחת חסיד נמצא בכניסה הראשית למושב (מכביש 57), וביציאה הצפונית לכיוון רופין נמצא הדוכן של משפחת זלינגר. עכשיו יש שם קלמנטינות ואבוקדו. 15 שקל לשקית אבוקדו ו־10 שקלים לשקית קלמנטינות.

גבעה קסומה ועץ אהבה

את הסיור אנחנו סוגרות עם שתי פינות חמד לרומנטיקנים שבינינו: תל שוקה - גבעה קסומה שמשקיפה על הפרדסים בסביבה, ועליה מצפור שהוקם לזכר יהושע שוקה דורפמן, לשעבר קצין תותחנים ראשי ומנכ"ל רשות העתיקות, שנפטר ב־2014 מסרטן. התושבים מגיעים לכאן ברגל כדי להשקיף על הנוף או למדיטציה של שקט. היא נמצאת בהמשך לשביל שמוביל לבית הקברות של חניאל־בורגתה. וכמובן עץ האהבה - האיקליפטוס הגדול ששוכן על גדות נחל אלכסנדר בסמוך לגשר גבעת חיים (מצומת חפר בכביש 4 פונים מזרחה), וקיבל את שמו כיוון שאל ענפיו זוגות עולים להתבודד בעזרת מדרגות עץ לאורך הגזע. "הייתה כאן פעם ספה, אבל מישהו העיף אותה", אומרת שרונה תוך כדי טיפוס, וכשהיא ניצבת בין הענפים היא מתחייבת להביא לכאן את בן זוגה דודי ביום נישואיהם הקרוב. היש דרך נפלאה מזו לסגור יום?

עוד דברים שווים באזור:

• חוות הנוי - גן מורשת לאומי לצמחי נוי ותרבות ליד כפר מונש, http://havatnoy.co.il/

• ארטורה - גלריה לאמנות ועיצוב בקמפוס רופין, כפר מונש, http://arthura.org/about

• גינת האוכל של משק הלברכט בביתן אהרון, www.foodgarden.co.il

• מסעדת טורקיז במושב בית יצחק, www.turkiz.net/coffee 

• זוזו - גלריה להנעה תרבותית בפארק תעשיות עמק חפר, www.zuzugallery.com 

• מבשלת בירה אלכסנדר בפארק תעשיות עמק חפר, www.alexander-beer.co.il

• יקב רקנאטי ומרכז המבקרים בפארק תעשיות עמק חפר, 04-622-2288