יחפשו נקמה בחו"ל

הנחת היסוד אומרת שערב כניסתו של הנשיא ביידן לבית הלבן, אין לכאורה לאיראן אינטרס להוביל את האזור לכאוס צבאי באמצעות פעולה מלחמתית רועשת. אבל הכל פתוח, כי הרצון לנקום, להרתיע ולשקם את הגאווה מבית קיים. עכשיו זה ענין של הזדמנות ושל יכולות.

הנשיא אסד יעשה מאמץ למנוע תגובה איראנית נגד ישראל מגבולות סוריה. כבר שנתיים הוא משדר לאיראנים שמשטרו מתקשה לספוג את מחיר העימות הישראלי־איראני על אדמתו. ומכיוון שבלבנון שורר מאזן אימה בין ישראל לחיזבאללה, סביר יהיה להניח שהתגובה האיראנית על חיסולו של מוחסיין פח'ריזאדה, ראש פרויקט הגרעין הצבאי האיראני, תתבצע בחו"ל.

רק השבוע שוחררו במסגרת עסקת חילופי מרגלים שלושה איראנים שנעצרו בתאילנד ב־2012 אחרי שתוכניתם לפגוע בנציגות ישראלית סוכלה. השלושה היו חלק מגל פיגועים איראניים נגד נציגויות ישראל במספר מדינות כתגובה לשרשרת חיסולים של מדעני גרעין באיראן שיוחסה לישראל. יש להניח שגם היום נערכת ישראל לקראת פעולת נקם איראנית נקודתית נגד מוסדות ואישים ישראליים בחו"ל. במקביל, אם יש לאיראנים תשתית חשאית בתחומי הקו הירוק או בשטחים, זוהי ההזדמנות שלהם לעשות בה שימוש.

העיקרון המנחה את ישראל במלחמתה מול הגרעין הצבאי האיראני הוא להיות כל הזמן במתקפה: ליזום, לשבש, לעכב, להרוויח זמן. כמו שאין פעולה אחת שתחסל את הגרעין האיראני, כך אין גורם אחד בשרשרת הייצור של הפצצה שהוא חסין. המלחמה הזאת כוללת פגיעה במתקנים ‑ או באופן קינטי או במתקפת סייבר או בעזרת לחץ כלכלי או דיפלומטי ‑ וכן, גם פגיעה בגורם האנושי: במוחות, במנהלים, בסייענים.

ככלל, כשישראל מחליטה לבצע פעולות חשאיות המיוחסות לה מתקיימת סדרת תהליכים מאוד מסודרת. זה מתחיל מרעיון בגוף המניע את המבצע ‑ צה"ל, שב"כ, מוסד ‑ עובר תהליכי עבודת מטה ממושכים, איסוף מודיעין, בדיקת חלופות, עשרות דיונים הבוחנים מקרים ותגובות ומשמעויות של כל מהלך. כאן מעורבים כבר דרגי עבודה גם בגופים אחרים השותפים או מושפעים מהמבצע.

כאשר מתגבש הרעיון המבצעי הוא עובר לדיון ולהחלטה בוועדת ראשי השירותים (ור"ש). ההחלטות חייבות להתקבל ברוב מובהק של ראשי גופי הביון, אחרת הרעיון נופל. רק אחר כך מגיעה ההחלטה לקברניטים: בדרך כלל לקבינט או לקבוצה מצומצמת של שרים סביב ראש הממשלה. זה יכול לקחת חודשים ארוכים. פח'ריזאדה ישב על הכוונת שנים ארוכות, מאז פסק גל חיסולי המדענים. כשהאיראנים חידשו את מרוץ הגרעין והתקרבו מאוד לפצצה, מישהו החליט לשנות מדיניות ולסמן מחדש תג מחיר.

כולם מחסלים בשם האינטרס הלאומי: האמריקאים, הצרפתים, הבריטים, הרוסים. וגם ישראל. אלא שבשנתיים האחרונות הפכה ההתרברבות של צמרת השלטון בפעילויות הנעשות מתחת למכ"ם הציבורי למכת מדינה. ישראל לוקחת, באופן ישיר או בקריצה, קרדיט על פעולות חשאיות, מחסלת במו ידיה את מרחב ההכחשה של האויב וכמעט מאלצת אותו להגיב. ואת זה צריך להפסיק.