קובי סטאר
עם להיט שעובד חזק בשירותי הסטרימינג, מיליוני צפיות ביוטיוב ועדן חסון כמנטור ־ קובי ממן הוא הדבר החם הבא. עכשיו הוא מספר על המסיבות שבהן נבהל מנשים במצבי קצה, הגמילה מהאינסטגרם והסרטונים ששולחים לו, המורה בישיבה שהרביץ לו ועל קריירת הספרות שהשאיר מאחור
אם זה היה תלוי במשפחת ממן, קובי היה צריך להיות רב גדול. אבל בגיל 15 באמצע יום לימודים רגיל בישיבה באשדוד, הוא הבין שהחלום הזה לא יתגשם. "העיפו אותי מהישיבה בגלל שהרב תפס אותי עם סמארטפון", נזכר ממן. "הרב קלט שאני נעדר מהשיעורים כי הייתי יושב בשירותים וצופה בסרטונים. פעם אחת הוא אמר לי, 'אני רוצה לעשות עליך חיפוש' ומצא את הסמארטפון. הוא כינס את כל הישיבה, לקח פטיש ושבר אותו מול כולם. הוא אמר שזה 'למען יראו וייראו', שכל מי שייתפס עם סמארטפון – זה מה שיקרה לו. אני גם זוכר שבכיתה ז'־ח' היה לי מורה מאוד קשה בתלמוד תורה. באתי יום אחד עם ציפורניים ארוכות, והוא לקח סרגל ודפק לי אותו על האצבעות, ליד כל התלמידים. זה כאב ולא הבנתי למה בגלל ציפורניים צריך לתת מכה כזאת לילד".
מה זה עשה לך?
"ברגע הזה הבנתי שזה לא המקום שלי. הוא בייש אותי. אני גם לא רוצה לעשות משהו שכופים עליי. כשחזרתי הביתה לאמא, סיפרתי לה מה קרה ואמרתי לה שאני לא רוצה לחזור לשם. היא נתנה לי חיבוק ובכתה. ראיתי את האכזבה בעיניים שלה. אחרי שקורה לך דבר כזה אתה מתמרד, אתה נהיה כאילו אנטי לכל דבר. פתאום לא רציתי להניח תפילין בבוקר. ואחרי שהעיפו אותי מהישיבה ההורים רצו לשלב אותי בישיבה אחרת, אבל לא רציתי את זה. לא הייתי במסגרת מגיל 15".
× × ×
יש מוזיקאים שבמשך שנים מנסים להכניס רגל בדלת, אבל אצל ממן הכל עף מהר. בגיל 21, שיר הבכורה שלו שיצא לפני ארבעה חודשים 'לא ביקשתי מלחמה', שכתב והלחין אדיר גץ, הפך ללהיט, זכה לקרוב לארבעה מיליון צפיות ביוטיוב והיה מדורג כמה שבועות בצמרת הפלייליסטים של 'ספוטיפיי' ו'אפל מיוזיק'. לאחרונה הוחתם בחברת 'שרית הפקות' תחת ניהולו של עדן חסון, וכרגע הוא אוסף חומרים לאלבום בכורה, כולל שיר שכתב חסון עצמו. השם הזה לא מקרי, חסון הוא גם המנטור שלו, והדמיון המוזיקלי ביניהם כמעט מבהיל. "הכרתי את עדן בהקלטות של 'לא ביקשתי מלחמה' באולפן של יעקב למאי. הוא הסביר לי איך לשיר אותו, איפה צריך להוסיף איזה סלסול, איפה להוריד בסלסול, איפה לזרוק מילה שזה יישמע טוב. הוא אמר לי, 'אתה רק פותח את הפה וזה קורה. אל תנסה לחקות אף אחד, תשיר קובי ממן'. כשאני מעלה סרטון לטיקטוק חצי מהתגובות הן, 'זה עדן חסון, איך אתה דומה לעדן חסון'. אפילו הייתי אצלו בבית, הכנסת אורחים ברמה שאין דברים כאלה. איך שהגעתי הוא ישר הכין לי סטייק 300 גרם".
ההתרחשויות האחרונות תפסו אותו בהפתעה: המעריצים שמזהים ברחוב, גלי האהדה והקריירה שמתחילה להמריא עדיין נראים לו זרים. "מגיל עשר עד 14 הייתי סולן בלהקת חתונות, הופענו ארבע פעמים בשבוע. 'פרחי אוצרות חיים' קראו לנו. עשרה ילדים שעושים חופות, בר־מצוות, אפילו הילולות. הייתי מופיע ומקבל איזה 100־200 שקל להופעה. היה לי כיף אבל החברים לא פירגנו, היו אומרים לי, 'הנה עוד אחד שמשחק אותה'. היה ילד אחר שאמר לי, 'לא ייצא ממך כלום, אתה לא זמר'. חשבו שאני עף על עצמי. אנשים לא התחברו אליי. חשבו שאני סנוב, ואני הבן־אדם הכי עמך בעולם".
