"יופי חיצוני זה כל כך 2008, היום יופי זה תוכן"
כוכבת הרשת ליאל אלי מעדיפה שתקראו לה "יוצרת תוכן" ומעניקה ל־400 אלף עוקביה זרם קבוע של רגעים מצחיקים ואפילו מעוררי השראה. אחרי שהתברגה לרשימות הנכונות של סיכומי 2020 כדבר הבא, היא נהנית משיתופי פעולה מסחריים, עובדת על סדרת טלוויזיה בכיכובה ומספרת איך זה לגדול בבית פרסי שמרני (כבת דודה שנייה של לירז צ'רכי), איך להישמר מבחורים שרוצים להתעלק על ההצלחה שלך, ולמה אותנטיות וכנות הן הכי השחור החדש
"תראי לי את שלושת הסרטונים שלך שאת הכי אוהבת בטיקטוק", אני מבקשת מליאל אלי. היא מחייכת את החיוך הגדול שלה, ותוך שנייה וחצי מושיטה לי את הנייד.
"זה סרטון מחאה שצילמתי בתקופת הסגר הקודם, כשכל המפורסמים התחילו לעשות מסיבות קורונה חשאיות, כאילו הם לא יידבקו אם זה בסתר, וזה עיצבן אותי", היא אומרת, ומיד מוסיפה: "אבל תתרכזי. זה שפה קצת מהירה, אני מקווה שתעקבי".
למה, כי אני זקנה?
"לא. כי זה מהיר", היא נחלצת ממבוכת הרגע ולוחצת. תכלס, היא צודקת. אלי, על 400 אלף אלפי עוקביה באינסטגרם ובטיקטוק, שולטת באופן מרשים בכל הניואנסים הכי דקיקים. שולטת? אפשר להגיד שאת חלקם היא מנסחת בעצמה. עד כדי כך שענקית הטיפוח קליניק, שהבחינה בפעילות של הצעירה הישראלית ("רק אל תקראי לי כוכבת רשת, אוי ואבוי"), החתימה אותה על קמפיין מקומי, לקידום סדרת טיפוח לצעירות הסובלות מאקנה, כולל צילום שלה על המארז וטונות של לייקים במטה האמריקאי. והכל בזכות סדרת סרטונים שאלי העלתה ושמדברת בפתיחות על החצ'קונים שהופיעו על פניה, חושפת אותם למצלמה ולא מחביאה מתחת לפילטר. "וכשהגעתי דרך המלצה של חברה לחומרים של קליניק זה התחיל לעזור לי ודיווחתי גם על זה לעוקבים שלי, וככה פנו אליי לשיתוף פעולה. וזה בעיניי מחשגז כי זה אותנטי. כי זה באמת מה שעזר לי".
מה זה מחשגז?
"אה. מעלף. מחשגז זה מעלף, ספקטקולרי. מרהיב. בכלל, השת"פ הזה עם קליניק, אני לא מצליחה להכיל אותו מרוב שהוא גדול. וואו".
נו אז את כן כוכבת רשת.
"לא כוכבת רשת. אני יוצרת תוכן. הנערות והחיילות שעוקבות אחריי מחפשות את האמת שלי ואת מה שיש לי להגיד. אני לא כאן בגלל איך שאני נראית, אלא כי אני אמיתית ובעיקר מצחיקה ומעבירה ביקורת בעזרת הסרטונים הקומיים שאני מעלה. גם על המצב הכי מקומם אני אמצא משהו מצחיק להגיד, בכלל, הומור זה הכלי הכי חזק שלי", היא אומרת, ועוברת למימיקות המזוהות איתה כל כך, וגם כשהיא מתקשרת בפנטומימה, היא מצחיקה. אבל לא רק הומור יש בתכנים המגוונים שאלי מייצרת, אלא גם יכולת להאיר התרחשויות שרבים מזדהים עימן, כמו למשל שיחה שהיא מנהלת עם מכנסי הג'ינס הצמודים שלה, המקופלים כבר חצי שנה על הכיסא בעוד היא שוב שולפת טרנינג מהארון. "שימי אותי!" מבקש הג'ינס, ואלי מתחננת על נפשה, שהנודניק יוותר.
