מרוקו מחכה לישראלים: מלך מרוקו, מוחמד השישי, פורש את חסותו על שורה של פרויקטים תרבותיים ותיירותיים, כהכנה לבואם של מאות אלפי תיירים מישראל. בין הפרויקטים: שיקום קברי צדיקים ובתי קברות יהודיים והקמת מוזיאון ענק ומפואר של תרבות יהודי מרוקו בעיר פז.

במשרד התיירות של מרוקו אמרו אתמול כי הם מצפים לנהירה של תיירים ישראלים. "לחלק גדול מהישראלים יש שורשים במרוקו ואנחנו מניחים שעתה כולם ירצו לבקר בעיר הולדתם של האבות ושל האמהות. למרוקו יש הרבה מה להציע לתייר הישראלי - אתרי מורשת, תרבות, אוכל, שווקים וחופי ים", אמר גורם במשרד התיירות של מרוקו ל"ידיעות אחרונות".

עוד נודע כי המלך מוחמד השישי הורה על העברת תקציב נרחב להקמת מוזיאון ייחודי בעיר פז, שהייתה בעבר ערש הקהילה היהודית במדינה. המוזיאון, שצפוי להיפתח לציבור בעוד שנתיים, יספר את סיפורה ההיסטורי והתרבותי של קהילת יהודי מרוקו וימחיש את האופן שבו השתלבו היהודים במקום.

סרג' ברדוגו, ראש קהילת יהודי מרוקו, סיפר אתמול ל"ידיעות אחרונות" כי הקהילה נערכת להגעה המונית של תיירים מישראל. "כינון היחסים הוא אתגר גדול עבורנו, כיוון שלראשונה יהיו טיסות ישירות ואנו מצפים שיגיעו 100 אלף תיירים ישראלים בכל שנה ואף יותר. נצטרך להגדיל את מערך הכשרות שלנו, ייבנו פה בתי מלון כשרים, יהיו חברות טיולים ייעודיות לישראלים וייחנכו מוזיאונים יהודיים בערים שונות במרוקו. בימים אלה, בסיוע המלך, נבנה מרכז התרבות היהודית של מרוקו בעיר פז ונשלם פרויקט שיקום 119 בתי קברות יהודיים בכל רחבי מרוקו. אני מאמין שהתיירות מישראל תהיה מבוססת גם על עלייה לרגל לקברי צדיקים", אמר. "ב־40 השנים האחרונות יצרנו תשתית כדי לאפשר לאחינו מישראל לבקר את המשפחות שלהם, לעלות לקברים ולהעמיק את הקשר עם תרבותם. עכשיו הכל נמצא במרחק חמש שעות טיסה ישירה מתל־אביב".

מרוקו היא מדינה עצומה בגודלה ובלתי אפשרי לבקר בכל אתריה בשבוע. בקהילה היהודית חילקו את המדינה לחמישה אזורים מרכזיים, שהיו ונותרו משמעותיים עבור היהודים. באזור קזבלנקה נמצאים קברי רבי אליהו, המכונה רבי אליהו הכהן, שעצמותיו נטמנו בבית הקברות בן מסיק. הוא נודע בכינוי "קאנדיד א בלאד", שפירושו "מושל העיר" והאגדה מספרת כי השלטונות רצו לסלול כביש בבית הקברות "אל בחירא" העתיק, שבו היה קבור הרב. הפועלים המוסלמים חפרו ליד הקבר ולפתע התאבנו. רק תפילותיהם של יהודי המקום הצילו אותם - והעצמות הועברו לבית הקברות "בן מסיק". לצידו קבורים רבי יצחק קוריאט ורבי חיים פינטו הקטן. קזבלנקה היא גם ערש היהדות המקומית כיום - כמעט שני שלישים מתוך 3,000 יהודי מרוקו חיים בעיר.

בעיר מרקש נמצא חלק אחר של הקהילה היהודית ושם גם נמצאים קבריהם של כמה מחשובי חכמי מרוקו: רבי פנחס הכהן, רבי אברהם אזולאי, רבי שלמה בן תמצות, רבי מאיר בר־שישת, רבי יצחק דלויה ורבי אברהם בן־עטר. קברו של בן תמצות נחשב למקום עלייה לרגל לאנשים חולים, שכן המאמינים סבורים כי רוחו של הרב מסייעת לריפוי חולים.

באזור מקנס, שהיה מקום משכנה של אחת הקהילות היהודיות המפוארות של מרוקו, קבורים רבנים וחכמים רבים. רבי רפאל ברדוגו, שהיה מגדולי חכמי ופוסקי מרוקו, קבור שם יחד עם בני משפחה רבים אחרים שלו. במקנס אף קבור רבי דוד בן אהרון בן חסין, מגדולי המשוררים והפייטנים של יהודי מרוקו. שירו, "לדוד שיר מזמור", נחשב לאחד הפיוטים היהודיים הלקאסיים ביותר.

בני מלאל, עיר הנמצאת במרכז מרוקו, למרגלות הר תאסמיט, הייתה מקום משכנם של יהודים רבים, שעבדו כסוחרים וכפקידים. היום ניתן לבקר בעיר ולעלות לקברו של רבי שלמה עמאר, שהיה אב בית דין וראש הישיבה בעיר מרקש ונקבר בבני מלאל.

אזור עמק סוס הוא האזור החמישי, ונמצאות בו הערים טרודנט ואגאדיר. בחבל זה נמצא קברו של רבי בן ברוך הכהן אזוג, רב ומקובל, שמקום קבורתו מהווה אתר תפילה ועלייה לרגל מרכזי. על קברו יש מתחם אירוח גדול והקבר מאובטח על ידי בית המלוכה המרוקאי והמושל המקומי.

בקהילה היהודית סבורים שישראלים לא רק יהיו תיירים במרוקו, אלא חלקם אפילו ישובו להתגורר בה ולעשות בה עסקים. "לא מן הנמנע שנראה ישראלים יוצאי מרוקו שישובו לחיות פה", אומר ברדוגו. "אם ישראלי־מרוקאי מגיש בקשה, הוא יכול לקבל דרכון מרוקאי בתוך שלושה חודשים. אתה לעולם לא מאבד את האזרחות המרוקאית ואנחנו מחכים לכם".