מותקפים מכל הכיוונים
בעקבות פסיקת בג"ץ נאלץ השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה למנות מפכ"ל למשטרת ישראל – וכך קודם השבוע לתפקיד ניצב קובי שבתאי. לאוחנה היה נוח שאין מפכ"ל, שבראש המערכת עומד אדם ללא מינוי קבע, כדי ששוט המינוי יפגום בעצמאותו. זה היה רק ביטוי אחד להחלשתה של המשטרה.
במשנה, מסכת אבות, נאמר: "רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר, הֱוֵי מִתְפַּלֵּל בִשְׁלוֹמָהּ שֶׁל מַלְכוּת, שֶׁאִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ, אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חַיִּים בְּלָעוֹ". המשנה מזהירה אותנו מפני אנרכיה: באין מדינה, באין ממשלה, באין משילות – יד איש באחיו וכל דאלים גבר. משילות פירושה מדינת חוק, שהכל בה שווים בפני החוק, שהכל מכבדים את החוק ואת רשויות החוק. המשטרה היא הכלי לאכיפת החוק במדינה, ובמקום שבו האזרחים מצפצפים על המשטרה לא תהיה אכיפה, לא תהיה משילות.
לפני כחודשיים סערה הארץ כשהתפרסם הסרטון שבו אמיר השכל, ממנהיגי המחאה נגד נתניהו, השתלח בשוטרת ממוצא אתיופי בהערות מתנשאות. אך במופע האימים הזה היה דבר נוסף ראוי להוקעה, והוא היחס לשוטרים שמבצעים את תפקידם. גם אלמלא הגזענות שיצאה מן הבקבוק – עצם החוצפה לדבר כך ולהתנהג כך אל שוטרים היא חמורה מאוד. על כך, עם זאת, לא הייתה תגובה ציבורית חריפה – כי לכך התרגלנו.
לחבוט בשוטרי ישראל – זה כבר הפך לספורט לאומי. הדג מסריח מהראש, וראש החובטים הוא ראש הממשלה. כבר חמש שנים הוא מסית נגד המשטרה, מעליל עליה עלילות שווא ותאוריות קונספירציות חסרות שחר, מכה בה וחובט בה בכל הזדמנות ומבצע רצח אופי וסיכול ממוקד למפכ"ל לשעבר אלשיך, אך ורק כיוון שביצע נאמנה את תפקידו. נתניהו מעליל עלילה נוראה על המשטרה ועל כל מוסדות מדינת החוק, כאילו הם ארגון פשע שמבצע הפיכה שלטונית באמצעות תפירת תיקים. האיש העומד בראש הרשות המבצעת מסית נגד זרוע שלה, אך ורק בשל נאמנותה למדינת ישראל ולא אליו אישית – ולבושתנו יש סתירה בין הנאמנויות.
אך נתניהו איננו היחיד. מחרים־מחזיקים אחריו מי שאמורים להיות יריביו המרים, המפגינים נגדו במחאת בלפור. גם הם מוסיפים עוד קיסם להבערת המלחמה בשלטון החוק. הם מפירים את החוק והסדר הציבורי ומתבכיינים, מתקרבנים ומדקלמים באותה רוח: "אכיפה בררנית", "משטרה פוליטית", "משטרה בשירות נתניהו". כן, המשטרה הפוליטית שתופרת תיקים לנתניהו מדכאת באלימות את המחאה נגדו.
וכמוהם נוהגים המפגינים החרדים, במה שבא לידי ביטוי לפעמים ביידוי אבנים וחיתולים צואים וקריאות "נאצים". וגם הם באותו קוד ביביסטי־בלפוריסטי: אכלו לי, שתו לי, הרביצו לי, אכיפה בררנית, משטרה פוליטית, משטרה אלימה.
כמו בכל ערוגה, גם במשטרה יש עשבים שוטים. יש שוטרים אלימים. יש שוטרים שאינם יודעים להפעיל שיקול דעת. אבל ככלל, המשטרה מגינה עלינו, נלחמת בפשע, שומרת על הסדר הציבורי. בנוסף על כל משימותיה היא נושאת על כתפיה את אכיפת הנחיות הקורונה, שלמרבה הצער רבים בציבור מפירים, ונאלצת בזמן זה להתמודד עם ההפגנות, רבות מהן פרועות. למרבה הצער, היא הייתה למשיסה בפי כל זב חוטם. השוטרים נופלים מהרגליים מרוב עומס, וזאת הכרת התודה שהם מקבלים מהחברה הישראלית.
אם יש נושא שעליו ראוי היה להפגין היום, זו הפגנת אהדה ותמיכה במשטרה ובשוטרים. בימים הקשים הללו, אחרי הרופאים – השוטרים הם הגיבורים שלנו. ¿
