ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: אפי שריר
    ממון • 07.01.2021
    "שילמתי את מחיר השטויות מגיל הנעורים"
    סירוב למשכנתאות, ריביות גבוהות ומסגרת מצומצמת בבנק: לאחד מכל חמישה ישראלים יש דירוג אשראי נמוך • עשרות חברות מבטיחות מחיקה או שיפור של הדירוג תמורת אלפי שקלים - ועלולות לגרום נזק ממשי • כך תפעלו כדי לצאת מהסחרור הכלכלי מבלי ליפול בפח
    שושנה חן | צילומים: אפי שריר, גיל נחושתן

    קולה של עינת משה (40), נשואה ואם לארבעה, עולה בהתרגשות כשהיא מספרת נסערת על החוויה שעברה בערב ראש השנה האחרון. "בארבע אחר הצהריים קיבלתי טלפון מ'קרדיט קלין' (חברה העוסקת בייעוץ ושיפור דירוג אשראי, ש"ח) שבישר לי 'מזל טוב, את נקייה'. את הצרחה שנתתי שמעו בכל השכונה. יום אחרי החג חייגתי לבנקאי שלי, שהגדיל לי את האשראי החודשי מ־3,000 ל־5,000 שקל, מאז כבר גדל ל־8,000 שקל". את משה תפסנו בקניות, שעליהן היא תשלם באמצעות אחד משני כרטיסי האשראי שיש לה, אחרי עשר שנים בלי כרטיסים או צ'קים. "שילמתי את המחיר של שטויות גיל הנעורים — ועשיתי שטויות", היא מודה.

     

    היום משה מתגוררת בעכו ועובדת במשרד הביטחון. היא מספרת כיצד התגלגלה למצב הזה: "בגיל 20, כשהבנקים היו נחמדים, לקחתי הלוואות בלי חשבון. גרתי באילת, קניתי אוטו. לא הצלחתי לעמוד בתשלומים. כשהדברים הגיעו למצב שרדפו אותי, ביקשתי מעו"ד שליווה אותי שיעשו לי איחוד חובות. במשך שנים שילמתי סכום חודשי קבוע להחזר החובות. הבנק הגביל אותי למסגרת של 3,000 שקל לחודש, וכשביקשתי להגדיל אמרו לי, 'את סגורה בבנק ישראל'. השיא היה לפני שנה כשרצינו לקנות דירה, והמתווכת הסבירה לי שאין סיכוי שאקבל משכנתה עם דירוג אשראי שלילי כמו שלי. היא הנחתה אותי לחפש חברות שעוסקות בטיפול בדירוג האשראי ועשיתי זאת. הדרך לא הייתה קלה, אבל הצלחנו. דירוג האשראי השלילי שרדף אותי שנים נעלם. היום אני זהירה ומחושבת הרבה יותר. עוקבת אחרי ההתנהלות הכלכלית על בסיס שבועי, נכנסת לאפליקציית חברת האשראי, מאוד דרוכה. יש ילדים, אנחנו רוצים לקנות בית. אי־אפשר להתפרע".

     

    חוק נתוני האשראי, שחוקק ב־2016 ונכנס לתוקף באפריל 2019, הנגיש את תמונת ההתנהלות הפיננסית ודירוג האשראי לכל צרכן בישראל. החוק נועד ליצור מאגר נתונים מרכזי שמופעל על ידי בנק ישראל וכולל מידע אודות ההתנהלות הפיננסית של יחידים וחברות. המאגר משקלל נתונים שמגיעים משלל גופים פיננסיים פרטיים כמו הבנקים (כולל בנק הדואר), תאגידים בנקאיים, חברות אשראי, נותני אשראי חוץ־בנקאי, וגם גופים ציבוריים — רשויות המדינה לרבות בתי המשפט, כונס הנכסים, ההוצאה לפועל ואפילו חברת החשמל ועוד. על בסיס שקלול הנתונים נקבעת תמונת המצב הפיננסי של כל אדם או עסק.

