אנו, חוקרי שואה המזוהים עם פעילותו הענפה של יד ושם בתחומי המחקר, החינוך, התיעוד וההנצחה, ונוטלים בה חלק פעיל מזה שנים רבות, מבקשים להתריע באופן חד וברור נגד מינויו המתוכנן של אפי איתם ליו"ר יד ושם.

יש לנו הערכה רבה לגבורתו של איתם בקרבות הבלימה במלחמת יום כיפור, וההתנגדות שלנו למינוי אינה נובעת מהיותו חובש כיפה או בעל עמדות המזוהות עם הימין. פנייתנו זו נובעת מחשש כבד שאישור מינויו יביא לפגיעה משמעותית ויסודית במוניטין של יד ושם, וכתוצאה מכך יזיק לחקר השואה ולהנצחתה.

מעמדו הבינלאומי של יד ושם נגזר בראש ובראשונה מיכולתו להציג עמדות מקצועיות, נטולות פניות פוליטיות, בהתאם למתודות המחקר ההיסטורי המקובלות בעולם. מינוי אדם בעל זיהוי פוליטי מובהק לתפקיד זה, ולא חשוב מאיזה צד של המפה הפוליטית, יזמין קריאת תיגר על העשייה המקצועית של יד ושם במגוון תחומי פעילותו. אין זה מקרי שמעולם לא מונה לתפקיד זה אדם פוליטי, על אף שהמינוי לתפקיד יו"ר יד ושם היה תמיד נתון בידיו של הדרג הפוליטי.

יתרה מכך, גם תפיסותיו ההיסטוריות ועמדותיו של איתם כלפי מיעוטים במדינת ישראל, כפי שבאו לידי ביטוי בהתבטאויותיו ובכתיבתו לאורך השנים, עלולות להביא לפגיעה ממשית ביד ושם. השקפת עולמו אשר באה לידי ביטוי, למשל, במאמר שכתב לציון 20 שנה לנסיגה מלבנון במאי 2020, גורסת שיש למגר את מה שהוא כינה מושגים היסטוריים, תרבותיים ולאומיים מטושטשים. תפיסה זו מטילה דופי בעיסוק המקצועי בהיסטוריה בשמם של ערכים פוליטיים, ועלולה למוטט את אבני היסוד שעליהן נשען המוסד כולו – ולסמן את יד ושם כמי שרוצה לספר את הסיפור ההיסטורי באופן שנוח לפוליטיקאים, ולא כפי שעולה מהתיעוד ומהמחקר. במצב זה, ובדומה למה שקורה בימים אלו בתחום חקר השואה והנצחתה במדינות מסוימות במזרח אירופה, יד ושם עלול לחדול ולהיתפס כגורם מקצועי על ידי המוסדות והחוקרים המובילים בעולם המערבי. משייחשב יד ושם ככלי שרת לקידום אג'נדות פוליטיות־לאומיות, יכולתו להיות גוף מוביל בחקר השואה וראש החץ במאבק על זיכרון השואה עלולה להיפגם באופן יסודי. זאת ועוד, בחלק מהתבטאויותיו של איתם – שאליהן הוא לא התכחש – ישנו ביטוי לתפיסות גזעניות ואנטי־דמוקרטיות. אמירתו, שלפיה יש לגרש את מרבית יושבי יהודה ושומרון ולמנוע מאזרחי ישראל הערבים ייצוג בכנסת, אינה תואמת את ניסיונו הטרגי של העם היהודי בשואה, וכבר הייתה יעד לביקורת מצד חוקרי שואה מרכזיים.

אם מדינת ישראל רוצה לשמר את מעמדו של יד ושם, חובה עליה להעמיד בראש המוסד אדם נקי לחלוטין מכל בדל או שמץ של גזענות ושנאת האחר. מינוי איתם יקעקע את המוניטין של המוסד שנבנה בעשרות שנים של עבודה קשה ומאומצת, יביא לפגיעה קשה ביכולת של מדינת ישראל לקדם מסרים הנוגעים לשואה, יערער את האופן שבו מתוארת השואה בעולם ויפגום בזיכרון ובהנצחת השואה לדורות הבאים.

לא בכדי עוררה הכוונה למנות את איתם מחאה גורפת מצד ניצולי שואה, חוקרים, גופים אקדמיים ואנשי ציבור מהארץ ומהעולם: זו מחאה שחוצה גבולות פוליטיים ומהווה ביטוי לדאגה העמוקה שחשים רבים ביחס לעתידו של יד ושם. אנו מצרפים אליה את קולנו מתוך דאגה כנה לעתידו של יד ושם בכלל ולעתיד מפעלי המחקר שעליהם אנחנו מופקדים בפרט. נמשיך להיות מחויבים לעשייה המקצועית שלנו בתוך יד ושם ומחוצה לו, אך אנו קוראים למנות לתפקיד זה דמות לא פוליטית – שכן יו"ר יד ושם אינו מינוי פוליטי מקומי, אלא מינוי בעל השלכות בינלאומיות רחבות.

פרופ' (אמריטוס) יהודה באואר מהאוניברסיטה העברית הוא יועץ אקדמי של יד ושם וחבר האקדמיה הישראלית למדעים

פרופ' חוי דרייפוס מאוניברסיטת תל־אביב היא ראש המרכז לחקר השואה בפולין ביד ושם

פרופ' גיא מירון הוא המשנה לנשיאת האוניברסיטה הפתוחה לעניינים אקדמיים וראש המרכז לחקר יהודי גרמניה בתקופת השואה ביד ושם