עופר חיון, גרוש, נולד ב־1983 וגדל באשדוד. למד בבית הספר התיכון מקיף ב' בעיר. שירת בשלישות בצריפין ובקרייה בת"א. אחרי הצבא עבד בצוות בידור באילת והחל ללמוד בבית ספר למשחק. תפקידו הראשון נרשם בסוף שנה ב', בסרט 'ציון ואחיו', לפני כעשר שנים. מאז שיחק בסרטים ובסדרות כמו 'אופוריה', 'ילדי ראש הממשלה', 'הלהקה האחרונה בלבנון' ו'מנאייכ'. בימים אלה משחק בסדרה 'שעת נעילה' של 'כאן', שמגיעה לפרק האחרון ביום שני.
מה עובר עליך מאז 'שעת נעילה'?
"אני מקבל אלפי תגובות. שומע על מקרים של חיילים שחוו פוסט־טראומה והסדרה מעבירה אותם תהליך של ריפוי. מקבל תגובות מצעירים, שלא ידעו שסבא או האבא שלהם נלחמו ביום כיפור כי בחיים לא פתחו איתם את הנושא ובחיים לא ראו את אבא שלהם בוכה. הם רואים את הסדרה יחד, והאבות מספרים לילדים מה הם עברו במלחמה ואיך זה השפיע עליהם. אני יודע שהפניות לנט"ל עלו ויש יותר ויותר אנשים שמשתפים במה שעברו ולא מתביישים בזה שהם בפוסט־טראומה. הייתה פעם שאני וירון זילברמן הבמאי היינו בחדר הקלטות, וניגש אלינו בחור ומתחיל לספר לנו שהוא לא דיבר עם אבא שלו 20 שנה, אחרי שהוא עזב את הבית, היה הלום קרב. ובעקבות הסדרה הוא יצר איתו קשר. מאוד התרגשנו".
עד כמה יש בך ממרקו הפנתר השחור?
"השתדלתי למצוא את המקומות שבהם הרגשתי שאני לא מקבל את מה שמגיע לי, שלא מתייחסים אליי כמו שצריך. אחי גדי לא קיבל חמצן בלידה וסובל משיתוק מוחין. הוא נמצא במוסד מאז שהוא בן 15. הוא גדל איתי, היינו יחד במיטת קומותיים, הוא למטה ואני למעלה. אחי בחור מקסים ומתוק. בכל דבר אתה יכול להרגיש קורבן או להתגאות. אני בוחר להתגאות בו".
מה הזיכרון הכי מוקדם שלך?
"אשדוד, שנות השמונים, בלי אינטרנט ומחשבים, היינו משחקים למטה כל הזמן, גולות, גוגואים ו’שבע על הקיר’. האימהות היו יורדות עם צלחות להאכיל אותנו, אחרת לא היינו אוכלים בכלל. בגיל שלוש התעוררתי משינה, שמעתי זמזום, קראתי להורים שלי והם לא בבית. אני מגיע לסלון ורואה את אחי רפאל ז"ל יושב ומגלח את הראש. התחלתי לבכות כי נבהלתי, הוא ניסה להרגיע אותי אבל לא הצליח. זה לא פשוט לראות את אחיך הגדול והחזק בצורה שונה, כחוש. זו הפעם האחרונה שראיתי אותו. הוא נפטר בגיל 21 מסרטן".
איזו עצה היית נותן לעצמך בן ה־16?
"תגיד לדנה שאתה מאוהב בה, אין לך מה להפסיד. לא היה לי את האומץ. במחשבה לאחור, אם אתה רוצה משהו, תלך עליו".
מתי היית הכי מאושר?
"בצוות בידור באילת, בן 21. בפעם הראשונה גרתי מחוץ לבית, מלא חברים, קהל, תקופה אינטנסיבית ומאוד מצחיקה. עפנו על החיים. שם הרגשתי שאני במקום הנכון".
מאיזה הרגל היית רוצה להיפטר?
"סיגריות, אני מעשן ויחד עם זה עושה כושר. זה משפיע וחרא ואני מת לחתוך מזה".
מתי היית הכי קרוב למוות?
"בגיל 13. חבר ואני הלכנו לים, נסחפנו מאוד עמוק. אנחנו מנסים לשחות לחוף ומגיעים לאפיסת כוחות. למזלנו, מישהו ראה אותנו וקרא למציל שנכנס פנימה והביא אותנו לחוף. בתאילנד, בגיל 24, יצאנו לטיול ג'יפים. ירד גשם, זו הייתה נסיעה בשטח מאוד בוצי בדרך לא דרך, כשבצד השני שלה יש תהום עמוקה. בשלב מסוים הנהג איבד שליטה, הג'יפ החליק מהבוץ, הברקסים לא עזרו. היה פרק זמן של עשר שניות שאמרתי זהו, אנחנו פאקינג הולכים ליפול לתהום. במזל, האוטו נעצר לפני. עוד שנייה ואנחנו לא היינו פה".
