בן בן

בגיל שש היו לבן רוזן את כל הסיבות לחשוב שהחיים הם הרבה יותר מטיפת מזל. אמו, זהבה בן, לא חסכה ממנו כלום. "היא הייתה חוזרת מהופעות מחו"ל עם שקים של דברים. ממש ככה. לא שקית אחת או שתיים למתנות, פשוט עוד ועוד־ועוד. בגדים, צעצועים, כל מה שילד יכול לרצות. גרנו בדירה יפה ומרווחת במערב ראשון־לציון, היה לי חדר כמו בבית מלון, רחב כזה עם שטיח כחול, קירות בעיצובים מושקעים, טלוויזיה הכי חדשה. היו לנו חיים ברמה הכי גבוהה שיש".

היא סיפרה שבגיל חמש אפילו קנתה לך סוסה.

"יום אחד היא הפתיעה אותי בגדול. מגיל קטן אני מאוד אוהב סוסים, אלה בעלי חיים שמקסימים אותי. יום אחד היא אומרת לי, 'בוא, הולכים לחוות סוסים', ואז היא מצביעה על סוסה ואומרת: 'זו הסוסה שלנו'. אבל בסוף לא היה לאמא זמן לסוסה, עם כל ההופעות שלה, ואני הייתי קטן מכדי לדאוג לה בעצמי - אז היא מכרה אותה".

רוזן היה קטן מדי גם בתקופה שבה טיפת המזל כבר לא הספיקה וחשבונות הבנק התרוקנו. ב־2005 בן נאלצה להודיע על פשיטת רגל ונאבקה עם הבנקים שרצו לעקל לה את הבית ואת הרכוש. היא עבדה קשה לא רק כדי לסגור חובות, אלא גם בניסיון לחסוך מהילד את הדאגות.

צילום: גבריאל בהרליה

היו נורות אדומות שהמצב הכלכלי שלכם הולך להשתנות?

"שום דבר. הרגשתי שאנחנו עשירים. ראיתי אותה עוזרת לכל מי שצריך מהמשפחה, והיא הוציאה הרבה כסף, גם על עצמה ועליי. הבעיה הייתה, ואת זה אני יכול לומר כמובן רק בדיעבד, שאמא לא נהנתה מכל זה מספיק זמן. לאחד ממנהליה היו חובות, ואני לא יודע מה הוא בדיוק עשה, אבל עובדה שיום אחד התקשרו מהבנק לאמא, קראו לה לסניף לשיחה דחופה, והמנהל אמר לה: 'אין לך יותר כסף בחשבון, את צריכה למכור את הבית'".

ומה קורה אז?

"החיים משתנים. הרגשתי מוזר מאוד. פתאום, מבית מדהים, עברנו לבית קטן. היו ארבע־חמש שנים שבהן הסתפקנו במה שיש, שזה מעט יחסית לשנים הקודמות. אמא החזירה חובות שהם לא שלה, ואז התחילה לשפר את המצב הכלכלי. ראיתי אותה הרבה פחות. אמא הייתה לביאה ממש. עבדה מסביב לשעון".

בן עם שולה זקן ב'אח הגדול'. "בפנים אף אחד לא אמר לה משהו לא יפה, רק מאחורי הגב"

התלוננה?

"תשמע, אני לא זוכר אפילו פעם אחת שהיא באה ואמרה, 'הלך עלינו' או משהו כזה. יש אנשים שאחרי שהיו במקום גבוה ונפלו, היו נכנסים לדיכאון, אבל אמא לא ויתרה אף פעם".

לאורך השנים זהבה הצטיירה כזמרת מצליחה אם כי תמימה, שנפלה קורבן למעשי תרמית. עד כמה זה נכון?

"מדויק, ללא ספק. אנשים רימו אותה, ואני לא אנקוב בשמות, עשו קומבינות על הגב שלה, ניצלו את האמונה שלה בבני אדם. היו מנהלים שהיא נתנה בהם את כל האמון, את כל הלב, ואז גילתה שזה לא ככה. דבר אחד אני יודע: מה שקרה אז העיר אותה מהתמימות. היום היא מתנהלת אחרת לגמרי. אני חושב שיש לה סוג של טראומה. היא הרבה יותר חשדנית, הרבה יותר בודקת, היחידה שחותמת על הצ'קים. פעם זה היה מפוזר".

זהבה ובן בילדותו. "ברור שאני גאה בה אבל אני לא אוהב להשתחצן | צילום: מאיר פרטוש

אתה כועס על מי שרימה אותה?