הלב שלי
הכל התחיל כשאלי, היום בת 24, הייתה חיילת בחיל המודיעין בבסיס בגלילות. "התחלתי ממש להעלות סרטונים על בסיס קבוע רק כשהייתי בצבא", היא מספרת. "פשוט עד הצבא היה לי רק נוקיה, בעוד שלשאר העולם היה כבר אייפון מתקדם. בהפסקות בבית הספר הייתי לוקחת אייפון מחברה אחרת בכל פעם ואז גיליתי שאני יכולה להעביר את המציאות דרך הפילטר שלי, דרך הצחוקים שלי. הייתי ממש מביימת את הכיתה. לא ידעתי שאני מצחיקה, אבל פתאום ההומור הפך להיות הכלי שלי. הנה, באוגוסט האחרון זכיתי בתואר קומיקאית השנה של אתר ישראל בידור. ככל שהעליתי עוד ועוד סרטונים מצחיקים, הבנתי מהתגובות שאני עושה משהו נכון. הסרטונים התחילו להיות ויראליים בפייסבוק, פתאום מעלים אותי בפז"ם, בחיילים מצייצים, בצינור, ומה אני? ילדה".
היא השתחררה ב־2017, במונחי טיקטוק וסטורי זה נראה לפני שנות דור. היום היא כבר עושה מזה כסף, ולא מעט, וגם נבחרה ממש עכשיו לרשימת האנשים המבטיחים מתחת לגיל 40 של אתר ICE, לצד אושיות תקשורת ותרבות. אבל כל זה לא עוזר לה בבית הפרסי השמרני שלה. "אמא שלי אמרה לי 'תשכחי מזה, מהסרטונים האלה את לא תעשי כסף'. אמא שלי היא אישה פרקטית שעובדת בתפקיד בכיר מאוד בבנק הפועלים, ולכן היא שלחה אותי לעשות תואר. ועשיתי. בתקשורת. כדי שהיא תפסיק לנדנד. הבאתי לה את התעודה של התואר והמשכתי בשלי. כיוון שעוד לא התפרנסתי מהסרטונים, עבדתי כמוכרת בזארה, עבדתי משמרות כפולות, קרעתי את עצמי, ובכסף קניתי ציוד עריכה, מצלמה ומחשב, וכאילו כן הקשבתי לאמא, הנה, קחי את התואר, אבל המשכתי במקביל בכיוון שלי".
אמא לא מבינה שזו התקשורת החדשה?
"היא לא מבינה. וגם אחותי הגדולה הציבה לי רף, היא הייטקיסטית שמתחילה תואר שני בהנדסה. אין לי סיכוי. אנחנו שלוש אחיות ממושמעות, אני גרה בבית אצל ההורים בראשון־לציון. תביני עד כמה היא לא מבינה, אתמול הייתה לי שיחה איתם שאני רוצה לעבור לדירה משלי כי קשה לי לייצר תוכן בבית, אני לא יכולה להזמין חברים מאוחר, אין לפתוח מצלמה פתאום, כי תמיד יש התחשבות, את לא מבינה איך הם נעלבו ואיך הם הגיבו".
את לא אומרת שקשה לחיות עם ההורים, אלא שקשה לייצר תוכן בבית. הכל זה לייצר תוכן?