     

    כיום כל אחד מאיתנו יכול להיכנס למאגר ולהוציא את תמונת המצב של האשראי שלו, המתייחסת לשלוש שנים אחורה, אך לא תראו שם ציונים. חברות דירוג האשראי, נכון להיום שתיים — BDI ודן אנד ברדסטריט — משקללות באישור בנק ישראל את הנתונים ומספקות ציונים סופיים. בעלי ציונים טובים ומעלה יקבלו את התנאים הטובים ביותר מהבנקים ומחברות האשראי למסגרות אשראי, הלוואות, משכנתאות ועוד, בעוד בעלי ציונים נמוכים ייתקלו בסירוב, בריביות גבוהות יותר, ו/או בדרישה לבטוחות גבוהות יותר — כולל הגדלת מספר הערבים.

     

    עינת משה | צילום: גיל נחושתן
    עינת משה | צילום: גיל נחושתן

     

    נוסחת השקלול ייחודית לכל חברה ונשמרת בקנאות. התנהגויות פיננסיות שליליות כמו חריגה מאשראי, אי־פירעון הלוואות, פיגור בפירעון משכנתה, סגירת חשבון בעקבות צ'קים חוזרים, וכמובן תביעות של גופים כלכליים ותיקי הוצאה לפועל, מפחיתות ניקוד. כ־80% מהישראלים (ראו מסגרת) הם בעלי דירוגים "ירוקים" שהבנקים ירצו ביקרם. "המצב טוב מאוד יחסית לארצות־הברית, שבה שיעור דירוגי האשראי הטובים ומעלה עומד על 40% בלבד", מציין אייל חדד, הממונה על שיתוף נתוני אשראי בבנק ישראל. ומדובר, כדאי לזכור, במדינה שבה נהוגה שיטת דירוגי האשראי כ־30 שנה.

     

    הפתעה: הקורונה לא השפיעה על הדירוגים

     

    "מוסר התשלומים של אזרחי ישראל גבוה מאוד גם בתקופת הקורונה", מחמיא חדד. אייל ינאי, מנכ"ל משותף בבי־די־איי, מסכים: "ב־8־9 החודשים האחרונים אין פגיעה בדירוג האשראי, ניכר אפילו שיפור קל". חדד מייחס חלק מההישג להקלות של בנק ישראל בדחיית ההלוואות שסייעו לרבים. "מאות אלפי המובטלים והעובדים שבחל"ת עדיין מקבלים סיוע מהמדינה והוצאותיהם קטנו", מוסיף ינאי. בדן אנד ברדסטריט מסכימים, ולדברי מנכ"ל לשכת האשראי בחברה, משה ידגר, מי שהיו במצב טוב הצליחו לצוף על פני המים גם אם לא עבדו. מי שנפגעו לדעתו, וחוו ירידה בדירוגי האשראי, הם בני הקבוצות הנמוכות "שחיים מהלוואה להלוואה, ממינוס לאוברדרפט. מדובר בעשרות אלפים בודדים", הוא אומר.

     

    בארגון "פעמונים", שמסייע בתחום כלכלת משק הבית, חוששים. "דווקא עכשיו כשנפסקה הקפאת המשכנתאות, בנק ישראל והבנקאים מקשיחים את עמדותיהם בנושא ההלוואות", אומר מיקי אלטמן, יועץ בארגון. "התמונה עלולה להשתנות, ומה יקרה כשיפסיקו לזרום תשלומי החל"ת ודמי האבטלה?"

     

    עו"ד רעות לורנץ  | צילום: מיטל אזולאי
    עו"ד רעות לורנץ | צילום: מיטל אזולאי

     

    "לדירוג נמוך יש משמעות. הוא יכול לדחוף אנשים לסחרור כלכלי", מסבירה עו"ד רעות לורנץ, המתמחה בתחום חדלות הפירעון ואשראי בנקאי. "כשיורד דירוג האשראי אנשים יכולים להמשיך לקבל הלוואות, אבל ידרשו מהם יותר ערבים, יותר ביטחונות וישיתו עליהם ריבית גבוהה יותר. לקוח שקיבל הלוואה בריבית של 2% אינו דומה למי שקיבל בריבית של 7%, כי צריך לקחת בחשבון גם ריבית דריבית בהלוואה לטווח ארוך".

