מיד אחרי שהודיעה כי היא עוזבת את תפקידה כשגרירת ארצות־הברית באו"ם, קיבלה ניקי היילי מדונלד טראמפ את הפרס שהוא שומר למתי מעט: פגישת פרידה מצולמת בחדר הסגלגל, מילים חמות, הוא אפילו אחז בכף ידה וטפח עליה בחיבה. היילי חייכה חיוך רחב, זה היה הרגע שבו ההחלטה שלקחה שנתיים קודם - לקבל תפקיד בכיר בממשל של נשיא שלאורך תקופה ארוכה היא לא הסתירה את דעתה הלא־ממש מחמיאה עליו - התבררה כמוצלחת מאוד. היילי באה, השאירה חותם, הצליחה לשמור על המוניטין העצמי שבנתה לעצמה, ויצאה משם לא רק בלי להיות מפוטרת בציוץ — אלא גם עם ברכת הדרך.
"לכהן כשגרירה באו"ם היה כבוד לכל החיים", אומרת עכשיו היילי בראיון ל'ידיעות אחרונות', "כשהנשיא טראמפ הציע לי את התפקיד בנובמבר 2016, קיבלתי את ההצעה על סמך כמה תנאים: להיות חלק מהקבינט שלו ומהמועצה לביטחון לאומי, ולהיות חופשייה לומר את דעתי. כפי שאמרתי במכתב ההתפטרות שלי, הוא עמד בהתחייבויות האלה ואהיה תמיד אסירת תודה".
עדיין, עזבת מאוד מהר, אחרי פחות משנתיים בתפקיד.
"אני תומכת מאוד בהגבלות כהונה, אני מאמינה שרוטציה מועילה לציבור. כשמצרפים יחד את השגרירה באו"ם ותפקיד מושלת דרום־קרוליינה שעשיתי קודם, מילאתי תפקידים ציבוריים במשך 14 שנים רצופות, וחשבתי שהגיע הזמן לחזור למגזר הפרטי ולהמשיך לתמוך משם בענייני מדיניות ציבורית".
הספקולציות לגבי הסיבות לעזיבה המוקדמת את התפקיד, או לתוכניות העתידיות של היילי, מעסיקות בשנתיים האחרונות את וושינגטון. אם יש דבר אחד שהיילי הוכיחה שוב ושוב לאורך הקריירה שלה, זה שיש לה אינסטינקטים פוליטיים מחודדים מאוד. מקורבים העלו את האפשרות שתחליף את מייק פנס כסגניתו של טראמפ בבחירות האחרונות, אבל היילי ידעה שזו לא הדרך להפוך למה שהיא באמת רוצה להיות: העתיד של המפלגה הרפובליקנית אחרי טראמפ. אחרי ההפסד בנובמבר, ברור שהיא קיבלה את ההחלטה הנכונה.
לא פעם הבעת סלידה ממה שקורה בוושינגטון. זה ישפיע על ההחלטה שלך האם לרוץ לנשיאות ב-2024?
"זה נכון שהפוליטיקה בוושינגטון רעילה מתמיד, ולכן כל כך חשוב לשים אנשים טובים בתפקידים בכירים. תמכתי בהרבה מועמדים בבחירות האחרונות, כולל מספר שיא של נשים רפובליקניות שיצטרפו לקונגרס, ואמשיך לעזור למועמדים נוספים בהמשך. מה שאני יודעת בוודאות זה שאני צעירה מכדי להפסיק להילחם או לדבר בקול רם".
× × ×
בשנת 2010 הפכה ניקי היילי למושלת הראשונה אי פעם של דרום־קרוליינה. היא כבר הייתה על הרדאר של הברנז'ה הפוליטית בוושינגטון, אבל לא באמת מוכרת מחוץ למדינה שלה. לקראת הבחירות לנשיאות ב־2012, הוזכרה היילי כמועמדת לתפקיד סגנית הנשיא של מיט רומני, והפגינה — לא בפעם הראשונה וגם לא האחרונה — את החושים החדים שלה, כשמראש הבהירה כי תדחה כל הצעה. "תושבי דרום־קרוליינה נתנו לי הזדמנות", אמרה, "יש לי עבודה לעשות ולא אעזוב אותה". היא לא ידעה אז כי ההחלטה להישאר בתפקיד המושלת, תהפוך אותה כמה שנים אחר כך לשם מוכר בכל בית באמריקה ותייצר לה קרש קפיצה מושלם.
