ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: גבריאל בהרליה
    7 לילות • 05.01.2021
    איקס מיקס דריגס
    במשך שנים, ארז דריגס הרגיש בנוח מאחורי הקלעים של התיאטרון. אבל אז בא התפקיד ב'חזרות', סדרה שכתב עם האקסית נועה קולר, ודחפה אותו למרכז הבמה. רק עכשיו, בגיל 39, כשכל הנשים נוזפות בו על שזרק אותה וכל הגברים מקנאים בשיער שלו, דריגס מספר על התקופה שבה התנזר מסקס ומדייטים אחרי רווקות פרועה מדי, על בת הזוג הנוכחית שגרמה לו לחשוב לראשונה על ילדים, על עתידה של העונה השנייה של הסדרה, ועל הרגעים שבהם ייחל שקולר תמות אחרי שקיבלה יותר מחיאות כפיים
    חן ארצי־סרור, רז שכניק | צילום: גבריאל בהרליה

    יום אחרי שידור הפרק הראשון של 'חזרות', כבר צעקו לארז דריגס מתוך רכב נוסע. הוא הציץ מאחורי הכתף, כדי להיות בטוח ששמע נכון. עכשיו, חודשיים אחרי, אין מה לתהות. היוצר והכוכב של הסדרה הכי מדוברת בישראל מוצא את עצמו על מדבקות בווטסאפ, בממים ברשתות החברתיות ואפילו כמועמד אפשרי לראשות הממשלה, ראש בראש עם נועה קולר, שאיתה כתב ויצר את הסדרה. שניהם רצים תחת השם "צוץ".

      

     

    אבל יש כוכב אפילו יותר מפתיע שיצא מהסדרה ב'כאן 11': השיער של ארז דריגס. "הבנתי שיש על זה דיבור, והאמת שאני נבוך מזה", הוא מחייך. "גיליתי את זה לראשונה רק לפני כמה שנים, כרווק. מתברר שזה נתפס כמין כוח־על כזה. לא שמתי לב בכלל שבישראל לגברים כמעט אין שיער על הראש ואני זן נדיר".

     

    שגרת טיפוח כלשהי?

     

    "ככל שהוא יותר לא מטופח - הוא נראה יותר טוב. אבא שלי בן 70 ויש לו קוקו, זה לגמרי גנטיקה".

     

    נועה קולר.  לא הייתה תקופת צינון  | צילום: גבריאל בהרליה
    נועה קולר. לא הייתה תקופת צינון | צילום: גבריאל בהרליה

     

     

    × × ×

     

    לא תמיד ידע דריגס, בן 39, להשתמש בכוח־העל הזה שלו. כשהוא ונועה קולר הכירו לראשונה לפני 15 שנה בבית הספר למשחק של יורם לוינשטיין, הרבה לפני שהפכו את הזוגיות שלהם לאווז שמטיל מחיאות כפיים, הוא הרגיש במקום הכי רחוק מסמל סקס.

     

    "זו לא הייתה תקופה טובה שלי", הוא מספר על השנה הראשונה בלימודים. "הייתי אז עם קוקו מגעיל וזקן מגעיל. בשנה הראשונה באמת היה אצלי משהו לא ברור. הייתי שלוך, שלא נראה שהוא רוצה להיות שחקן".

     

    עד כדי כך?

     

    "מה אומרים על בן־אדם עם קוקו וזקן מגעיל? כנראה לא היה אכפת לי איך שאני נראה. בקיץ שאחרי שנה א' קיצרתי שיער ואז משהו השתנה. הייתי לא אטרקטיבי, וצריך להבין שבית ספר למשחק זה בורדל. כמו טירונות, רק של בנים ובנות יחד. אתה אחד בתחת של השני 24 שעות, עושה דברים אינטימיים, כולם מתנשקים עם כולם, גם בתרגילים וגם לא, וכל מה שאתה יכול לדמיין. הרי זה ערבוב אנושי וכולם הכי צעירים והכי חרמנים, ואני שם המטומטם עם הקוקו והזקן. זה לא השתלב, ולא כל כך רצו לנשק אותי. אבל נתתי גז בשנה השנייה".

     

    גם לביטחון העצמי?

     

    "אני חושב שהרגשתי חוסר ביטחון מבחינת המראה חיצוני. בשאלה של אם אני סקסי או לא, התשובה הייתה לי ברורה. תראו, הכל קורה לי מאוחר. גם עכשיו. אני מגיע להכל בעשור אחרי, אפילו לסדרות. רק עכשיו התחלתי את העונה הראשונה של 'איש חשוב מאוד'".