"תמיד יהיה לי כעס כלפי אותם אנשים. כל מי שפגע באמא שלי, אני כועס עליו. ולא, לא אמרתי להם שום דבר, למרות שעברו לי מחשבות כאלה".

איפה הרגשת שאתם במצב של עוני?

"לעוני אף פעם לא הגענו. זה לא שלא היה מה לאכול, בחיים לא, אבל היה מצב כלכלי לא טוב. נאלצנו לעבור דירה ארבע פעמים בשנים היותר קשות, צימצמנו הוצאות כמה שאפשר. אבל אף פעם לא הרגשתי שחסר לי משהו. אמא אף פעם לא איפשרה שתהיה לי הרגשה כזו".

זהבה בן ואסף רוזן בחתונתם. "הוא מצביע לה כשיש הדחות, חסר לו שלא" | צילום: איציק בירן

היא שיתפה אותך במצב?

"לא הרבה, אבל ראיתי את זה על הפנים שלה גם בלי שדיברה. הייתי שואל אותה, אמא, מה קרה, למה את עצובה. והיא הייתה עונה: 'יש פחות הופעות'. הפסקתי לבקש דברים. אמא הייתה שואלת, 'מה אתה רוצה'. ועניתי שכלום".

ואתה מגיע לבית הספר, מתפרסמים סיפורים על המצב הכלכלי של אמא. יש תגובות?

"כמעט אף פעם לא העליבו אותי למזלי, אבל המצב היה בהחלט לא נעים, כי זה היה בחוץ, בתקשורת. אני זוכר שיום אחד הגעתי לחטיבה ואיזה ילד אמר לי: 'בוא'נה, אמא שלך מסכנה'. אמרתי לו, 'היא ממש לא מסכנה'. נעלבתי. זה פגע בי, ברור. יצאתי להגנתה - אבל בחיים לא באלימות".

אחד מהרגעים המרירים במיוחד בקריירה של בן הגיע אחרי שני מופעי התרמה רבי־משתתפים שנרתמו לסייע לה להתגבר על מצבה הכלכלי העגום. אלא שהכספים שגויסו בהם מעולם לא הועברו לחשבונה, לאחר שהתברר כי המעטפות עם כל ההכנסות נגנבו. "אני לא זוכר את ההופעות האלה. כשגדלתי, היא אמרה לי, 'אמרתי להם תודה על האכפתיות, אבל לא היה צריך את זה'. הרי הכסף לא הגיע גם ככה, והיא הסתדרה. מבחינת אמא זה היה מיותר וזה שם אותה במצב לא נוח, כי היא לא אוהבת להרגיש שהיא נזקקת למשהו".

אז היא לא הייתה חלק מזה?

"אמא סיפרה לי שהזמינו אותה למופע מחווה לשירים שלה, עם הרבה אמנים, ושהיא בכלל לא ידעה שזה מופע התרמה. כשהיא הגיעה לשם, אמרו לה: 'זהבה, כולנו פה בשבילך ובאנו לגייס כספים'. היא רצתה ללכת הביתה, אבל בסוף נשארה. כשאמרו לה 'גנבו את הכסף', היא ענתה: 'גם ככה לא רציתי כסף'".

× × ×

בימים אלה זהבה בן מבלה בבית 'האח הגדול', שם היא מסתמנת כאחת הדמויות האהובות של העונה. בנה כתב עליה פוסט נרגש כשנכנסה לבית 'האח', "מגיל אפס לא נפרדנו אפילו לדקה ועכשיו אנחנו נפרדים, אולי לקטנה ואולי לארוכה". בריאליטי הקודם שבו השתתפה, 'חיה בלה לה לנד', הטיסו אותו אליה, שילוב של געגועים לחיבוקים חמים ושיקולי דרמה ורייטינג. הוא היה אז בן 13. עכשיו הוא שותף בהחלטה ולגמרי תומך. "דיברנו על זה והייתי מאוד בעד. היא נכנסה לתוכנית כדי להראות מי היא. יודעים מי זו זהבה בן הזמרת, אבל לא יודעים מי זו זהבה האדם. היא אמרה לי שחשוב לה להראות את עצמה, ואין תקופה יותר טובה מזו להיכנס ל'אח הגדול'. זו גם פרנסה טובה בימי קורונה, עולם הבידור מת, מה יש לעשות בבית?"

היו לה גם חששות?