בערב קיצי ב־2015 נכנס דילן סטורם רוף, צעיר לבן בן 21, לכנסייה בצ'רלסטון שבדרום־קרוליינה. המתפללים השחורים קיבלו אותו בברכה והוא הצטרף אליהם לשיעור תנ"ך וארוחת ערב לפני ששלף רובה, אמר למארחיו, "אני פה כדי להרוג שחורים", והחל לירות. תשעה אנשים נרצחו באותו ערב באחד מפשעי השנאה החמורים בארה"ב של השנים האחרונות.
יממה אחרי, הופיעה היילי בטלוויזיה ואמרה כי התביעה צריכה לדרוש עונש מוות לרוף, שפירסם מניפסט גזעני והצטלם לובש סמלי עליונות לבנה. ביו היתר הוא צולם עם דגל הקונפדרציה, שמייצג את המדינות שפרשו מהאיחוד בגלל החלטתו של הנשיא לינקולן לשחרר את העבדים, מה שהוביל למלחמת האזרחים. עבור האוכלוסייה השחורה בארה"ב, הדגל הזה הוא מה שצלב הקרס מסמל ליהודים, אבל ב־2015 הוא עדיין התנופף מחוץ לבית הממשל של דרום־קרוליינה.
היילי, שוב, ראתה לאן נושבת הרוח והקדימה אותה. חמישה ימים אחרי הטבח כינסה מסיבת עיתונאים והביעה תמיכה בהסרת הדגל, כשהיא מוקפת בפוליטיקאים משתי המפלגות. היא קיבלה מחמאות מקיר לקיר, כולל מהנשיא ברק אובמה, ועשתה את הקפיצה שכולם חולמים עליה לכוח פוליטי חדש.
בשום מקום לא נראה הכישרון הפוליטי שלה כל כך ברור כמו במערכת היחסים האישית שלה עם טראמפ. היום קצת קל לשכוח כי כמעט עד הבחירות ב־2016, היילי ברחה כמה שיותר רחוק מטראמפ. עוד לפני שהחליטה במי לתמוך בפריימריז למפלגה הרפבוליקנית, אמרה: "כל אחד חוץ מטראמפ". היא ביקרה בחריפות את ההתנהגות שלו, את העובדה שלא התנער במהירות מהתמיכה שקיבל מהקו קלוקס קלאן, התנגדה להתבטאויות נגד מוסלמים ודרשה שטראמפ יפרסם את החזרי המסים שלו. המחשבה על כך שהוא יהיה המועמד הרפובליקני לנשיאות נראתה לה "מפחידה". כל זה היה כמובן עוד בימים שבהם להתנגד לטראמפ לא נחשב להתאבדות פוליטית במפלגה הרפובליקנית.
במהלך הפריימריז בדרום־קרוליינה, תיארה היילי את טראמפ כ"כל מה שמושל לא רוצה לראות בנשיא". טראמפ צייץ בתגובה: "תושבי דרום־קרוליינה נבוכים מניקי היילי". היא השיבה לו במילים bless your heart, עלבון דרומי מנומס. אבל כשטראמפ ניצח היא התייצבה מאחוריו וחגגה את הניצחון שלו. הסיבוב שעשתה היה אלגנטי ונטול נקיפות מצפון.