     

    רודברג ותורג'מן ב'חזרות'
    רודברג ותורג'מן ב'חזרות'

     

    קולר הייתה שנה מעל דריגס בלימודים, ולפי הגרסה שלה, היא שמה אליו לב לראשונה כשהעלה שאלה מעצבנת בפני מבקר התיאטרון צבי גורן ז"ל שבא להעביר הרצאה. לפי גרסתו, הכל התחיל רק שנה אחר כך, כשדריגס - סטודנט חצוף משנה שנייה - החמיא לקולר הווטרנית משנה ג' על תרגיל שעשתה.

     

    "אני זוכר שראיתי תרגיל שלה ובאתי להחמיא לה, משהו שאני לא עושה בדרך כלל", הוא אומר. "אבל כאנטיפת, אם כבר אתה בא ואומר משהו טוב, זה כלי מסוים שעובד ויש לאנטיפתים".

     

    ואתה אנטיפת?

     

    "אני נתפס ככה הרבה פעמים. כשאנשים רואים מישהו שהוא מצד אחד אינטליגנטי - וסליחה שאני אומר על עצמי - אבל מצד שני לא מגלה חום, הם לא יודעים שזה שייך למבוכה ולביישנות, ולא ליהירות. אז למרות כל זאת באתי, נתתי לנועה מחמאה ונדמה לי שאיפשהו שם זה התחיל".

     

    הזוגיות הזאת נמשכה רק שנה, אבל הולידה חיים שלמים של יצירה. ב־2010 העלו בתיאטרון גשר את ההצגה 'אחד + אחת' על זוג שעובר לגור יחד - אותה הצגה שנמצאת בלב הסדרה 'חזרות' (הפרק האחרון ישודר ביום שני הקרוב ב'כאן 11'), על זוג שנפרד אך נאלץ להמשיך לעבוד יחד בתיאטרון.

     

    במציאות אפילו לא באמת גרתם יחד.

     

    "זו הזוגיות הכי ממונפת בהיסטוריה, לקחנו פחות משנה ומינפנו ל־15 שנה של עבודה משותפת ותוצרים דרמטיים".

     

    אז מה כן מתאים למציאות?

     

    "שברתי לה את הלב. זה כבר מאוד דומה, רק עידכנו לזוג שמבוגר יותר בסדרה, ועוסק בשאלה של כן או לא ילדים. אבל הסדרה כן משרטטת נכון את מאזן הכוחות, במובן הזה שיש צד אחד שמתעקש להגיד: 'אני יודע שאנחנו זוג מעולה וחברים נורא טובים ושכל העולם אומר אתם מתאימים, ויחד עם זה אני עדיין רוצה להיפרד ממך'. זו לא משימה פשוטה".

     

    דריגס וקולר בהצגה 'אחד + אחת'. הזוגיות הכי ממונפת בהיסטוריה
    דריגס וקולר בהצגה 'אחד + אחת'. הזוגיות הכי ממונפת בהיסטוריה

     

    למה בעצם?

     

    "כי קשה לך להגיד, 'אנחנו לא מתאימים' כשאנחנו כן, או כשכל המשפחה שלך והחברים שלך אומרים לך, 'אתה משוגע אם אתה נפרד מנועה'. אבל אני איכשהו הרגשתי שאנחנו יותר חברים טובים מבני זוג.

     

    "קשה גם לקבל את המחשבה שכשמשהו בך נפתח לזוגיות, הבחורה הראשונה תהיה הדבר הנכון מכולם. בסדרה, איריס, הדמות של נועה, אומרת לתומר, הדמות שלי: 'תאמין לי, תסמוך עליי, יצא לך בול על הפעם הראשונה'. זה סנטימנט שהיה חשוב לנו להביא לסדרה, כי נורא הבנתי אותו. אז זה היה אפילו עוד יותר נכון, כי הייתי צעיר ולא היו לי מערכות יחסים לפני נועה. בכלל לא היה לי ניסיון עם בנות".

     

    אחרי הפרידה ביניכם, מתי חזרתם לקשר?

     

    "מיד, זה הקטע. לא באמת הייתה תקופת צינון. היא סיימה אז את בית הספר, ויכולנו לא להתראות יותר. אבל מה שקרה זה שמיד התחלנו לכתוב את מה שהיה לימים ההצגה. נועה עצמה מספרת שהיא כתבה את הטקסטים כתירוץ מבחינתה לחזור אליי, רצתה להיפגש".

