8200 גוונים של ישראל

היא נחשבת לאחת היחידות היוקרתיות והנחשקות ביותר בצה"ל. מושכת אליה את מיטב המוחות הטכנולוגיים הצעירים, שנבחרים בפינצטה אחרי סינון קפדני. בני הנוער, והוריהם, מודעים היטב גם לאפשרויות המוצעות לבוגריה בשוק האזרחי. יחידת 8200 של אגף המודיעין, שמוכרת גם כ"יחידת האיסוף המרכזית", הפכה כבר לכרטיס כניסה ודאי למשרות נחשקות בעולם ההיי־טק הישראלי. כאלה, שעל המשכורת ועל התנאים שלצידן אפשר רק לחלום.

בערים החזקות, מודים גם ב־8200, דוחפים כיום הורים בכל הכוח את הילדים להתמיין לעולמות התכנות והסייבר ביחידה, ומוכנים להשקיע בכך הרבה. משיעורים פרטיים, דרך לימודי סייבר ועד קורסי הכנה ייחודיים לפני הגיוס. "מסלילים את הילדים לכאן כבר מגיל צעיר", אומר קצין בכיר ביחידה, "מתוך הבנה שזה מה שיסדר אותם בחיים".

זה גם משתלם. כדי להגיע ליחידות עילית טכנולוגיות כמו 8200, כדאי להתחיל מנקודת זינוק נוחה: נתונים שהגיעו לידי "ידיעות אחרונות", הממפים גיאוגרפית את החיילים ביחידה, מצביעים על כך שככל שהיישוב מבוסס יותר כלכלית, אחוז המשרתים ב־8200 ודומותיה שמגיעים ממנו, גבוה בהרבה מחלקו באוכלוסייה. בעבר פורסם כי לעשירונים עליונים קיימת בה בולטות, כעת אנחנו חושפים את החלוקה לפי ערים.

להוד־השרון, למשל, עיר קטנה ויוקרתית במרכז הארץ, שתושביה מהווים כ־0.7% מאוכלוסיית מדינת ישראל – יש נציגות של 2.16% מבין המשרתים ב־8200. פי שלושה ויותר מחלקם באוכלוסייה.

צילום : ידיעות אחרונות

המגמה זהה בערים מבוססות נוספות. ברמת־השרון מתגוררים כ־0.52% מאוכלוסיית ישראל – אבל החיילים שמגיעים ממנה ל־8200 מהווים 1.74% מהיחידה. שוב, יותר מפי שלושה.

וזה נמשך: הרצליה 1.08% באוכלוסייה לעומת 2.24% ב־8200; רעננה 0.81% באוכלוסייה לעומת 2.58% ביחידה; כפר־סבא 1.1% באוכלוסייה לעומת 2.4% ביחידה; ראשון־לציון 2.76% לעומת 4.79% ביחידה.

מנגד, ברבות מערי הפריפריה הגיאוגרפית והסוציו־אקונומית, התמונה הפוכה: אחוז המשרתים ב־8200 נמוך משמעותית מחלקו של היישוב באוכלוסייה. כך למשל מהווים תושבי שדרות כ־0.3% מהאוכלוסייה, אך רק 0.13% מהחיילים ביחידה מגיעים מהעיר.

ברמלה, שתושביה מהווים כ־0.83% מאוכלוסיית ישראל, עומד מספר המשרתים ביחידה על 0.37% בלבד, וכך גם באילת, שמהווה כ־0.57% מאוכלוסיית המדינה אך רק 0.23% ממשרתי 8200 מתגוררים בה.

מי שמפתיעה מבין ערי הפריפריה היא נהריה, שלה נציגות גבוהה באופן יחסי לממוצע ובוודאי בהשוואה מול ערים מחוץ לגוש דן.

"זה לא בגלל שאלה מסוגלים ואלה לא", מבהיר אל"מ ש', מפקד מרכז בינה מלאכותית ביחידה. "זה פשוט בגלל שההורים שלהם מהנדסים או רופאים. כשאתה גדל בבית עם סביבה תומכת ומאפשרת, יש לך גם את המורה הפרטי שאתה צריך. למי שידו אינה משגת – אין את זה".