שבועיים אחרי שניצח בבחירות, מינה טראמפ את היילי לשגרירה באו"ם, במה שהיה מהלך פוליטי מוצלח עבור שניהם. לכל השאלות לגבי הביקורת שהשמיעה עליו רק שבועות ספורים קודם, נתנה היילי תשובה שקשה להתמודד איתה: "כשהנשיא קורא לך לשרת את האומה, זה זכות וחובה". מועמדותה אושרה בסנאט ברוב גדול, היא התפטרה מתפקיד המושלת ועברה לניו־יורק. בשנתיים הבאות שינתה לגמרי את ההתנהלות של ארה"ב באו"ם, גם בקשר לאג'נדת ההתבדלות תחת טראמפ, וגם בהחלטה לתמוך בישראל ללא תנאים.
"האו"ם תמיד יהיה מקום קשה לישראל", אומרת היילי, "יש מדינות רבות שמנהלות קשרים דו־צדדיים טובים יותר ויותר עם ישראל, אבל עדיין חוששות לעמוד לצידה בפורום רב־צדדי. ישראל עשתה התקדמות דיפלומטית אדירה. באו"ם זה ייקח קצת יותר זמן".
אחת ההחלטות המשמעותיות ביותר של ממשל טראמפ הייתה להעביר את שגרירות ארה"ב לירושלים. את יכולה לתאר את התהליך מנקודת מבט של שגרירה באו"ם?
"כאשר הכרזנו על העברת השגרירות, מועצת הביטחון של האו"ם הצביעה על החלטה שגינתה את זכותה הריבונית של ארה"ב להציב את שגרירותנו בבירת ישראל. ההצבעה הייתה 1־14 נגדנו. היה מתסכל לראות את העולם מתנגד לזכות שלנו. הטלת הווטו האמריקאי על ההחלטה הזו הייתה הרגע הגאה ביותר שלי באו"ם. כשאתה מתעקש על מה שנכון, אתה לעולם לא צריך לפחד לעמוד לבד. זה היה כל כך חשוב מכיוון שנלחמנו על האמת. ירושלים היא בירת ישראל ולארה"ב יש את כל הזכות להציב את השגרירות שלנו שם".
את חושבת שממשל ביידן יחזיר דברים לאחור מנקודת המבט הישראלית?
"אני חוששת שהם יסיגו חלק מההתקדמות שלנו, במיוחד בנוגע לאיראן".
ההתנגדות לעסקת הגרעין עם איראן הייתה הנקודה המדינית שחיברה את היילי לטראמפ כנראה יותר מכל דבר אחר. בעוד ההתנגדות הראשונית של טראמפ לעסקה הייתה קשורה בעיקר להחלטה שלו לנסות למחוק את כל מה שעשה אובמה, היילי השקיעה עבודה ולמדה לעומק את העסקה. היא נפגשה עם ראשי סוכנות הגרעין העולמית שהייתה אחראית על אכיפת ההסכם, ולטענתה אלה אמרו לה כי איראן לא מאפשרת לפקחים לבדוק בסיסי צבא ומתקנים אחרים בלי הודעה של 30 יום מראש. בניגוד לדעת ממשל אובמה שהתמקד אך ורק בנושא הגרעין, היילי סברה כי אי־אפשר להפריד בין הגרעין לבעיות האחרות עם איראן, בראש ובראשונה תמיכתה בטרור. היא סיימה את הבדיקה שלה בהתנגדות חריפה אפילו יותר לעסקה.
"אם ממשל ביידן יחזור לעסקה עם איראן, זה יהיה צעד מסיבי אחורה", היא אומרת, "הסכם הגרעין האיראני היה אסון. ממשל טראמפ צדק לחלוטין ביציאה ממנו. העסקה סייעה לאיראן לבנות את כלכלתה ואת תמיכתה בטרוריסטים בעיראק, בתימן, בלבנון ובסוריה, ועדיין לא עצרה את הגרעין האיראני. עכשיו איראן מרגישה את הלחץ של הסנקציות האמריקאיות שהגבילו את יכולתה לתמוך בחיזבאללה ובארגוני טרור אחרים. זו תהיה טעות ענקית להסיר את הסנקציות ולחזור בתנאים הישנים לעסקה פגומה באופן אנוש".
מה יישאר מתוכנית השלום של טראמפ כשהוא כבר לא יהיה בבית הלבן?