     

    מה עושים במצב כזה? לא פשוט לעבוד ככה.

     

    "יש תקופה מסוימת שאתה צריך להגיד: 'אני לא רוצה'. צריך להיות עקשן, כי זה מבלבל גם לעצמך הרבה פעמים. אבל באמת היינו במקומות שונים. עליתי לשנה ג', קיבלתי תפקידים, התחלתי לצאת עם אחרות. לא הרבה זמן אחרי, היא פגשה את תום שהפך לבעלה".

     

    וזה לא צבט לך כשהיא נכנסה לזוגיות רצינית?

     

    "זה המקום שאני מבאס אתכם עם חוסר דרמה. לא היה את זה, כי מהר מאוד זו לא הייתה המהות של הקשר בינינו. התחלנו לעבוד על מחזה, וגם אם הוא בהתחלה רק תירוץ, נורא מהר היינו שני אנשים שהם שחקנים צעירים שבא להם לעבוד, ומזהים שהדיאלוגים שלהם פגז, שהם מצחיקים יחד. ככה שהמוטיבציה באמת התחלפה ל'אנחנו פשוט רוצים לכתוב מחזה'".

     

    את ההתמודדות עם הפרידה, יודע דריגס להגיד היום, אימץ בעקבות מערכת היחסים של הוריו שהתגרשו לדבריו הרבה יותר מדי מאוחר, כשהיה בן 22. "גדלתי בבית שבו חיכינו נורא, אנחנו הילדים, שההורים יתגרשו, כי היחסים לא היו טובים", הוא מסביר. "היו ריבים בבית, הבנו מה קורה, לא היינו מטומטמים. אחי ואני היינו המבוגר האחראי יותר מההורים. ההורים משכו את זה המון זמן, וזו הפואנטה שלי. אני חושב שאחד הדברים שאולי עד היום מפחידים אותי הוא העניין של גבולות מטושטשים".

     

    כלומר?

     

    "של לא לקחת החלטות עד הסוף. נגיד, אם צריך להיפרד - אז נפרדים. ואם נפרדת ממנו, אז בוא נפריד, די, תגיד לו ביי. אני כן מאמין בלעשות דברים מסודר. אם אתה נשואים, כדאי שזה יעבוד. ואם זה לא, כדאי שתתגרשו. אז זה משהו שאותי הפחיד. והייתי צריך לשכנע את עצמי הרבה זמן, שאולי אני עושה פה את היוצא מהכלל וכן שווה לעבוד דווקא עם נועה כי לא אמצא פרטנרית כזו טובה לכתיבה. וזה הוכיח את עצמו. עבדנו על המחזה שלוש שנים לפני שהוא עלה ואחרי בערך שנה של עבודה, ידעתי את זה".

     

    מה בכל זאת היו הרגעים הכי קשים בעבודה יחד?

     

    "דווקא יותר מהצד של נועה, כשהכירה את תום. הייתה תקופה שהוא ביקש שנפסיק לעבוד יחד כי זה היה גדול עליו. אז לקחנו הפסקה של כמה חודשים, עד שהוא התרגל לרעיון. הוא היה צריך שנייה רגע להבין מה העניינים ולראות שאני באמת קולגה ולא מאיים עליו".

     

    נעלבת ממנו?

     

    "זה היה הכי מובן בעולם. היה מאוד ברור לשנינו שההפסקה נכונה. לא חששתי שלא נחזור לעבוד יחד, כי נועה ואני היינו כבר אז שחקנים של תיאטרון 'גשר'. היום תום ואני חברים טובים, ואני מגיע עם חברה שלי לאכול חומוס במקום שלו.

     

    "ואחרי כמה חודשים נועה ואני חזרנו לעבוד. תום ונועה הרגישו שזה יותר בסדר, וגם שלא עבר לה החשק לעשות את המחזה, שזה בוער בה, והתובנה הייתה שכנראה זה כבר לא מונח במקום רומנטי אלא במקום מקצועי. היום אני מעריץ את תום, כי בפרספקטיבה של עשר השנים האלה, הוא החזיק לפעמים נקודות שהן לא פשוטות. הכתיבה שלנו יחד, אחר כך אנחנו בהצגה זוגית על הבמה, חלק מהזמן היא הייתה בכלל בהיריון. זה הרבה ממה שבת הזוג שלי חווה עכשיו. עכשיו תום צוחק עליה, כי הוא כבר וטרן בזה".