מה הדבר הכי יקר שקנית פרט לבית או רכב?
"מגף ב־1,500 שקל. אוטוטו הולך לשבור את השיא ולקנות ג'קט עור ב־2,500 שקל".
מה השמועה הכי מטורפת שהייתה לגביך?
"שעשיתי סיליקון בשפתיים. זה רודף אותי עוד מהצבא. אז חבר'ה, זה טבעי".
מה היית משנה במראה החיצוני שלך?
"וואלה, אני חי בשלום עם המראה החיצוני שלי, אבל הייתי מפרגן לעצמי בשיער יותר חלק ועוד איזה שלושה סנטימטרים".
מה הרגע בקריירה שבו הרגשת שנעשה לך אי־צדק?
"ב'להיות איתה' היה לי אחלה של אודישן ראשון. אחרי שבועיים של המתנה, כשכולי נלהב, יש עוד אודישן, מצ'ינג עם הילה סעדה. היה פצצה ואני חושב שסוף־סוף זה הולך לקרות. שבועיים אחרי עשיתי מצ'ינג עם אביב אלוש וגם היה טוב. חודש וחצי לא קורה כלום. בדרך לצימר בצפון אני רואה טלפון מאסי עזר, עוצר בצד. אסי אומר לי, 'שמע, אנחנו מתים עליך, עשית אודישנים מדהימים אבל לצערי לא תקבל את התפקיד'. הוא היה מקסים וניסה לנחם אותי אבל הייתי בהלם ובבאסה. התאבלתי שבועיים. ואז אסי מתקשר ואומר: 'עשינו עוד אודישנים ובסוף הבנו שאתה צריך לקבל את התפקיד'. זה היה אושר מזוקק".
מתי התרגשת לראות מפורסם?
"ראיתי את יוסי בניון בחדר כושר, התרגשתי. לא אשכח את הגול שלו בנגיחה מול ריאל מדריד בליגת האלופות. ביקשתי מיוסי תמונה ועשינו יחד. עכשיו יוסי מגיב לי באינסטגרם על הסדרה. איזה מטורף זה".
מה הרגע הכי מביך שהיה לך?
"אני מלמד משחק, והייתה קבוצה שעשיתי איתה חזרות להצגה. הם באו לא מוכנים והתעצבנתי, דפקתי להם נאום חוצב להבות ומלא פאתוס, יצאתי בסערה לכיוון הדלת, אבל היא הייתה נעולה ונתקעתי בה. היציאה הדרמטית שלי התמסמסה".
מה ההורים שלך אף פעם לא הבינו לגביך?
"שאני לא מעוניין לעבוד בשום דבר אחר חוץ מבמשחק. עד היום אמא שלי יכולה לזרוק לי יציאה בסגנון, 'אולי תחפש עבודה?'"
מה הריח האהוב עליך?
"הריח של מיקו, הכלב שלי אחרי תספורת במכון יופי".
מה הנשיקה הכי טובה שהייתה לך?
"נשיקה לאמא שלי זו הנשיקה הכי טובה. בגלל הקורונה כבר הרבה זמן לא נתתי לה נשיקה בלחי כמו שצריך. רוצה שייגמר ואוכל לעטוף אותה בנשיקות".
מי היה משחק בתפקיד עצמך בסרט על חייך?
"ג'וני דפ, בתקופה של 'נער שוליים' ו'המספריים של אדוארד'. יש בו קסם של גוד גאי וממזר בו־זמנית".
התגרשת במארס, אחרי תשעה חודשים של נישואים.
"אני מעדיף להסתכל על זה ככה: כל אדם שאתה פוגש מגיע בשביל ללמד אותך משהו. וגם מזה למדתי. אני בשל לזוגיות הבאה".
מה הפחד הכי גדול שלך?
“ספרים. הם תמיד קוצצים לך את השיער יותר מדי. אני אומר לספר שלי, אל תגזום אותי , אבל כנראה עם הספרים מכור למספריים".
מה ממוצע הגלידה שלך אחרי פרידות?
"פחות גלידות. יומיים עַרק ואז מתחיל לשנס מותניים ולאכול בריא".
ביונסה או ריהאנה?
"לורן היל".