"אני אופטימית. זו התוכנית המציאותית ביותר שהוצעה עד כה. אני לא מצפה מממשל ביידן לאמץ אותה, אבל גם לא לסגת ממנה משמעותית. ישראל לא צריכה להסכים לפחות מזה, והמערכת הפוליטית האמריקאית תלחץ על ביידן להציע לא פחות. אנחנו רואים מדינות ערביות שרוצות לנרמל את היחסים עם ישראל לטובתן".
היילי סבורה כי נרמול היחסים עם איחוד האמירויות, בחריין, סודן ומרוקו, יעזור לישראל גם באו"ם. היא מספרת כי בפגישות שלה עם שגרירים של ערב־הסעודית ואיחוד האמירויות, אלה הודו שהביקורת על ישראל באו"ם מוגזמת, אבל היו חייבים לנקוט בקו הזה בגלל לחץ פנימי. עכשיו, היא מאמינה, הכיוון כולו משתנה, כולל בנושא הסכסוך הישראלי־פלסטיני. "'הסכמי אברהם' הם דבר מדהים, והפלסטינים צריכים להכיר בכך שהזמן אינו עומד לצידם. תוכנית טראמפ היא ההצעה הטובה ביותר שהם עשויים לקבל אי פעם, יהיה חכם מאוד מצידם לקבל אותה".
× × ×
במהלך השנתיים של היילי באו"ם, עזבה ארה"ב שורה של ועדות והסכמים בינלאומיים, כולל הנטישה הקולנית של מועצת זכויות האדם וההחלטה להפסיק את המימון לארגון אונר"א. בשיחה שקיימה היילי עם שגריר ישראל לשעבר באו"ם, דני דנון, לקראת הכנס 'דיפלוטק 2000', היא הסבירה את שתי ההחלטות.
"היה מתסכל כשלא יכולתי לגרום לאנשים לראות את הצביעות של המועצה לזכויות אדם של האו"ם כלפי ישראל", אמרה. "פעם בחודש הייתה ישיבה נגד ישראל, זה לא היה מקובל עלינו. אונר"א שיחקו באו"ם וקיבלו את כל מה שדרשו. אנחנו טענו שהם חייבים להתחיל להיות שקופים במה שהם עושים עם הכסף, להפסיק את לימודי השנאה ולומר אמת לגבי מספר הפליטים. אמרתי לטראמפ שצריך לעצור את המימון עד שהם יעשו רפורמות. היו הרבה ויכוחים בבית הלבן לגבי הצעד הזה, אבל טראמפ הסכים איתי".
היילי מימשה את האג'נדה של טראמפ באו"ם, אבל הצליחה לשמור על תווית עצמאית, כולל פה ושם התכתשויות פומביות עם הבית הלבן, בעיקר סביב רוסיה. כשהודיעה שארה"ב מטילה סנקציות נוספות על רוסיה, הבית הלבן מיהר לסתור אותה. אחד מיועציו של טראמפ, לארי קודלו, טען כי היילי אמרה את הדברים ב"בלבול רגעי". היילי הגיבה במהירות: "עם כל הכבוד, אני לא מתבלבלת".
אחרי פסגת הלסינקי הידועה לשמצה בקיץ 2018, שבה לקח טראמפ את הצד של פוטין נגד שירותי המודיעין האמריקאיים והותיר אפילו נבחרים רפובליקנים המומים, אמרה היילי: "אנחנו לא סומכים על רוסיה. אנחנו לא סומכים על פוטין, הם לא יהיו חברים שלנו". יועציו של טראמפ אמרו לו כי היילי הצילה אותו והוא בלע את הלשון ואת הציוץ.
עכשיו היילי דווקא מגינה על הרקורד של טראמפ. "רוסיה אינה שחקנית ידידותית כלפי ארה"ב או ישראל", היא אומרת, "והנשיא טראמפ לא מקבל את הקרדיט שמגיע לו על היותו קשוח כלפי רוסיה. הוא תמך במכירת נשק לאוקראינה, הוא תקף פעמיים את סוריה על השימוש בנשק כימי, הוא קידם את משאבי הצבא והאנרגיה של ארה"ב, הטיל סנקציות על גופים רוסיים וביטל הסכמי בקרת נשק מיושנים. כל אלה דברים חשובים שרוסיה התנגדה להם".
