הסטייליסט

נשף האופנה השנתי של מוזיאון המטרופוליטן בניו־יורק, המט גאלה, הוא אירוע האופנה החשוב בעולם. השטיח האדום שלו מסוקר יותר מהאוסקר. הזמנה אליו מעידה על שני דברים: 1. אתה סופרסטאר 2. הצלחת לא לעצבן את אנה וינטור, ששולטת כמו דיקטטור ממדינת עולם שלישי ברשימת המוזמנים, בתוקף היותה העורכת האגדית של המגזין 'ווג', שנותן חסות למעמד הר סיני של השואוביז.

אבל בשביל כבוד - כלומר הופעה בכל מדור רכילות ואופנה שמכבד את עצמו - צריך לעבוד, ומדי שנה המוזמנים של הגאלה נדרשים להתאים את עצמם לנושא מאתגר. ב־2016 הכותרת הייתה "האדם נגד המכונה". ב־2018 ההנחיה הייתה להתלבש בסגנון "גופים שמיימיים: אופנה ודמיון קתולי", מה שגרר רעיונות כמו כובע בסגנון האפיפיור (ריהאנה) ושחזור לידת ישו על הראש של שרה ג'סיקה פארקר. הכנסייה פחות התלהבה, אבל ממילא מה שקדוש בחיים האלה זה להיות מם.

למרות שהטקס וההגזמות הולכים יחד כמו אינפלואנסר ותוכן שיווקי, משהו קרה בגאלה האחרונה של העולם הישן, כלומר במאי 2019. הנושא השנתי היה "קאמפ" והארי סטיילס פסע על השטיח האדום לבוש בחולצת תחרה שקופה ומדגישת קעקועים של גוצ'י, מכנסיים מחויטים – ונעלי עקב. כבונוס אוזנו חשפה עגיל פנינה בודד, שננעץ שם בחור טרי. ומכאן, העולם השתגע. "כולם ציפו שהארי יהיה בפייטים, צבעים עזים וכתר", הסביר הסטייליסט האישי שלו, הארי למברט, שעובד איתו מאז ימי להקת הבנים וואן דיירקשן. "אבל הארי מתלבש צבעוני וחשבנו שזה יהיה נחמד ולא צפוי. לקחנו אלמנטים נשיים באופן מסורתי... וניסחנו אותם מחדש בגבריות החדשה של הארי".

זאת בהחלט הייתה הצהרה אופנתית, אבל היא נראית כמו לחישה לעומת המהלך האחרון של סטיילס. בגיליון דצמבר סטיילס נבחר להיות הגבר הראשון אי פעם להופיע סולו על השער של 'ווג'. הוא ניצל את ההזדמנות עד תום כדי לחגוג את "הגבריות החדשה" עם שמלת נשף של גוצ'י. בתמונות הפנימיות הוא צולם בשמלות ובחצאיות קוטור. הקוראים התנפלו על הגיליונות, ונפוצו דיווחים על רשימות המתנה מחתרתיות ומחירי פתיחה שערורייתיים לעותק. בימים אלה, 'ווג' מדפיסה מהדורה שנייה כדי להשביע את הרעב.

"מה שבאמת מרגש זה שכל הגבולות פשוט מתפוררים", הסביר סטיילס בראיון למגזין. "כשאתה מסיר את ה'יש בגדים לגברים ויש בגדים לנשים', ברגע שאתה מפרק מחסומים, מן הסתם אתה נפתח לזירה שאתה יכול לשחק בה... יש כל כך הרבה אושר בלשחק עם בגדים. אף פעם לא חשבתי יותר מדי מה זה אומר. זה נהיה פשוט חלק מהיצירה של משהו".

היכולת של סטיילס להתבטא באופן מקורי, רענן ונטול גבולות דרך ארון הבגדים היא שהופכת אותו לאייקון מהמסקרנים בעולם. לצד הצלחתו בשדה המוזיקלי והגיחה לאזורי המשחק, הוא משייף ומשכלל את הזהות האופנתית שלו לכדי ייצוג אידיאלי של דור שבו זהות מינית היא דבר פלואידי ונטול התחייבות. מעריצים ומעריצות מסתכלים עליו ורואים מודל הזדהות, בין השאר בגלל שהוא עצמו לא מתחייב על הזדהות ובטח שלא כופה אותה על אחרים. ואם יוצאים מזה גם יחסי ציבור מעולים, למה לא.

הימין השמרני, במסגרת מלחמת התרבות המדממת נגד השמאל הפרוגרסיבי, לא צריך הרבה יותר מזה כדי להתחרפן. "שום חברה לא יכולה להתקיים בלי גברים חזקים", צייצה קנדנס אוונס, סופרת שמרנית, כשהתפרסם השער ב'ווג'. "במערב, הפמיניזציה של הגברים שלנו, בזמן שמלמדים את הילדים שלנו מרקסיזם, היא לא מקרית... הַחזירו את הגברים הגבריים". בן שפירו, פרשן שמרני פופולרי, צייץ מחדש את דבריה בתמיכה: "כל מי שמעמיד פנים שזה לא משאל עם על גברים שיוכלו ללבוש שמלות אווריריות מתייחס אליכם כמו לאידיוטים... המטרה של הצילומים של סטיילס היא לעשות פמיניזיציה של הגבריות".