ילד חריג בטכניון

אלוף־משנה ש' (46) גדל בצור שלום, שנחשבה במשך שנים לשכונת המצוקה של קריית־ביאליק. "כשאני רוצה להסביר לילדים שלי מאיפה באתי, אני מראה להם את הסדרה של שלום אסייג, 'שנות ה־80'", הוא אומר. "זה אפילו לא מקצין את הסביבה שבה שגדלתי, אלא תיאור מדויק שלה. ממש ככה זה היה. צור שלום הייתה המקבילה של טירת כרמל באותן שנים. שכונה שהתרכזו בה עולים מכל העולם, עם אותן חוויות ואותן דמויות. להם היה את קיבוץ החותרים כשכן, ולנו את קיבוץ אפק. אפילו שמות הדמויות בסדרה זהים לשמות של השכנים בילדותי".

הוא בן להורים שעלו ממרוקו, הבכור מבין ארבעה אחים. עוד כילד נמשך לתחום הריאלי ובכיתה ו' כבר הצטרף לחוגי מצוינות בטכניון. בסוף כיתה ח' החליט שאינו רוצה להמשיך בתיכון העירוני ועבר לפנימייה הצבאית בבית הספר הריאלי בחיפה. "הייתי יחסית חריג בשכונה", הוא מודה. "והחריגות הזו גרמה לי להגיע לחוגים בטכניון ולפנימייה. לזה הצטרפה העובדה שאבא שלי, שהיה קצין משטרה, שירת לפני כן בקבע. משם התחברתי כנראה לעולם הצבאי".

אל"מ ק' (44), ראש המטה של 8200, זוכר עדיין היטב איך הגיבה בת דודתו, כששמעה שהוא מתגייס ליחידה. "היא אמרה לאמא שלי: 'הוא עושה טעות גדולה, הוא הולך להתרסק שם'. היה חשש במשפחה שלא אצליח לשרוד ביחידה שמורכבת מאוכלוסיות חזקות".

כמי שגדל באשקלון, גם לאל"מ ק' הייתה סטיגמה לגבי החיילים שהוא עתיד לפגוש שם. "כמו בת דודתי, שהיא בת גילי, חשבתי שכל מי שמשרת בה הוא אליטיסט ממרכז הארץ", הוא מודה. "מי חשב בכלל שאני יכול להגיע ל־8200? הייתי משוכנע שאתגייס לגולני. אבל אז נפתחו מיונים לפרויקט שאיתר מועמדים מהפריפריה והתקבלתי".

ק', שלמד במגמת פיזיקה וכימיה בתיכון, הוא היחיד מכיתתו שהתקבל ליחידה. "60%־70% הלכו לחי"ר, והשאר למקצועות שלישות ועורף". לפני כן נדרש גם לעבור השלמה ארוכה כדי לשלוט בערבית. "למדתי עשרה חודשים בגבעת חביבה, במעין פנימייה בחסות צה"ל, עם מורות חיילות שמלוות אותך כאזרח. רק כשסיימתי, התגייסתי ליחידה. אחר כך למדתי עוד חצי שנה בבה"ד 15 (בסיס ההדרכה של אמ"ן), שם התמקצעתי בערבית לצרכים מודיעיניים, ואז קיבלתי את התפקיד הראשון ביחידה, בתחום הלוויינות".

למרות החששות המוקדמים, השירות שלו ביחידה היווה מקור גאווה עצום להוריו. "זה היה אירוע מכונן מבחינתם", הוא מספר.