לפני שנתיים התחיל להקליט בחדר שבבית הוריו קאברים להנאתו. שירים של איתי לוי, שרית חדד ודודו אהרון עלו לעמוד היוטיוב שלו וצברו יותר ממיליון צפיות. "זה היה סתם לכיף. בכל מקום שמעתי את עצמי, זה הרים לי את הביטחון לשמיים, ואז עוד קיבלתי את הפנייה משרית הפקות. הוצאתי את 'לא ביקשתי מלחמה' שבהתחלה לא פרץ, ואז היה לי רעיון. אני בא מבית דתי, אני שומר שבת ומניח תפילין כל בוקר. אמרתי, 'אני כל כך רוצה את זה הקדוש ברוך הוא, כלום לא קורה עם השיר, יש בקושי צפיות'. כשהגיעו עשרת ימי תשובה, דווקא בימים שהייתי הכי צריך לקדם את השיר, החלטתי למחוק את האינסטגרם, להתנתק לעשרה ימים האלה מכל הרשתות החברתיות. לפני השיר הייתי בתקופה מבלבלת. הולך למסיבות, רודף אחרי התאוות שלי ולא הייתי מסוגל להתאפק. החלטתי שאת הימים האלה אני מקדיש רק לקדוש ברוך הוא".
ואיך היה?
"הייתי מת כל בוקר לראות מה קורה עם השיר שלי. השיר בחוץ ואני לא מתקשר עם הקהל. אין לך אינסטגרם, אין לך למה לקום בבוקר באמת, אין אחרי מה לרדוף, אתה לא מחפש לשוטט אחרי בחורות. אתה קם בבוקר, קורא מהספר 'מודה אני', ואני מאמין שבגלל עשרת הימים האלה השם פתח לי דלתות כי ברגע שהתחברתי חזרה לאינסטגרם, קלטתי כמות מטורפת של תגובות. חשבתי שצריך להגיע לאיזה פיק מסוים כדי לצלם ברכות, לעשות קודם קיסריה, אבל חודש וחצי אחרי שהשיר יצא וכבר היו מעריצים. הגיעו אליי מעל 150 קאברים ל'לא ביקשתי מלחמה'. חלק מהקאברים זכו ל־500 אלף צפיות, ואלה קאברים לשיר שלי!"
× × ×
עם הקאברים והצפיות הגיעו גם המעריצות. ממן נהנה מגלי ההערצה, אבל גם מתקשה להתמודד עם חלק מהתגובות. "כשאתה נהיה קצת מפורסם ומפרסם שיר אז אתה מקבל כל היום הודעות וסרטונים הזויים. בחורות מתייחסות לעצמן כמו לחפץ. אומרות לי 'בוא'. זה מגעיל אותי. כשאני רואה בחורה שבגיל 14־15 שולחת לי דברים כאלה, אני מבין שאני צריך לשמור על עצמי. הורדתי הילוך בכל מה שקשור למסיבות ובחורות. פעם הייתי רואה בחורות בתור משהו שצריך להשיג, לרזומה. אתה אומר לעצמך, 'וואו, כל הכבוד, הייתי איתה ועם ההיא'".
הוא לא סתם הוריד הילוך במה שקשור למסיבות. ניסיון העבר לימד אותו שחיי הלילה הם לא בדיוק בשבילו. "הייתי בהרבה מסיבות, המוניות. אבל הרגשתי שזה לא אני. הגעתי לעולם של המועדונים בגיל 19 ואתה מתחבר לאנשים בני 27 שהספיקו לחוות משהו מסוים, הספיקו אפילו להתגרש, להגיע לשלב בחיים שבו הם חולי מסיבות. אני עוד לא התחלתי את החיים שלי בכלל ופתאום אני מרגיש שאני מתחיל להתמכר. אולי זה בא מחוסר ביטחון עצמי, חשבתי שאם לא אלך לאפטר הזה אז אולי אהיה פחות מקובל".
מה גרם לך להפסיק?
"הגעתי למצב שנגעלתי מעצמי. אם זה מלהיות עם בנות, לשתות, לא הייתי מחובר ברמה הרוחנית. אם זה ללכת למסיבה ולצאת משם עם איזו מישהי. אף פעם לא הלכתי אל מישהי הביתה, אז היינו משכירים חדר בבית מלון. זה עלה משהו בין 1,500־1,700 שקל ללילה. היינו לוקחים בקומה אחת כמה חדרים עם חברים ואז עושים מסיבה. היינו מביאים בנות".
למה צריך לשכור חדר במלון?
"לפעמים בא לך קצת להתפנק, לקום בבוקר לארוחת בוקר כמו שצריך, לרדת לים של ההילטון. אבל יש אנשים שמגיעים לגיל 27 ומגיעים לתובנות שלי היום".
במסיבות הרגשת שנשים מסמנות אותך?