     

    לעיתים מקרים של חוסר תשומת לב לפרטים הקטנים מולידים רישום שגוי, אומרת עו"ד לורנץ, ורבים מהם מחייבים מעורבות משפטית מקצועית. "לדוגמה, אם יש לאדם חוב לחברת החשמל, עליו לעדכן בתעודת הזהות את כתובת מגוריו. אחרת הוא עלול להיתבע, התביעה תישלח לכתובת שגויה, ובהיעדרו יינתן פסק דין נגדו — גם אם פרע את החוב — והדבר יונצח בדירוג האשראי. תיקון כזה יכול להיעשות רק באמצעות עו"ד. לקוחותיי הם לעיתים קרובות בעלי עסקים שהבנק סירב להעמיד לרשותם הלוואה, ובדיקה מגלה לא פעם שהבעיה נעוצה בתיק הוצאה לפועל המבוסס על חתימה מזויפת. זה קורה ויקרה יותר בקורונה, לא על בסיס פלילי אלא בגלל הסגרים והחשש מהידבקות. לא פעם דברי דואר והודעה על תביעות והוצאה לפועל לא נמסרים ישירות לנמענים, אלא לפקידים בכניסה למגדלי משרדים או מגורים. הפקיד או השליח חותמים שדבר הדואר נמסר. לנתבע יש עילה לבטל, אך הטיפול חייב להיות משפטי".

     

    מנצלים את הלחץ והבהלה

     

    במועצה לצרכנות מודאגים מתופעה מתגברת שהבחינו בה בחודשים האחרונים: עשרות חברות המציעות לאנשים מחיקה או שיפור של הדירוג. "התחילו גם להגיע תלונות", אמרו. חיפוש ברשת מקפיץ אתרים ודפי פייסבוק של עשרות חברות. ח' התלוננה במועצה לאחר שפנתה לאחת החברות שהציעה לעזור לה לתקן את דוח נתוני האשראי, שילמה להם ולא קיבלה דבר. "היה לי בעבר חוב בהוצאה לפועל שנסגר והיו גם צ'קים שחזרו. הסבירו לי שלא בטוח שאפשר אבל ינסו. אמרו שעליי לשלם 920 שקל ואם יצליחו לסגור את כל התיקים יקבלו עוד 920 שקל. שילמתי באשראי בטלפון, ולפני שהספקתי לשלוח את הדיווחים על החזרות הצ'קים — קיבלתי מכתב שאין אפשרות לעשות כלום. הכסף נשאר אצלם". המתלוננת נותרה עם הרושם שפרט לגביית המקדמה לא נעשה דבר בעניינה.

     

     

    במועצה חושדים על בסיס מספר תלונות שהגיעו לאחרונה שמתחיל להצטייר מודל חדש. סוכנים אגרסיביים מול צרכנים מבוהלים, שכל התנהלות מול גופים פיננסיים מלחיצה אותם, דורשים ומקבלים מאות שקלים תמורת הבטחות למחיקת מידע בעייתי — כשבהמשך מקבלים הצרכנים הודעה שלא ניתן לשנות את הפרטים. "שיטת השיווק של חלק מסוכני המכירות שמבטיחה שניתן למחוק את המידע שפוגע בסיכויים לקבל הלוואה מעלה חשש להטעיה חמורה, משום שלא ניתן למחוק חלק מהידע שנאסף במערכת נתוני האשראי. ניתן לבצע עצמאית פעולות אחרות בחינם, מבלי לחשוף מידע אישי חסוי כגון מספר ותאריך הנפקה של תעודת הזהות או כרטיס האשראי", מזהירים במועצה.

     

    ואכן, כל אחד יכול לטפל בתיקון שגיאה חינם אין כסף, אחרי עיון בדוח שהוא מנפיק לעצמו — גם בחינם. אם יש שגיאה, למשל הלוואה שרשום שלא נפרעה בשעה שהכל הוחזר או צ'ק שחזר על אף שהוא חזר בטעות, אפשר לפנות למי שדיווח על הבעיה השגויה (הבנק, חברת האשראי) ולדרוש תיקון עם הוכחה. במקביל אפשר לפנות לבנק ישראל בבקשת תיקון. באתר הבנק יש סרטונים והנחיות ברורות לביצוע התיקונים.