× × ×

סטיילס בן ה־26, יליד מחוז ווסטרשייר באנגליה, רגיל להיתקל בכל אשר הוא הולך בסימני שאלה סביב חייו הפרטיים. זה נכון עוד מהימים שהיה מוקף בארבעה גברים נוספים (נייל הורן, ליאם פיין, לואי טומלינסון וזאין מאליק) במסגרת וואן דיירקשן, פרויקט הפופ שהולחם על ידי הפרופסור המשוגע של התעשייה, סיימון קאוול. למי שפיספס את צרחות המעריצות, וואן דיירקשן הייתה אוסף של נערים שנכשלו כיחידים באודישנים ל'אקס פקטור' הבריטית אבל בחסות קאוול הם חזרו כלהקה מפרקת גלקסיות. דווקא כשהיה נדמה שהז'אנר לא ישחזר את שיאו – שלום לכם בקסטריט בויז וטייק דאת – הפריצה של אינסטגרם התגלתה בתור קרקע מושלמת לפריחתו.

מבין חמשת החברים סטיילס בלט מיד על תקן הצלע הפחות מחוספסת ויותר נשית: עם שיער ארוך ומבט נוגה הוא נתפס בתור זכר מסוג ביתא, מהסוג שגם מתעניין ברגשות (או לפחות ממש טוב בלעשות את עצמו). בהתחשב בהיסטוריה של להקות בנים, היה צפוי שנטייתם המינית של סטיילס ושות' תוצב תחת זכוכית המגדלת. בנובמבר 2014, לדוגמה, הופיעו חברי הלהקה בתוכנית אירוח בריטית ונשאלו שם שאלות כמו "מה אתם מחפשים בדייט?" פיין ענה, "נקבה, זה החלק הכי חשוב מבחינתי". הארי הסתפק ב"זה לא כזה חשוב מבחינתי". הלחץ רק התגבר כששמועה עקשנית הדביקה לסטיילס רומן עם טומלינסון, שהכחיש אותה בין מאה לאלף פעמים. זה לא עזר לו ואפילו סצנת אנימציה ב'אופוריה' ייחסה לשניהם מערכת יחסים רומנטית.

על אף שסטיילס היה בזוגיות מתוקשרת עם טיילור סוויפט וקנדל ג'נר, התקשורת המשיכה לתהות לגביו. בראיון ל־GQ הבריטי ב־2013 הוא נשאל ישירות לגבי השמועות שהיה בקשר רומנטי עם מגיש הרדיו ניק גרימשאו. "אנחנו רק חברים טובים", ענה סטיילס. "אז אתה לא דו־מיני?" הקשה המראיין. "דו־מיני? אני?" השיב סטיילס. "אני לא חושב שכן. אני די בטוח שלא".

התפזרותה של וואן דיירקשן, אחרי העזיבה של מאליק ב־2015 על רקע תשישות, הזניקו את קריירת הסולו של סטיילס וגם תהליך מיתוג נחוש, להמציא מחדש את הפרסונה שלו: הוא נטש את הג'ינס השחורים וחולצות הטי ואימץ סגנון שהתכתב עם דמויות כמו מיק ג'אגר, דיוויד בואי ואלטון ג'ון. גם מוזיקלית, אלבום הבכורה שלו נשמע כמו שיר אהבה לסצנת הרוק הבריטית והזורמנית של שנות ה־60 וה־70. הכריזמה, הבייבי פייס והבחירות הנועזות של נעלי עקב, סוודרים מאגף הנשים ולק ירוק יצרו פרסונה ששווה יותר מ־33 מיליון עוקבים באינסטגרם.

תשומת הלב של התקשורת הגבירה את הבאזז סביב סטיילס, אבל את ההמונים הוא תפס דרך אקטים סמליים וחשובים. עוד בימי וואן דיירקשן הוא התייצב לאחת ההופעות עם ז'קט פוטבול שנשא את שמו ומספרו של מייקל סם, שחקן הפוטבול הגאה הראשון ב־NFL, ליגת הפוטבול האמריקאית. המחווה של סטיילס לא נעלמה מעיני מעריציו, רובם בגיל שבו מתעצבת המודעות לפוליטיקה, מגדר ועוד. בהמשך, בלי הלהקה, הוא סייע למעריצה לצאת מהארון בפני אמא שלה. "טינה, היא לסבית!" צעק סטיילס לעבר אמה של המעריצה. בהופעה הבאה עלו שתיהן לבמה לשיר איתו.

