אתם יכולים להכניס לבית 'האח הגדול' את רונית הביביסטית. אתם יכולים להכניס לתוכו (ולהוציא ממנו) את אלימלך קשתי. אתם אפילו יכולים להכניס לתוכו את שולה זקן. אבל אתם לא אמורים להיות מסוגלים להכניס את רמי ורד. בכל זאת.
הוקלט באולפני הספרייה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה
אם הייתי אומר לך לפני שנה שתשתתף ב'אח הגדול', מה היית עונה?
"שזה לא נכון. לא יקרה. זה משהו שלא הגיוני ולא מתאים לי לעשות, אני האופציה האחרונה לעשות כזה דבר, זה רחוק מאזור המחיה הטבעי שלי. אבל גם אם היית אומר לי שווירוס ישתק לי את כל העבודה והמדינה לא הייתי מאמין".
ואם הייתי אומר לך לפני שנה שתתגרש?
"לפני שנה? אה... כן".
אתם מתחילים להבין איך נראתה השנה האחרונה בחייו של רמי ורד, 57. הקורונה הרגה לו את הפרנסה כסטנדאפיסט, סגרה את התיאטרון שבו הוצג מחזה שכתב, הכניסה את אביו המבוגר לבידוד לאחר שלקה במחלה (והחלים) והביאה אותו לשיאו הגירושי של תהליך הפרידה מבת זוגו ואם שלושת ילדיו נגה. אה, וגם סתם הפחידה אותו נורא. "לא הורדתי מסכה מהיום שהתחילה הקורונה, הפסקתי להיפגש עם אנשים, עשיתי שתי בדיקות", הוא עדיין דרוך.
ורד מחזיק, למקרה שטרם הבחנתם, בנטייה אובססיבית קלה סביב, כמעט, כל דבר שחשוב לו מספיק. למשל בריאות. למשל משפחה. למשל בנימין נתניהו, שלו הוא מקדיש קריירה מקבילה ומשגשגת בטוויטר, תכף נרחיב.
האובססיביות - לצד איזו בוטות חיננית, חוסר מעצורים ועכבות כנראה מולד ופגיעות מסוימות שקשה להחמיץ - היא המנוע הקומי העיקרי של ורד, זה שהפך אותו לאחד הכותבים העסוקים והמתגומלים בתעשיית הטלוויזיה בישראל לאורך עשרות שנים. מאז כתיבת 'לילה גוב' ו'זהו זה!' (שהוא בין כותביה גם בעונה הזאת), דרך קיצור תולדות יצפאן, התגלות כטאלנט אצל יאיר לפיד, תוכנית אירוח משלו בערוץ 10 ההיסטורי, ועד שיתופי הפעולה הנצחיים עם אבי קושניר וצביקה הדר - ורד היה בכל מקום, ברקע או בחזית, כשנדרשה כתיבה קומית.
אבל 'האח הגדול' (משודר ברשת בימי ראשון, רביעי, חמישי ושבת)? טוויסט בעלילה. ובכל מקרה, כמו שאמא שלי הייתה אומרת, זה לא לרמה שלו. "זה תמיד נראה לי כמו משהו שלא מתאים שאני אעשה", ורד מסכים איתה, "אבל אחרי שמונה חודשים שרק כתבתי בבית, לא הזמנתי אליי אנשים ולא הלכתי לאנשים, כל הזמן עם מסכה, פתאום הבנתי: 'האח הגדול' זה המקום היחיד שבו אפשר יהיה להתנהג כמו פעם! תקשיב, אני אהיה עכשיו בלי מסכה, עם אנשים, זה המקום הנורמלי היחיד. הדבר היחיד שמטריף אותי ויפצע אותי זה לא לראות את הילדים שלי. זה פשוט מוות בשבילי".
אבל בסוף הכסף הכריע.
"מה השאלה בכלל, ברור. אני התגרשתי, אני צריך לשלם מזונות, אני שוכר דירה, ההכנסה שלי ירדה ב־80־90 אחוז, וגיליתי ששילמתי ביטוח לאומי כל החיים בשביל הכיף. זו מכה מטורפת, ובוא נגיד שאני טוב בלהפסיד כסף. אם מישהו רוצה לקבל קורסים בזום על איך להפסיד כסף, אני הכתובת".