     

     

    × × ×

     

    למישהי החדשה קוראים עדי גורל, במאית תיאטרון בת 29, בת זוגו של דריגס בשנה האחרונה. "גם היא לא מקנאה אלא מפרגנת", דריגס מתעקש. "מה שכן, יש כאן עניין אחר. עדי בחרה להכניס אותי לחיים שלה, אבל היא לא בחרה כחלק מהעסקה את נועה קולר. היא לא בחרה כחלק מזה את הראיונות שלי עם נועה על הזוגיות שלנו - וזה לא משנה אם זו זוגיות טלוויזיונית או זוגיות שהייתה לפני טריליון שנה. היא לא בחרה לראות אותנו על פוסטרים יחד ולא בחרה שישלחו לה ממים כל היום של נועה ושלי. כולם שואלים אותה, 'קשה לך או לא קשה לך?' עכשיו, לא קשה לה, אבל כששואלים אותך מיליון פעם אם קשה לך - אז מתחיל להיות קשה. נפל עליי וגם על עדי משהו בקנה מידה מאוד גדול, וזה חדש לשנינו".

     

    ואנשים כותבים ברשתות, לפעמים בכעס, איך בכלל העזת להחליף את נועה באחרת.

     

    "זה נורא מצחיק. מבחינת אנשים באמת אני החלפתי את נועה קולר בעדי, וזה לא נכון, כי עברו 15 שנה. אתה יודע כמה דברים עוברים ב־15 שנה? אבל זה ככה, ואני רואה את הדיונים באינטרנט".

     

    אתה מקבל גם פניות מנשים ברשתות?

     

    "אני מאוד מרחיק את עצמי מזה. מחקתי את הפייסבוק והאינסטגרם מהטלפון. נכנס רק כשצריך להעלות הצגה. זה לוקח יותר מדי פוקוס מהחיים ואני לא רוצה את זה. אני כן משער שיש התרחשות כזו, אבל אני בוחר לא להיות מודע לזה יותר מדי".

     

    היום הוא אולי לא מתרגש מהפניות הפוטנציאליות של כל רווקות העיר, אבל דריגס נמצא עכשיו לראשונה בזוגיות שכוללת מגורים משותפים, משיל מאחור שנים ארוכות של רווקות, שלפרקים הייתה די הוללת.

     

    "זו פעם ראשונה שאני מגדיר את זה כזוגיות ממש, כשאני מרגיש שאני באמת נמצא בה ומחויב אליה עם כל הלב", הוא מודה. "זה קרה לי בגיל מאוד מבוגר. היה לי סיבוב מאוד ארוך עם רווקות. כמו שאיריס אומרת בסדרה, הייתי קצת 'רווקוקו', במובן הזה שזה נמשך זמן רב מדי. רציתי זוגיות אבל לא חיפשתי כמו שצריך, איפשהו כמו הדמות של עופר, איתי תורג'מן, שבאמת מאמין לעצמו שהוא רוצה זוגיות".

     

    היית עופר, שמסמס ל־20 נשים יחד?

     

    "לא, כי אצלו פשוט לקחנו את זה כמה מדרגות קדימה בשביל הסיפור, אבל אני כן מכיר את העולם הזה, ויודע מה זה מאוד לרצות זוגיות ולהגיד לעצמך שאתה קצת אבוד בתוך השדה".

     

    אז מה ממך בכל זאת הבאת לדמות של עופר?

     

    "יש מתקופת הרווקות שלי את הבלגן המוחלט. אני לא יכול להגיד למשל שלא שלחתי תמונות נועזות, אבל לא קרה מזה אירוע חריג, כמו לעופר בסדרה. לא שזה לא דרמטי שאנשים שולחים תמונות לבחורות, זה הדבר המזעזע לדעתי, כי זה כן דבר גרוע. זה מעיד משהו על היכולת שלך למצוא אהבה בפלטפורמה כזו. אני יודע שמוצאים אהבה בטינדר, וזה לא פייר שאני אומר את זה אבל זה לא מגניב בעיניי לשלוח תמונות כאלה בהיכרות ראשונית".

     

    וכשאתה שלחת תמונות כאלה, הרגשת לא בסדר אחר כך?

