האיש שידע יותר מדי

גורמים בקהילת המודיעין המקומית נהגו לכנות את מדען הגרעין מוחסן פח'ריזאדה שחוסל בסוף השבוע בשם ד"ר סטריינג'לאב האיראני, על שם הפרופסור המטורף בסרט אמריקאי משנות ה־60. פח'ריזאדה היה הממונה המדעי והמינהלי העליון של הרגל החשאית של פרויקט הגרעין האיראני, זו הכפופה למשרד ההגנה ולמשמרות המהפכה. היו לו כמה וכמה כובעים אבל החשוב שבהם הוא ראש SPND, שהוא שם הכיסוי שהאיראנים נתנו לחלק הצבאי של פרויקט הגרעין שלהם.

ה־SPND הוקם אחרי שהפרויקט הקודם, AMAD, נחשף ב־2003. אחרי החשיפה פירק פח'ריזאדה את AMAD והקים תחתיו גוף חדש ובלתי שייך כביכול, אך למעשה הוא כלל את אותם תחומי מחקר ואותם החוקרים. בתוך הגוף הזה הוא טרח לבודד את מי שעסקו במחקר חשאי אסור.

על פי הידוע אודות מוחסן פח'ריזאדה, הוא שילב ידע עצום בנושאים הרלוונטיים (פיזיקה גרעינית וכימיה) עם יכולת ניהול מרשימה ולא פחות חשוב – נאמנות למהפכה האיראנית. לא בטוח שהיה מאמין גדול או אדוק מאוד. כן בטוח שהיה חייל נאמן של משמרות המהפכה, הגוף המרכזי שעליו נשען השלטון המהפכני בטהרן. משמרות המהפכה הם מהגורמים המשמעותיים המעניקים שירותים לפרויקט הגרעין.

מוחסן פח'ריזאדה מהאבאדי, יליד 1961, נשוי ואב לילדים, היה פרופסור לפיזיקה באוניברסיטת אימאם חוסיין בטהראן, איש משמרות המהפכה ומשרד ההגנה. הוא כונה לעיתים במודיעין האמריקאי בשם "עבד אל־קאדר ח'אן האיראני", על שם אבי תוכנית הגרעין הפקיסטנית שסיפק לאיראן את הצנטריפוגות שמתוכן היא מקווה שתבקע פצצת האטום.

מוחסן פח'ריזאדה הצטרף למשמרות המהפכה מיד עם הקמתן, ולטענת חלק מהמקורות שירת כקצין מדעי. בתפקידיו ה"אזרחיים" שימש כראש המכון למחקרים פיזיקליים של איראן, והחל משנת 1991 הוא פרופסור לפיזיקה גרעינית באוניברסיטת אימאם חוסיין בטהרן. במסגרת זאת נהג להרצות בקורסים רבים ונחשב מרצה מבוקש.

עד 2003 האיראנים ניהלו פרויקט גרעיני אחד, שבו שימש פח'ריזאדה בתפקיד בכיר תחת "הסוכנות האיראנית לאנרגיה אטומית", שחלקים גדולים ממנו הוסתרו מפני הפיקוח הבינלאומי.

ב־2003 נחשף המתקן המרכזי שהפעילו האיראנים בנתנז, דבר שגרם למשטר מבוכה רבה וגרר סנקציות מטעם הקהילה הבינלאומית. בנוסף סבלו האיראנים בעקבות החשיפה מלחץ בינלאומי כבד, בעיקר מצד אירופה. באותו זמן, ובלי קשר, הקיפה ארה"ב את איראן מכל צדדיה (כיבוש אפגניסטן ועיראק ונוכחות גדולה בערב הסעודית, בירדן ובישראל). האיראנים יודעים להביט במפה וסברו כי הם המטרה הבאה.

מאותה נקודה והלאה ערכו האיראנים שינוי גדול שבו שיחק פח'ריזאדה תפקיד מרכזי. הם הפרידו את החלק הגלוי, זה שבאמצעותו הם טוענים שהם רוצים לייצר אנרגיה ופועל תחת הסוכנות לאנרגיה אטומית, מהחלק החסוי, שבו הם מפתחים את ראש הנפץ ואת הטכנולוגיות שיאפשרו להם להעשיר אורניום. החלק הזה כפוף למשרד ההגנה ולמשמרות המהפכה.

הנתיב הגלוי נותר תחת ניהול הארגון לאנרגיה אטומית באיראן. בתוך המסגרת הזו נמצאים כל המתקנים הידועים לסבא"א (הסוכנות הבין לאומית לאנרגיה אטומית). את קיומם של המתקנים האלה ניתן להסביר בקלות ברצון המוצהר של איראן לפתח יכולת גרעינית כדי לייצר חשמל.