"ברור. זה קורה בדרך כלל כשאתה באזור השירותים. איך שאתה יוצא, מישהי יוצאת ויש איזה קליק בעין. היא נדלקה עליך, מתחילה לדבר איתך, להתקרב, לרקוד. זה מגניב וזה גם מלחיץ. אבל לא הייתי ממשיך. פחדתי שישאלו אותי בן כמה אני. גדלתי במשפחה דתית, לא הייתי חשוף לעולם הזה. בחורה בת 25 באה אליי מהשירותים – אתה אוכל סטירה, מה, אני אמור לזרום עם זה? גם אם אני רוצה לזרום עם זה, פיזית, מה אני עושה?"
היו גם סמים בהתנסויות האלה?
"אני ברחתי מזה כמו מאש אבל הייתי באפטרים וראיתי בחורות זרוקות בגלל סמים. לא האמנתי שיש דברים כאלה. בחורה שלא אכפת לה באמת מעצמה, איך היא נראית. יש עכשיו גם את הסיפור על מישהי שמתה ממנת־יתר. גם אני ראיתי בחורות במצב קיצון כזה, מישהי שוכבת עם העיניים פקוחות, ואתה בא לעזור לה, והיא אומרת לי, 'לך, לך', כאילו היא נהנית מזה. על אם־די, הכל. ראיתי ילדות בנות 18 שעושות דוסה. ואין אלוהים, את מבינה? באפטרים האלה הייתי רואה בן־אדם נכנס עם שקית וכל הבחורות סביבו, והוא מלך הערב. איך הגענו לרמה כזאת שזה מה שקונה בחורות? שכבר לא מעניין אותן מין או משהו כזה או לקחת איזה גבר הביתה, מעניין אותן הסטלה של החיים".
× × ×
ממן מכיר היטב את הלחץ החברתי הזה. בנעוריו, אחרי שהחליט שהוא מפסיק לשיר, בחר לנסות את מזלו כספר. "רציתי לעשות משהו אחר שאני אהיה בו טוב כדי שעליו יפרגנו לי. וככה הגעתי לעולם הספרות. שם קיבלתי פרגון".
איך למדת לספר?
"הייתי לומד על אחים שלי, ראיתי את אבא שלי מספר אותם, וביקשתי שייתן לי לנסות בעצמי. הוא הרגיש שיש לי את זה וקנה לי ציוד מקצועי. בהתחלה הם יצאו עם בורות וחצי ראש מגולח וגם הייתי מוציא את חברים שלי כמו כבשים. הם היו נכנסים בני־אדם ויוצאים קופים. הייתי רואה תספורת של חו"ל והייתי מנסה על חבר שלי והוא רצה להביא לי מכות אחרי זה. באינסטינקט גם מוריד ויש בשפם. היה לי חבר שבתספורת הראשונה הורדתי לו חצי גבה. בא חבר והורדתי לו למעלה, עשיתי גילוח קטן, והוא לא שם לב, ואני בלב אומר, 'איך אני יוצא מזה', הבן־אדם לא יודע שאין לו שיער למעלה, ואתה צריך לשכנע אותו שהשיער שלו זבל, ולהוריד לו את הכל. זה ערבובים. בדיבור אתה משכנע שזה הסטייל עכשיו והוא פתאום אוהב את זה".
ובגיל 17 אבא שלך כבר פתח לך מספרה משלך באשדוד. מי מסתפר אצל ילדים בני 17?
"לקח זמן לצבור קליינטורה וברוך השם הקצב גדל. אבל העניין הוא שהמספרה הייתה מתחת לבניין מגורים של דתיים. כילד לא הצלחתי להגיד לחברים שלי 'לא' כשהם היו באים עם החברות שלהם, עושים רעש, חפלות, על האש מחוץ למספרה, נכנסים בחריקות לשכונה ועושים רעש, אז אחרי שנה בעל המקום העיף אותנו משם". הוא עוד עבד שנתיים במספרה אחרת אחרי שהעסק שלו נסגר אבל החליט שזה לא מה שהוא רוצה לעשות. מה שכן, החיבה לאסתטיקה נשארה גם היום ולא רק בשיער. "אני מאוד אוהב את עצמי. אני עושה טיפולי פנים, מסכות בבוקר".
מה עוד?
"יש לי קוסמטיקאית וכל חודשיים בערך אני עושה טיפול פנים, יש לה מסכת מלפפונים משהו ברמת האמא'לה. כל בוקר אני עושה פילינג, מסתפר כל שבוע, אוהב להיות מתוקתק. בהתחלה ההורים חשבו שאני הומו, הם אמרו, מה זה גבר שכל היום מתעסק ביופי שלו. גם הייתה תקופה שהייתי מתלבש צמוד, עם הסקיני, אז אמא שלי שלא כזה מכירה את הבחוץ אמרה, 'שלא תבוא לי עם איזה גבר'. עם השנים הם הבינו שזה לא הכיוון. אבל יש משהו שמאוד מפריע לי - האוזניים, יש לי אוזני דמבו. אני הולך לעשות ניתוח להצמדת האוזניים. כבר שילמתי מקדמה".
כמה זה עולה?
"17,000 שקל, זה ניתוח של חצי שעה. להרגשה שלי, אני מאוד פרפקציוניסט כלפי עצמי".
לפנייה לכתב/ת 