"זו הקריירה שלי, כן. אבל אני לא חיה כדי לספק את הקהל, אני פשוט אוהבת את זה. אבל הנה באמצע הקורונה, חצי שנה לא הייתה לי מוזה, לא היו לי רעיונות ולא היה לי כוח, אז הפסקתי ליצור והיום אני חושבת שזה בגלל שיש תקרת זכוכית בבית. אני לא יכולה לעשות בלגן ולהשתולל בסרטונים, אין את הטאץ' שלי בבית. תביני, זה בית פרסי עם רהיטים כבדים, עם הכל חום חום חום. אני אומרת לה: אמא אנחנו ב־2020, בואי ניתן קצת קולור, קצת בהיר, קצת אדום אפור לבן, אבל לא. היא אוהבת את החום, את הכבד. יש לנו רהיטים עתיקים, יש לנו כורסה פרסית קלאסית, יש את מגש התה שעל השולחן, וזה גם הערכים, החינוך המסורתי, אל תצאי מאוחר, זה אבא שנבהל כשאנחנו עושות עגיל אחד מיותר. יש להם ערכים שמרניים גם בלבוש. אם אני יוצאת עם סטרפלס אמא שלי תעשה לי פרצוף. הם מקובעים נורא, הם מרובעים, זה בית פרסי, נו, ואצל כל הפרסים זה אותו הדבר. בת דודה שנייה שלי אגב היא לירז צ'רכי ואני מעריצה אותה. כשהייתי קטנה הכרחתי את אמא שלי ללכת לחתונות של כל המשפחה כדי לראות את לירז".
אני חושבת שבתוכך את מעריכה את זה שמגוננים עלייך.
"בטח, הם הלב שלי. אני לא אשקר, יש הרבה ריבים בגלל פערי תרבויות ודורות, כמו למשל הריב שהיה לי איתם כי אמרתי שאני רוצה לעזוב. אבל הם הלב שלי, הם מאזנים אותי. אם הייתה לי אמא כמוני, אוי ואבוי".
מה קורה עם זוגיות?
"יצאתי עם מישהו, עם בחור נדיר זהב, חמש שנים. מגיל 17 עד התואר והרגשנו שאנחנו צריכים להיפרד ומאז אני נהנית להיות רווקה. אני יוצאת לדייטים, טועמת וכרגע אני נהנית".
המגן שלי
לפסיכולוג היא לא הולכת למרות הצורך העמוק לתחזק את הנפש בתוך רכבת ההרים של הרשתות החברתיות. "כמעט כל החברים שלי מהתעשייה הולכים לטיפול פסיכולוגי. אבל כדי להקל על עצמי אני מדברת עם החברים הקרובים מהתעשייה: שחקנים, יוצרי תוכן כמוני, טאלנטים. אנחנו תומכים אחד בשני. יש יוצרי תוכן שהפכו עבורי לחברים קרובים, כמו בית".
ואיך החברים מהבית מתייחסים אל ההצלחה שלך? יש קנאה?
"מה פתאום. הם מתייחסים מדהים ואני שומרת אותם קרוב אליי כי הם הכירו אותי מלפני. נפגעתי המון בתעשייה והם המגן שלי. לפני שנתיים היה אחד שנורא התקרב אליי, היום הוא שחקן מוכר ואני לא רוצה לחשוף מי זה. אמרתי 'איזה מגניב, הוא רוצה בחברתי כדי שנעשה סרטונים יחד', אבל אז חבר טוב שלו השמיע לי הקלטה שבה הוא אומר לו 'בוא ננצל את ליאל, היא חזקה, בוא נעשה איתה סרטונים', וכשניגשתי אליו ואמרתי לו מה זה צריך להיות, הוא ענה שככה זה בתעשייה, כולם דורכים על כולם כדי להתקדם, ועוד שאל למה אני נעלבת. 'אני דורך עלייך, תדרכי את על מישהו אחר'. ופה נבהלתי, לאן נכנסתי? הייתי בשוק. איך בן אדם דורך ככה על אחרים? נפגעתי. זה פקח לי את העיניים. למדתי להיזהר וגם למדתי שהאינטרסנטים בסופו של דבר יפילו את עצמם. אני יושבת עם מישהו והוא אומר לי 'יאללה, תעשי לנו סטורי', והיום אני ישר מבינה שהוא נצלן. זה כמו בדייטים. יצאתי עם מישהו ופתאום הוא אומר: תעשי לנו סטורי. אמא'לה, אמרתי לו 'תתקדם'. כמובן שלא היה דייט שני. נסרין קדרי אמרה פעם שככל שאת יותר מפורסמת, יותר רוצים להתקרב אלייך, וזה באמת נכון, כי יש לך יותר חשיפה ואת יכולה יותר לקדם אותם. כל אחד מחפש להיות קרוב למישהו מפורסם וככל שאני צוברת תאוצה אני הופכת להיות יותר זהירה. ליאל נשארת ליאל, אני חמה ואוהבת את כולם, אבל לא מכניסה כל אחד לחיי וזה מוזר לי".