"בעיקר חששות מלא לראות אותי הרבה זמן, והיא גם פחדה להסתבך ברוע שיש בבית, היא לא אוהבת מריבות. היא אמרה לי: 'אם פתאום מישהו יצעק עליי, יקלל אותי, מה אעשה?' בינתיים, ואני די עוקב, בפנים אף אחד לא אמר לה משהו לא יפה, אלא רק מאחורי הגב. שמחתי שיראו אותה שוב, זה הרבה קהל, הרבה זמן על המסך, והיא תראה שהיא אישה מדהימה".

איך היא יוצאת לדעתך עד עכשיו?

"יש עוד הרבה מה לראות ממנה, ובינתיים אני מאוד מרוצה מההתנהלות שלה. רואים שיש לה לב ענק, שהיא רגישה, אכפתית, הרבה אהבת חינם. אני חושב שהיא לא יודעת שיש לה יריבים שם. אני מאמין שהיא יכולה להגיע לגמר, וגם לקחת אותו".

אלי בנאי, אמרגנה לשעבר, אמר שהיא חלשה ושתפרוש מהבית.

"אז יש לו טעות קשה. הזמן הוכיח שהוא כבר טעה. הוא נתן לה שבועיים־שלושה, ותכף מתחילים שבוע שישי והיא עדיין שם. למה הוא אמר את זה? הוא מכיר כנראה זהבה אחרת. שמע, לא התרגזתי, ידעתי שזה לא נכון".

הקשר בין רוזן לאמו הדוק מאוד. בראיון לגבי בר־חיים ב־'7 לילות' סיפרה בן על חרדותיה כאם לבן יחיד. "הייתי שמה אותו לידי כתינוק ובודקת אם הוא נושם כל הלילה. עד כדי כך אני אובססיבית", אמרה. "הייתי איתו בחוץ עם העגלה כשהיה מוציא שיניים, לילות שלמים, או באוטו שמה אותו בסלקל ומסתובבת. וזה אחרי ארבע הופעות. לא ישנתי, והייתי לבד, הכי לבד. במיוחד כשאין אבא בבית. אני אבא ואמא. מההתחלה זה רק שנינו. זאת ממש זוגיות. הוא מאהב שלי".

המאהב של אמא?

"אני כל עולמה, אני הגבר היחיד שהיא כל כך הרבה זמן איתו. זה ביטוי שאני יכול להבין מאיפה הוא בא. היא הייתה נוסעת לפעמים ליומיים־שלושה כדי להופיע, והיה קשה לי. למרות שלפעמים הייתי עם אבא, או עם האחיות שלה, הייתי בוכה מדי פעם, מצבי רוח לא טובים".

עד כמה היא דאגנית?

"אוהו! היא הייתה מסבירה לי איך להגיע באוטובוס לבית הספר, משהו כמו עשר דקות נסיעה, אבל ב־90 אחוז מהמקרים, באה לקחת אותי. היא אמא מאוד דאגנית. היו מקרים שהיא מיהרה לאולפן או לחזרות והייתה שוכחת להביא לי אוכל, ואז מתקשרת בסערה כאילו קרה משהו קריטי, או שהייתה נכנסת לכיתה עם קופסאות אוכל ובלגנים, והחבר'ה היו אומרים, איזו אמא".

והיום?

"עדיין 10 מ־10 בחרדות אימהיות. לפני חודש נתקעתי בעבודה בלי אוכל, והוולט שלי לא עבד. היא התקשרה אליי, אחת בלילה, שאלה אם אכלתי, אמרתי לה שלא אבל שאני בסדר. הביאה סנדוויצ'ים, אורז, סלטים. אם אני יוצא עם חברים, והשעה היא ארבע וחצי בבוקר, היא יכולה להתקשר אליי ולשאול, 'הכל בסדר? איפה אתה? אכלת? שתית?' היא לא באמת נרדמת עד שהיא לא שומעת שאני בדלת. כשבבית ספר הייתה נגמרת לי הסוללה ולא הייתי זמין, היא הייתה נלחצת ונכנסת למורים ולמנהל, שואלת איפה הילד. כבר הכירו אצלנו שהיא לחוצה".

קיבלת את זה בקלות?

"כשהייתי קטן לפעמים הייתי רב איתה על זה, אבל היום אני מבין את הדאגה שלה. אם היה לי ילד, יכול להיות שהייתי מתנהג דומה".

איפה אתה מרגיש שזה חונק מדי? אובר־פרוטקטד?

"עד היום זה אובר, ואני בן 22, אבל אני מת עליה בכל מצב. לפעמים זה מרגיז. אם אני באמצע משהו דחוף בעבודה, והיא מתקשרת, גם אם אני לא אענה, היא תתקשר עד שאענה. אין לי ברירה".