מפקד 8200 הוא קצין בדרגת תת־אלוף, שאליו כפופים פחות מעשרה אלופי־משנה שמהווים את סגל הפיקוד הבכיר של היחידה. ארבעה מתוכם: ש', אל"מ ק', אל"מ י' ואל"מ ע' צמחו בפריפריה. זו גם הסיבה שבתפקידם הנוכחי, לצד העשייה הביטחונית, הם פועלים גם לצמצום הפערים בנתוני המתגייסים ליחידה מאותם אזורים. בשנים האחרונות משמש ש' כיו"ר ומוביל פרויקט הדגל של 8200 בקהילה – "מגשימים", שמכשיר תלמידי תיכון מהפריפריה לשירות בתפקידים טכנולוגיים בכלל ובמערך הסייבר בפרט. התוכנית, שמציינת בימים אלה עשור לפעילותה, ממומנת על ידי משרד הביטחון וקרן רש"י. "זה פרויקט שהיחידה כולה מובילה ושותפה לו", מבהיר אל"מ ש'. "מלבד המורים בתוכנית, שהם אזרחים שמקבלים שכר כמובן, כל שאר המערך הוא מתנדבים. החברים שלי ואני שותפים במתן תגבורים לחניכים במחנות הקיץ, ולא רק אנחנו. כל בוגר 'מגשימים' שהגיע דרכה ליחידה מסייע לתלמידים בכל מה שנדרש".

שלא כמו שלושת האל"מים הנוספים מהפריפריה, ש' הצטרף ל־8200 בשלב מאוחר בשירות. בגיל 18 התגייס ליחידת שלדג המובחרת והתקדם בה עד לתפקיד מפקד פלגת הלוחמים. במסגרת השירות הקרבי הספיק גם לסיים תואר במדעי המחשב בטכניון. לאחר מלחמת לבנון השנייה, תיכנן להשתחרר מצה"ל. "יצאתי לשנת חל"ת, שבמהלכה עבדתי בצ'ק פוינט", הוא מספר. "כשהיא הסתיימה קיבלתי הצעה לעבור ל־8200 כמפתח בצוות. תכננתי לבוא לשנה ולעזוב. אבל כשהיא הסתיימה והתלבטתי אם לחזור לצ'ק פוינט, הבנתי שכאן יהיה לי הרבה יותר מעניין. משמעותית. כבר 13 שנה שאני ב־8200 ובכל תפקיד שעשיתי למדתי להכיר עולם תוכן חדש לחלוטין".

משתתפי התוכנית, שנמשכת שלוש שנים, מכיתה י' עד יב', מאותרים בבתי הספר בפריפריה. "המטרה שלנו, מלבד מתן שוויון הזדמנויות לנוער בפריפריה, היא להביא משרתים ברמה טכנולוגית גבוהה יותר לצבא", מסביר אל"מ ש'. "אנחנו עושים הרצאות והסברים בבתי הספר, אבל היום התוכנית הזו כבר מוכרת את עצמה, מי שמגיע אליה זה מי שמחפש את ההתקדמות".

את המחזור הראשון, שבו השתתפו מתגייסי שנת 2011, סיימו 14 בוגרים בלבד. את מחזור 2019 סיימו כבר 411 בוגרים – פי 30 כמעט. "כ־700 תלמידים מתחילים מדי שנה את התוכנית", מתגאה אל"מ ש'.

זה לא בא על חשבון המיועדים ליחידות הלוחמות, שהמוטיבציה להתגייס להן נמצאת בירידה?

"בוגרי התוכנית יכולים בהחלט לפנות לשירות קרבי", מבהיר אל"מ ש', שבעצמו צמח כאמור בשלדג. "בעיניי, מדובר בהצלחה לא פחותה. הוא יהיה טכנולוגי כשישתחרר. אנחנו עומדים היום על 90% הצלחה: 70% הולכים ליחידות הטכנולוגיות שזה לא בהכרח 8200, אלא גם אופק, או תקשוב. 20% הולכים לקרבי, ו־10% מגיעים להיות תומכי טכנולוגיה".