היילי התפטרה מהאו"ם באוקטובר 2018, רגע לפני הבחירות לקונגרס שבהן ספגה המפלגה הרפובליקנית מכה קשה. היא הצטרפה לדירקטוריון של 'בואינג', נתנה הרצאות תמורת 200 אלף דולר ופירסמה את הספר ההכרחי של מי שנמצא על סף ריצה לנשיאות With All Due Respect: Defending America With Grit And Grace ("עם כל הכבוד: להגן על אמריקה בנחישות ובחן"). בספר דילגה שוב בקלילות בין הצגתה כקול עצמאי שלא חשש להתנגד לטראמפ, למי ששמרה על נאמנות לו.
בין היתר כתבה היילי כי שר החוץ לשעבר רקס טילרסון וראש לשכת הבית הלבן ג'ון קלי, ניסו להסית אותה נגד טראמפ במאמץ "להציל את המדינה". הנאמנות שלה קיבלה תמורה בדמות ציוץ של טראמפ שהמליץ לעשרות מיליוני עוקביו לקנות את הספר: "הזמינו את העותק שלכם כבר היום. בהצלחה ניקי!"
לכל אורך 2019 רחשה וושינגטון שמועות כי טראמפ שוקל להחליף את מייק פנס בהיילי, מה שהתקבל בעין עקומה בקרב כמה מתומכיו של סגן הנשיא, כולל כאלה המקורבים לטראמפ. היילי למדה גם שמחוץ לממשל, הריקוד הרגיל שלה מסביב לטראמפ כבר לא עובד על התומכים שלו. כשטראמפ עלב בחבר הקונגרס הדמוקרטי השחור אלייז'ה קאמינגס, צייצה: "זה כל כך מיותר". התגובות הקטלניות הגיעו לא רק מצבא הנאמנים של טראמפ אלא גם מהיועצת הבכירה, קליאן קונוויי, שצייצה בחזרה: "זה כל כך מיותר. טראמפ/פנס 2020".
היילי, כצפוי, הסתגלה מהר ומאז לא רק שהפסיקה לבקר את טראמפ אפילו מעט, היא תמכה כמעט בכל צעד ואמירה שלו בשנה האחרונה, כולל הגנה על אותו דגל קונפדרציה שהיא הורתה להסיר מבית הממשל בדרום־קרוליינה לפני חמש שנים.
× × ×
נימרטה ניקי ראנדווהף שתהיה בת 49 ב־20 בינואר 2021 — היום שבו יושבע ג'ו ביידן לנשיא — נולדה בבמברג, עיירה קטנטונת בדרום־קרוליינה. הוריה, מהגרים סיקים, הגיעו מפנג'אב שבהודו. היא השלימה תואר בראיית חשבון, והתקדמה מהר בעולם העסקים במדינה שלה. ב־1996 התחתנה עם מייקל היילי, קצין במשמר הלאומי, ואז גם התנצרה. לזוג יש שני ילדים.
ב־2004 הפכה להודית־אמריקאית הראשונה בבית הנבחרים של דרום־קרוליינה. כמו לא מעט אמריקאים שהם דור ראשון למהגרים שהגיעו ממדינות מתפתחות והגשימו את החלום האמריקאי, התחברה היילי לצד הימני במפה הפוליטית: היא מתנגדת להעלאת מסים, מתנגדת להפלות, ניצית בגישתה הצבאית ותומכת במדיניות הגירה אגרסיבית.
