"התקציב שבוי בידי פוליטיקאים והציבור משלם מחיר כבד"

מתחת לחזות הרגועה של שי באב"ד, עד לפני חצי שנה מנכ"ל משרד האוצר, מפעפע זעם גדול. בשיחה עם "ידיעות אחרונות" הוא מונה את הסיבות, בהן הנזק הכלכלי הכבד שנגרם לישראל כתוצאה מהתנהלות הממשלה במשבר הקורונה, התסכול של הדרג המקצועי שדעתו נרמסת על ידי הפוליטיקאים, וההנהגה שעסוקה בעצמה במקום באזרחים.

X X X

"חסרות לי מילים מספיק חריפות כדי לתאר את חומרת המחדל של אי־אישור תקציב המדינה ל־2021. התקציב שבוי בידי פוליטיקאים, נופל קורבן למחלוקות מפלגתיות ואישיות - ובינתיים המשק והציבור משלמים את המחיר הקשה מנשוא. בתקופת המשבר הכלכלי הגורף ביותר בתולדות ישראל, הממשלה מוותרת מרצונה על כלי ההבראה וההכוונה העיקרי העומד לרשותה. לא היה עוד מקרה של זלזול כה בוטה בצורכי הכלכלה והחברה מצד ממשלות ישראל לדורותיהן. הדיכאון והייאוש מתפשטים בכל שדרות העם".

ראש המשלה דווקא מכריז שמצבה הכלכלי של ישראל טוב, במיוחד בהשוואה למדינות אחרות.

"כלכלת ישראל מידרדרת במדרון חלקלק תלול. המשק הפרטי שימש תמיד כעמוד השדרה חזק שלה, ובזכותו התגברנו על משברים כלכליים רבים. אך המשבר הנוכחי שונה מקודמיו בגודלו, בעוצמתו, בהיקפו, והפעם מתחייבת מעורבות משמעותית של הממשלה במשק. היא צריכה להיכנס מתחת לאלונקה – אבל היא מעדיפה לנוח עליה. היעדר התקציב לא רק מאריך ומעמיק את המשבר שבו מצויה ישראל, הוא גם לא מאפשר לממשלה להכין מבעוד מועד את האמצעים להיחלץ ממנו. השקעה במנועי צמיחה, הפעלת מערך מסיבי של הכשרות והסבות מקצועיות כדי להוריד את האבטלה. כל זה לא יקרה בלי תקציב מאושר".

האם זו הסיבה שאתה וחבריך המנכ"לים לשעבר מקימים מפלגה א־פוליטית של אנשי ניהול מקצועיים?

"נכון להיום אין מפלגה כזאת. כל מה שמתרחש אלו שיחות חופשיות בין אנשים שצברו ניסיון בניהול תהלכים מורכבים במגזר הציבורי ומוטרדים מאוד ממה שעיניהם רואות. אין רשימות, אין סגירות. עם זאת אינני מתחמק: לדעתי, מאוד רצוי שמפלגה כזאת תקום, איתי או בלעדיי. אין ספק שיש בארץ שאיפה אזרחית עזה לשנות את שיטת הממשל, במובן הרחב של המילה, כדי לחלץ את המדינה מהכשלים המצטברים של הממשלה הנוכחית. מהפלגנות, מחוסר המקצועיות, מהאנוכיות".

אם מפלגה כזו אכן תוקם, תרוץ בבחירות ותצליח להביא הישג משמעותי. על מי היא צריכה להמליץ לראשות הממשלה?

"בעיניי ככל שתקום כזו מפלגה היא צריכה לשנות את השיטה. ראש המפלגה הגדולה ביותר צריך להיות ראש הממשלה ולעצור את הסחטנות הפוליטית של המפלגות הקטנות". אבל כדי לשנות את השיטה צריך לשבת בממשלה. והממשלה הבאה, בבחירות הנוכחיות, תוקם בשיטה הישנה. האם תהיה המלצה על נתניהו?

"שוב, אנחנו מדברים היפותטית על מפלגה שלא קמה. בעיניי ככל שתקום היא צריכה להפסיק את המחנאות והפרסונליות ולהתמקד בשינוי השיטה ולתמוך במפלגה הגדולה ביותר. בעיניי זו צריכה להיות השיטה. כרגע אין התעסקות בהקמת מפלגה אלא ביצירת שיח לשינוי שיטת הממשל והפסקת הפילוג והמחנאות שלא מובילים אף אחד לשום מקום ורק מעצימים את כל הבעיות שקיימות היום בשיטה הנוכחית".

האם מפלגה כזו תהיה חלק מגוש נתניהו או גוש אנטי־נתניהו? האם היא תיקח קולות מהימין או מהשמאל־מרכז?

"לא מזה ולא מזה, או גם מזה וגם מזה. בשום מקרה הכוונה היא לא לכונן מפלגה או תנועה פוליטית ביביסטית או אנטי־ביביסטית, אלא להציג הנהגה אחרת למדינה, הנהגה מקצועית, מנוסה, קוהרנטית. צריך לבלום את הסחטנות של המפלגות הקטנות ולשנות מהיסוד את תהליך קבלת ההחלטות בממשל, שכיום הוא אקראי, כאוטי, חסר כיוון וחסר יעדים. אני כבר שומע כיצד מפרשנים את האפשרות של הקמת מפלגה של מקצוענים כשירות פוליטי לביבי. איזה קשקוש! כולי מתקומם נגד המחנאות שהשתרשה בארץ ואוכלת כל חלקה טובה. אם ידביקו למפלגה תווית של 'טובה לנתניהו' או 'רעה לנתניהו', כבר עדיף שהיא כלל לא תיוולד".

האם כיום הדרג המקצועי במגזר הציבורי משותק?

