אירוע הפרידה העצוב של הבמאי רוני פינקוביץ'

רוני פינקוביץ', מבכירי הבמאים והמחזאים בארץ, הלך אתמול לעולמו בגיל 56 אחרי התמודדות ממושכת עם מחלת הטרשת הנפוצה. איש התיאטרון והיוצר, שהתנייד בשנים האחרונות בכיסא גלגלים, בחר לסיים את חייו בהמתת חסד בשווייץ.

בסוף השבוע האחרון הזמין אליו פינקוביץ' לביתו שברמת־השרון כ־40 מחבריו הקרובים ביותר ובני משפחה לאירוע פרידה עצוב, שכלל הרבה דמעות. בין המשתתפים היו גם מנכ"לית תיאטרון בית ליסין, שם ביים בשנים האחרונות, ציפי פינס, השחקן גל אמיתי ויו"ר האופוזיציה יאיר לפיד.

באחד המחזות האחרונים שכתב וביים, "קונטקט", שעלה על הבמות בתחילת השנה ובו גם שיחק לצד בתו, תיאר פינקוביץ' את התמודדותו עם המחלה. "מעולם לא ריחמתי על עצמי", אמר בראיון שנתן ל"כלכליסט" לקראת עליית ההצגה. "אפילו ברגע שהודיעו לי שאני חולה, בגיל 25 — לא נקלעתי למצב של רחמים. אני חי בקבלה. יש אנשים שנלחמים במחלה, אני לא נלחם. זה כאב מתמיד".

את דרכו בתיאטרון החל פינקוביץ' כשחקן בהצגות ובסרטים, ביניהם "נועה בת 17", "בחינת בגרות", "שתי אצבעות מצידון" ו"זעם ותהילה". לאחר סיום לימודי המשחק בסטודיו של ניסן נתיב הקים קבוצת פרינג', "תיאטרון הבטון", החל לביים, בין היתר בתיאטרון הבימה, ושימש כמנהל אמנותי בתיאטרון חיפה ובמדיטק.

"רוני היה תלמיד שלי. איך מורה נפרדת מתלמיד?" ספדה לו אתמול ציפי פינס. "איך נפרדים משותף לדרך? שותף לעבודה, לחלומות, למאבקים ולהצלחות. נוכחותו כאיש תיאטרון מהשורה הראשונה תחסר מאוד, לי ולעולם התרבות הישראלי.

"ידענו על מחלתו", הוסיפה פינס, "צפינו בהערצה באצילות שבה התמודד איתה ובנחישות שבה המשיך ליצור עד לאחרונה, עד שתש כוחו ולא יכול יותר".

גם נעם סמל, מנכ"ל תיאטרון הבימה, מתקשה להיפרד. "מהיום שנודע לי שהוא מתכוון לעבור המתת חסד אני לא מפסיק לבכות", אמר. "הלך לעולמו אחד מיוצרי התיאטרון המרתקים ביותר שפעלו בדור האחרון בארץ. אמן רב־תחומי שהכאב הפיזי שממנו סבל ב־30 השנים האחרונות לא האפיל על יצירתו".

פינקוביץ' הותיר אחריו אישה, תומי יואל, ושלוש בנות, איאן, אביה ולירי.