החייזרים מכים שנית
מסי–אן–אן ופורבס, דרך כלי תקשורת בשוודיה והודו ועד הזמר רובי וויליאמס ויוצר תיעודי מנטפליקס: הראיון עם פרופ' חיים אשד, לשעבר ראש תוכנית החלל הישראלית, על קיומם של חוצנים, עורר הדים ברחבי העולם
לא ראיתי את זה בא. אף אחד לא ראה. נדמה לי שאפילו פרופ' חיים אשד – שמצליח לראות, מתישהו בעתיד הקרוב, את בואם האפשרי של חוצנים לאזורנו ואת יצירת המגע – לא הצליח לראות מה יחולל הראיון איתו שפורסם כאן לפני שבועיים.
זה קרה כמעט מיד. הכתבה 'העב"מים ביקשו לא לפרסם שהם כאן, האנושות עדיין לא מוכנה' ('7 ימים', 4.12) הפכה לשיחת ברזייה עולמית בעידן שבו אף אחד לא מעז להתקרב לברזיות. וב"עולמית" באמת שצריך לכלול את רוב קצווי תבל – למעשה, אם יש חיים על המאדים כפי שאשד ציין, אפשר היה לצפות לשמוע גם מהם בעניין. כי מלבדם, באמת שכל השאר ציטטו, הגיבו, הגחיכו או ניסו להבין.
לעיתים די נדירות מגיע ראיון בעיתון ישראלי, שמלכתחילה לא תוכנן לעורר עניין עצום, לרמת ההרעשה העולמית שרשם הראיון עם אשד. זה היה סוג של נס חנוכה קטן; ראיון שתוכנן להספיק ליום אחד – לכל היותר סוף שבוע – הספיק לבסוף לשמונה ימים של באזז תקשורתי כלל־עולמי. הראיון הקיף את הכדור ביעילות ובמהירות של כלי טיס לא מזוהה; הוא צוטט נרחבות בסי־אן־אן, אן־בי־סי, פוקס ניוז, 'פורבס', Vice, 'האינדיפנדנט', 'דיילי מייל', 'ניו יורק פוסט', 'ג'ואיש פרס', 'ביזנס אינסיידר', והיהלום המפוקפק שבכתר: אתר הרכילות האמריקאי TMZ – כלי תקשורת שכאשר אתה מצוטט בו, אתה יכול, מה שנקרא, לתלות את המקלדת, או פשוט לכרוך את החוט סביב צווארך.
אבל אפילו ה־Weather Channel ציטט, ולצידו גם 'מומבאי מירור', 'קוריירה דה לה סרה', 'אינדיה טיימס', העיתון השוודי 'אפטונבלדט', הערוץ הממלכתי הגרמני 'דויצ'ה וול', וכמובן המקומון המקוון המוערך 'לוקאל פרופייל' של מחוז קולין בטקסס. "הפרופסור בבירור מעולם לא היה כאן", הסיק המקומון לאחר שסקר בהרחבה את שלל דיווחי העב"מים רק בגזרת טקסס, לצד הקביעה כי הטקסנים, מצידם, לגמרי מוכנים ליצירת קשר.
מה נאמר; היינו כחולמים. על עב"מים. וכל זה בעקבות ראיון עם פרופ' בכיר ומוערך שהוביל לאורך שלושה עשורים את תוכנית החלל הישראלית, זכה בפרס ביטחון ישראל, ניצח על פיתוח הלוויין הישראלי הראשון – וביקש רק לשתף בעמדותיו ובממצאיו בנושא הפחות אורתודוקסי הזה.
אבל בעוד הציטוטים בעיתונות העולמית שמרו על התייחסות עניינית ונצמדו לנאמר בראיון ולתגובות אנשי מקצוע, הרשת חגגה כמקובל. המוזיקאי רובי וויליאמס, שהעיד בעבר שראה עב”מים ומשדר בלוג קבוע ומחופף למדי מדירתו, מנה את תאריו המקצועיים של אשד, תוך שהוא מגייס כמה מפרצופי התימהון הקיצוניים ביותר שלו. “מה תגידו על זה?” שאל את עוקביו בשביעות רצון. הקומיקאי האמריקאי ג'ודה פרידלנדר ('רוק 30') העלה גם הוא וידיאו משועשע, שבו אמר למצלמה: "הבחור הזה הוא גנרל בגמלאות ואין לו מושג על מה הוא מדבר. אני הייתי בחלל החיצון, פגשתי את כל החוצנים, רובם קוליים, רובם אנטישמיים ומעולם לא היו בישראל".