הדרג המקצועי הבכיר בממשלה הנוכחית מעוקר ונרמס. מושתק ונרמס. תסתכל על מה שמכונה קבינט הקורונה. זה לא קבינט, זו אסיפת עם. יש בו לפחות תריסר שרים, כל אחד מושך לכיוון הפוליטי והאינטרסנטי שלו. ההבחנה בין עיקר לטפל מטושטשת שם לגמרי. אין הגדרת משימה, אין מדדי ביצוע, אין בכלל נתונים מהימנים. מובן מאליו שבהרכב כזה אי־אפשר לקבל החלטות משיקולים מקצועיים, ולכן דעתו של הדרג המקצועי לא משפיעה. פוליטיקאים דורסים אותו".

והתוצאה: גל התחלואה השני הנורא והגל השלישי בפתח.

"לא היינו צריכים להגיע לגל שני של קורונה ובטח לא לשלישי. אך ממשלת ישראל הנוכחית לא מתפקדת ומעשייה מצטיינים בזיגזג בלתי פוסק. זו בעיקר תוצאה מהיותה ממשלה פריטטית דו־מפלגתית מנופחת מאין כמותה. הוסף לכך את התקדים העולמי של קיום שני ראשי ממשלה במקביל, הרגיל והחליפי, חשדניים ויריבים, והרי לך מרשם בדוק לשיתוק. שיתוק כלכלי, חברתי, בריאותי. בגל המגפה הראשון נוהל הקרב לבלימת קורונה על ידי צוות מצומצם מאוד של פוליטיקאים ונושאי משרות ציבוריות - וזה עבד טוב מאוד".

גם בהיעדר תקציב מוציאה הממשלה מאות מיליארדי שקלים במסגרת תקציב המשכי. מה רע בסידור הזה?

"זה רע מאוד. מה המשמעות של תקציב המשכי? שתקציב המדינה ל־2021 יתבסס על סדרי העדיפויות שאושרו בממשלה ובכנסת בפעם האחרונה במארס 2018, כשהוא מעודכן אך ורק לפי השינוי במדד המחירים. ברור שתקציב המשכי כזה לא ישקף את המציאות שבה אנחנו חיים כבר קרוב לשנה ונחיה עוד שנה. אתן לך רק דוגמה לאבסורד: מפני שמ־2018 הייתה בארץ אינפלציה מצטברת שלילית, התקציב ההמשכי לשנה הבאה צריך להיות יותר קטן מהתקציב מלפני שנתיים ושלוש. תקציבי החינוך, הרווחה, התשתיות והבריאות צריכים לקטון, לא לגדול לפחות כגידול האוכלוסייה. ויש עוד אבסורדים לרוב במצב של היעדר תקציב מסודר בתקופה כה סוערת, כה מאתגרת וכה ממושכת. זה לא מתקבל על הדעת, ממש לא שפוי".

לא רק תקציב אין, גם חוק ההסדרים מוקפא כבר שנתיים.

"חוק ההסדרים הנלווה לתקציב המדינה כלל רפורמות המיועדות לשיפור ביצועי המשק, להקלה על רגולציה מיותרת, לקידום מזורז של מיזמי תשתיות, להאצלת סמכויות לשלטון המקומי ולהעלאת הרווחה של כלל האזרחים. בחמש שנות כהונתי כמנכ"ל האוצר, בין יוני 2015 עד יוני 2020, הובלתי עשרות יוזמות ורפורמות שנכללו בחוקי הסדרים. כעת, כשחוק ההסדרים מוקפא, גם הן מוקפאות. זו פגיעה ישירה בכל אזרח ישראלי".

הממשלה, באחת ההחלטות הנדירות הצופות פני עתיד, האריכה את הסדר חל"ת עד יוני בשנה הבאה. צעד נכון?

"תשלום דמי אבטלה לכל העובדים שהוצאו לחל"ת בגלל המגפה היה צעד נכון בהתחלה, אך הארכתו בלי תנאים ובלי הבחנה עד יוני בשנה הבאה שגויה. הארכה בלתי מבוקרת מעודדת את החל"תניקים הצעירים לשבת בבית ולא לחפש פרנסה. הגיע הזמן להנהיג הסדרי חופשה ללא תשלום חדשים ולכלול בהם תמריצים לחיפוש עבודה, גם חלקית, ולהכשרה מקצועית. לעבור לחל"ת גמיש. אלא שהמעבר לא יתרחש בלי תקציב מאושר".

אולי הממשלה חוששת מהצגת תקציב שיהיו בו הכבדות מסים וגזרות?

"לא נחוץ ולא הגיוני לצרף לחוק התקציב ל־2021 תחזית מסים מפורטת, כמקובל בשנים כתיקונן. איש לא יודע איך ומתי תשתקם הפעילות הכלכלית וכמה הכנסות ממסים יגיעו לקופת המדינה, לפחות לא עד הקיץ הקרוב. והאם בכלל יידרשו גזרות. צד ההוצאות בתקציב הוא החשוב והקובע, הוא התכלית ובכוחו לשמש עוגן של יציבות לכל המשק. עוגן חיוני וכה חסר".

מה היית מייעץ לנתניהו כעת?

"הייתי אומר לו: מכל הבחינות עדיף לך ללכת לבחירות עם תקציב מאושר וחוק הסדרים מאושר. וגם לראש ממשלה חליפי עדיף. אל לכם להתייחס לתקציב כאל כלי משחק פוליטי־אישי, לכרוך את אישורו במערכת הבחירות. פזרו את הכנסת מתי שאתם רוצים, אם אתם רוצים, אבל קודם כל תנו לתקציב לעבור. שחררו אותו מהשבי האלקטורלי".