כמה זמן בן־אדם כמוך יוכל להיות סגור בבית עם קבוצת אנשים שלא בהכרח יש לו על מה לדבר איתם?
"אני אחזיק בין שעה לשעתיים וחצי. אני גם לא גרתי עם שותפים בחיים - יצאתי מהצבא לדירה שכורה עם חברה שלי, שאחר כך התחתנו. משנת 84' חייתי עם אשתי, אני לא יודע מה זה לחיות עם אנשים", הוא אומר בראיון ימים ספורים לפני שנכנס לבית, מאז הוא דווקא פורח - ואיך שזה נראה על המסך - אפילו נהנה.
הזוגיות ארוכת הטווח עם מי שהייתה אשתו הפכה, לאורך השנים, לאחד הקלפים המנצחים של ורד; יחד הם גידלו שלושה ילדים - האמצעי, כיום בן 23, אובחן כאוטיסט בגיל צעיר, והקטנה, בת 13, מאומצת. ההתמודדות, הדגיש בעבר, תמיד הייתה זוגית, תוך צליחה משותפת של שלל משברים, כולל מותו של אחיו בגיל 29 על רקע דיכאון, ובהמשך אשפוזו של אביו בעקבות אירוע מוחי. הזוגיות שרדה הכל. עד הקורונה. "גירושים וקורונה יחד זה מאתגר", ורד מסיק. "מצד שני, זו פעם ראשונה שאני מתגרש אז אני לא יודע איך זה להתגרש לא בקורונה".
רק שבכל הקשור לעניין הזוגי, ורד עדיין בכוננות ספיגה. הוא לא מוכן לשחרר מילה על נסיבות הפרידה המדויקות. "יש שני סוגי גירושים: כזה שאתה יכול להגיד במשפט אחד מה קרה, וכזה שבשביל להסביר אותם תצטרך שלושה ימים. אז זה מהסוג השני. זה מאוד מורכב. זה היה תהליך שלקח כמה שנים, שנגמר בהבנה שזה נגמר. לא בטוח שאני יכול להסביר".
תנסה בכל זאת.
"אני אתן לך רק משפט מההצגה שלי: 'היא אמרה שהיא רוצה להתגרש ואני רגיל לא להגיד לה לא בשביל לא להתווכח, אז התגרשנו'".
מה הבנת מזה?
"אין לי שום תובנה ולא למדתי מזה כלום. אל תיקח את זה קשה, נשמה. אני מקבל את החיים, מה שקורה קורה. החיים קורים לאנשים שנמצאים יחד".
איך זה להיות גרוש בינתיים?
"אני לא עף על זה. אני רגיל לא להיות לבד".
יש סיכוי שיקרה לך משהו חלופי בבית 'האח'?
"תסתכל עליי, בחייך. אני בדרך החוצה מהעולם, פחות או יותר. עזוב. אני מניח שיהיו סלבס עם קוביות בבטן שיעשו רומנים, אני לא בעניין הזה, בטח לא בטלוויזיה. יש לי ילדים שבטח יצפו, ואני לא אעשה בתוכנית שום דבר שיגרום להם להפסיק לצרוך מזונות מוצקים לתקופה ארוכה".
× × ×
לא שורד חושש מלעשות בושות. להפך; בשנה שעברה הספיק להיות מעורב בתקרית שבה הכניס אגרוף למפגין תומך ליכוד לאחר שזה, לטענתו, תקף אותו; העלה לרשת סרטון של נתניהו נואם בהילוך מהיר תחת הכותרת "חסר רק השפם"; וחטף תביעת דיבה מאביבית בר זוהר, שהעלתה סרטון תמיכה בנתניהו וזכתה ממנו לציוץ "נראית כמו הפומפה שאני פותח איתה סתימות בכיור". בר זוהר תבעה 146 אלף שקל, ורד שילם לבסוף 13 אלף, שום מעגל לא נסגר - גם לא עכשיו, כשהיא אמורה להיות פרשנית הבית של בית 'האח'.