     

    "אני מסתכל עכשיו על כל האזור ההוא בתור שטח מפוקפק. יש הרבה דברים שאני מרגיש שהייתי עושה אחרת - לא בגלל שזה לא חוקי, אלא בגלל שזה נראה לי פתטי וסליזי. כאילו, לאן ציפית להגיע? גם אם אנחנו מדברים על סטוץ, עזוב אהבה או חתונה, הכל בסדר, אני בעד הכל. אבל אני ממש בעד ללכת לבר, לשבת ולהכיר מישהו מזה שראית אותו בעיניים והתחלת לדבר איתו וקורה מה שקורה, ואם יצא סטוץ אז הכי כיף בעולם. לא ממליץ על הדבר הזה של לזפזפ אנשים ימינה ושמאלה. ידעתי לקחת פסק זמן כשהגעתי לנקודה כזו".

     

    מה זו הנקודה הזאת?

     

    "כשאין לך בית ולא מערכת יחסים ולא הייתה לך מערכת יחסים בעשור האחרון, ואם ישאלו אותך על החיים שלך תענה רק על המקצוע, והקשר שלך עם החברים הוא לא הדוק, כי אתה מתרוצץ בכל מקום, וככה אתה מתנהל. לי זה לא התאים יותר. יכול להיות שיש אנשים שיכולים לחיות ככה לנצח".

     

    ובכל זאת הכרת את עדי.

     

    "כן, אחרי שלקחתי שנה וחצי של הפסקה מהעולם, מנשים בכלל".

     

    התנזרת?

     

    "כן, לא יצאתי לדייטים. לא סקס. אז אפשר להסתכל על זה ולהגיד: 'התבגר', אבל זה יותר עמוק מזה. פעם ראשונה שאני מרגיש שיש לי בית משלי. היו לי שלוש שנים שבהן נסעתי לחו"ל, לעבוד, בין 2013 ל־2016, ובמקום לגור בלונדון שזו הייתה התוכנית, מצאתי את עצמי עושה פרויקטים ותיאטרון במדינות אחרות, אבל לא הצלחתי לשבת במקום אחד. הייתי בלונדון, ניו־יורק, וישראל לסירוגין מיליון פעם".

     

    ואיפה גרת?

     

    "לא הייתה לי דירה בשום מקום. חייתי על מזוודות במובן שהייתי צריך לנסוע לארץ אחרת רק כי השארתי מזוודה במרתף בפריז אצל אמא של מכר. אז הייתי מפוזר על הגלובוס והרגשתי שאני מפוזר לגמרי גם בחיים, ולא מבין מה הכיוון שלי".

     

    מה הדבר הכי פתטי שחווית ברווקות?

     

    "אם אתה שולח הודעה למישהי רק בגלל שאתה רוצה לישון איתה באותו הלילה, זה אומר שאתה נורא בודד. זה קרה לי, וזה אומר שאתה לא יודע איך לפתור את זה. השאלה היא מה אתה עושה עם זה. כשהחלטתי לקחת הפסקה, להתנזר, זה לא היה עניין של לעשות סקס או לא. זה גם ללמוד לישון לבד, לשים שעון ולדעת שהכל סבבה גם אם עשיתי ערב בבית והלכתי לישון. אלה מקומות לא טובים שיש ברווקות ארוכה, כשאתה לא יודע להיות עם עצמך בשקט".

     

    וגם עדי מהתחום שלך.

     

    "בניגוד אליי, היא באמת למדה בימוי. הכרנו אחד את השני לפחות שנתיים לפני שהתחלנו לצאת כי אנחנו באותם מעגלים מקצועיים. היא מספרת שניסיתי להתחיל איתה די הרבה. אחר כך היא ביימה הצגה קצרה בפסטיבל שאני מנהל בצוותא. רק אחרי שנה וחצי באזור הזה, כשמשהו בי קצת הבשיל, היא עברה לגור לידי, נתקלנו ברחוב ולא הפסקנו לדבר. בקורונה כבר עברנו לגור יחד.

     

    "הסגר הראשון היה סימולציה מוצלחת, ואמרתי, למה את חוזרת לדירה שלך? אז היא פשוט נשארה. אין לי ספק שהיה לוקח הרבה יותר זמן בלי הקורונה, פשוט כי הלבטים נמשכים לפעמים. אבל היה לנו כל כך טוב בסגר הראשון, אז לא היינו צריכים לדמיין איך זה לגור יחד. אני מבסוט על זה".

     

    ילדים?