התמיכה בקהילת הלהט"ב והתעוזה האופנתית לא באו על חשבון קדושת העמימות, שעליה הוא מנגן כאילו הוא פרינס שמחזיק גיטרה. "זה מוזר לי, כולם צריכים פשוט להיות מי שהם. זה קשה להצדיק מישהו שחייב לענות למישהו אחר על דברים כאלה", אמר בראיון ל'סאן' ב־2017. "אני לא מרגיש שזה משהו שאי פעם הרגשתי שאני צריך להסביר על עצמי".

כשכתב של ה'גרדיאן' שאל אותו לפני שנה אם הוא מפזר רמזים עמומים מינית בכוונה, סטיילס שלל את הטענה: "אני רוצה שדברים ייראו בצורה מסוימת. לא בגלל שזה גורם לי להיראות גיי או כי זה גורם לי להיראות סטרייט או כי זה גורם לי להיראות ביסקסואל, אלא כי אני חושב שזה נראה מגניב. ויותר מזה, אני לא יודע, אני פשוט חושב שמיניות היא משהו כיף. בכנות? לא יכול להגיד שהקדשתי לזה יותר מחשבה מזה". כשהכתב לחץ, סטיילס אמר ש"זה לא שיש לי תשובה ואני מגן עליה, מסתיר אותה. זה לא מקרה של 'אני לא אומר לך כי אני לא רוצה לספר לך. זה לא 'זה שלי ולא שלך'... זה פשוט: למי אכפת?"

בשטח, כלומר בשירים, סטיילס מרשה לעצמו להשתעשע יותר: "הבנות והבנים כאן/ אני מתעסק איתו/ ואני בסדר עם זה", הוא שר ב־Medicine, שלא יצא רשמית. את Lights Up, שנכלל באלבומו השני והמצליח, Fine Line, סטיילס שיחרר ביום הבינלאומי השנתי לעידוד היציאה מהארון. כשנשאל בראיון לרדיו, בלי בושה, אם השיר Sweet Creature מאלבומו הראשון מדבר על טומלינסון, הוא השיב ש"אנשים תמיד חושבים שהם יכולים לנחש על מה השיר ולא הייתי רוצה להרוס להם, גם אם הם לא בהכרח צודקים. אבל אם אתה באמת מקשיב לטקסטים, הטקסט הזה לא בהכרח נוטה לכיוון".

× × ×

השער המדובר ב'ווג' סגר שנה מצוינת – יחסית, כמובן – עבור סטיילס. הוא אמנם לא מילא אולמות כמו שהיה אמור למלא, אבל כבש את מצעד הלהיטים האמריקאי לראשונה לבדו. זה קרה בזכות Watermelon Sugar, שאמנם יצא במאי 2019 אבל התפוצץ מאוחר יותר בטיקטוק עד שהגיע לפסגה באוגוסט 2020. גם הטקסט שלו עורר עניין רב, בשל הפרשנות שהוא עוסק במין אוראלי.

הרשת החברתית הסינית אחראית גם להישג נוסף של סטיילס: לאחרונה נודע שמוזיאון ויקטוריה ואלברט הלונדוני רכש לקולקציה הקבועה שלו סוודר צבעוני שסטיילס לבש לקראת הופעה בתוכנית בוקר. מה גרם למוסד המכובד לשים לב? טרנד בטיקטוק, אלא מה. "הוא אחד מאייקוני הסטייל הכי משפיעים של דורו", נכתב בבלוג של המוזיאון, שלא שכח להלל את גישתו ה"נייטרלית למגדר, משועשעת וניסיונית" כלפי אופנה.

אז מי הוא באמת הארי סטיילס: אמן שמשתמש בכישרון ובפופולריות שלו כדי לפרוץ דלתות חורקות ומיושנות או שמא מכונת שיווק מיומנת? ולא פחות חשוב: האם השיח הזה רלוונטי לקהל שלו, או שאין להם מושג מה כל כך מיוחד בגבר לובש שמלות ונועל עקבים ולמה זה חשוב למי הוא נמשך? האריס ריד, מעצב אופנה שמקדם מראה רומנטי־גותי ועבד עם סטיילס, בטוח שהזמר הוא אכן קולו של הדור: "אנחנו מקדמים קבלה ונזילות והארי באמת מבין את זה ורוצה לתמוך במסר הזה", אמר בראיון. "יש לו לק, יש לו סוודרים נשיים, הוא משחק עם מה שהיית חושבת על נשים וגברים. הוא מאוד לא מוטרד ממה שגברים וכוכבי רוק בפרט אמורים ללבוש. הוא בוחר מה להיות".

"אם אני רואה חולצה יפה ואומרים לי, 'אבל היא לנשים, אני חושב, 'אוקיי ומה? אני אמור לא ללבוש אותה?" סיכם סטיילס בשיחה עם ה'גרדיאן', "אני חושב שברגע שאתה מרגיש יותר נוח עם עצמך, הכל נעשה יותר קל. הקווים מיטשטשים במוזיקה, באופנה וכן, גם במיניות. ככה זה עכשיו".