ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: נועם ריין
    ממון • 24.12.2020
    הכינו את השקעים
    ב–2021 יגדל מאוד היצע המכוניות ההיברידיות הנטענות העממיות • פתרון סביבתי וכלכלי ־ או החמצה? מיצובישי אאוטלנדר ואופל גרנדלנד במבחן השוואתי ראשון
    אודי עציון ונועם ריין, i car

    לכאורה, מכוניות היברידיות נטענות (PHEV) הן פתרון סביבתי מושלם: נוסעות כ־50 ק"מ בהנעה חשמלית, מבלי לזהם מהאגזוז, זולות מחשמליות רגילות, וללא חשש להיתקע בלי חשמל, כי יש גם מנוע בנזין. מצד שני, הן כבדות בכ־200 ק"ג ממכונית לא היברידית, מה שמגדיל מאוד את צריכת הדלק וזיהום האוויר שלהן כאשר הן נוסעות עם סוללה מרוקנת.

     

    ההיברידיות הנטענות הן לא טרנד חדש: הג'יפון מיצובישי אאוטלנדר בגרסה הנטענת נמכר בארץ כבר יותר משש שנים. אף שבגרסה הזו יש לו רק חמישה מושבים, ובשנה הבאה הוא יוחלף בדגם חדש, עדיין נמכרו ממנו 500 יחידות מתחילת השנה. רק קיה נירו הנטען, החדש והזול, עקף אותו.

     

    ב־2021 יגדל מאוד ההיצע: סיטרואן C5 איירקרוס, טויוטה ראב 4 ומקבילו מבית סוזוקי, יונדאי טוסון וקיה ספורטאז', MG ומיצובישי אקליפס קרוס. להתמודדות מול המיצובישי בגרסת לקשרי (215 אלף שקל) בחרנו באופל גרנדלנד, הקרוב לו במחיר (205 אלף שקל). האם הם מצדיקים תוספת של עשרות אלפי שקלים לעומת גרסאות הבנזין והדיזל, ומי עדיף?

     

    עיצוב וסגנון: אאוטלנדר עדיין נראה מכובד ומרשים גם כיום, רכב מנכ"לים ירוק ואופנתי. הגרנדלנד סולידי יותר, כמעט אנונימי, אך נאה. בגרסה הנטענת יש לו חישוקי 19 אינץ' וצביעה שחורה לגג ולמראות הצד.

     

    |
    |

     

    מבפנים האאוטלנדר מזדקן באופן פחות מוצלח. אמנם יש לו שילוב צבעים בהיר שמעניק תחושת מרווח, אך איכות החומרים בינונית, לוח המחוונים מיושן, ומסך המולטימדיה (בהתקנה מקומית) לא מבריק. האופל כהה הרבה יותר ומשדר תחושה פשוטה, גם בגלל מחוונים אנלוגיים, אבל איכות החומרים שלו מצוינת והמראה הנקי נעים לעין.

     

    אבזור ותפעול: לשניהם מושבי עור עם כוונון חשמלי וחימום, תאורת לד בחזית, חיישני חניה מלפנים ומאחור, כניסה והנעה ללא מפתח ופתיחה חשמלית לדלת תא המטען. למיצובישי יש גם חלון שמש, אך לאופל מערכת לחניה אוטומטית, זיכרונות (להעדפות הנהגים) ואוורור למושבים הקדמיים, פתיחת תא מטען בהושטת רגל ומערכת מולטימדיה מקורית עדיפה. גם תפעול מחשב הדרך עדיף באופל.

     

    בתחום הבטיחות לשניהם בלימת חירום אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית וניטור שטחים מתים במראות הצד. לגרנדלנד יש גם תיקון אקטיבי לסטייה מנתיב הנסיעה, זיהוי תמרורים והתרעת עייפות.

     

    שימושיות ומרווח: המיצובישי גבוה בכ־10 ס"מ - אך לאופל מושב נהג תומך יותר, ויותר תאי אחסון. המיצובישי מרווח יותר מאחור, אך המושבים נמוכים וקצרים, ויהיו פחות נוחים לישיבה ממושכת. יש פתחי מיזוג מאחור, אך שקעי טעינה עדיין חסרים. האופל יותר צפוף, אך המושב האחורי יספיק בהחלט לזוג מבוגרים עם ילד ביניהם. המרווח לראשי הנוסעים מצוין, ולצד יציאות המיזוג יש גם שקע USB לטעינה.