נדמה שורד פשוט לא מסוגל להחזיק את הפיוז שלו במצב קופצני פחות כשזה מגיע לנתניהו ולליכוד, ויותר מזה: לא נראה שהוא מעוניין לנסות. "שאלת על הגירושים שלי ואמרתי לך שיש להם הרבה סיבות? אז פה אני יכול להגיד לך בדיוק מה הבעיה, והיא אחת: נתניהו. זה איבר חולה שצריך להוציא מהגוף".
אבל להעלות צילום שלו ולהשוות להיטלר?
"הייתה שם אי־הבנה גדולה; אני התכוונתי לצ'פלין. שמתי מוזיקה מצחיקה, הוא עשה תנועות כאלה עם הידיים, כתבתי 'חסר השפם' והתכוונתי לצ'פלין".
לא ככה זה נתפס.
"זה שהמון אנשים החליטו שזה היטלר, רק אומר שהמון אנשים חושבים את זה. אני לא חושב. בוא; הוא לא היטלר. הוא אדם לא טוב ומסוכן למדינה".
השאלה היא אם כשאתה מצייץ דברים כאלה, אתה לא משחק ישירות לידיים של הביביסטים.
"מה זה ביביסטים? כל הביביסטים שאתה רואה הם אנשים בתשלום. הליכוד היא כיום מפא"י על טורבו - מקורבים, כסף ציבורי כדרך להעשיר קרובים. אם תסתכל על כל החברות הממשלתיות, הנמלים, מה שתרצה, כולם מתפקדים למרכז הליכוד. אתה מדבר על מאות אלפי אנשים שישירות או בעקיפין מתפרנסים מלהיות קשורים לליכוד. זו לא תמיכה ציבורית נקייה, ואל תצפה מאנשים שמתפרנסים מהליכוד להצביע אחרת. מבחינתם תשים גיגית בראש הליכוד הם יבחרו ליכוד. תשים עז, חתול סיאמי, זה לא משנה. פגשתי מפגינים שמקבלים כסף כדי להפגין למען ביבי. כשזה ספונטני זה ארבעה אנשים".
ועדיין הוא מנצח בבחירות. אתה יכול להבין את האפיל שלו?
"אני יכול להבין אנשים מבוגרים שנסחפים אחרי הדמגוגיה הספציפית הזאת, כי מבוגרים מזרחים כמו אבא שלי זוכרים את התקופה שבה היית צריך להחליף שם משפחה מברדוגו לורד כדי למצוא עבודה. ואנשים כמו רגב ואמסלם מלבים את זה מחדש, ומבחינתם הכל עדתי. זה מביך ברמות מטופשות, אבל יש אנשים שעדיין חיים בסרט הזה שהאשכנזים נגדם. ואני מזרחי משכונת מצוקה, וחוויתי גזענות, וכל מה שאני שונא מאז זה גזענים. אבל רמת הדמגוגיה והשקרים והטמטום היא כזאת שאתה מבין שהוא מדבר לבייס שלו, ו־80 אחוז מבוחרי הליכוד יבחרו בו גם אם מחר הוא יוציא אקדח באמצע המליאה ויירה במישהו. הם מתפרנסים מזה".
בחיים אחרים, ורד עשוי היה לגדול להיות תומך. הוא נולד במעברה ענייה ברחובות למשפחת ברדוגו הספיק בזמן למלחמת לבנון הראשונה, והרבה לפני שהפך לאיש הרושף ביותר בטוויטר משמאל, נהג להצביע לרפול מבלי להתנצל. נאמר זאת כך; ורד הנוכחי היה מבלבל אפילו את דיכוטומיית ישראל הראשונה/שנייה הנצחית של גיבור מערכות בלפור ד"ר אבישי בן חיים. "מבחינתו אני אליטיסט. אני, שבא מהמאיון התחתון!" ורד מגחך לאזכור השם. "גם הוא וגם מירי רגב הם אנשים שמגיעים לצומת שהייתה בו תאונה רבת־נפגעים בשנת 1956 ומתחילים לצעוק: איפה האמבולנסים?! אנשים פה נדרסים! זה שימוש ציני בדברים שקרו, כי אין להם דברים אמיתיים לדבר עליהם היום והם חייבים לחפור בעבר. זה שהפריפריה היום בבעיה, זו אשמת הליכוד שלא פיתח אותה. שדרות חוטפת טילים 20 שנה - זה הליכוד אחראי לזה. כמה שנים תאשימו אחרים? תכף תגידו שרבין אשם בקורונה. זה הורג אותי, השטויות האלה. אני, כל פעם שהייתי צריך למצוא מישהו שיעזור לי עם הילד האוטיסט שלי - לא היה אף אחד בליכוד. יכולתי לדבר עם כחלון, סתיו שפיר, אנשים מהעבודה, ממרצ, מהחבר'ה של יאיר לפיד. מהליכוד? אין עם מי. אלה הממשלות הכי לא חברתיות בהיסטוריה. ממשלות הליכוד ב־15 השנים האחרונות עושות לא פחות מפשע נגד האנושות בטיפול שלהן בכלל אזרחי ישראל".