     

    "חושב שאני כבר מוכן. אמא שלי תמסגר את העיתון ותקנה עוד עשרה. היא רוצה. אני בפעם הראשונה בחיי חושב על ילדים ורואה את זה בעתיד הקרוב. לדעתי לעדי פחות דחוף מלי, אז צריך לשאול אותה. לא דיברנו על זה, גם לא על חתונה ואני לא יודע אם אנחנו חושבים על כל הקונספט".

     

     

    × × ×

     

    'חזרות' הפכה לדבר הכי מרענן על המסך בעידן הקורונה. בלי התקציבים של 'שעת נעילה', בלי היח"צ של הערוצים המסחריים ואחרי שנים של בישול על אש קטנה, נולדה סדרה אנושית, מדויקת, וחפה מזיוף שאומרת את כל האמת בפרצוף: על זוגיות, רווקות, יקום הסלבס, סקס, זקנה, ותיאטרון.

     

    דריגס - שמשחק שם נפלא - עד היום לא יודע איך כל זה קרה. "גם אם אנסה, לא אצליח להסביר כמה זה משונה שמשהו כל כך פנימי ואישי הופך להיות של כולם", הוא מספר במבוכה. "עדיין זה מוזר לי שאנשים פונים אליי בתור צוץ ברחוב, או קוראים ככה אחד לשני בגלל הסדרה. הכינוי הזה בחיים שלי כבר 15 שנה ועכשיו הוא של כולם".

     

    מה המקור שלו בכלל?

     

    "השם המקורי היה פצוץ, אם אני לא טועה".

     

    מתי הבנת שהדבר הזה קורה?

     

    "חברה שלי כל הזמן שואלת אותי בזמן האחרון למה אני לא נראה כאילו קורה לי מה שקורה לי, אולי אני לוקח את זה בפרופורציות כי זה קורה לי בגיל יחסית מאוחר. בדרך כלל התגובות שאני מקבל ברחוב הן על הסדרה ולא 'אתה', וזה נהדר".

     

    נכון, אבל נועה הפכה למאמי לאומית, לכוכבת הכי גדולה בישראל כרגע. אין טיפת קנאה?

     

    "קנאה היא דבר מסוכן וכולם מקנאים ויש רגעים שאני מקנא או קינאתי בנועה. בבית הספר למשחק הייתה לנו חוויה מזעזעת. שיחקנו בהצגה יחד, היא קיבלה יותר מחיאות כפיים ורציתי שהיא תמות. לא שתיפרד ממני - שתמות! אמרתי לה את זה".

     

    וואו.

     

    "קנאה היא רגש חזק בטירוף. מאוד עוזר כשאתה מוצא את עצמך ושלם עם עצמך. לאורך כל השנים האלה קיבלתי הכרה כיוצר, קיבלתי את המקום שלי. כתבתי וביימתי מה שרציתי. לנועה קרה את אותו הדבר כשחקנית, ועכשיו זה נורא נעים לשנינו. היא פתאום מקבלת הכרה גם כיוצרת ואני שמח כי אני חושב שהיא כותבת מופלאה, והיא יכולה לפרגן לי ויכולה לומר, 'אני יודעת שהוא שחקן מעולה ועכשיו אנשים רואים את זה'".

     

    ממה שהולך ברשתות, הדמות שלך לא מקבלת אמפתיה, בניגוד לזו של נועה.

     

    "לאורך הזמן אני הדמות שכיף פחות לאהוב. נכון, הרבה בנות מאוד לא רוצות שהיא תחזור אליו. קיבלתי תגובות כאלה ואני אוהב גם אותן, כי זה אומר שעשינו עבודה טובה. לא אמורים לאהוב את כל הדמויות, דמות אמורה לעורר בך דברים ולעשות טעויות. היא אמורה להיות פגומה. כולם אצלנו בסדרה קצת עקומים. גם איריס לא בן־אדם יותר מדי מאוזן בסדרה ונכון שאתה לטובתה, אבל זה לא שבא לך להתנהג כמוה".

     

    למרות ההצלחה הגדולה של העונה הראשונה, והרצון הגדול של תאגיד כאן לעונה שנייה, עתידה של הסדרה לא ממש ברור. הסיבה היא חילוקי דעות מקצועיים שצצו בין קולר ודריגס למפיק והיוצר השלישי, אסף אמיר. בתעשייה מספרים אפילו שקולר ודריגס הגיעו לנקודה שבה הם לא מעוניינים להמשיך לעבוד עם אמיר וניסיונות פשרה מתבצעים בימים אלה. "זה מכיל טריליון חוסר דיוקים", אומר דריגס, "זה לא נכון שאנחנו לא מוכנים בשום פנים ואופן לעבוד יחד. כשעובדים על משהו כל כך הרבה שנים, ואנחנו שלישייה שכל אחד בה הוא בן־אדם שמחזיק יותר מכובע אחד, תמיד יהיו חילוקי דעות ומתחים. מאוד קשה להנהיג ספינה בשלושה אנשים, וזה בלתי נמנע".

