לכאורה, הפתרון פשוט ‑ הכי פשוט שיש. ביוני 2021 תיקרא הכנסת לבחור בנשיא ישראל ה־11. שפע מועמדים יתייצבו לבחירה, חמושים בהבטחות שקיבלו מחברי הכנסת ובפנטזיות שגרמו להם להאמין למבטיחים. שעתיים לפני ההצבעה יודיע מיקי זוהר שיש לו בשורה גואלת ‑ נתניהו הסכים להיענות לתחינות של העם היושב בציון, גם העם בגולה, ולהציג את מועמדותו לתפקיד נשיא המדינה. כתבי הטלוויזיה יקפאו על עומדם בעמדות השידור. חברי הכנסת יחפשו מילים שייתנו ביטוי לגודל המעמד ולא ימצאו. רוב המועמדים יפרשו מהמרוץ, מפחד להתבזות.

ההצבעה תהיה החלק הקל. יהיו שיצביעו בעד נתניהו כדי לתת לו לפרוש בכבוד; יהיו שיצביעו בעדו כדי להוציא אותו מבלפור, לא חשוב לאן; ויהיו שיצביעו בעדו מחמת ההרגל. היחידים שיהססו יהיו מקורביו, אנשי שלומו. הוא פתר את הבעיה שלו, יחשוב כל אחד מהם בנפרד. אבל מה יהיה עליי? כך או כך, הוא ייבחר בסיבוב ראשון, בנוקאאוט. מעולם לא הפגינה הכנסת אחדות כזאת, יאמר בקול רוטט, חנוק מהתרגשות, היושב ראש יריב לוין. עם ישראל יוצא היום לדרך חדשה.

המחצצרים יחצצרו, ונתניהו ילך לתפילת הודיה בכותל המערבי. לא רחוק משם, בבית המשפט המחוזי בירושלים, יתכנסו השופטים להתייעצות. סעיף 14 בחוק יסוד נשיא המדינה קובע שנשיא המדינה לא יובא לדין פלילי. זה החוק ‑ אין טריקים ואין שטיקים. המדינה תוכל לחדש את המשפט בעוד שבע שנים, יציע בנדיבות פרקליטו של נתניהו.

זה יהיה סוף המערכה הראשונה. במערכה השנייה יציע הנשיא החדש לראש הממשלה החדש להתחלף: אתה תיכנס לבית ברחוב הנשיא ואני אשאר בבית ברחוב בלפור. מה אכפת לך? זה יחסוך המון כסף למדינה.

במערכה השלישית, האחרונה, תתבקש הכנסת לדון מחדש בסמכויות הנשיא. הוא כל כך מוכשר, כל כך מקושר, תאמר השרה מירי רגב. זאת תהיה שערורייה אם המדינה תבזבז את האנרגיה המופלאה שלו על טקסים. אני מציעה ללמוד מניסיונה של מדינה מתקדמת כמו רוסיה. פוטין היה נשיא וראש ממשלה ושוב נשיא, והסמכויות עברו איתו מתפקיד לתפקיד. מה שטוב לרוסיה בטח טוב לישראל.

אם התרחיש הזה כל כך מוצלח, ישאל הקורא, למה נתניהו לא מאמץ אותו? למה הוא מעדיף לקחת את המדינה לבחירות מיותרות בפעם הרביעית, לתקופה נוספת של ממשלה לא מתפקדת, בעיצומו של משבר כלכלי קשה? התשובה, אני משער, טמונה באופי הלוחמני של נתניהו. הוא מנהל מלחמת חפירות, מלחמת התשה: כל עמדה בתורה. היום תורן של טענות הסניגורים; אחר כך קמפיין נגד השופטים; בהמשך בחירות לכנסת, שיולידו אולי רוב לחוק הכאילו־צרפתי, או לחסינות מסוג אחר; אם גם זה לא ילך, בחירת נשיא שיבטיח מראש להעניק לו חנינה לפני פסק דין, חנינה שאין עימה קלון ותאפשר לו להמשיך לכהן. אם לא יימצא מועמד לנשיאות שהוא יכול לבטוח בו הוא יוכל להיבחר לנשיאות בעצמו. בית הנשיא כעיר מקלט, כעיר מפלט: תמיד יש פעם ראשונה.

אני מצטער אם התרחיש נשמע מדכא: זאת תקופה קשה לאנשים אופטימיים. גם ישראלים שגורלה של המדינה מדיר שינה מעיניהם ישאלו את עצמם הפעם בשביל מה, בשביל מי, שווה ללכת לקלפי. אין היום ויכוח של ממש על נושאים מהותיים, לא בין ימין לשמאל ולא בין ימין לימין. אין קשר בין מה שמטריד את הפוליטיקאים למה שמטריד את הישראלים. בארצות־הברית מדברים פרשנים בחרדה על תקופת הגמילה שצפויה להם עם סיום עידן טראמפ: הם מכורים. ישראל לא שונה בהרבה: נתניהו ינק את כל החמצן בחדר.

אין הרבה משמעות לשמות המועמדים שמוזכרים כל יום בחדשות. גדי איזנקוט הוא איש מצוין, חכם, אמיץ, מצפוני, נקי מזדון ומשחיתות. כל מי שעקב מקרוב אחר הקריירה הצבאית שלו חושב כך – גם אני. אבל הוא לא יעשה את ההבדל במערכת פוליטית שעסוקה בדבר אחד – כן או לא נתניהו. וכך כל האחרים – לפיד וגנץ וחולדאי ויעלון. כל אחד מהם משוכנע שהוא, ורק הוא, אלטרנטיבה, וכל האחרים אפסים. אלף כבאים שנלחמים זה בזה לא יצליחו לכבות את האש שליבה איש אחד, אבל הם בשלהם. ¿