לדברי מפקדים בכירים, מגשימים מצליחה להביא לגיוון ממשי בפרופיל המשרתים ביחידה. "ביישובים כמו ירוחם או ערד לדוגמה, יש כבר הלימה כמעט בין החלק היחסי באוכלוסייה לבין אחוז המשרתים ביחידה מהעיר", אומר אל"מ ק'. "זה שינוי דרמטי".

חבר מביא חבר

השינוי אולי דרמטי, אבל לא מספק, מודה גם אל"מ ק'. תוכנית "מגשימים" פועלת ב־128 רשויות מקומיות ברחבי הארץ שכולן מוגדרות כפריפריה גיאוגרפית או חברתית, וביניהן גם בבית שמש, באילת, בשדרות, בלוד וברמלה. "המצב הנוכחי שם מבחינת הנתונים הוא כזה, רק בגלל ש'מגשימים' פועלת שם", משוכנע אל"מ ק'. "בלי 'מגשימים' המצב היה שם גרוע בהרבה. המצב הנוכחי הוא כבר בתוך הליך השיפור, אבל אין ספק שצריכה להיות נוכחות גבוה יותר של צעירים מהפריפריה ביחידה. זה מחייב גם שינוי מדיניות ברמה הלאומית בהשקעה בלימודים טכנולוגים ומגמות סייבר בתיכון".

ההשקעה ב"מגשימים" היא עצומה. אבל מלבד 30 מיליון השקלים בשנה שצה"ל מפנה לה, נדרשים גם המשתתפים לעמוד ברף גבוה. "התוכנית מעודדת את הצעירים להתגבר על מגבלת הסביבה", אומר ש', "ובאזורים שאנחנו פועלים בהם, נדרש הרבה מאמץ כדי להצטיין. הלימודים מתקיימים מעבר לשעות בית הספר, שלוש פעמים בשבוע, והם קשים".

אל"מ י', מפקד מרכז הסייבר של 8200, גדל ברמת הגולן ועבר בגיל 12 לכפר סבא. "להיקלט בעיר היה ממש תהליך אבולוציוני", הוא נזכר. 24 שנים הוא משרת ב־8200 ואת "מגשימים" הוא מגדיר כ"הצלחה פנומנלית". "בוגרי התוכנית מהווים נתח מרכזי בכל מקום טכנולוגי בצה"ל", הוא אומר. "מתוך הראייה רבת השנים שלי ביחידה, אני יכול להגיד שבחמש השנים האחרונות יש צמיחה מאוד גדולה במרחב הגיאוגרפי שממנו מגיעים ל־8200. זה כבר נהיה טבעי לראות כאן חיילים שמגיעים מכל מקום בישראל. אין ביניהם גם הבדלים, בכל תחומי העשייה. ומי שהגיע מהפריפריה, כבר משפיע על הבאים בתור. בדיוק כמו ש', שאני בטוח שלא סתם הוא מוביל את 'מגשימים', אלא שזה נובע מתוך הסביבה שהוא גדל בה".

בחלק מערי הפריפריה השינוי מורגש גם בנתונים. כאמור, בנהריה, שאוכלוסייתה מהווה כ־0.63% מאוכלוסיית ישראל, ואחוז המשרתים ב־8200 שהגיעו ממנה עומד על 0.71%. איזון דומה ניתן למצוא גם בקריית־אתא (0.63% מהאוכלוסייה לעומת 0.65% ביחידה), ובקריית־מוצקין (0.47% מהאוכלוסייה לעומת 0.51% ביחידה). בכולן פועלת תוכנית "מגשימים".

רשויות מקומיות נוספות בפריפריה שבהן פועלת מגשימים וזוקפת נתוני הצלחה בולטים הן זכרון יעקב ויקנעם עילית. 23,797 תושבי יקנעם מהווים 0.26% מאוכלוסיית המדינה, אך 0.45% ממשרתי 8200 הם תושבי יקנעם. בזכרון יעקב מהווים 23,206 התושבים רק כרבע אחוז (0.25%) מאוכלוסיית ישראל, ולעומת זאת ב־8200 מהווים תושבי המקום 0.67% מהמשרתים.