אבל בסוף יוצא שאתה מתנשא מעל תומכי ליכוד.
"אני מתייחס לביביסטים כמו שאני מתייחס לאנשים שמכרו להם אדמה בלי רישום בטאבו. כשאני רואה אנשים שעובדים עליהם, זאת לא התנשאות".
ובסוף יוצא שאתה נתבע על ידי אביבית בר זוהר.
"אני מתחרט על זה וזה באמת היה סתם. אגב, הסכמתי לשלם את כל הסכום שהיא תבעה אם זו תהיה תרומה לאוטיסטים, על שמה, וגם הצעתי להתנצל שוב. ואחרי שזה כבר סוכם איתם הם התחרטו ורצו כסף".
ובסוף יוצא שאתה מכניס אגרוף לפעיל ליכוד.
"באתי עם שי שטרן לצלם שם כתבה, אנשים דיברו איתי, פתאום בא איזה אחד, התחיל לצעוק 'בן זונה', 'בוגד', 'מניאק' וכאלה, קיבלתי מכה ממוט של דגל והכנסתי אגרוף. אני לא אוהב שדוחפים אותי ונצמדים אליי, אני לא מגיב טוב במצבים האלה, מצטער. ואם מישהו יבוא ויתקוף אותי, אני אפרק לו את הצורה. אגב, לא קרה לו כלום. זה עוד אחד שמקבל כסף מהליכוד כדי לבוא עם מגפון. אני לא פוחד מהאנשים האלה. היה אחד שתפס אותי בכניסה לסופר וקילל אותי בגסויות שהלכו והפכו מוגזמות. באיזשהו שלב ריחמתי עליו, הבנתי שיש מצב שהוא לא יציב בנפשו, אבל אתה רואה בדיוק מה הדמגוגיה של נתניהו עושה - האיש מדקלם את כל הזבל שביבי שופך החוצה. הוא גם חשב שאני רמי הויברגר; רבע שעה הוא קילל אותי בתור רמי הויברגר, עד שאמרתי לו שאני רמי ורד, אז הוא קילל אותי עוד רבע שעה בתור רמי ורד".
ייתכן שאתה קצת מושקע מדי רגשית בכל זה?
"אני לא יכול שלא. יש לי ילד אוטיסט בן 23, שאמור להיכנס למרכז טיפולי שאנחנו הקמנו בפתח־תקווה, שמנוהל עכשיו על ידי חברת גשר, שהמנכ"ל שלה הוא מישהו מהליכוד (אריק ברמי, לשעבר מנכ"ל הליכוד) שמינו אותו על אף שאין לו כישורים. הם ניצחו את אלו"ט, שמבינה בזה, והגוף שהוא עומד בראשו מעולם לא ניהל מרכז כזה, אין לו שום ניסיון עם אוטיסטים, ובקומבינה הגוף הזה אמור לטפל בבן שלי כל יום משבע בבוקר עד שלוש אחה"צ, מה שעלול לגרום לנסיגה אצלו. הילדים שלנו הם אוטיסטים בתפקוד בינוני־נמוך, הם צריכים מרכז טיפולי, אבל הוציאו מכרז למרכז תעסוקה. ברור שזה עניין פוליטי. מוציאים מכרז כדי שיזכה בו גוף שעומד בראשו איש מרכז הליכוד". (ראו תגובות בסוף).
השאלה אם ביבי עצמו לא הפך לאיזו אובססיה שלך, לאיזו התמכרות לשנאה. כל הציוצים שלך עוסקים בו.