גם השימוש שעשה אשד במונח "פדרציה גלקטית" – שהוטבע על ידי כמה יצירות מד"ב פופולריות, ובראשן הסדרה 'מסע בין כוכבים' – גרר לא מעט התייחסויות. "פדרציה גלקטית, אמרת?" צייץ ג'ורג' טאקיי, שחקן הצוות המקורי של הסדרה, כשציטט ידיעה על הראיון עם אשד. אותי תפס טלפונית כתב 'הגארדיאן' הבריטי שביקש לברר, ברצינות תהומית, אם להערכתי אכן קיימת פדרציה כזו.
תראה, ניסיתי להישמע מהורהר בהתאם למעמד, אין בכלל ספק שעם 300 מיליון כוכבים רק בשכונה שלנו, על חלקם שוררים תנאים אקלימיים נעימים למדי בעונה זו של השנה, בהכרח מתקיימות פה ושם צורות חיים נוספות. האם הן מאורגנות בפדרציה? האם יו"ר הפדרציה נבחר בבחירות דמוקרטיות או באמצעות בייס שמאמין לכל שטות שמאכילים אותו בקבוצות ווטסאפ ייעודיות וכלי תקשורת ממומנים? אין לי מושג.
אוקיי, אני אולי לא מצטט את עצמי מילה במילה, אבל בהחלט אמרתי דברים ברוח זאת. דנו עוד זמן מה בנושא היתכנות הפדרציה הגלקטית, הסיכוי שהיא מנוהלת על ידי תשע צורות החיים המתקדמות ביקום – כפי שטען פרופ' אשד – והאפשרות שהם אכן עוקבים מקרוב, כדברי אשד, אחר התפתחות המין האנושי וממתינים שנגיע לסף ידע מסוים ואז ייצרו קשר ישיר ויאפשרו את פרסום דבר קיומם.
הגענו למסקנה שלא מן הנמנע שייתכן, אבל בכל מקרה קטונו, ובעיקר נבצר מאיתנו לשאול את פרופ' אשד עצמו, שנדמה שהצטרף בשלב זה לעמדת החוצנים לפיה האנושות פשוט עוד לא מוכנה לכל זה, והפסיק כליל להחזיר טלפונים.
למעשה, אם לקחת בחשבון את מבול הפניות התקשורתיות וקרקס הרשתות החברתיות שהגיעו בעקבות הכתבה, אולי הם צודקים.
× × ×
"חייבים לדבר מיד, עוד שעה אני עולה על טיסה לדובאי", האיצה בי העיתונאית האיטלקייה מ'לה רפובליקה'. "תגיד, הוא נראה לך בסדר, הפרופסור?"
השאלה נשאלה בכל דרך אפשרית על ידי, פחות או יותר, כולם. הבטחתי שהפרופסור עושה רושם בסדר גמור. הוא מדבר לעניין, הוא אנרגטי ונמרץ, הוא מגובה במאות מחקרים ועדויות שאסף בחדר העבודה שלו לאורך עשור וישמח לשלוף לבקשתכם (ולפעמים גם בלעדיה). רק מה – הוא לא לחלוטין באותו עמוד עם האקדמיה, שמצידה עדיין קצת שמרנית בכל הנוגע להכרה בנושא כתחום לגיטימי. אשד, אגב, מודע לחלוטין להסתייגויות האקדמיה וגם ציין אותן במהלך הראיון, אבל נדמה שעוצמת והיקף התגובה הצליחו לערער במידה מסוימת את נכונותו להמשיך ולהתבטא בנושא – מה שהוביל את התקשורת העולמית, בלית ברירה, למספר הנייד שלי.
הטלפון מהוליווד הגיע באחד מערבי החג, תכף אחרי הדלקת נרות, ועל הקו היה ג'רמי קורבל, יוצר תיעודי ובעל בלוג בנושאי עב"מולוגיה וחוצנים. "עבדתי עם נטפליקס", הבטיח קורבל – חשבתי לרגע שהוא מתכוון לזה באותו מובן שגם אני עבדתי עם נטפליקס, בעיקר בתפקיד צופה ומנוי משלם – אבל התברר שהסרט שיצר, 'בוב לזר: אזור 51 וצלחות מעופפות', אכן משודר בנטפליקס.
מאוכזב לשמוע שהפרופסור לא יתראיין כרגע, קורבל הסכים להסתפק בי. "לפחות נדבר עם האיש שדיבר איתו", ניחם את עצמו ואותי והפנה אליי את שלל השאלות שאותן היה שמח, מן הסתם, להפנות לפרופ' אשד. עניתי באריכות וכמיטב חוסר יכולתי, והבעתי תקווה זהירה שכל זה אינו משל ולא חלום. קורבל ערך את הראיון והעלה אותו לאתר שלו, extraordinarybeliefs.com.