"הכל מתחיל ונגמר בחינוך", אומר ראש עיריית נהריה, רונן מרלי. "ההשקעה צריכה להתחיל כבר בבתי הספר היסודיים ובאמצעות הרשות המקומית שבלי התמיכה שלה ושל המדינה, קשה להגיע לתוצאות". בעיר הצפונית, שיש בה מספר גבוה של תלמידים במגמות ריאלית, הוקם גם מרכז סייבר אזורי שמטרתו לעודד בני נוער ללמוד את התחום.

"8200 היא לא צפונבונית", טוען אל"מ ש'. "מתגייסים אליה האנשים הכי טובים כמעט מכל יישוב בפריפריה והאתגר שלי הוא לאפשר לאלה מהם שרוצים להגיע לכאן לעשות את זה. בכל מקרה", הוא שב ומחדד, "לא נתפשר על חיילים פחות טובים שייכנסו ליחידה".

גם בצה"ל מבהירים שהתוכנית לא כוללת הנמכת הסטנדרטים בכל הנוגע לתנאי הקבלה ליחידה. "לצפות מצהל שיתגמש לטובת גיוס של יותר בנות או חיילים מהפריפריה ל־8200, זה לא רציני ולא מציאותי", אומר קצין בכיר. "אנחנו נכנסים מתחת לאלונקה היכן שאפשר, שולחים קצינים ללמד בפריפריה, אבל זה טיפה בים. צריך להתחיל בלימודי טכנולוגיה מגיל צעיר, ואגב לא מדובר בעלות שמדינה עשירה כמו ישראל לא תוכל לעמוד בו".

זו גם הסיבה שבוגרי "מגשימים" אינם מנותבים ישירות ל־8200. "התוכנית היא כמו חוג", מסביר אל"מ י'. "למי שסיימו אותה אין שום הקלות מיון בקבלה ליחידה כלשהי. הם עוברים את כל תהליכי האיתור כמו כל מתגייס רגיל, אבל התוצאות מוכיחות שיש לה השפעה עצומה".

אל"מ ע', שהתגייס ל־8200 בשנת 1996, גדל ביישוב קטן בצפון ים המלח. כיום הוא מפקד על אחד ממרכזי הסייבר ביחידה. "בפורום הבכיר של סגני האלופים אצלנו, יש לא מעט כאלה שגדלו בפריפריה", הוא אומר. "אחד הבולטים שבהם הוא מקריית־שמונה. אבל כשעוברים את שער היחידה, אחרי שמתקבלים אליה, זה לא מעניין מאיפה כל אחד הגיע. לאורך זמן, עם זאת, הרבה פעמים החבר'ה מהפריפריה מתבלטים ביכולות ובכישורי המנהיגות שלהם, שהם כנראה התכונות שהביאו אותם ליחידה מלכתחילה".

עכשיו מתמקדים ארבעת האל"מים הבכירים ביעד נוסף: הגדלת מספרן של הנשים בשירות הטכנולוגי בצה"ל, ששיעורן שם היום עומד על 13% בלבד. לשם כך הוקמה "מגשימות", תוכנית זהה ל"מגשימים", המיועדת לבנות בלבד. היא הושקה באוקטובר 2018 ו־19 בוגרות המחזור הראשון שלה התגייסו לצה"ל בקיץ האחרון. 16 מתוכן, הגיעו לשירות במקצועות טכנולוגיים. בעקבות ההצלחה, הוחלט להרחיב את התוכנית תוך ארבע שנים ל־200 בנות.

"למרות שזה לא התפקיד הישיר שלנו, שוויון הזדמנויות ונושא המגדר הם שתי מטרות ששמנו לעצמנו לקדם", אומר אל"מ י'. "כרגע אין מספיק נשים בתחומי הטכנולוגיה וכדי שזה ישתנה נדרש שינוי מאוד עמוק, בגילאים מאוד צעירים. גיל 16, שבו מתחילה תוכנית 'מגשימים', הוא מאוחר מדי עבור הבנות".