     

    על מה חילוקי הדעות?

     

    "תמיד יצירתיים וענייניים. אני יכול להגיד לך שאנחנו סומכים על אסף לחלוטין, כי אחרת לא הייתה יוצאת הסדרה, ואנחנו מפרגנים על כל הדברים שבזכותו, וזה המון, ואמרתי לו בפנים מספיק פעמים".

     

    אז תהיה עונה שנייה?

     

    "כולם רוצים. אנחנו לא מעוניינים לעשות את זה עם אנשים אחרים. שלושתנו חתומים כיוצרים וכולנו בזכות. אנחנו כן רוצים למצוא דרכים פרקטיות ולעבוד ביעילות רבה יותר יחד, סופר־לגיטימי. בכלל, אנחנו לא ממהרים לעשות עונה שנייה. אנחנו נעשה, וזה לא יהיה עוד מיליון שנה, אבל חשוב לנו רגע לתת לעונה הזאת להיגמר, כי נורא קשה לחשוב על רעיונות לעונה שנייה כרגע. נסדר בינינו לבין עצמנו את הקבוצה כדי להצליח לשחק אפילו יותר טוב".

     

    תמשיכו לעבוד יחד?

     

    "אני מניח שכן, אבל זה תלוי בעוד גורמים ומשתנים חוץ ממני. לי ולנועה חשוב בכל ראיון להזכיר את אסף ולהודות לו".

     

    בינתיים, כך נודע ל־'7 לילות', יש התעניינות מגורמים בחו"ל שבודקים אפשרות לרכוש את הסדרה. וכשאנחנו יושבים בשדרה שליד הבימה, הסמוכה לביתו של דריגס, אחד ממכריו מגיע ושואג: "ככה, ממש ככה, להעלות לנטפליקס. לא לגעת". דריגס מחייך במבוכה. "עובדים על זה, תירגמנו פרקים מסוימים לאנגלית וכולנו נשמח אם יקרה משהו כזה", הוא עונה.

     

    הייתם קודם עם הסדרה גם ב'רשת' וגם ב־yes. נראה שהן די פיספסו.

     

    "היינו קודם ברשת, היינו תקופה במגעים והחוזה לא נסגר. התנאים לא היו מספיק טובים. גם עם yes היו דיבורים, אבל זה לא הגיע למעמד שמישהו דוחה את זה באמת. זה היה אז בפורמט אחר, של סיטקום. ב'כאן' הציעו לנו את העניין של התיאטרון ועפנו על זה. זה היה סוג של אהבה ממבט הראשון".

     

     

    × × ×

     

    גם סיפור האהבה של דריגס והתיאטרון, מוקד ההתרחשות של 'חזרות', הולך שנים ארוכות אחורה. הוא נולד בתל־אביב, ממש ליד כיכר רבין, ב־1981, ילד סנדוויץ'. אביו עלה מצרפת ועסק בעיצוב תפאורה לתיאטרון, אמו משוררת.

     

    דריגס היה חלק מצעירי הקאמרי בתיכון עירוני ד' ואפילו התקבל לתיאטרון צה"ל, אבל הפרופיל הקרבי שלו פסל את הגיוס ליחידה הנחשקת. אחרי לימודי המשחק, התמקם בתיאטרון באופן רשמי. הוא שיחק בהבימה ובגשר לפני שהתפתח לבימוי והתמקד בתיאטרון הפרינג'. הוא ביים וכיכב בהפקות בארץ ובחו"ל וניהל פסטיבלים, ועל אף שצץ פה ושם בתפקידים בסדרות ובסרטים, תמיד ראה בתיאטרון את הבית שלו.

     

    נועה אמרה בעבר שהיא ממש לא מתגעגעת לתיאטרון. אצלך זה המרחב המוכר.