במעקב אחרי הזרוע השנייה, החשאית, השקיעו במערב זמן ומאמצים אדירים. הזרוע הזו כפופה ישירות למשרד ההגנה ולמשמרות המהפכה והיא אחראית על שורת מתקנים. וכאן חוזר פרופסור פח'ריזאדה לתמונה. בשיחה עם "ידיעות אחרונות", אמר עליו לפני כמה שנים איש העוסק בעניין, כי "הוא ממש לא פרופסור מפוזר, אם כי הייתי מעדיף לראות אותו כפרופסור המתפזר", רומז לחיסולו של האיש.

החלק הסודי ביותר תחת פיקוחו של פח'ריזאדה היה המערך הנקרא "קבוצת הנשק", מערך רגיש במיוחד משום שאם ייחשף לעולם (ולא רק בחומר מודיעיני) הרי שזהו האקדח המעשן. אין למדינה כל סיבה להפעיל פרויקט כזה אלא אם היא מתכוונת לפתח פצצת אטום. במסגרת הפרויקט מפתחים האיראנים את מה שמכונה בעגה המקצועית "עדשת הנפץ", כלומר המנגנון שיהפוך את ליבת הפצצה למסה קריטית ויתחיל את תגובת השרשרת שתוביל לפיצוץ אטומי.

מ־2005 הפך פח'ריזאדה למבוקש לשיחת תשאול נוקבת בידי פקחי האו"ם בשל החשד שהוא בורג מרכזי בפעילותה של "קבוצת הנשק". אולי הינונן, שהיה אחד מאנשי סבא"א שניהל את המגעים עם איראן, אומר כי פח'ריזאדה היה "אדם מסתורי ביותר" וכי כל בקשותיו ודרישותיו מהאיראנים לראיין את האיש נענו בשלילה. "לא הצלחתי להיפגש עימו". האיראנים טענו כי מדובר בחוקר אקדמי אזרחי שאין כל סיבה להציק לו.

סוכנויות המודיעין המערביות, לעומת זאת, לא התרשמו. ביולי 2008, לאחר שהניסיונות לראיין אותו על אודות מטרת ביקוריו התכופים בחו"ל עלו בתוהו, הוכנסו פח'ריזאדה ועוזריו המדעיים הקרובים לרשימת האישים המעורבים בתוכנית הגרעין האיראנית והוטלו עליהם סנקציות אישיות על ידי ארה"ב והאו"ם. נכסיו במדינות אלה, ומתברר כי הוא איש אמיד למדי, הוקפאו, ומספרי הדרכון שלו פורסמו במטרה למנוע ממנו נסיעות נוספות.

באופן מפתיע, בעיקר ביחס לתוארו כ"מבוקש", ניהל פח'ריזאדה בלוג שעסק בסוגיות רגישות של מדע, פילוסופיה ודת, ובמסגרתו ענה בשמחה על שאלות קוראיו. על אף שהבלוג אינו חושף פרטים מחייו האישיים, הוא פותח צוהר להבנת אישיותו ומניעיו. כמו רבים מנאמני המשטר האיראני, פח'ריזאדה מתגלה כאישיות מורכבת, המשלבת אמונה דתית עמוקה עם מודרניות ודבקות במחקר המדעי ובקדמה. במקביל לקטעים ארוכים העוסקים בהתפלפלות דתית, הוא מעלה סדרה של פוסטים על אודות הפילוסופיה של הפיזיקה. "אינני מתכוון להגיע לאלוהים דרך הפיזיקה, משום שאי־אפשר להגיע אליו, לא דרך הפילוסופיה ולא באמצעות הפיזיקה. באמצעות הפיזיקה אני מוצא את התמונות וההתגלויות היפות של האל הגדול ונהנה מהן, ומקווה שהן יחזקו את אמונתי".

בראיון לתוכנית הדוקומנטרית "זמן אמת" בכאן 11 ב־2018 סיפר אמנון סופרין, שהיה ראש אגף המודיעין במוסד, כי הארגון עקב אחרי פח'ריזאדה: "אתה מנסה ללמוד מה הוא עושה, ללמוד את התמנון הזה שנקרא המנגנון של פח'ריזאדה, לנסות ולהבין את שגרת היום שלו ולהבין אם יש בה נקודות תורפה".

באותה תוכנית התייחס גם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט למדען הבכיר שחוסל: "אני מכיר את פח'ריזאדה היטב. הוא לא יודע כמה טוב אני מכיר אותו. קרוב לוודאי שאם הייתי נפגש איתו ברחוב הייתי מזהה אותו. הוא עומד בראש תוכנית שנועדה לעשות דברים שאי־אפשר להשלים איתם. אין לו חסינות. לא הייתה לו חסינות. ואני לא חושב שתהיה לו חסינות".