     

    "יש מקום לחברות מהסוג שלנו, בדיוק כפי שקיימות חברות רבות העוזרות לאדם מהשורה מול הרגולטורים, במימוש זכויות, בייעוץ רפואי ועוד. השוק השתנה מאז כניסת דירוגי האשראי באפריל 2019", אומר רמי קוסטוקובסקי מנכ"ל "קרדיט קלין", שהקים את חברתו לפני שמונה שנים, ומאז פתיחת מערכת הדירוג החל להתמחות בטיפול בתיקי לקוחות שלא הצליחו להתמודד עם דירוגים שליליים.

     

    גם בבנק ישראל מסכימים שקיימים יועצים פיננסיים מעולים שמספקים שירות מעולה גם בתחום דירוג האשראי. איפה הבעיות? בהבטחות של החברות למחוק נתונים שגויים, תוך טענה שמחיקתם תשנה את הדירוג. ההבטחות מלוות בגביית מקדמות של מאות שקלים, אך בדיקה שערכנו העלתה שמדובר בהבטחות כלליות ובעייתיות — גם כי ניתן לטפל בתיקון שגיאה באופן עצמאי ובחינם, וגם כי בפועל כמות השגיאות זניחה.

     

    בבנק ישראל אומרים שמבדיקה שערכו עולה שמעליית המאגר לאוויר ועד סוף 2020 שיעור התיקונים שבוצעו בכל הרשומות שנשלפו הוא "כמאית האחוז. ביחס לכלל הרשומות שיש במערכת השיעור שואף לאפס". ידגר מדן אנד ברדסטריט מסכים ואומר שהמצב השתפר משמעותית: "בראשית הדרך היו שגיאות, כיום כמעט שאין", אך קוסטוקובסקי חולק על קביעות אלו וטוען מניסיונו לתמונת מצב שונה לחלוטין. רבע מלקוחות החברה שלהם העלה דירוג הצליחו לזכות בכך אחרי תיקון שגיאות.

     

    מחיקת רישום? יש השלכות

     

    עצה בעייתית שהפכה לפופולרית בקרב חלק מהחברות, ויש גם צרכנים שעושים זאת בעצמם, היא מחיקת רישום. ניתן למחוק רישום, יימחקו נתונים 3 שנים אחורה. בבנק ישראל הצטברו עדויות רבות על חברות שמציעות מחיקת נתונים בתמורה ל־1,500־15,000 שקל, על אף שמדובר בפעולה טכנית חינמית, והן לרוב לא מגלות ללקוחות מהן ההשלכות הבעייתיות. רק במקרים נדירים ביותר, ממליצים בבנק ישראל למחוק את נתוני המערכת. שיפור ההתנהגות הפיננסית עדיף תמיד, והמסלול פתוח בפני כולם — לעיתים קרובות בקלות יחסית.

     

    "הלקוחות לא מבינים איזה נזק עלול להיגרם", אומר חדד ומסביר: "לא ניתן לשחזר את הנתונים שנמחקו — ובכך גם המידע החיובי נמחק. אם נותן האשראי, בנק לדוגמה, פונה למאגר ומקבל הודעה שאין מידע עקב הוראת אי־הכללה — המשמעות היא שבסופו של יום הלקוח הופך להיות מסורב אשראי". סירוב אשראי הוא נקודה שחורה בפרופיל הכלכלי של הלקוח, שלא תימחק לעולם.

     

    לא כולם יכולים למחוק את נתוניהם. למשל, אם יש למישהו תיק פתוח בהוצאה לפועל על חוב של למעלה מ־5,000 שקל או על שני חובות מעל 4,000 שקל כל אחד, או לחלופין אם קיימים נתונים שפשט רגל. בחברות הלא־הגונות לא מגלים זאת לפונים לפני שגבו את כספם.