ב־2010 הפכה למושלת דרום־קרוליינה, כשהיא כבר משתמשת רק בשמה האמצעי "ניקי". יחד עם שם המשפחה של בעלה, נוצר לה שם אמריקאי קל לעיכול וחף מעקבות למוצאה המקורי. בראיון לעיתון 'שרלוט אובזרבר' אמרה כי השם המקורי "לא היה מתאים לשלט בחירות", אבל ברור שבמפלגה הרפובליקנית היה קשה לבת מהגרים חומת עור עם השם "נימרטה", להתקדם למקומות שהיילי תיכננה להגיע אליהם. חלק מזה הוא השלמה פרגמטית עם פוליטיקת הגזע והמגדר הבעייתית של המפלגה, אבל חלק הוא האמונה האמיתית של היילי בהיטמעות מוחלטת של מהגרים באמריקה. למרות, ואולי דווקא משום שלא נמלטה מגזענות - כילדה לא יכלה להשתתף בתחרויות יופי שהיו מיועדות ללבנות או לשחורות - היילי כמעט ולא משתמשת בסיפור הרקע שלה בעולם הפוליטי.
כל זה יכול להשתנות אם היא תרוץ לנשיאות ב־2024 ותמצא מולה את סגנית הנשיא הנכנסת, קמלה האריס, אף היא בת למהגרים ממוצא הודי (וג'מייקני). האריס מדגישה את הרקע שלה כדרך לספר סיפור על ארה"ב ככור היתוך של מהגרים שיוצרים יחד סכום הגדול מחלקיו, והיא מדברת על בעיית הגזענות החריפה של אמריקה. בניגוד לה, לא רק שהיילי כמעט לא מדברת על השורשים שלה, היא גם מסרבת לקבל את הקביעה כי ארה"ב היא מדינה גזענית.
"אין לסבול גזענות ואנטישמיות בכל מקום בעולם, נקודה", היא אומרת עכשיו. "עם זאת, ארה"ב איננה מדינה גזענית, זו מדינה בתהליך עבודה. בניית מדינה חופשית, הוגנת וטובה יותר עבור כולם, מתחילה בשלטון החוק. מי שמתפרע ובוזז ועובר על החוק בשם מאבק לשוויון גזעי, עושה טעויות. כל האמריקאים, שחורים ולבנים, מוגנים בצורה הטובה ביותר כאשר אנו מקיימים את החוק".
כמו כמעט כל אישה שמטפסת גבוה בפוליטיקה האמריקאית, גם היילי עברה מסלול של רמיזות בלתי נסבלות על הדרך שעשתה. לפני הבחירות ב־2010 נאלצה להתמודד עם שמועות על רומן מחוץ לנישואים עם שני גברים שונים. היא הכחישה ולא היו לכך שום הוכחות.
ואילו לפני שלוש שנים רמז העיתונאי מייקל וולף כי היילי ניהלה רומן עם הנשיא. "טראמפ מבלה עם היילי המון זמן ביחידות, כשהם במטוס הנשיאותי", כתב וולף בספרו 'אש וזעם', "ומטפח אותה כיורשת עתידית". היילי הכחישה באגרסיביות המתבקשת. "מעולם לא הייתי עם הנשיא לבד בחדר, תמיד היו איתנו עוד אנשים", אמרה.
כמו בנושא הגזענות, גם את ענייני המיזוגיניה היילי מעדיפה להשאיר בצד. "כמובן שהעובדה שאני במקרה אישה ממוצא הודי מביאה דינמיקה חדשה", אמרה בעבר ל'ניוזוויק', "אבל אני מקווה שזה יעזור לגרום לשיחה להתרכז בהבדלי פילוסופיות, לא זהויות".
בכנס 'דיפלוטק 2020' — שהתמקד בחדשנות וטכנולוגיה בעידן שאחרי הקורונה — היילי ניהלה שיחה לבבית עם דנון, העלתה זיכרונות מימיהם המשותפים באו"ם, החמיאה ליכולות הטכנולוגיות של ישראל, הצהירה כי היא ומשפחתה מתכוונים להתחסן נגד הקורונה, והפגינה את הכישרון שהפך אותה למי שיכולה להציג דעות שמרניות בצורה רגועה ומתונה. למשל, הדרך שבה היא מציגה את הגישה הניצית שלה כלפי סין, תוך שימוש חוזר בביטוי מעורר הבהלה "קומוניזם".