ביקשת להרגיע קצת?

"ברור, היא משתדלת לתת לי את הספייס. השתפרה קצת".

לא קשה למצוא זוגיות עם אמא מגוננת מדי?

"לא באמת. זה לא מגיע עד לשם. הייתה לי חברה לפני שנתיים. היינו יחד חצי שנה. אמא מאוד אהבה אותה, הן נשארו בקשר אחרי שנפרדנו".

מאז?

"בלי זוגיות. בינתיים טוב לי ככה. כשזה יבוא, בבקשה. אני לא באפליקציות וכל הדברים האלה".

הבנתי שאתה מחוזר לא מעט.

"אני לא אוהב להתלהב על עצמי, אבל כן, יש הרבה פניות בכל יום. אני אשקר אם אגיד שזה לא כיף. קרה שיצאתי עם מישהי מהאינסטגרם".

מה הדבר הכי נועז שהציעו לך?

"אני מקבל הצעות מגונות, מאוד יצירתיות. למשל, 'הנה הקוד לבניין שלי, מפתח מתחת לשטיח, תבוא'. ואני עוד עדין. בחורות יכולות לשלוח לי תמונות חושפניות בלי התראה בכלל. לדברים כאלה אני לא עונה. אני מקבל הודעות גם מנשים מבוגרות. הייתה הצעה מבת 40 פלוס. זה לא רלוונטי בשבילי".

הפייסבוק שלך מספר שכתבת ליד תמונת הפרופיל פעם: "כהנא צדק".

"הייתי ילד. כילד, מי מבין מי זה כהנא? חשבתי שזה מגניב. כשהתבגרתי הבנתי שזה לא מתאים ומחקתי. במפה הפוליטית אני בהחלט ימינה, אבל אני לא גזען, בטח לא כהניסט".

× × ×

בן נולד כשאמא שלו הייתה בתקופת פריחה. היא פרצה לפני 30 שנה, סינדרלה דרומית שבזכות טיפת מזל, הסרט, השיר, האלבום והדבר עצמו, הפכה לשם הכי חם במוזיקה המזרחית אז. הלהיט המשותף שלה עם אתניקס 'קטורנה מסאלה' שהגיע אחר כך, הנחית אותה ישר בלב המיינסטרים. מאז הקריירה של בן ידעה לא מעט פיתולים ומורדות, אך היא תמיד נחשבה לאחת הזמרות הגדולות בארץ. בניינטיז מפלגת מרצ ביקשה ממנה לשיר ג'ינגל הבחירות, משהו שלדבריה התחרטה עליו במהלך השנים. את הכדורגלן לשעבר אסף רוזן פגשה במקרה בבית קפה. כשהם נישאו, היא כבר הייתה בהיריון עם בן.

בוא, הם די התעצלו בבחירת השם שלך.

צוחק: "יצא ככה שאבא שלי מאוד אהב את השם 'בן', והוא מי שבחר. אני מאוד אוהב את השם שלי. ברור שהיו צוחקים איתי, 'בן בן' וכאלה, אבל זרמתי. לא הייתי מחליף את השם".

הוריו נפרדו כשהיה בן חודשיים בלבד, "אבל אבא תמיד היה בתמונה. כשהייתי קטן, מאוד רציתי שיחזרו. רציתי שני הורים באותו בית".

והיום?

"ברור שהייתי רוצה שיחזרו. מה זאת אומרת? אבא היה מאוד מעורב בגידול שלי. כשהייתי קטן היו בין ההורים ויכוחים, אבל היום הם בקשר טוב. הוא מצביע לה כשיש הדחות ב'אח הגדול', חסר לו שלא. אבא ואני קרובים מאוד. הוא התחתן שוב, התגרש שוב, יש לו שתי בנות מהנישואים השניים".

כשהיה כבן 14, פקדה את המשפחה טרגדיה. בת שבע, אחותן של זהבה ושל התאומה שלה, הזמרת אתי לוי, מתה בפתאומיות בגיל 45. "זה היה כתוצאה ממנת יתר", הוא מספר. שנים לפני כן, אחות נוספת, מסודי, הלכה לעולמה בגיל 26 בעקבות התמכרות לסמים. "המוות של דודה שלי בת שבע ממנת יתר אמר לי שאני לא צריך להתקרב לדברים שאסור להתקרב אליהם. אפשר להגיד שבמקרה הזה התגלחתי על הזקן של אחרים. זו הייתה תקופה מאוד עצובה. היא הייתה קרובה אליי".