     

    לעיתים קרובות נזקק הצרכן לעזרת מומחים, כי הוא פשוט לא מצליח להתמודד עם הדוחות ועם השיטה. כמו מריסה ומרדכי אוחיון (בני 30) מצפת, הורים לחמישה. "הדירוג השלילי מלווה אותנו כמה שנים" מספרת מריסה. היא ובעלה עבדו בעבר בגלריות בעירם, היום ללא תעסוקה. "ניסינו להוציא פנקסי צ'קים, כרטיסי אשראי, אמרו לנו שאנחנו אדומים ולא הבנו למה. לאחרונה כשרכשנו דירה ורצינו השלמת משכנתה, שוב התברר שאנחנו אדומים. העסק התחיל להסתבך ולהעיק. מה חטאתי? כשפניתי לבנק ישראל אמרו לי 'זה הדוח שלך'. הסתכלתי ולא הבנתי מה כתוב או מה עשיתי".

     

    בני הזוג פנו ל"קרדיט קלין" ונמסר להם שכנראה מדובר בטעות בדוח. "היה רשום שהיינו בבית משפט והוצא נגדנו צו הוצאה לפועל. ראיתי את הרישום בדוח אבל לא הבנתי במה מדובר, חשבתי שלא אוכל לעשות כלום. אנחנו אנשים פשוטים, לבד לא הצלחנו להתמודד. אחרי התערבותם קיבלתי מכתב התנצלות מבנק ישראל שאכן הייתה טעות שתוקנה. עכשיו אנחנו מתחילים בתהליך קבלת משכנתה. עצוב שקורים דברים כאלו, עצוב ששום בנק שפניתי אליו לא יכול היה לומר לי מה הבעיה. אני חשה הקלה גדולה, כבר לא מסתכלים עליי כאילו יש בי משהו פגום. פתאום מתקשרים להציע אשראי והלוואות מהבנק שלי".

     

    איך משפרים את הדירוג?

     

    המועצה לצרכנות ממליצה לישראלים שמעוניינים לבצע פעולות במערכת נתוני אשראי להתחיל את תהליך הבדיקה באופן עצמאי מול נציגי שירות במוקד הטלפוני של מערכת נתוני האשראי (6194*), על מנת לקבל מידע וייעוץ על זכויותיהם, וכן להיכנס לאזור האישי באתר בנק ישראל כדי לבדוק אילו פעולות ניתן לבצע — בחינם.

     

    "למרות שהדירוג מציג נתונים שלוש שנים אחורה, רובו מושפע מהתנהגות בתקופה האחרונה — כשלמחצית השנה האחרונה המשקל הגדול ביותר", מעודד ידגר. "ככל שמתרחקים מההתנהגות השלילית החריגה, האפקט יורד. היזהרו לא לחרוג ממסגרות האשראי, לפרוע הלוואות, להימנע מהוראות חיוב חוזרות". גל שליו, מומחית לבנקאות ומשכנתאות ויועצת ב"פעמונים", מספרת שראתה מקרים לא מעטים שהתנהלות פיננסית נכונה שיפרה דירוג. "וזו בשורה טובה שגם אדם בבלגן יכול לפתוח דף חדש".

     

    דן אנד ברדסטריט השיקה אפליקציה ("קפטן קרדיט") שמספקת מידע, טיפים ומאפשרת להוריד את דירוג האשראי בחינם בפעם הראשונה, כולל טיפים לשיפור דירוג האשראי. מהפעם השנייה והלאה — בתשלום של 3 שקלים. באתר בי־די־איי ניתן להוריד דירוג אשראי מפורט תמורת 30 שקל.

     

    אתם זקוקים ליועץ? למרבה הצער, כמו בחלק גדול מתחומי הייעוץ מדובר בתחום נטול פיקוח לחלוטין. במאגר בנק ישראל רשומים כ־300 יועצים, אבל גם בבנק מודים שכישוריהם המקצועיים לא נבדקו. הבדיקה היחידה היא אם אין להם רישום פלילי, נחמד אבל לא מספיק. יחד עם זאת מדגיש חדד ש"יש המון יועצים פיננסיים טובים שנותנים שירות אמין וחיוני".