"לא. זו בהלה אמיתית שלי ושל הרבה אנשים, שאומרים, זאת המדינה שלי, זאת דמוקרטיה שהולכת לקריסה. איך אני יכול להתנתק? אני גר פה".
לצורך העניין, אתה מרגיש בנוח עם הלעג לשרה נתניהו?
"אם מחר אני ארוץ עירום ברחוב ואנשים יצלמו אותי, זה לא לגיטימי שיצחקו עליי? היא רוצה להצטלם, היא זאת שמטיסה כביסה לחו"ל, היא זאת שהפסידה בבית משפט כמתעללת בעובדות. להציג אותה כמי שכל יום תורמת כליה לניצולות שואה בזמן שניצולי שואה מופקרים פה על ידי בעלה? מה שעושים לה לגיטימי".
יש דברים שמבחינתך לא לגיטימי לצחוק עליהם?
"השואה לא מצחיקה אותי, וגם נשים מוכות וילדים פגועים לא, והומור על פיגור ואוטיזם לא מצחיק אותי. אני חושב שפוליטיקאים, דמם מותר. כולם".
אתה מצנזר לפעמים דברים שאתה רוצה לכתוב בטוויטר?
"לדעתי צריכים להעביר חוק שאומר שטוויטר זה שיחה בין חברים, ומותר לי ולך לדבר שם כמו שאנחנו מדברים בינינו. אם מישהו לא אוהב את הדעות שלנו, שלא ייכנס, שיחסום אותנו".
מתי אתה מוחק ציוץ?
"כשעורך הדין שלי מתקשר ואומר לי, 'תמחק'".
אתה מרגיש לפעמים מאוים שם?
"מאיימים על הפרנסה שלי כי אני נגד נתניהו. וזה אמיתי, כי הרבה ועדי עובדים הם בשליטת אנשי ליכוד, ויו"ר הוועד ליכודניק, וזה יוצר בעיה עם הופעות. אבל ככל שמאיימים עליי יותר, כך אני רוצה עוד יותר לדבר על נתניהו. מותר לי להתבטא פוליטית".
כמה הפסדת להערכתך מהופעות שלא הוזמנו או בוטלו על רקע דעותיך הפוליטיות?
"שני מיליון שקל לפחות, ואני מנסה להיות עדין".
× × ×
עם האנרגיה הדברנית, המשתלחת לעיתים, הפרפורמרית מטבעה שלו, ורד היה כבר בשני־שליש־הדרך להפוך לסוג של מוביל טלוויזיוני בעצמו, אבל חייו נבלמו בעקבות אבחון בנו לפני כ־20 שנה. "כל הדברים שקשורים לקריירה ולכסף ולפרסום איבדו את החשיבות ברגע ההוא", הוא אומר, "וכל מה שעניין אותי מאותו רגע היה להשיג את סכומי העתק שנדרשו כדי לטפל בו. שיניתי פאזה וסדרי עדיפויות".
הוא הפך בעיקר לכותב - ג'וב שמאפשר לו, לפני הכל, לשבת בבית - תוך שהוא ממשיך להיות סטנדאפיסט מוביל, ובשנים האחרונות כתב מחזות להבימה ("אני בדיוק מתאושש מזה שהם חייבים לי 400 אלף שקל שאני כבר לא אראה") ולבית ליסין.
השיעמום ואובדן הפרנסה שהביאה "השנה הכי מחורבנת שהייתה אי פעם", בניסוחו, אילצו אותו לבצע שינויי כיוון והתאמות מתבקשות בחייו. דיכאון - המחלה שדירדרה את אחיו - לא מאיים עליו ישירות. "אני לא בן־אדם מדוכא. אני קם די מבסוט בבוקר גם בימים מאוד קשים. שרדתי כל כך הרבה דברים וילדות כל כך קשה, שכל בוקר אני מודה", הוא אומר אבל תוהה איך, אם בכלל, ייראה העתיד. הסטנד־אפ, הוא חושש, לא יחזור בקרוב למה שהיה. "השוק של ההרצאות בזום די תפס את המקום של ההופעה, כי הרצאות הן משהו שעובר יותר טוב בזום ממופע קומי". בהתאם, הוא כבר עובד על מופע קומי מותאם־זום, קצר ופאנצ'י יותר.
