דייגו ואני במגרש בירושלים
העולם כולו בכה על דייגו מראדונה, אבל עבור רועי דנמן זו הייתה פרידה אישית במיוחד • בגיל חמש הוא הגשים חלום של כמעט כל ילד: הכדורגלן הארגנטינאי האגדי, שהתיידד במקרה עם אביו, הגיע לביקור מפתיע בביתו בבירה • מאז הקשר בין השניים נמשך לאורך שנות ה־80 וה־90, ודנמן זכה לבלות במחיצת השחקן בכל פעם שהגיע לארץ • "דייגו אכל אצלנו אסאדו. הוא התגלה כאדם מצחיק ופשוט"
רועי דנמן, בן 40, נשוי ואב לשלושה מתל־אביב, הגשים בילדותו חלום של כמעט כל ילד ברחבי העולם: היכרות אישית עם הכדורגלן הטוב ביותר באותה תקופה, דייגו ארמנדו מראדונה, שמת שלשום בארגנטינה.
דנמן פירסם אתמול פוסט בפייסבוק שבו סיפר על הקשר המיוחד עם מראדונה, שהחל בשנות ה־80. "לדייגו", הוא כתב, "היה חלק מרכזי בחיים שלי. הוא היה חבר של המשפחה שלי ובשלוש הפעמים שהגיע לארץ עם נבחרת ארגנטינה, תמיד עבר אצלנו בבית לאסאדו. ב־1986, לפני המונדיאל במקסיקו, שבו זכה בגביע, גרנו בירושלים. לא אשכח את הפעם הראשונה שדייגו נכנס לחדר שלי ושל אחי גיא. היינו בשוק. שיחקנו איתו כדורגל בגינה שלנו בשכונת גילה ואחרי זה אכלנו ארוחת ערב. ב־1990 דייגו הגיע שוב עם הנבחרת והפעם עם הבנות שלו, דלמה וג'יאנינה, ואני שימשתי 'בייביסטר' שלהן בארץ. חוויה משעשעת לילד בן עשר. ב־1994 ארגנטינה הייתה שוב בארץ וזכינו לשבת לארוחת ערב עם דייגו ושחקנים נוספים, בטיסטוטה וקאניג'ה. דייגו תמיד קרא לי 'פלאקו' (רזה בספרדית)".
רועי הרחיב על הקשר המיוחד עם הכדורגל האגדי: "בגיל 25 דייגו נחת בארץ לבדו, בטיסה רגילה, כדי לבקר במקומות הקדושים לנצרות. כשהגיע למלון לרום בירושלים לא הבינו אותו בקבלה וקראו לאדם היחיד שידע ספרדית – אבא שלי, שנולד בארגנטינה ועבד במלון כחשב. מראדונה אמר לו שהוא רוצה להכיר את ירושלים. הם הסתובבו בעיר ואבא שלי הציע לו: 'בוא אלינו הביתה'. הייתי אז בן חמש ואחי בן עשר. היו לנו בחדר פוסטרים שלו והוא חתם לנו עליהם. ההורים הזמינו כמה חברים ארגנטינאים לאכול איתנו אסאדו. מראדונה התגלה כאדם נעים, מצחיק, סופר־פשוט".
דנמן מספר שבביקור הזה החלה החברות: "הקשר נשמר באמצעות מכתבים. הוא לא כתב יותר מדי, אבל טסנו הרבה לארגנטינה ועל הדרך היינו פוגשים אותו אם היה שם, כי רוב הזמן דייגו שיחק באירופה. ב־1990 הוא הגיע עם הנבחרת למלון דן אכדיה בהרצליה, שם אבא עבד. כל השבוע היינו בסוויטה שלו".
הפעם האחרונה שבה פגש דנמן את אלילו הייתה ב־2006. "הייתה לו תוכנית בטלוויזיה והוא הזמין אותי לצילומים", הוא מספר, "באתי והוא היה אחלה, כרגיל. לפני כמה שנים התכתבתי עם הבנות שלו בפייסבוק, אבל זהו, הקשר התרופף". עם היוודע מותו של מראדונה, שלח דנמן, היום איש עסקים, תנחומים לבנותיו. הוא מקווה לקבל מהן תשובה, ואולי לחדש את הקשר עם משפחתו של האליל הארגנטינאי.
לפנייה לכתב/ת 