     

    "עם כל הכבוד לפעולות החינמיות האפשריות, תיקון קטן אפשר לעשות לבד אבל תיק מורכב, הכרוך לדוגמה בחתימה על ערבות לבן משפחה שלא פרע חוב, שהולידה רישום שלילי, מחייב יועץ. כשם שאפשר ללכת לבד לבנק למשכנתאות, אבל יועץ משכנתאות טוב יסייע לשפר את התנאים. בעל מקצוע רציני מזהים כמו בכל תחום על סמך התרשמות אישית, שיחה עם לקוחות", ממליצה שליו.

     

    טיפים: שאלו את היועץ אילו פעולות ניתן לבצע בחינם דרך מערכת נתוני האשראי. בנוסף, בדקו היטב מקורות של מידע כמו הוצאה לפועל ובתי המשפט, ובדקו מול הגופים הרלוונטיים האם החתימות הן שלכם וכתובתכם נכונה. "בתחום פשיטות הרגל איתרנו לא פעם דיווחים לא נכונים או רישומים מאוחרים שתיקונם מאפשר לשנות דירוג", טוען קוסטוקובסקי. טיפול בזיוף חתימה ידרוש עו"ד, כמו גם ערעור על החלטות של הוצאה לפועל שלא ידעתם על קיומן. בחודשים פברואר־אוגוסט זוהתה גם תופעה של אנשים שנכנסו להגבלת משיכה בבנק בשל 10 צ'קים שחזרו — על אף שהם לא היו אמורים להיות מדווחים בשל הקורונה, מה שהשפיע על הדירוג.

     

    הטיפ החשוב ביותר הוא להרוג את הג'וקים כשהם קטנים. אם תקבלו אזהרה על חוב קטן, גם אם מדובר ב־500 שקל, טפלו בו מיידית. גם חובות קטנים עלולים להביא לעיקול חשבון וישפיעו לרעה על הדירוג.

     

     

    80% מהציבור במצב טוב: דירוג האשראי בישראל | שושנה חן

     

     

    בנק ישראל לא מספק בדוח האשראי את הדירוג בציונים אלא משרטט את תמונת המצב הפיננסית המפורטת. שתי חברות, שמעבדות את נתוני מאגר בנק ישראל, מורשות היום להנפיק דירוגי אשראי: דן אנד ברדסטריט ובי־די־אי (BDI). רוב הישראלים (למעלה מ־80%) מצויים בשלוש הקבוצות הראשונות ולא תהיה להם בעיה בהשגת אשראי, משכנתאות או הלוואות בבנקים.

     

    החברות פועלות בשיטות שונות כך שהניקוד במספרים משתנה דרמטית: דן אנד ברדסטריט קובעת ציונים על בסיסי ניקוד שבין 0 ל־1,000 ואילו בי־די־אי על בסיס ניקוד שבין 300 ל־850. במערכת הכלכלית משתמשים בשני הדירוגים.

     

    קבוצה ראשונה | דן אנד ברדסטריט: דירוג מצטיין, 851–1,000 נקודות - 56.1% מהישראלים.

    בי־די־אי: דירוג מצוין, 720–850 נקודות - 34% מהישראלים.

     

    קבוצה שנייה | דן אנד ברדסטריט: דירוג טוב, 731–850 נקודות - 17.7% מהישראלים.

    בי־די־אי: דירוג טוב מאוד, 660–720 נקודות - 43% מהישראלים.

     

    קבוצה שלישית | דן אנד ברדסטריט: דירוג מתחת לממוצע, 561–730 נקודות - 10.7% מהישראלים.

    בי־די־אי: דירוג פחות טוב, 640–660 נקודות - 7% מהישראלים.

     

    קבוצה רביעית | דן אנד ברדסטריט: דירוג נמוך, 321–560 נקודות - 4.7% מהישראלים.

    בי־די־אי: דירוג נמוך, 580–640 נקודות - 8% מהישראלים.

     

    קבוצה חמישית | דן אנד ברדסטריט: דירוג נמוך מאוד, 0–330 נקודות - 10.8% מהישראלים.

    בי־די־אי: דירוג נמוך מאוד, 300–580 נקודות - 8% מהישראלים.

     


    פרסום ראשון: 07.01.21 , 15:46