"אם משבר הקורונה לימד אותנו משהו", היא אומרת, "זה שאנחנו לא יכולים לסמוך על שחקנים גרועים כמו סין בנושאים קריטיים כמו ציוד רפואי חיוני. ראינו את הסכנה ממקור ראשון בתחילת השנה כאשר הממשלה הקומוניסטית בסין אגרה ציוד מגן אישי נחוץ לעצמה ואסרה על חברות לייצא את סחורותיהן. אנחנו לא יכולים לתת לממשלה הקומוניסטית להשיג יתרון על פני העולם החופשי".
× × ×
אם הבחירות של 2016 לימדו משהו זה שאי־אפשר לחזות שום דבר בפוליטיקה האמריקאית, אבל תתקשו למצוא פרשנים שלא חושבים שניקי היילי תרוץ לנשיאות ב־2024. גם מצביעים רנדומליים שכבר מקבלים ממנה דברי דואר תמימים למראה, יודעים שזה מה שיקרה.
מה שבטוח, היילי תסמוך שוב על האינסטינקטים הפוליטיים שלה. אלה שאמרו לה לקחת את התפקיד באו"ם, שהפך אותה לשם מוכר בזירה העולמית וסייעו לה להיות מהיחידים שיצאו בשלום מממשל טראמפ. אז מה זה כבר בשבילה לרוץ לנשיאות.
מאוחדים באו"ם
דני דנון, לשעבר שגריר ישראל באו"ם, הוא האיש שיזם, בשיתוף עם ניקי היילי, לשעבר שגרירת ארה"ב בארגון, את ועידת 'דיפלוטק', שנפתחה השבוע במטרה לחשוף את הטכנולוגיה הישראלית תוך מתן דגש לחיים בעידן שלאחר הקורונה. הוועידה הייתה אמורה להיערך במלון הילטון בתל־אביב, אבל בגלל משבר הקורונה היא הפכה וירטואלית והתקיימה ללא קהל.
"אנחנו חברה למודת משברים ולכן יש לנו יכולות שיקום מהירות", מסביר דנון. "למדנו להשתמש באמצעים טכנולוגיים על מנת להפוך משבר להזדמנות. אחת מהדוברות בכנס היא ד"ר קירה רדינסקי, שהציגה בפאנל פורץ דרך איך ייראה עולם הרפואה אחרי עידן הקורונה - רפואה מרחוק. זה היה מרתק לראות איך בעתיד כבר לא נלך לרופא המשפחה ולא למרפאות אלא הכל יתבצע דרך המכשיר הנייד".
מה גרם להיילי להתגייס ליוזמה?
"ניקי היילי היא ידידת אמת של ישראל ובאופן אישי שיתפנו פעולה במהלכים רבים באו"ם. אחד הדברים שהקפדנו היה להראות את מדינת ישראל לא רק במישור הביטחוני־מדיני, אלא גם בהיבט הטכנולוגי והידע שאנחנו יכולים לתת לעולם. ב־2017 היא הגיעה איתי לביקור בארץ ומאוד התלהבה מנושא היזמות בישראל. כמושלת לשעבר, שגם מבינה בכלכלה ובניהול מדינה, היא תמיד אמרה לי: 'הצמיחה הכלכלית היא מנגנון ההגנה הטוב של מדינת ישראל'".
אילו מדינות השתתפו בוועידה?
"מדינות מתפתחות מאפריקה, ממרכז אמריקה, ובעקבות הסכם השלום, היה גם נציג של איחוד האמירויות. מאות אלפי אנשים מכל העולם נרשמו מראש כדי להשתתף באירוע. אנחנו גאים להיות אומת הסטארט־אפ, אבל צריכים לעבוד קשה כדי לשמר את המעמד שלנו בעולם ולהוכיח את היכולות שלנו באמצעות שיתוף המידע עם שאר מדינות העולם כמו שעשינו בכנס הזה".