הפנטגון, מצידו, סירב להגיב לכל כלי התקשורת. נאס"א הפתיעה ומסרה לאן־בי־סי שאחת ממטרות־העל שלה היא חיפוש אחר חיים ביקום, אבל סימנים מובהקים טרם התגלו. ניק פופ, שחקר עב"מים עבור משרד ההגנה הבריטי, הרגיע את אן־בי־סי שטענותיו של אשד מפוקפקות. "או שזה סוג של בדיחה, או שזה תעלול יחצני שנועד לסייע למכירת ספרו".
אה, ספרו. 'היקום מעבר לאופק' (הוצאת 'ידיעות אחרונות'), שאשד כתב עם הגר ינאי, הוא עדיין קריאה מרתקת, בפרט בשליש האחרון, המכנס חלקים נרחבים מהעדויות והמחקר הקיים לגבי ביקורי חוצנים בסביבתנו, שאריותיהם והמזכרות השונות שהותירו כאן.
אתם מוזמנים להיות סקפטיים כמו מרבית העולם, אבל אין דרך לסתור שלוש עובדות מוצקות בנושא רק מהזמן האחרון: הנשיא טראמפ אכן הקים זרוע חלל כחלק מהפנטגון. והפנטגון אכן אישר כי "כוח המשימה לחקר תופעות אוויריות לא מזוהות" – שפעל בעבר בחשאי – יפרסם מעתה את ממצאיו לציבור מדי חצי שנה. ואכן היה גם "אומואמואה", הגוף השמימי שחלף באזורנו ונצפה מהוואי, התנהג מוזר והוגדר על ידי פרופ' אברהם לייב, ראש המחלקה לאסטרונומיה בהרווארד, כדוגמה אפשרית לרכב חלל זר שחולף דרך המערכת הסולרית שלנו.
גם העובדה שטלסקופ החלל קפלר הביא את נאס"א לחשוב שקיימים כ־300 מיליון כוכבי לכת שחיים עשויים להתקיים עליהם אמורה להספיק, סטטיסטית, לביסוס ההנחה שאנחנו לא לבד. אין מצב.
אבל גם אם נניח לרגע בצד את ההשערות בנושא חוצנים, הדברים שהשמיע אשד לגבי אפשרות הנסיעה בזמן־חלל באמצעות קיפולו ושימוש בפיזיקה קוונטית, לצד דבריו על פענוח המארג היקומי, הם, לכל הפחות, מעוררי מחשבה ומרחיבים את גבולות הדיון ותפיסת האפשרי.
הדיון בחוצנים לכשעצמו, אם להיות כנים, תלוי במידה רבה בצייטגייסט התרבותי. פופולריות הנושא נוטה לגבור מסורתית בתקופות של אי־נחת חברתית וערעור האמון במארג הקיים ובמוסדות השלטון. זה קרה בשנות ה־50 בארה"ב מוכת חרדת הקומוניזם והמלחמה הקרה; הופיע מחדש בשנות ה־90 לצד השלמת המהפכה הדיגיטלית ועליית האינטרנט (והסדרה המצליחה 'תיקי X'); וצץ שוב עכשיו, בעידן התפוררות הסמכות התקשורתית, השתלטות הפייק ניוז, הרשתות החברתיות וכמובן – קורונה טיים. אלה תקופות שמציפות ביעילות גם תיאוריות קונספירציה ונבואות זעם, והן לרוב שוקעות יחד עם מפלס החרדה הקולקטיבי.
ועדיין, האופן שבו אשד מתאר את הקוסמוס, יושביו האפשריים, הדברים שהוא עוד עשוי לזמן לנו והצורך והיכולת לקחת חלק במארג הייקומי – הכל מזווית מדעית וחפה מניו־אייג'יזם – מעורר רצון עז ללכת איתו את כברת הדרך ולהשהות את אי־האמון. החזון והכמיהה של אשד לזינוק קוונטי במדע האנושי, להעפלת המין האנושי לליגה הגלקטית וליכולת חדשה לרפא את הכוכב ואת עצמנו עוברים לבסוף, אצלי לפחות, כמעוררי השראה.
יום אחד החוצנים אולי באמת יגיעו, ופרופ' אשד, שיהיה בריא, יוכל לומר "אמרתי לכם". אני מצידי אגיד את מה שאמרתי לכולם לאורך כל השבוע: תחזרו אליי אחרי שנגמור פה הדלקת נרות.
raanan@y-i.co.il