לא שהוא מתחבר לזה. "ההופעה האחרונה שעשיתי הייתה לארגון הרנטגנאים. זה היה בווידיאו, בלי שראיתי בכלל מי רואה את ההופעה. לא יודע כמה נהנו, אין לי שום אינדיקציה. אני חושב שהיה אחלה, אבל דיברתי למצלמה. אתה לא יודע מה אתה עושה במופע כזה, רק מקווה שזה בסדר".
אולי ייפתח לך בשוק בדובאי, עם השלום והכל?
"זה לא שלום".
אז איך שאתה מעדיף לקרוא למה שעשינו איתם.
"לא עשינו איתם כלום. בוא נגיד את האמת: הנורמליזציה איתם התחילה עם רבין ואוסלו. ואז בא אמריקאי פסיכופת עם שיער כתום, שבשביל הבחירות שלו עשה פה משהו שממילא היה קיים. זה אחלה, אבל לקרוא לזה 'שלום' זה מגוחך".
לפיכך, ואם המצב יימשך, גם כניסתו של ורד לעולם הריאליטי עלולה להתברר כיותר מאירוע חד־פעמי. "'הישרדות' זאת התוכנית שהכי מתאימה לי, כי אני טוב בזה", הוא צופה אל הבאות. "אני יודע לבנות כל דבר, לדוג, להיות בטבע. האמת, אני מתאים יותר ל'עירומים ומפוחדים' בערוץ דיסקברי - מכיר את זה? שזורקים אותך עירום באמצע שום מקום ואתה צריך להגיע מנקודה לנקודה".
יש דברים ממשיים שאתה מצטער שלא הספקת לעשות לפני הקורונה?
"יש לי שני מחזות שאני מאוד רוצה לכתוב. נתתי לתחושה שהכל הולך למות לגרום לי להשקיע באפיקים אחרים, וחבל. אבל אני עוד אכתוב את המחזות האלה".
כניסתו לבית האח והעימות המתבקש בינו לבין המתמודדת רונית ("הביביסטית") לוי נותרו בשבוע שעבר מעט בצל משבר אלימלך קשתי והוצאתו מהבית, אבל ההתנגשות החזיתית כנראה בלתי נמנעת, וורד יצטרך להחזיק את עצמו חזק כדי שלא להבקיע גולים עצמיים. זכייה בתוכנית, הוא אומר, ממילא לא באה בחשבון במקרה שלו, "גיליתי שהציבור אוהב את האנשים שהם פרווה, שלא רבים ולא מתווכחים עם אף אחד, ואני לא יכול להיות מישהו כזה".
× × ×
מעיריית פ"ת נמסר בתגובה: "במסגרת מכלול הפעולות שראש העיר קידם עבור מרכז תעסוקה לאוטיסטים בתפקוד נמוך, נבחר מקום שבוצעו בו שיפוץ ושדרוג לרווחת השוהים בו ומשפחותיהם. עמותת אלו"ט לא עמדה בתנאי הסף של המכרז, על פי הבקרה שביצעה הלשכה המשפטית. עכשיו עמותת שק"ל מפעילה את המקום, כאשר לבקשת ההורים העירייה יצאה למכרז חדש שבסופו נבחרה גשר להפעיל את המקום. העירייה תבחן את פעילות עמותת גשר, ובמידה ויימצא כי היא אינה יכולה לתת מענה ראוי, המכרז יבוטל והעירייה תצא למכרז חדש בכפוף להחלטות בית המשפט".
מעמותת גשר נמסר: "גשר זכתה במכרז בזכות התוכנית הטובה ביותר שהוגשה, ולה ניסיון בהפעלת 12 מרכזים בעלי אופי דומה ובהצלחה רבה. המנכ"ל אריק ברמי נבחר לתפקיד לאחר שמילא שורה ארוכה של תפקידים בכירים בהצלחה. יש לו כל הכישורים הנדרשים לניהול הגוף, ואין לכך כל קשר לשיוך מפלגתי. בתום שלושת החודשים הראשונים לפעילות גשר במרכז, תיבחן העשייה יחד עם ההורים, וכל מה שייקבע, גשר תכבד. אנו מבטיחים למר ורד, כי כל המקצועיות, הניסיון והאהבה של גשר יוענקו במלואם לבנו כמו גם לכל מקבלי השירות במרכז".
