הכל בראש

נער בן 14 שרוצח את שני הוריו ואת שתי אחיותיו במיטתם זהו חומר גלם מושלם לדוקו־פשע. כל מה שאפשר לספר על סיפור מטורלל כזה הוא בהכרח מסקרן, מבעית ומהפנט. את הסיפור הנורא, שהתרחש בליל שבת חורפי ב־1986 בשכונת עין כרם בירושלים, חקרו מכל כיוון אפשרי היוצרים טלי שמש ואסף סודרי. המטרה: לנסות להיכנס לראשו של הנער המחונן ולהבין מה היה המניע שגרם לו לחסל בקור רוח את כל משפחתו. הספוילר, שניתן כבר בפרק הראשון (מתוך ארבעה) של "המניע", הוא שאין באמת תשובה. יש רמזים שמפוזרים על ידי עורך דינו (שמתראיין לראשונה), יש השערות, ובעיקר נותרת עננה סמיכה וכבדה שמותירה את הסיפור הזה במחוזות של סרט אימה ופחות כמו סיפור שקרה באמת.

בניסיון לספר סיפור שלם ולבנות את דמותו של הרוצח בצורה הכי מקיפה ומורכבת חוזרים היוצרים אל חברי ילדותו, אל המורה שלו, אל כל מי שהיה קשור בחקירה, אל אנשי טיפול וגם אל מי שליווה אותו במוסד לנוער עבריין. הפאזל שנבנה לא מספק שום תמונה חד־משמעית, אבל בהחלט מגרה את יצר הסקרנות לרצות ולפצח את סיפורו של הנער הנורמטיבי (על פי כל הממצאים) שמסיבה עלומה עשה את מה שעשה. הבעיה המרכזית ב"המניע" היא רמה לא אחידה של הפרקים. בעוד הפרק הראשון והאחרון מספקים מידע מרתק, בלעדי ומטריד, שני הפרקים הנוספים הם בעיקר עוד מאותו הדבר. במקום מיני־סדרה, "המניע" יכולה הייתה להיות סרט מצוין בעריכה מהודקת יותר. בנוסף, למרות החומרים הבלעדיים, היה ראוי לעשות סינון מוקפד יותר של התמונות מהזירה. רבות מהן היו בוטות באופן קיצוני, גרפיות ומעוררות קבס. הסיפור כשלעצמו מזעזע דיו, אין ערך בהעלאת סף הגירוי הנפשי אל מול המראות הקשים.

הכוכבת האמיתית מבין שלל המרואיינים היא דווקא העיתונאית רותי יובל, שפגשה את הרוצח בבגרותו, רגע לפני ניכוי השליש. בלי להיות בזירה המדממת, בלי ללוות אותו שנים ארוכות ובלי לחקור אותו היא מצליחה להאיר את הנער בזרקור חדש. מורכב יותר, פריך יותר. התובנות העיתונאיות מאז נותרו רעננות, התמונות שתיעדו את המפגש בין השניים מהפנטות, והיכולת שלה לספר סיפור גונבת את ההצגה. את המניע הצופים כבר לא יגלו, אבל אחרי הפרק האחרון דעתם לא תוכל להישאר אותו הדבר.

בקטנה

גאולה אבן פנתה אל הצופים אמש ב"ערב ערב" והודיעה שמסיבות מובנות לא תעסוק בתוכניתה כלל בענייני בחירות. השעה של "ערב ערב" תוקדש לכל הנושאים האחרים והחשובים בחיינו. אבן ציינה שכך היא שומרת על האמינות שלה, של הערוץ ושל בן זוגה גדעון סער שמתמודד לראשות הממשלה. במציאות אחרת הצהרה כזו יכולה להיות תלושה, בהתחשב בחשיבות הגדולה של הזירה הפוליטית בחיינו. אחרי שנתיים עם ארבע מערכות בחירות וממשלה משותקת זו מתנה לצופים שממילא כבר לא יכולים לשאת את גדודי הפרשנים שנודדים מערוץ לערוץ על מנת לומר בדיוק את אותו הדבר. שעה שלמה על אקטואליה בלי מילה על בחירות נשמעת כמו אחלה קונספט.