     

    "נועה באמת לא בקטע של תיאטרון היום, אבל אצלי זה במקום הראשון. אבל אני מקווה שלאור החוויה החיובית עם 'חזרות' אני אוכל להתפתח גם באפיק של הטלוויזיה. במקרה סיימנו לצלם דקה לפני ההגבלות של הקורונה, ופתאום הסדרה הפכה למקום שבו מותר להתגעגע לתיאטרון. נורא רצינו לעורר אצל אנשים את האהבה והסקרנות למקום הזה ובגלל המגפה זה נהיה יותר חשוב אפילו. מאוד רצינו לחשוף את מאחורי הקלעים. את המעבר המדהים הזה בין קודש לחול. מצד אחד, על הבמה באמת מתרחש קסם, אבל מצד שני מאחורי הקלעים זה החול של החול".

     

    דוגמה?

     

    "כל מי שבתחום יודע שדקה לפני ששחקן עולה לבמה הוא צורח בטלפון על ביטוח לאומי. המון רגעים נלקחו במדויק מהמציאות. למשל כשמיה שוכחת הצגה, זה אחד לאחד סיפור שקרה ב'גשר'. מירי רגב כשרת התרבות הגיעה לצפות ב'דיבוק' ב'גשר' והשחקנית לא הגיעה. חיכו שעה וחצי, שלחו את כל העולם לבדר את רגב, ובאמת ברקע היה פיגוע".

     

    אז אם כבר, החתונה של מיה (אגם רודברג) באמת הייתה מבוססת על זו של מגי אזרזר?

     

    "זה מעורבב. הריקוד של מיה על הרצפה באמת שאוב ממגי אזרזר, ואנשים נתפסו על זה. אבל רצינו להראות וייב שיש בהרבה מאוד חתונות ישראליות, כשלפעמים אצל שחקניות זה מוגזם עוד יותר, כי יש להן היפר־הזדמנות להופיע".

     

     

    מגי אזרזר בחתונתה. אנשים נתפסו לזה
    מגי אזרזר בחתונתה. אנשים נתפסו לזה

     

    הבנו שגם הכינוי "בודהה" של מיה לרעות בסדרה נלקח מנלי תגר, שקוראת ככה לבעלה?

     

    "נועה לקחה מהם ואני לא ידעתי. חשבתי שזה שם מגניב שהיא הביאה. היא שאלה אותי אם אני חושב שנלי תכעס, אבל בדקנו והיא הייתה בסדר עם זה. יש כמה שחקניות שחושבות שמיה היא הן, ובכלל אומרים לך דברים שלא חשבת בכלל כשכתבת את התסריט. יש בני משפחה של שחקנים ותיקים ששואלים אם הדמות של שמיל בן ארי היא על מי שהם מכירים. כיף לקבל כאלה פניות".

     

    השיתוק שהביאה הקורונה לתיאטרון גרם לדריגס וגורל לפתח תחביב חדש של הכנת ריבות. בסלון הקטן שלהם עומד מקרר קטן עם שילובים מפתיעים כמו ריבת אגס ואספרסו או תפוז וקמפרי. הפרויקט היה כל כך מוצלח, שהם התחילו למכור צנצנות לחברים. "אבל זה לא באמת יהיה עסק", מבהיר דריגס.

     

    איך באמת מסתדרים כלכלית בקורונה?

     

    "קיבלתי כספים על הסדרה ואני מקבל מענקים ודמי אבטלה, אז איכשהו מסתדר. אם הסדרה הייתה יוצאת בטיימינג אחר, לא יודע מה הייתי עושה, כלכלית ונפשית. הייתי משתגע. כל ההפקות בתיאטרון, שהייתי אמור לעשות, התבטלו או נדחו. היה לי המון מזל מבחינת טיימינג וזה שמר אותנו בתעסוקה, כי בכל הקורונה היינו בעריכות ואתה מרגיש יצירתי".

     

    יש שחקני תיאטרון במצב לא טוב.

     

    "לא רק שחקנים על הפרצוף. יש אנשים שמקבלים סלי מזון מהתיאטרון מתחילת הסגרים, אנשים עם משפחות. אנשים לא מבינים מה עומד מאחורי הכותרת הזאת של 'עולם התרבות', כי הם חושבים שאלה רק שחקנים. אבל מדובר כמובן באלפים שמתפרנסים מהעבודה מאחורי הקלעים. עצם זה שנזקקים לסלי מזון, מראה לכם לאן הגענו. חברים סביבי מאבדים את החיים שלהם. זה גם אובדן זהות וגם אובדן פרנסה".

     

     

     


    פרסום ראשון: 05.01.21 , 00:36