זו הסיבה שבשנה הבאה ייפתח במסגרת "מגשימים" פרויקט חדש, "סייבר גירלז", שיתמקד בתלמידות כיתה ז'. "בגילאי ההתבגרות, על פי מחקרים, קשה לבנות ללמוד מקצועות ריאליים עם הבנים ביחד", מסביר אל"מ י'. "הביקורת העצמית שלהן גבוהה הרבה יותר, והן הולכות לאיבוד בכיתות מעורבות. אנו מתכוונים לפתוח 70 כיתות 'סייבר גירלז' במקומות הקשים ביותר, והציפייה היא לראות צמיחה במספר הנשים ביחידה בשנים הקרובות".

"סייבר גירלס" היא קהילת נערות בכל רחבי הארץ שמטרתה לעודד עיסוק טכנולוגי, בצה"ל ובכלל, שנוטלות בה חלק עשרות קצינות וחיילות 8200, המהוות מודל חיקוי לנערות. "כמו בלימודי 5 יחידות מתמטיקה או מחשבים בבתי הספר, ששם רואים בהתחלה יחס של 50־50 בין המגדרים, ואז מתחילה נשירה של בנות", מסביר אל"מ ש', "גם אנחנו סובלים מאותה בעיה. אנחנו מרגישים שמושגים כמו סייבר או דטה־סיינס מרתיעים אותן. זה צבאי מדי עבורן, מיליטנטי. לכן ב'סייבר גירלז' הן ילמדו בדיוק כמו הבנים, רק בנפרד".

רפואה או היי־טק

כל אחד מארבעת האל"מים הבכירים יודע לספר על אינספור פניות מהורים שרוצים שילדיהם יצטרפו לתוכנית. "'מגשימים' משקיעה המון בנערים", אומר אל"מ ש'. "אין מגבלה כלכלית שתמנע מילד שרוצה להשתתף בה. יש מלגות, יש בקרה וליווי צמוד, מחנות קיץ, תגבורים ומי שנזקק מקבל גם מחשב. בכל כנס לקראת פתיחת התוכנית אני רואה את ההורים שמלווים ומעודדים את הילדים. כולם חולמים שהם יהיו רופאים או אנשי היי־טק. אבל בשורה התחתונה, אם הילד בעצמו לא ירצה וישקיע, לא חשוב כמה 'מגשימים' ייתנו".

תא"ל במיל אהוד שניאורסון מי שהיה מפקד 8200 קורא להגדיל את “מגשימים” באופן דרמטי. "כשאומרים 8200 בפן המותגי, מתכוונים בעיקר למסלולים ייחודיים כמו שחקים וסייבר”, הוא מסביר. “הסיפור הוא להגדיל שם כאן את מספר החיילים מהפריפריה ואת הנשים. כמפקד, ראיתי את השינוי שפרויקט מגשימים הצליח לעשות בטופ 50 של היחידה".

הצלחה של "מגשימים", מסביר תא"ל במיל' שניאורסון, תאפשר גם לשחרר בעלי פרופיל גבוה שמשרתים כיום ב־8200 ליחידות קרביות. כמעט 40% בעלי פרופיל קרבי מתגייסים כיום לשירות בסייבר למשל, שיש לו עדיפות על פני שירות קרבי. בניגוד לכל מקצוע צבאי אחר, שם העדיפות היא לשירות קרבי.

"צריך להעלות את רמת ההוראה בפריפריה, לשלוח יותר צוותים איכותיים, כי שם אין למשפחות את האמצעים למורים פרטיים", מסכם שניאורסון. "מכאן יהיה יותר קל לעבור את המבחנים ולהתקבל ליחידה. היעד השני הוא להוריד את מחסום הפחד של בנות מעיסוק בטכנולוגיה. גילינו שכבר בגיל צעיר הן מגלות רתיעה מהתחום, וזה לא לא בגלל שהן לא מוכשרות או לא חכמות. וגם בזה אפשר לטפל".