זה מחיר לא קל, החשדנות הזאת. הריחוק.
"נכון. וגם לוותר על הפרטיות זה מוזר. מצלמים אותך כשאת אוכלת, כשאת מבלה, זה מוזר ללכת לקניון ואת בוחרת פריט בחנות, ואז מצלמים אותך עם פלאש. אפילו עם המסכה מזהים אותי ואומרים לי שזה לפי העיניים. זה מטורף".
מה אומרים לך?
"איזה מצחיקה, אפשר תמונה? אני אוהבת אותך, את עוזרת לי בתקופות בחיים. וזה נכון. אני עוזרת לאנשים לחייך מול מצבים שונים, הם מעריכים את זה. בא לי בטבעי להציג סיטואציה ולהביא פאנץ' מצחיק. אנשים חייבים הומור, הומור מלכד, הוא כיפי".
מה הטיפים שלך ליוצרות תוכן או משפיעניות בתחילת הדרך?
"לעבוד דרך הלב. לעשות רק מה שמרגיש לך נכון. יש בלוגריות ומשפיעניות שלוקחות הרבה קמפיינים והופכות את הפיד שלהן ללוח מודעות. אני פחות אוהבת את זה. אני לא רוצה לעשות יותר מדי קמפיינים. אני גם לא מפרסמת דברים סתם בשביל לפרסם. לא מעניין אותי הכסף או המיתוג אם זה לא משהו שאני באמת־באמת מתחברת אליו. יוצרות תוכן צריכות לזכור להיות אותנטיות. הייתה משפיענית אחת שפירסמה שהיא אלרגית ללקטוז, אבל שבועיים אחרי זה העלתה פרסומת ליוגורט. מה את גנובה?"
את מדברת על אותנטיות, אבל בכל זאת עשית שפתיים. בשביל מה?
"היה לי חוסר ביטחון מוזר כזה, אז עשיתי לפני שנתיים, בגיל 22. לפני שבועיים חידשתי את זה, בגלל זה את שמה לב שעשיתי".
את מרגישה יותר יפה?
"כן, אבל אני הראשונה להגיד שיופי חיצוני זה 2008 ושהיום היופי זה תוכן. גם את זה אני מעבירה לעוקבים שלי: תתחברו לאישיות שלכם אבל אם יש משהו שמפריע לכם במראה החיצוני, תשנו אותו".
אלי עסוקה עכשיו בפיתוח סדרה קומית שמבוססת על חייה. "זה על כוכבת רשת שמנסה לשלב את החיים שלה כסטודנטית עם העובדה שהיא גם בת למשפחה פרסית מסורתית וכל המתח שזה מייצר בשלושת העולמות".
נו, אז בסוף גם היא מודה שהיא כוכבת רשת.
הפקה: מיטל ברונר; סטיילינג: פיני זומר ; איפור: רותי עדי במוצרי סוטיס ; שיער: אבישי מסטי
לוק 1- טוטאל תכלת לוק: אמריקן וינטאג׳, נעליים - אלדו, תכשיטים: C’CLAIR
לוק 2- טוטאל שחור מעיל + מכנסיים: H&M, טופ- Kenzo ל"פקטורי 54", נעליים: אלדו, תכשיטים: C’CLAIR
חליפה: מימוסה, נעליים: אלדו בשער:
לפנייה לכתב/ת 