     

    לאאוטלנדר תא מטען עדיף (463 ליטר), רחב ונגיש, ושקע 220 וולט. לאופל תא קטן יותר (390 ליטר), בלי תאי צד לחפצים קטנים. לשניהם ערכת ניפוח במקום גלגל חלופי.

     

    נוחות נסיעה: האאוטלנדר רך יחסית. מחוץ לעיר הוא נוח למדי על כבישים איכותיים, אך נוטה להתנדנד על כבישים גליים. רעשי מתלים, רוח וכביש חודרים לתא הנוסעים. האופל מוצק ומרוסן יותר, שקט ומעניק תחושה מהודקת ויציבה.

     

    מנוע וביצועים: לשניהם סוללה של כ־13 קוט"ש ומטעני Mode 2, שמאפשרים לטעון משקע ביתי ב־4־6 שעות וחוסכים התקנת עמדת טעינה יקרה. מי שירצה לטעון מעמדות ציבוריות ירכוש כבל בכ־1,000 שקל.

     

    לגרנדלנד טווח נסיעה חשמלי רשמי של 61 ק"מ, לעומת 45 ק"מ בלבד באאוטלנדר. בפועל, בכביש פרברי עם רמזורים ותנועה צפופה, לרוב מתחת ל־80 קמ"ש, האאוטלנדר הדליק את מנוע הבנזין אחרי 36 ק"מ - 80% מהטווח המובטח. האופל הדליק אחרי 39 ק"מ - 64% מהטווח המובטח.

     

    אחרי 55 ק"מ של נסיעה מתונה, רובה באמצעות החשמל, ראינו סוף־סוף נתוני צריכת דלק שמזכירים את הקטלוגים של היצרן: 32.2 ק"מ לליטר לאאוטלנדר, לעומת 50 ק"מ לליטר לגרנדלנד. בסוף יום המבחן שמר האופל על היתרון עם צריכה של 13.1 ק"מ לליטר, לעומת 12.3 במיצובישי.

     

    למיצובישי מנוע בנזין 2,400 סמ"ק, שמשמש במרבית הזמן כגנרטור לצמד המנועים החשמליים. במקום תיבת הילוכים קלאסית יש תמסורת ישירה, עם הילוך בודד. לאופל מנוע טורבו־בנזין 1,600 סמ"ק ותיבת 8 הילוכים אוטומטית. האופל היה זריז יותר בכל בדיקת תאוצה וגם שקט יותר בכל בדיקה.

     

    התנהגות כביש: האאוטלנדר רוכן בעיקולים, ההגה שלו קל ומנותק, וגם השלדה לא מתקשרת עם הנהג. עם זאת, ההנעה הכפולה מספקת אחיזת כביש טובה.

     

    האופל הרגיש בכביש מפותל הרבה יותר בבית, עם שלדה נהדרת, רכינה מינימלית, אחיזת כביש גבוהה והיגוי מצוין, ובסך הכל חוויית נהיגה מוצלחת. תמורת 25 אלף שקל נוספים תקבלו גם אותו עם הנעה כפולה והספק משודרג ל־300 כ"ס.

     

    סיכום: אין הצדקה כלכלית להעדיף את אותם על גרסאות הבנזין או הדיזל. נטענים בכל מקרה כדאיים רק למי שיכול לטעון אותם בחניה הפרטית, ועדיף גם במשרד, ולנצל את הטווח החשמלי שלהם מדי יום. קיה נירו נטען, ב־153 אלף שקל, יהיה משתלם בהרבה.

     

    אאוטלנדר או גרנדלנד? המיצובישי גדול, מכובד ומרווח יותר, אבל כבר מיושן. האופל מודרני יותר, ועדיף כמעט בכל תחום, והוא המנצח בהשוואה.

     

     

     

     


    פרסום ראשון: 24.12.20 , 14:48