אמא דיברה איתך על זה?

"כן. היא אמרה לי שבחיים לא אתקרב לדברים כמו סמים, שלא אפיל את עצמי למקומות כאלה, ואני הבטחתי לה והתרחקתי מזה כל השנים. הרבה פעמים ראיתי שעושים סמים בסביבה שלי, במסיבות, גם מכרים אבל לא חברים קרובים, ותמיד אמרתי לא".

בגיל צעיר גילה את הכדורגל, קשר שמאלי מוכשר עם הרבה פוטנציאל, רק שאבא התנגד. "הוא לא רצה שאלך לעולם הזה. הרי היה לו ניסיון, הוא ידע על מה מדובר. אמר לי: 'זה מקצוע שנגמר מאוד מהר. לא בשבילך'".

ויתרת?

"לא בקלות. כל החיים שלי היו סביב הכדורגל. אני עדיין מתאמן בקבוצה בשיכון המזרח, ולא עזבתי את החלום. אם הייתי משחק מהתחלה, הייתי אולי מגיע לליגת־העל".

הוא רצה להתגייס לקרבי, אבל בן שמה וטו ולא הסכימה לחתום, כפי שדורש צה"ל במקרים של בן יחיד. "אמרתי לאמא שלי, או שאני קרבי עד הסוף ואת חותמת לי, או שהכי ג'ובניק שיש. היא לא חתמה. רבתי איתה, אבל הבנתי שאין עם מי לדבר. היום אני מבין אותה". שירת בבסיס קציעות ביחידה תומכת לחימה. "הייתי שם שבעה־שמונה חודשים, לפני שעברתי לצריפין. לא אהבתי את המקום, אז ברחתי קצת, הייתי חודש בכלא. האמת? מי שלא היה בכלא צבאי, לדעתי לא עשה צבא. חוויה של החיים. אין טלפונים, אין כלום, סתלבט, חברים, צחוקים, אתה מנותק לגמרי, משהו כמו 'האח הגדול'. אפילו משימות יש, עבודות רס"ר, מדים אמריקאיים".

אז אתה לא מתחרט.

"לא מתחרט על כלום. אני לוקח כל דבר בחיים כחוויה בונה בדרך לנקודה הבאה. לאמא היה מאוד קשה עם זה שהייתי בכלא. בכלל, היה קשה לה להיות בלעדיי הרבה זמן. הייתי בכלא 6, בחוץ גשמים, והיא מגיעה את כל הדרך רק בשביל 20 דקות".

סיפרת לחבר'ה שאתה הבן של זהבה?

"לא, אבל גילו את זה איכשהו. אף פעם לא שיחקתי על הטיקט הזה".

למה בעצם? מקור לגאווה.

"ברור שאני גאה בה, אבל אני לא אוהב להשתחצן. ביקשו לא פעם שאביא אותה לשיר, והיא גם שרה בבית ספר במסיבת סיום. כשהיא אמרה לי, התביישתי נורא. זה בגיל שאתה לא רוצה להיראות ליד החברים בסביבת אמא שלך. אבל איך שהיא עלתה לבמה, הבנתי כמה גדולה אמא שלי".

אתה עצמך ניסית פעם לשיר?

"כן, בקריוקי. לא חושב שאני רוצה את העולם הזה. אני מכור למוזיקה, זה כן, לא יכול בלי, אבל החלום שלי אף פעם לא היה להיות זמר".

היום הוא מפקח תחזוקה במגדלי עזריאלי בתל־אביב, לומד את שוק ההון, רוצה לעסוק במניות. "אבא שלי סוחר בבורסה ונמשכתי לזה. מאמין שאעבוד בצד הפיננסי".

תשקיע לאמא טוב את הכסף?

"כן, זה התיקון".

במקביל, לאחרונה עשה את צעדיו הראשונים כדוגמן, לאחר שקיבל הצעה מסוכנות ועשה בוק כנדרש, "אבל לא הייתי אומר שזה עדיין ממש שם. יש הצעות לקמפיינים, מותגי אופנה ומשקפיים, אבל כרגע אמרנו לא. אנחנו בוחנים את האפשרויות. כל האופציות פתוחות".

גם ריאליטי?

"יש סיכוי. הציעו לי להשתתף כמעט בכל תוכנית אפשרית, וסכומים לא רעים. אבל לא יודע אם זה הזמן. הפוקוס כרגע הוא שאמא תזכה ב'אח הגדול'".

razs@yedioth.co.il